דלקת גיד פיקת הברך - מידע רפואי

דלקת גיד פיקת הברך פוגעת בגיד המחבר את פיקת הברך (בלעז, פטלה) לעצם השוקה. לגיד זה תפקיד חיוני ליכולת השימוש בשרירי הרגליים מאחר שהוא מסייע לשריר הארבע ראשי ליישר את הברך (לדוגמה, בזמן בעיטה בכדור, ריצה במעלה גבעה או קפיצה באוויר).

דלקת גיד פיקת הברך שכיחה בעיקר בקרב ספורטאים העוסקים בפעילות הכרוכה בקפיצות תכופות (כדורסל, כדורעף). לפיכך גם נהוג לכנותה 'ברך קופצים' (jumper's knee). עם זאת, גם אנשים שאינם עוסקים בפעילות המערבת קפיצות מרובות עלולים לסבול מהתופעה.

לרוב יכלול הטיפול בדלקת גיד פיקת הברך תרגילי מתיחות ותרגילים לחיזוק השרירים סביב הברך.

כאב הוא הסימפטום הראשון של דלקת גיד פיקת הברך. הכאב יופיע לרוב באזור הנמצא בין פיקת הברך לבין האזור בעצם השוקה אליו מתחבר הגיד. עם הזמן יחמיר הכאב, כמפורט:

• בהתחלה יורגש הכאב רק בזמן התחלת פעילות גופנית או מיד לאחר אימון עוצמתי.
• החמרת הכאב עד למצב בו הוא פוגע ביכולת הגופנית.
• לבסוף יפריע הכאב לביצוע פעולות יומיומיות דוגמת עלייה במדרגות או קימה מכיסא.

מתי יש לפנות לרופא?

אם מתפתח כאב בברך מומלץ לנסות להקל עליו באמצעות קירור המקום עם קרח, מנוחה מרובה, נטילת משככי כאב ללא מרשם רופא והימנעות זמנית מפעילויות הגורמות לכאב.

במקרים הבאים יש לפנות לבדיקת רופא:

• הכאב אינו חולף או מחמיר.
• הכאב מגביל ומפריע לשגרת היומיום.
• בנוסף לכאב מופיעים נפיחות או אודם באזור הברך.

דלקת גיד פיקת הברך היא פציעה שכיחה הנגרמת עקב שימוש יתר. הדלקת מתפתחת בעקבות הפעלת מתח חוזר ונשנה על הגיד.

המתח המופעל גורם לקרעים זעירים בגיד, אותם מנסה הגוף לתקן. ככל שמספר הקרעים עולה נחלש מבנה הגיד ובמקום מתפתחת דלקת מקומית. הדלקת היא שגורמת לכאב.

כשהנזק לגיד נמשך שבועות רבים יכונה המצב טנדינופתיה (tendinopathy).

גורמי סיכון

שילוב של מספר גורמים עלול להגדיל את הסיכון להתפתחות דלקת גיד פיקת הברך. אלו כוללים:

• עוצמתה ותדירותה של הפעילות הגופנית המבוצעת. קפיצות חוזרות קשורות באופן השכיח ביותר עם התפתחות דלקת גיד פיקת הברך.
• העלאה פתאומית בעוצמה או בתדירות האימונים מגבירה את העומס המופעל על הגיד ולכן מעלה גם כן את הסיכון להתפתחות דלקת.
• העדר גמישות בשרירי הרגליים. כששרירי הירך הקדמיים והאחוריים אינם גמישים ונוטים להתכווץ, העומס המופעל על גיד פיקת הברך גדל ולכן גובר הסיכון להתפתחות דלקת.
• חוסר איזון של השרירים. אם חלק משרירי הרגליים חזקים משמעותית משרירים אחרים, יפעילו השרירים החזקים לחץ בלתי מאוזן על הגיד. חוסר איזון זה עלול לגרום לדלקת בגיד פיקת הברך.

אם הכאב בברך נמשך, מומלץ לפנות לבדיקת רופא.

במהלך הבדיקה הגופנית ילחץ הרופא על אזורים שונים בברך כדי למקם את הכאב. כאב שנגרם בעקבות דלקת בגיד הפיקה יורגש לרוב בחלק הקדמי של הברך, מתחת לפיקה.

לעתים יופנה המטופל לבדיקות דימות שמטרתן לספק מידע נוסף על אופי הפגיעה.

בדיקות דימות

• צילום רנטגן. לא ניתן להבחין בגיד הפיקה בצילום רנטגן אך הצילום יכול לשלול סיבות אחרות הגורמות לסימפטומים.
• סריקת אולטרה סאונד של הברך מאפשרת קבלת תמונה בזמן אמת של מבנים בתוך וסביב מפרק הברך ויכולה להדגים את מיקומם המדויק של קרעים בגיד הפיקה. תוך כדי הבדיקה עשוי הרופא להניע את המפרק ולמקם את הברך בתנוחות שונות על מנת לבדוק בעיות מסוימות.
• בדיקת דימות בתהודה מגנטית (MRI, magnetic resonance imaging) יעילה בעיקר לאיתור פציעות ברקמות הרכות (רצועות, גידים, סחוס ושרירים) ומסוגלת להדגים גם נזקים קלים בגיד הפיקה.

לרוב יומלץ תחילה על נטילת משככי כאב ועל תרגילי חיזוק, טרם קבלת החלטה אם נדרש טיפול נוסף במצב.

טיפול עצמי

עם הופעת הסימפטומים מומלץ להימנע מפעילויות שגורמות לכאב. הימנעות פירושה הורדה של תדירות האימונים או בחירה בפעילות שאינה גורמת עומס על הברך. אין להמשיך בפעילות למרות הכאב מאחר שהדבר עלול לגרום נזק נוסף לגיד פיקת הברך.

רצוי לקרר את המקום עם קרח (או עם שקית ירקות קפואים) במשך 15 דקות בכל שעה. יש לעטוף את הקרח במגבת מטבח נקיה כדי למנוע כווית קור. ניתן גם לעסות את המקום עם שקית קרח.

טיפול תרופתי

משככי כאב כמו איבופרופן (אדוויל, נורופן) יכולים להביא להקלה זמנית בכאב. משככי כאב אלו נמכרים ללא מרשם רופא.

תרגול

קיימות מספר שיטות תרגול שעשויות להפחית את הכאב. אלו כוללות:

• מתיחות. מתיחות סדירות עשויות להפחית את נוקשות השרירים ולהאריך את הקשר בין הגיד לשריר. אין לנתר במהלך תרגילי המתיחות.
• תרגילי חיזוק. שרירי ירך חלשים מגבירים את העומס המופעל על הגיד במהלך אימון גופני. מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע באשר לתרגילים המתאימים לחיזוק שרירי הירך.
• רצועת תמיכה לפיקה. ניתן לרכוש רצועת תמיכה המפעילה לחץ על אזור הכאב. הרצועה עוזרת לפזר את הלחץ המופעל על הגיד ולכן עשויה להקל על הכאב. מומלץ לפנות לחנויות מתמחות במוצרי אורתופדיה לשם קבלת ייעוץ.

טיפולים נוספים

במידה שהכאב נמשך ניתן לשקול את הטיפולים הבאים:

• זריקת קורטיקוסטרואידים. קורטיקוסטרואידים הם נוגדי דלקת חזקים. ההזרקה מבוצעת תחת הנחיית אולטרה סאונד ומטרתה להקל על הכאב. קיימות עדויות לפיהן טיפול בקורטיקוסטרואידים עלול להחליש את הגיד ולהגדיל את הסיכון לקרע.
• הזרקת פלזמה עצמית (PRP, Platelet Rich Plasma Injection). זהו טיפול חדשני המבוצע במסגרת מחקרים קליניים. מטרת ההזרקה היא לעודד יצירת רקמת חיבור חדשה אשר תסייע להחלמת ולתיקון הנזק בגיד.
• ניתוח. ניתוח ישקל רק לאחר שנוסו כל אמצעי הטיפול האחרים משך חודשים, אך כשלו. טיפול ניתוחי בדלקת גיד פיקת הברך אינו שכיח.

כדי להפחית את הסיכון להתפתחות דלקת גיד פיקת הברך יש לנקוט באמצעים הבאים:

• אין להמשיך להתאמן ולסבול את הכאב. ברגע שמרגישים כאב בברך שקשור לפעילות גופנית יש להפסיק את הפעילות, לנוח ולקרר את אזור הכאב עם קרח. יש להימנע מפעילויות המעמיסות על גיד הפיקה עד שהכאב חולף לחלוטין.
• חיזוק השרירים. שרירי ירכיים חזקים מסוגלים לשאת טוב יותר את העומסים שעלולים לגרום לדלקת בגיד הפיקה.
• שיפור המיומנות. ביצוע תרגילים בצורה לא נכונה עלול לגרום לדלקות גיד. מומלץ לקבל הנחיות מאיש מקצוע כשמתחילים סוג חדש של פעילות כדי ללמוד כיצד לבצע נכון את כל התרגילים.