תפרחת חיתולים - מידע רפואי

תפרחת חיתולים היא דלקת עורית (דרמטיטיס) שכיחה בישבנו ובאברי מינו של התינוק. כשליש מהתינוקות בגילאי 9-12 חודש עלולים לסבול מתפרחת חיתולים.

תפרחת חיתולים גורמת לכתמים אדומים בוהקים, לגירוי ולתחושת אי נוחות באזור שמכוסה על ידי החיתול ומכאן שם התופעה.

התפרחת נגרמת ככל הנראה בעקבות מגע בין השתן או הצואה עם עורו הרגיש של התינוק בתוך החיתול הספוג ולכן עלולה להחמיר אם התינוק משלשל או אם חיתוליו אינם מוחלפים באופן תדיר. תיתכן תפרחת חיתולים בעקבות המעבר למזון מוצק או מתן טיפול אנטיביוטי לתינוק. אצל אמהות שמניקות אכילת מזונות מסוימים עלולה אף היא לגרום לתפרחת חיתולים.

במרבית המקרים התופעה קלה ואינה גורמת לכאב או לפגיעה בתינוק וניתנים לטיפול פשוט ויעיל. עם זאת חלק ממקרי תפרחת החיתולים עלולים להחמיר, לרוב עקב זיהום חיידקי משני. תפרחת חמורה עלולה לגרום לכאב עז ומחייבת קבלת טיפול רפואי מתאים.

הסימפטומים משתנים בהתאם לחומרת המצב. במרבית המקרים תתבטא התפרחת בתופעות קלות בלבד.

תפרחת חיתולים קלה

במקרים קלים יכוסו אזורים בישבנו ובאברי מינו של התינוק בפריחה בגוון ורדרד או אדמדם. הפריחה תופיע כנקודות או ככתמים.

תפרחת חיתולים קלה אינה גורמת להרגשה רעה אולם עלולה לגרום לתחושת צריבה בעת הטלת שתן או מתן צואה.

תפרחת חיתולים חמורה

במקרים חמורים עלולה התפרחת לגרום לכאב ולתחושת אי נוחות קשה. ביטויים אופייניים כוללים:

• כתמים אדומים בוהקים על פני עור הישבן.
• עור יבש, סדוק ופצוע באזור הישבן.
• נפיחות, כיבים או יבלות על פני העור בישבן.

במקרים אלו תכסה התפרחת חלקים ניכרים מישבנו ומאברי מינו של התינוק ולעתים תתפשט גם לרגליים ולבטן. מצבו הכללי של התינוק עלול להיות רע והוא עלול לבכות ממושכות.

אם ישבנו של התינוק מתנפח, עורו מגורה באופן חריג או שחום גופו עלה פנו בדחיפות לבדיקת רופא. סימנים אלו מעידים על התפתחות זיהום שמחייב קבלת טיפול אנטיביוטי.

במרבית המקרים נגרמת תפרחת חיתולים בעקבות מגע בין עורו של התינוק לבין שתן או צואה.

גורמים נוספים כוללים:

אמוניה

כשחיתולו של התינוק מלא ואינו מסוגל עוד לספוג את הפרשותיו יבוא עורו במגע עם השתן או עם הצואה. שתן וצואה מתפרקים עם הזמן למספר תוצרי פירוק כימיים לרבות אמוניה. אמוניה היא חומר בסיסי וחריף שעלול לגרום לגירוי חמור של עורו של התינוק. מגע ממושך עם אמוניה עלול לגרום לכוויה.

זיהום פטרייתי

תפרחת חיתולים עלולה להגרם בעקבות זיהום פטרייתי מסוג קנדידה. קנדידה משגשגת באזורים חמים ולחים ולכן חיתולים ספוגי שתן או צואה מהווים קרקע גידול מתאימה עבורה. זיהום פטרייתי גורם אף הוא לגירוי חמור בעור התינוק.

זיהום פטרייתי יחל בדרך כלל בקפלי העור בישבנו של התינוק. סביב קפלי העור יופיעו נקודות אדומות שיתפשטו בהמשך לכלל אזור הישבן. במקרים מסוימים עלול גירוי שהחל בעקבות מגע עם אמוניה (מהשתן או מהצואה) להחמיר בעקבות זיהום משני בקנדידה.

שימוש ממושך באנטיביוטיקה הן על ידי התינוק והן על ידי אמו במידה שהוא יונק מגביר את הסיכון להתפתחות זיהום פטרייתי.

גירוי חיצוני של העור

חיתול לוחץ או בגד הדוק מבד שאינו מאפשר לעור לנשום עלולים לגרות את עורו העדין של התינוק ולגרום לתפרחת חיתולים. רצוי להלביש את התינוק בביגוד נוח ומאוורר עשוי מאריגים טבעיים כגון כותנה.

מחסור באבץ

מחסור באבץ שכיח בעיקר בקרב פגים ועלול לגרום לפריחה באזור הישבן ואברי המין, סביב הפה ובכפות הידיים.

מזונות חדשים

המעבר למזונות מוצקים בסביבות גיל 4 עד 6 חודשים גורם לשינויים באופי ובהרכב צואת התינוק ומגביר את הסיכון לתפרחת חיתולים. שינויים בתזונת התינוק עלולים אף לגרום לשינוי בתדירות היציאות ולהגדלת תכיפותן. חיתולים שאינם מוחלפים באופן תדיר עלולים לגורם לתפרחת חיתולים.

אצל אמהות שמניקות אכילת מזונות מסוימים עלולה אף היא לגרום לתפרחת תינוקות. אכילת עגבניות או שתיית מיץ עגבניות (הן על ידי אם מניקה והן על ידי התינוק) עלולה לגרום לגירוי חמור בישבנו של התינוק לאור חומציותה הגבוהה של העגבניה.

מצבי מחלה או גירוי שעלולים לגרום לתפרחת חיתולים:

אקזמה

אקזמה היא גירוי של העור שגורם ליובש ולכאב. אקזמה עלולה לפגוע באזורי גוף נרחבים לרבות אזור הישבן ואברי המין. אם תינוקכם סובל מתפרחת חיתולים על אף החלפות מרובות והקפדה על יובש ונקיון של אזור החיתול יתכן שהתפרחת היא סימן לאקזמה.

סבוריאה (סבוריאק דרמטיטיס)

סבוריאק דרמטיטיס היא דלקת עורית שגורמת לקשקשת ואודם בעור. סבוריאה תופיע בדרך כלל בגילאי שבועיים עד גיל חצי שנה. אזורים אופייניים לסבוריאה כוללים את הקרקפת, האוזניים, הגבות, בתי השחי והצוואר.

במרבית המקרים התלקחות של סבוריאה תמשך מספר שבועות ותחלוף מאליה ללא צורך בטיפול.

דרמטיטיס (דלקת עורית) אלרגי

חלק מהתינוקות עלולים לפתח תגובה אלרגית לרכיבים מסוימים הנמצאים בסבון ובתכשירי טיפוח לרבות:

• חומרי סבון.
• חומרי ריח.
• חומרים משמרים.
• חומרי נקוי.
• שמנים.
• אבקות.

לאחר שימוש בתכשיר חדש על עורו של התינוק יש לוודא שאינו מפתח תגובה אלרגית לתכשיר או לאחד מרכיביו.

יש להתייחס לתפרחת על רקע אלרגי כאל תפרחת חיתולים רגילה. עם זאת יש לעקוב על מנת למנוע החמרה במקרים בהם הגורם לאלרגיה אינו ידוע והחשיפה אליו נמשכת.

פסוריאזיס (ספחת)

פסוריאזיס היא מחלת עור שמאופיינת בגדילה מואצת של תאי העור. הצטברות מהירה של תאים על פני העור גורמת ליצירת אזורי עור קשקשיים בעלי גוון אדום ועור מתקלף. התופעה עלולה להופיע בכל הגוף אך נפוצה בעיקר במרפקים, בברכיים, בגב התחתון ובקרקפת.

התופעה נדירה מאד בקרב תינוקות ומתבטאת בעיקר באזור הישבן ואברי המין. במרבית המקרים תתפתח המחלה לקראת גיל חודשיים ותמשך בין חודשיים לארבעה.

אם קיים חשד לספחת יש לפנות לבדיקת רופא עור מומחה לתינוקות וילדים.

תפרחת חיתולים היא מצב שכיח מאד. במרבית המקרים מדובר במקרים קלים בלבד שניתנים לטיפול ביתי ללא צורך בהתערבות רפואית.

עם זאת אם תינוקכם סובל מתפרחת חיתולים שאינה חולפת, שמחמירה, שגורמת לו אי נוחות וכאב או שהתפשטה לאזורי גוף נוספים פנו בהקדם לרופא הילדים.

בהתאם למראה הפריחה או הזיהום תקבע האבחנה.

תינוקות שסובלים מתפרחת חיתולים בתכיפות גבוהה יופנו לברור אצל רופא עור מומחה לתינוקות וילדים.

תפרחת חיתולים קלה

מקרים קלים של תפרחת חיתולים אינם זקוקים לטיפול מיוחד. ניתן לבצע מספר פעולות פשוטות על מנת למנוע החמרה ולהשיג שיפור יעיל במצב.

אפשרו לתינוק לשהות ללא חיתול ככל שניתן.

העדר חיתול מאפשר אוורור יעיל של אזור הישבן ואברי המין ומונע מגע של העור עם שתן או צואה. על מנת למנוע תקלות בלתי רצויות רצוי להשכיב את התינוק על מגבת, חיתול או משטח החתלה סופג (חד פעמי).

המנעו משימוש בסבון על עורו של התינוק.

שטפו את התינוק במים בלבד. ניתן להוסיף מעט שמן מסוג 'בלנאום' או 'אמול' למי האמבט. כדי לייבש את עורו התינוק טפחו קלות באמצעות מגבת רכה. המנעו משפשוף של עור התינוק במגבת.

מומלץ לא לעשות לתינוק יותר משתי אמבטיות מדי יום על מנת למנוע ייבוש עודף של העור. אם יש צורך תכוף לשטוף את ישבנו של התינוק ניתן לעשות זאת תחת מי ברז זורמים.

הקפידו למרוח שכבה מגנה של משחה בכל החתלה.

המשחה מספקת שכבה מגנה שמונעת מגע בין השתן והצואה לבין עורו של התינוק. התייעצו עם הרוקח לגבי סוגי המשחות הקיימות בשוק ובחרו בזו שמתאימה ביותר עבור תינוקכם.

לעתים רצוי לשלב שימוש בין מספר משחות. קיימות משחות על בסיס שמן דגים שעשויות להועיל במקרים קלים של תפרחת חיתולים ולמנוע החמרה. כמו כן ניתן לרכוש משחות אנטי פטרייתיות שאינן דורשות מרשם רופא שיעילות לטיפול בתפרחת על רקע פטרייתי. אם אל מושג שיפור תוך 10 ימים יש לפנות לבדיקת רופא.

הקפידו על החלפות תכופות של החיתול.

על מנת לצמצם את הסיכון לתפרחת חיתולים הקפידו על החלפות תכופות של החיתול. בדרך זו תמנעו מגע ממושך בין עור התינוק לבין החיתול הספוג בשתן או צואה. אם תינוקכם סובל מתפרחת חיתולים הקפידו על החלפות תכופות עוד יותר.

בחרו חיתול סופג שמתאים לתינוקכם.

מידת הספיגה של חיתולים חד פעמיים משתנה לעתים בהתאם לדגם, לסוג ולמחיר. אם עורו של תינוקכם רגיש ונוטה לתפרחת חיתולים נסו לשנות את סוג החיתול בו אתם משתמשים. העדיפו חיתול בעל דרגת ספיגה גבוהה שגזרתו מתאימה לתינוק, ואינה לוחצת או משפשפת את עורו.

תפרחת חיתולים חמורה

תפרחת חיתולים חמורה מצריכה שימוש באמצעים תרופתיים. במרבית המקרים יותאמו לתינוק משחות שמכילות סטרואידים או משחות אנטי פטרייתיות לטיפול מקומי לצורך מריחה על אזור התפרחת.

פנו לרופא הילדים להתייעצות והתאמה של הטיפול התרופתי הרצוי.

משחות שמכילות סטרואידים

סטרואידים מסייעים בצמצום המצב הדלקתי בעור ומקלים על גרד ואודם. מקובל לטפל בתפרחת חיתולים באמצעות מריחה פעם ביום של משחה שמכילה הידרוקורטיזון. אין להשתמש במשחות אלו במשך למעלה משבעה ימים. עם השגת שיפור במצב ניתן להפסיק את השימוש במשחה.

משחות אנטי-פטרייתיות

משחות שמכילות חומרים אנטי-פטרייתיים יקלו על מקרי תפרחת חיתולים שמערבים זיהום פטרייתי. יש למרוח משחות מסוג זה 2-3 פעמים ביום למשך 7-10 ימים. על מנת למנוע השנות יש לסיים את הטיפול גם אם מושג שיפור.

מרבית מקרי תפרחת החיתולים חולפים עד מהרה ללא כל סיבוכים. במקרים נדירים עלול להתפתח זיהום חיידקי משני על גבי תפרחת החיתולים. סימפטומים של תפרחת חיתולים חמורה כוללים:

• כאב רב וסבל לתינוק.
• עור אדום ומגורה מאד.
• פצעים בעלי ראש מוגלתי.
• כיבים בעור.
  
  

זיהום חיידקי מצריך קבלת טיפול אנטיביוטי.

אם קיים חשש שתינוקכם פיתח זיהום חיידקי משני פנו לבדיקת רופא ילדים או רופא עור מומחה בתינוקות וילדים.

הדרך הטובה ביותר למנוע תפרחת חיתולים היא באמצעות הקפדה על נקיון עורו של התינוק והחלפה תדירה של חיתוליו. רצוי להקפיד על הכללים הבאים:

• אפשרו לתינוק לשהות ללא חיתול ככל שניתן.
• החליפו חיתולים לעתים תכופות והמנעו מהשארת התינוק עם חיתול רטוב.
• שטפו את ישבנו של התינוק עם מים ומעט שמן אמבט מהול במים. רצוי לשטוף את ישבנו של התינוק בכל החתלה.
• יבשו את ישבנו של התינוק על ידי טפיחות קלות ולא על ידי ניגוב או שפשוף במגבת.
• הקפידו למרוח שכבה מגנה של משחה בכל החתלה.
• המנעו משימוש באבקות מסוג טלק על ישבנו של התינוק מאחר שטלק אינו מספק הגנה אך עלול להגביר את החיכוך בין עור הישבן לחיתול ולגרותו.
• המנעו מלבוש צמוד או הדוק מדי על ישבנו של התינוק. הקפידו שהגומי בצדי החיתול לא יהיה צמוד מדי ויגרה את עורו של התינוק.
• הקפידו לשטוף את ידיכם לאחר כל החתלה על מנת למנוע התפשטות של חיידקים או פטריות.

האם להשתמש בחיתול חד פעמי או בחיתול בד?

אין כל הוכחות חותכות כי השימוש בחיתולי בד טוב יותר למניעת תפרחת חיתולים בהשוואה לחיתולים חד פעמיים, או להפך. מקובל לחשוב שחיתולים חד פעמיים מסייעים לשמור על עורו של התינוק יבש יותר בהשוואה לחיתולי בד, ובפרט בהשוואה לחיתולי בד שמצריכים לבישת תחתון עליון מניילון.

השתמשו באיזה סוג של חיתול שנוח לכם והשתדלו לבחור חיתול שגזרתו מתאימה למבנה גופו של תינוקכם.

ללא קשר לסוג החיתול הקפידו להחליף חיתול רטוב או מלא לעתים תכופות. וודאו שישבנו של התינוק נקי ויבש ומרחו שכבה נדיבה של משחה על מנת למנוע התפתחות תפרחת חיתולים.