רגלי X

רגלי איקס (X) הוא מושג המתאר עקמומיות בחלק התחתון של הרגליים המתבטאת כרווח שנוצר בין כפות הרגליים והקרסוליים כאשר הברכיים צמודות ונוגעות זו בזו. המונח הרפואי לרגלי X הוא genu valgum.

עד גיל שלוש, רגליהם של רוב הילדים הן בעלות קימור מסויים, עקב היותן מקפלות ברחם, בתקופת ההריון. בגילאי 4-5 שנים, אם אין בעיות אורתופדיות מיוחדות, מקבלות הרגליים צורת X, ומתחילות להתיישר לקראת גיל 6 או 7.

מסיבות שאינן ידועות, אצל חלק מהילדים לא חל שיפור במצב רגלי ה- X, או שהתופעה מתרחשת בשלב מאוחר בהתפתחות הילד. לעתים עלולה הבעיה להיות עקב מחלות עצם כגון רככת או צפדינה או עקב עיוותים תורשתיים במבנה העצמות.

במרבית המקרים יתיישרו רגלי הילדים לקראת גיל 6 או 7, ותופעת רגלי ה- X לא תגרום לכל בעיה משמעותית. עם זאת, אם הבעיה נמשכת או שהעיוות משמעותי עלול הילד לסבול מקשיי הליכה או שהליכתו תהיה מגושמת. עומס מוגזם על הברכיים עלול לגרום לכאב במפרק הברך.

טיפול ברגלי X

אם המצב נגרם עקב מחלת רקע ידרש טיפול במחלה עצמה:

• רככת תטופל על ידי מתן תוספי סידן וויטמין D.
• צפדינה תטופל באמצעות תוספים של ויטמין C.

אם רגלי X הן תוצאה של עיוות תורשתי בעצמות וגורמות לכאב חמור בברכיים ולקשיי הליכה יומלץ על ניתוח לתיקון המצב. ישנן מספר גישות ניתוחיות אך הנפוצה ביותר מכונה אוסטאוטומיה (osteotomy). בניתוח זה חותכים ומיישרים את החלק התחתון של עצם הירך (העצם העליונה של הרגל) כדי לתקן את מנח הרגל ולווסת את העומס הנישא על ידי הברך.

כשברכיו של ילד הסובל מרגלי X צמודות, החלק התחתון של הרגליים, היינו הקרסוליים וכפות הרגליים, יהיו מרוחקים יותר מהרגיל.

מרחק קטן בין כפות הרגליים והקרסוליים נחשב תקין. אפילו רווח של 10 סנטימטרים אצל ילדים בני 4 אינו מהווה סיבה לדאגה. עם זאת, יש לפנות לרופא במקרים הבאים:

• הרווח בין הקרסוליים גדול מ- 10 סנטימטרים.
• כאב בברכיים עקב קימור המפרק.
• קשיי הליכה או הליכה מגושמת.
• זווית פנימית או חיצונית גדולה מהתקין בברכיים.

רגלי X אצל מבוגרים

אף מבוגרים עלולים לסבול מהתופעה. אצל קשישים קשורה תופעה זו לעיתים לבעיות מפרקים כגון דלקת מפרקים ניוונית או שגרונית.

במקרים חמורים עלולה היציבה הלקויה לגרום לפגיעה גם בחלקי גוף נוספים לרבות במפרק הירך, בגב או בכפות הרגליים ולגרום לכאב, לצליעה או לבעיות בהליכה.

רגלי X היא תופעה שכיחה למדי בקרב ילדים בריאים בגילאי 6 או 7 שנים.

אצל רוב הילדים הרגליים תתיישרנה תוך כדי גדילה, ללא צורך בטיפול. גוף הילד עובר שינויים רבים במהלך ההתפתחות וכך גם רגליו משנות את צורתן בהדרגה ומתיישרות.

אם המצב אינו מסתדר תוך כדי גדילה והרווח בין הקרסוליים נותר גדול מ- 10 סנטימטרים, או שהברכיים אינן סימטריות (שוות בצורתן), יתכן שקיימת מחלת רקע או בעיה בגדילה.

ברוב המקרים הסיבה לרגלי X אינה ידועה אך ידועות מחלות ילדות נדירות שעלולות לגרום לבעיה, לרבות:

• רככת – מחלה נדירה שפוגעת בהתפתחות העצמות אצל ילדים. לרוב הגורם למחלה הוא חוסר בוויטמין D (ויטמין שנוצר בגוף בעקבות חשיפה לאור השמש או נמצא בדגים שמנים, בביצים, בממרחים או בדגני בוקר מועשרים).
• צפדינה - מחלה נדירה הנגרמת עקב חוסר בוויטמין C ועלולה לפגוע בהתפתחות העצמות והמפרקים.
• מחלות תורשתיות נדירות – כגון תסמונת כהן, הגורמת למספר בעיות הכוללות קשיי למידה מתונים עד חמורים, בעיות ראיה שהולכות ומחמירות ונטייה לכיפוף יתר של המפרקים.

גם רקע משפחתי של בעיות בשלד עלול להוות גורם להתפתחות רגלי X אצל ילדים.

מבוגרים

אצל מבוגרים יתכן מצב של רגלי X בעקבות פציעה דוגמת שבר שלא התאחה כראוי בחלק הקדמי של עצם השוקה או כתוצאה ממחלות הפוגעות במפרקים כמו דלקת מפרקים ניוונית או שגרונית.

דלקת במפרק הברך עלולה להוביל להתפתחות רגלי X, ולהיפך. רגלי X עלולות ליצור עומס יתר על מפרק הברך אשר יגרום עם הזמן להתפתחות דלקת מפרקים.

יש לפנות לייעוץ רפואי אם קיים חשש לגבי ההתפתחות התקינה של הרגליים וכפות הרגליים של הילד.

אצל ילדים בגילאי 2 עד 4, מרווח שאינו עולה על 10 סנטימטרים לרוב יסתדר מעצמו תוך כדי גדילת הילד. אם הרווח בין הקרסוליים גדול יותר יש לפנות לרופא.

אצל ילדים בוגרים, אם המרווח רחב יותר מ- 10 סנטימטרים יש לברר עם מומחה אם קיימת בעיית רקע הגורמת למצב.

כאשר הילד שוכב על גבו, ימדוד הרופא את המרחק בין הקרסוליים. תחילה יישר את רגליו של הילד, יצמיד את ברכיו, ואז ימדוד את המרחק בין הצד הפנימי של הקרסוליים.

בנוסף למדידת הרווח בין הקרסוליים יברר הרופא גם את הנתונים הבאים:

• גובה.
• סימטריה של הברכיים.
• האם הרגליים, הירכיים וכפות הרגליים ישרות.
• צורת ההליכה (כדי לבדוק אם ההליכה תקינה).

בהתאם לחומרת המצב יופנה הילד לבדיקת אורתופד (רופא מומחה בטיפול במערכת השרירים, העצמות והמפרקים) ולסדרת בדיקות הכוללות צילומי רנטגן שמטרתן לזהות מחלות רקע שעלולות לגרום לרגלי ה- X.

במרבית המקרים לא ידרש כל טיפול מאחר שהמצב יסתדר מאליו תוך כדי גדילת הילד.

טיפול בבעיות רקע

אם המצב נגרם עקב מחלת רקע, ידרש טיפול במחלה.

רככת, המכונה גם אוסטיאומלכיה (osteomalacia), היא מחלה נדירה שלרוב נגרמת עקב חוסר בוויטמין D. לוויטמין זה תפקיד חיוני בהתפתחותן של עצמות חזקות ובריאות.

הטיפול ברככת כולל נטילה יומיומית של תוסף ויטמין D או הזרקתו פעם בשנה. גם תזונה עשירה בסידן ובוויטמין D עשויה לעזור.

צפדינה אף היא מחלה נדירה הגורמת למגוון סימפטומים הכוללים כאב חזק במפרקים. צפדינה נגרמת עקב חוסר בוויטמין C בתזונה וניתנת לטיפול בעזרת נטילת תוספי ויטמין C ואכילת תזונה בריאה ומאוזנת.

ניתוח

במקרים נדירים וחמורים, כאשר הרווח בין הקרסוליים של הילד גדול מ- 10 סנטימטרים והחלק התחתון של רגליו עקום מאד והוא סובל מכאב בברכיים או מקשיי הליכה, יומלץ על ניתוח.

הניתוח הנפוץ ביותר לטיפול במקרים חמורים של רגלי X הוא פיום עצם (אוסטאוטומיה, osteotomy). במהלך ניתוח זה חותכים ומיישרים את העצם על מנת לתקן את זווית הברך ולפזר את העומס על גבי מפרק הברך בצורה שווה.

הניתוח מבוצע על כל אחת מהרגליים בנפרד, כדי למנוע עומס יתר על הרגל המנותחת במהלך ההחלמה. ההחלמה אורכת כשלושה חודשים ולאחריה חל בדרך כלל שיפור משמעותי ביכולת התנועה של הרגל.