הרפס באברי המין - מידע רפואי

הרפס באברי המין (בלעז, הרפס גניטאלי) הוא זיהום שכיח הנגרם על ידי נגיף (וירוס) מסוג הרפס סימפלקס. הנגיף גורם לשלפוחיות מכאיבות באברי המין ובאזורי הגוף הסמוכים. מאחר שהנגיף עלול לעבור מאדם לאדם באמצעות מגע מיני, מקובל להתייחס למצב זה כאל מחלת מין.

הרפס עלול לפגוע בכל רקמה רירית לחה בגוף, לרבות ברקמות סביב הפה, העיניים, פי הטבעת והנרתיק. כאשר השלפוחיות מופיעות סביב הפה נהוג לכנותן 'פצעי קור' (או 'פצעי חום').

הרפס באברי המין הוא מצב כרוני (ארוך טווח). הנגיף נותר בגוף ועלול להפוך פעיל שוב ושוב. שיעור ההישנות הממוצע הוא 4-5 פעמים בשנתיים הראשונות לאחר ההדבקה. יחד עם זאת, ככל שעובר הזמן פוחתת שכיחות ההתקפים ואף חומרתם יורדת.

קיימים שני סוגים של נגיף זה, 1 ו- 2. לשני הסוגים יכולת הדבקה גבוהה מאד והם מסוגלים לעבור בקלות מאדם לאדם באמצעות מגע ישיר. הרפס באברי המין לרוב מועבר בזמן קיום יחסי מין עם אדם נגוע, לרבות יחסי מין נרתיקיים, אנאליים (בפי הטבעת) או אוראליים (דרך הפה). גם כאשר אדם הלוקה בהרפס אינו סובל מסימפטומים, הוא עלול להעביר את המזהם לשותפו המיני.

הרפס באברי המין הוא מצב שכיח, בעיקר בקרב מבוגרים בגילאי 20-24. בשני העשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית בשכיחות מקרי ההרפס באברי המין בישראל.

לפחות 8 מכל 10 אנשים הנושאים את הנגיף כלל אינם ערים לכך שהם נדבקו מאחר שתחילה לא מופיעים כמעט סימפטומים. עם זאת, גורמים שונים עלולים לעורר את הנגיף ולהביא להתפרצות של הרפס באברי המין.

אף שלא ניתן לרפא הרפס באברי המין ניתן בדרך כלל לשלוט בחומרת הסימפטומים באמצעות שימוש בתכשירים נוגדי נגיפים (אנטי-ויראליים).

חשוב למנוע את התפשטות המחלה על ידי הימנעות מקיום יחסי מין עד לחלוף הסימפטומים והקפדה על שימוש בקונדום, לאחר מכן.

הרפס באברי המין עלול לגרום בעיות בתקופת ההריון. חומרת הסיבוכים תושפע ממועד ההדבקה, היינו, האם האישה ההרה נדבקה בהרפס טרם כניסתה להריון או האם המחלה התפתחה לראשונה במהלך ההריון.