מבוא

מבוא

עורם של חלק מהתינוקות עדין מאד ודורש החלפה תכופה של החיתול כדי למנוע גירוי והתפתחות תפרחת חיתולים.
אם עורו של תינוקכם אינו רגיש מאד ניתן להסתפק בהחלפות תכופות פחות (כל עוד החיתול מכיל שתן בלבד!), בדרך כלל סמוך למועד הארוחה.

 

בכל מקרה של חיתול מלא צואה יש צורך בהחלפה מיידית על מנת למנוע גירוי וריח לא נעים מישבנו של תינוקכם.
במהלך הלילה, אם חיתולו של תינוקכם מלא בשתן בלבד, אל תעירו אותו משנתו כדי להחליף אלא חכו שיתעורר.

 

אצל יילודים שטבורם טרם נשר הקפידו לקפל את חלקו העליון של החיתול, כדי למנוע שפשוף של גלד הטבור.

החלפת החיתול

פינת החתלה

רצוי לייעד פינה או אזור מסוים כפינת החתלה.
נוח במיוחד למקם משטח החתלה רך על גבי המשטח העליון של שידת התינוק. כך תינוקכם ממוקם גבוה באופן שיהיה לכם נוח להחליף לו את החיתול. יחד עם זאת, יתרונה של השידה הוא גם חסרונה הגדול, היינו גובהה.
אין להשאיר את תינוקכם ולו שניה אחת ללא השגחה מאחר שהוא עלול ליפול מהשידה ולהחבל בצורה חמורה.
כשתינוקכם גדל ומתחיל להתנועע ולהתהפך מומלץ לשקול החלפה על גבי שטיח או מיטה נמוכה כדי לצמצם את הסיכון לנפילה.

 

פנו את המגירה העליונה בשידת ההחתלה והכניסו לתוכה מלאי גדול של חיתולים, משחה, מגבונים ושקיות קטנות (כדי לארוז חיתולים מלאים בצואה ולמנוע ריח רע בפח האשפה).
כדאי שיהיו בהישג יד גם חליפת בגדים נוספת (למקרה של פספוסים) וחיתול בד או מגבת קטנה (בפרט בהחלפה של בנים, כדי למנוע אפשרות להשפרצה למרחקים ארוכים).

 

החלפת חיתול חד פעמי, שלב אחר שלב:

  1. השכיבו את התינוק על משטח ההחתלה.
  2. הסירו את מכנסיו או פיתחו מלמטה אוברול או "בייבי-גרו".
  3. פיתחו את מדבקות הסגר של החיתול ושחררו את החיתול.
  4. כדי למנוע השפרצות בלתי רצויות הניחו על איבר מינו של תינוקכם חיתול בד או מגבת קטנה.
  5. הסירו את החיתול ונקו היטב את ישבנו ואיבר מינו של התינוק. ניתן לנגב בעזרת מגבון לח או צמר גפן טבול במים פושרים.
    כחלופה ניתן לשטוף את פלג גופו התחתון של התינוק תחת מי ברז חמימים.
    אצל בנות יש לנגב מלפנים לכיוון אחור כדי למנוע הכנסת שיירי צואה לאיבר המין.
    אצל בנים חשוב להקפיד לנגב היטב סביב האשכים ובסיס הפין כדי למנוע הצטברות חיידקים בקפלי העור העדינים.
  6. וודאו שעורו של התינוק יבש לפני הלבשת החיתול הנקי.
  7. פיתחו את החיתול הנקי.
  8. הרימו את רגליו של התינוק בעדינות כלפי מעלה והחליקו את החיתול הנקי תחת גבו. שימו לב שמדבקות הסגר צריכות להיות תחת גבו של התינוק.
  9. מרחו משחה נגד תפרחת חיתולים. בדומה לכיוון של פעולת הניגוב גם את המשחה יש למרוח מלפנים לכיוון אחור אצל בנות.
    אצל בנים יש למרוח היטב בבסיס הפין.
  10. הרימו את חלקו הקדמי של החיתול כלפי מעלה והצמידו אותו לבטנו של התינוק.
  11. סיגרו את החיתול משני צדדיו באמצעות מדבקות הסגר.
  12. וודאו ששולי החיתול, סביב רגליו של התינוק, אינם מקופלים פנימה (כדי למנוע דליפה) וכי החיתול אינו הדוק מדי על גופו של התינוק.
  13. כשהחיתול סגור הלבישו שנית את התינוק.
  14. שיטפו היטב את ידיכם במים וסבון.

 

שוחחו עם תינוקכם תוך כדי ניקויו והחלפת החיתול. חייכו אליו והסבירו לו את הפעולות שאתם עושים.
פעולות אלו תורמות לחיזוק הקשר בין הורה וילד ומסייעות להתפתחותו ההכרתית (קוגניטיבית) של התינוק.
כשתינוקכם יגדל הציעו לו צעצוע קטן או רעשן להעסיק בו את ידיו ולהסיח את דעתו כדי להקל עליכם את מלאכת החלפת החיתול.

 

אין לזרוק חיתול חד פעמי לאסלה כדי למנוע סתימה.
חיתולים שמכילים שתן בלבד ניתן לגלגל ולסגור באמצעות מדבקות הסגר של החיתול עצמו ולזרוק לפח האשפה.
חיתולים שמכילים צואה רצוי לגלגל, לסגור ולהכניס לשקית ניילון קטנה כדי למנוע ריחות לא נעימים. שקית זו ניתן לזרוק לפח האשפה. השתדלו להשתמש בשקיות מתכלות כדי למזער את זיהום הסביבה.

 

בסיום כל החתלה הקפידו לשטוף היטב את ידיכם בסבון ומים כדי לשמור על נקיון התינוק ובריאותו.

 

תפרחת חיתולים

מרבית התינוקות יסבלו מתפרחת חיתולים במהלך 18 החודשים הראשונים לחייהם.

 

תפרחת חיתולים נגרמת עקב:

    •  מגע ממושך בין עורו של התינוק לבין השתן או הצואה
    •  עור רגיש במיוחד
    •  שפשוף או סדיקה של העור
    •  שימוש בסבון שמייבש את עורו של התינוק
    •  שימוש במגבונים שמייבשים את עורו של התינוק
    •  שלשול או מחלה אחרת

תפרחת חיתולים גורמת לכתמים אדומים בוהקים, לגירוי ולתחושת אי נוחות באזור שמכוסה על ידי החיתול ומכאן שם התופעה.
הדרך הטובה ביותר לטפל בתפרחת חיתולים היא למנוע את הופעתה מלכתחילה.
הקפידו על נקיון עורו של התינוק ועל החלפה תדירה של חיתוליו.

 

רצוי להקפיד על הכללים שלהלן:

    •  אפשרו לתינוק לשהות ללא חיתול ככל שניתן
    •  החליפו חיתולים לעתים תכופות והמנעו מלהשאיר את התינוק עם חיתול רטוב
    •  שטפו את ישבנו של התינוק עם מים ומעט שמן אמבט מהול במים. במידת האפשר שטפו את התינוק בכל החתלה
    •  יבשו את ישבנו של התינוק על ידי טפיחות קלות ולא על ידי ניגוב או שפשוף במגבת
    •  הקפידו למרוח שכבה מגנה של משחה בכל החתלה
    •  המנעו משימוש באבקות מסוג טלק על ישבנו של התינוק מאחר שטלק אינו מספק כל הגנה ועלול להגביר את החיכוך בין עור הישבן לחיתול ולגרותו
    •  המנעו מלבוש צמוד או הדוק מדי על ישבנו של התינוק. הקפידו שהגומי בצדי החיתול לא יהיה צמוד מדי ויגרה את עורו של התינוק
    •  הקפידו לשטוף את ידיכם לאחר כל החתלה על מנת למנוע התפשטות של חיידקים או פטריות

אם תינוקכם פיתח תפרחת חיתולים טפלו בו תחילה באמצעות מריחה של משחה מתאימה.
התייעצו עם הרוקח כדי לבחור את המשחה המתאימה ביותר עבור תינוקכם.

 

במידה שהתפרחת אינה חולפת אלא מחמירה פנו לרופא הילדים להתייעצות.
לעתים ייתכן זיהום פטרייתי משני על גבי תפרחת החיתולים. מצב זה מצריך שימוש במשחה אנטי-פטרייתית שתותאם לתינוקכם על ידי רופא הילדים.

המומחה משיב

צואתו של התינוק משתנה כתלות בגילו ובסוג המזון שהוא אוכל.


מיד לאחר הלידה מכילה צואתו של התינוק מקוניום. זוהי צואה שמפריש העובר עוד ברחם.
צבעה ירקרק עד שחור ומרקמה צמיג ודביק.

 

לאחר מספר ימים משתנה צבעה של הצואה לצהוב חרדל.
צואתם של תינוקות יונקים תהיה נוזלית ובעלת ריח חלש של חלב חמוץ.
צואתם של תינוקות שניזונים מתרכובת מזון תינוקות תהיה מוצקה יותר ובעלת ריח, וצבעה יהיה ירוק-חום.
המעבר בין הנקה לתרכובת מזון תינוקות יגרום לצואתו של תינוקכם להתכהות ולהפוך למשחתי.

חלק מהתינוקות ממלאים את חיתולם לאחר כל ארוחה. אצל אחרים, ובפרט אצל תינוקות שניזונים מהנקה בלבד, עשויים לחלוף מספר ימים ואפילו שבוע ללא צואה.


שני המצבים תקינים. כל עוד צואתו של תינוקכם רכה הוא אינו סובל מעצירות.
אם אתם חוששים פנו לבדיקת רופא הילדים.

בהחלט. צואתו של התינוק משתנה כל הזמן כתלות במזון שהוא אוכל.
אצל תינוקות יונקים עשויה הצואה להשתנות כתלות במזון שאימם אוכלת.
מעבר למזון מוצק גורם לשינוי מהותי באופי הצואה והיא הופכת דומה יותר לצואת מבוגרים.

 

חשוב לשים לב למצבים הללו:

    •  צואה חיוורת שעלולה להיות סימן לצהבת
    •  צואה נוזלית מאד או קשה מאד
    •  המצאות שיירי דם בצואה (לעתים עלול להצביע על רגישות לחלב ומוצריו)

 

במקרים אלו כדאי לפנות לבדיקה וברור אצל רופא הילדים.