בריאות הנרתיק

היגיינת הנרתיק נשמרת דרך קבע בעזרת הפרשות טבעיות שמקורן בצוואר הרחם. כאשר פוחתת רמת החומציות בנרתיק (ערך ה- pH עולה) נפגעת אוכלוסיית החיידקים הטובים וחיידקים מזיקים או פטריות עלולים להתרבות. לא לשטיפות תוך נרתיקיות וכן לשימוש בסבונים בעלי רמת חומציות גבוהה. כמה טיפים מועילים.

הנרתיק הוא איבר צינורי שרירי, המקשר בין צוואר הרחם (החלק התחתון של הרחם) לבין הפות שעוטף את הפתח החיצוני של הנרתיק (מכונה גם פתח הנרתיק). שמירת בריאות הנרתיק ואזור הפות חשובה מאד מאחר שכול זיהום שם עלול לפלוש לאברים פנימיים ואף להשפיע על הפוריות.

ככל שהדברים נוגעים להיגיינת הנרתיק, כדאי להפריך מספר מיתוסים הנוגעים לשטיפות ווגינאליות (שטיפות נרתיקיות) וללמוד כמה דברים מהותיים שיסייעו לשמור על הבריאות ולתרום ליחסי מין מהנים.

החיידקים הטובים שבנרתיק

בנרתיק ישנם חיידקים רבים (טובים) המגינים עליו ומונעים התרבות של חיידקים מזיקים שעלולים לחדור אליו. החיידקים הטובים עושים את מלאכתם על ידי מספר פעולות:

• משתלטים על 'מקורות המחייה' כך שלחיידקים המזיקים אין סיכוי לשרוד בסביבתם.
• מייצרים ומפרישים חומרים המכונים בקטריוצינים, מעין אנטיביוטיקה טבעית שמחסלת חיידקים מזיקים.
• מייצרים ומפרישים חומרים המונעים הידבקות של חיידקים מזיקים לדופן הנרתיק, מה שמונע פלישת חיידקים לרקמת הדופן.
• שומרים על רמת חומציות נאותה בנרתיק. רמת החומציות בנרתיק היא גבוהה יחסית (חומציות גבוהה אומר pH נמוך) והחיידק המכונה לקטו-בצילי הוא זה שאחראי לכך. רמת חומציות גבוהה, היינו ערך pH נמוך מ- 4.5 מונעת התפתחות אורגניזמים מזיקים בנרתיק, לרבות פטריות.

כאשר פוחתת רמת החומציות בנרתיק (ערך ה- pH עולה) נפגעת אוכלוסיית הלקטו-בצילי וחיידקים אחרים או פטריות עלולים להתרבות. התוצאה עלולה להיות דלקת חיידקית או דלקת פטרייתית הגורמות לסימפטומים שכוללים גרד, גירוי, והפרשות לא תקינות.

גם כאשר אוכלוסיית החיידקים הטובים בנרתיק נפגעת מסיבה אחרת, למשל כתוצאה מנטילת סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה (בהוראת רופא), הדבר עלול להביא לשיבוש רמת החומציות בנרתיק, ולהתפתחות זיהומים פטרייתיים.

רחצה בסבון בעל רמת חומציות גבוהה

בכול הנוגע לרחיצת אזור הערווה (אזור הפות) כדאי להימנע משימוש בסבונים מבושמים, ג'לים או סבונים מחטאים (אנטיספטיים, דוגמת אלו שמוצאים שימוש ברחצת ידיים). כול אלו עלולים לפגוע ברמת החומציות שבנרתיק, לגרום לחיסול אוכלוסיית החיידקים הטובים ולהגדיל סיכון לזיהום.

מומלץ מאד להשתמש אך ורק בסבונים בעלי רמת חומציות גבוהה דוגמת פמינה, לקטופיל או סבון מוס לשטיפה אינטימית מבית מכבי קייר, מוצרים אלו שאינם דורשים מרשם רופא נמכרים לחברי מכבי במחיר מוזל בבתי המרקחת מכבי פארם.

אמנם ייתכן שחלק מהנשים לא יחושו בבעיה בעקבות שימוש בסבון מבושם שאינו ייעודי לרחיצת אזור הערווה, אולם כאשר מתעורר אצל אלו גירוי, כדאי שתעבורנה להשתמש בסבון היפואלרגני בעל חומציות נמוכה, וייתכן שעל ידי כך תיפתר הבעיה.

את האזור שמסביב לפתח הנרתיק (הפות), לרבות 'השפתיים', יש לרחוץ מידי יום ובתקופת הדימום הווסתי מומלץ לרחוץ אותו אף יותר מפעם ביום. חשוב גם להקפיד על ניקיון האזור שבין פתח הנרתיק ופי הטבעת. כיוון הרחצה צריך להיות מפתח הנרתיק לאחור, בדומה לניגוב לאחר הפרשת צואה. נדגיש כי את פנים הנרתיק אין צורך לרחוץ מאחר שהוא 'מנקה את עצמו' בעזרת ההפרשות הטבעיות.

שימוש בפדים ובטמפונים

השאלה אם עדיף להשתמש בפד או בטמפון בעת הדימום הווסתי היא אישית לחלוטין. בכול מקרה מומלץ לא להשתמש בפדים מבושמים או בטמפונים המכילים חומרים מפיגי ריח. לעולם אין להשאיר טמפון בתוך הנרתיק לפרק זמן העולה על 8 שעות. ניתן להשתמש בטמפון במשך שנת הלילה מבלי להתעורר לשם החלפתו.

במידה שיש צורך להחליף טמפון בתדירות העולה על אחת ל- 4 שעות כדאי לשקול להשתמש בטמפון בעל יכולת ספיגה גבוהה יותר (דרגות כושר הספיגה מופיעות על גבי אריזות המותגים השונים). החלפת טמפון בתדירות גבוהה מידי לא מאפשרת לו לפעול כיאות.

לעומת זאת אם לאחר 8 שעות הטמפון יבש למדי, או שיש תחושת אי-נוחות בעת הוצאתו, כדאי לעבור לשימוש בטמפון בעל כושר ספיגה פחות.

אין להשתמש בטמפונים לשם ספיגת הפרשות נרתיקיות שלא בעת הדימום הווסתי, כי הם אינם מיועדים לכך והדבר עלול להזיק.

אלרגיה הקשורה לטמפונים, פדים, לטקס וזרע

במקרים מסוימים קיימת אלרגיה או רגישות לטמפונים, או לפדים, המכילים חומרים מלאכותיים (רגישות כזו יכולה להיות גם לגבי תחתונים המכילים חומרים אלו). הרגישות או התגובה האלרגית עלולה להתבטא בתחושת גרד, צריבה והתהוות נפיחות ואדמומיות באזור הפות.

תגובה אלרגית תופיע בסמוך להחדרת הטמפון ובמקרה כזה יש להוציאו באופן מיידי. לשם טיפול בסימפטומים של האלרגיה מומלץ לפנות לרופא הנשים והוא יכול לרשום טיפול תרופתי, שייתכן שיכלול אנטיהיסטמינים או תכשירים סטרואידים, כתלות במקרה. ייתכן שהרופא ימליץ גם על הפסקה בקיום יחסי מין עד לריפוי האזור.

במקרים נדירים מאד התגובה האלרגית תהייה קשה יותר (כולל קשיי נשימה) ואז יש להוציא את הטמפון באופן מיידי ולפנות עימו בדחיפות לחדר מיון.

כאשר עולה חשד לרגישות או לאלרגיה, מומלץ להשתמש רק בטמפונים או בפדים העשויים מכותנה ונקיים מחומרי בישום, דוגמת מותגי Natracare (מיוצרים בבריטניה) או Organyc (מיוצרים באיטליה) שניתן להשיג בחנויות הטבע ובבתי המרקחת. במקרה זה מומלץ גם להשתמש רק בתחתונים העשויים כותנה בלבד.

בכול הנוגע לתחתונים, ידועים מקרים ששימוש במרכך כביסה מסוים גרם לתופעות אלרגיות באזור הפות (ללא קשר לשימוש בטמפון או בפדים). במקרה כזה כדאי לנסות להחליף את מרכך הכביסה.

לעיתים, אצל נשים הסובלות מאלרגיה עונתית לפריחה תופיע תגובה אלרגית בנרתיק גם ללא קשר לשימוש בטמפונים או בפדים המכילים חומרים מלאכותיים, והטיפול הרגיל בסימפטומים של האלרגיה עשוי להפחיתם.

אלרגיה נוספת הקשורה לנרתיק היא האלרגיה למוצרים שמכילים לטקס ובמקרה זה יש לוודא שהקונדום או אביזרי המין בהם עושים שימוש אינם מכילים לטקס.

במקרים נדירים מאד עלולה להיות אלרגיה לזרע של בן הזוג וכאשר עולה חשד לכך יש לפנות לייעוץ רפואי.

שטיפות תוך-נרתיקיות ושימוש במגבונים וגינאליים

שטיפות תוך-נרתיקיות (בעזרת מי סבון או זרם של מי ברז) או שימוש במגבונים וגינאליים מבושמים הנם אמצעים מיותרים לחלוטין. שטיפות אלו ינקו את הנרתיק מההפרשות הטבעיות ויפגעו באוכלוסיית החיידקים הטובים. השטיפות אינן מסייעות לדבר, פרט להגדלת הסיכון לדלקות.

שימוש בבקבוקי שטיפה ייעודיים המכילים נוזל בעל חומציות גבוהה ייעשה רק בהמלצת רופא הנשים, וזאת למרות שמדובר במוצר הנמכר בבתי המרקחת ללא מרשם רופא.

אף מגבונים מבושמים ודאודורנטים נרתיקיים עלולים לפגוע בבריאות הנרתיק ולכן לא מומלץ להשתמש בהם. זה תקין ונורמאלי לחלוטין שלהפרשות הנרתיק יהיה ריח אופייני המשתנה במהלך המחזור הנשי. ריח זה, כול עוד אינו חריף במיוחד, אינו מעיד על מחלה או על משהו לא תקין. כאמור, רחצה יומית במים ובסבון חומצי מספיקה בהחלט.

אם ריח ההפרשות מעורר דאגה או אי נוחות עד כדי ניסיון להסוות ריח זה על ידי שימוש במוצרים מבושמים, כדאי שתפנה להתייעצות עם רופא הנשים, כי עלול להיות שריח חריף ולא נעים מעיד על דלקת שיש לטפל בה בהקדם.

הפרשות לא תקינות, דלקות וטיפול משלים בעת נטילת אנטיביוטיקה

הסיבה השכיחה להפרשה לא רגילה, מבחינת המרקם, הצבע או הריח, היא דלקת חיידקית. כאשר עולה חשד להפרשה לא רגילה או שקיימת תחושת גרד, יש לפנות לרופא הנשים לשם אבחון וקבלת טיפול מתאים (ייתכן שמדובר בכלל בדלקת פטרייתית). הטיפול בדלקת חיידקית כולל נטילת אנטיביוטיקה (תרופת מרשם).

בעת נטילת אנטיביוטיקה (מכול סיבה שהיא, ולא רק בשל זיהום בנרתיק) יש ליטול תוספים של חיידקים פרוביוטים. נטילה כזו תסייע לשמור על אוכלוסיית החיידקים הטובים הן במעיים והן בנרתיק. מכבי קייר משווקת מוצר המכונה 'פרוביוטיקה נשים' שניתן לרכוש ללא מרשם רופא בבתי המרקחת מכביפארם.

זיהום פטרייתי ומניעתו

זיהום פטרייתי נפוץ למדי אשר גורם לגרד ואדמומיות באזור הפות מכונה פטרת הנרתיק. לעיתים הוא מלווה בהפרשה של חומר לבן דמוי גבינה. הטיפול בפטרת הנרתיק הנו תרופתי.

קיימת טענה שמריחת ביו-יוגורט (יוגורט המכיל חיידקים טובים) בנרתיק ובפות מקלה על סימפטומים של פטרת הנרתיק. אומנם יוגורט אינו גורם נזק כלשהו אך לא קיימות הוכחות מדעיות ליעילותו כטיפול בפטרת הנרתיק.

במקרים רבים ניתן למנוע את התפתחות הפטרת על ידי שטיפת אזור הפות בסבון בעל רמת חומציות גבוהה (pH נמוך), אי שימוש בקונדומים מלטקס, אי שימוש בקרמים קוטלי זרע או בנוזלי סיכוך הגורמים לגירוי.

כמו כן יש להקפיד על ייבוש עדין של האזור (כולל קפלי 'השפתיים') לאחר רחצה או לאחר קיום יחסי מין, כי פטריות אוהבות לחות. כפי שכבר הוזכר, בעת נטילת אנטיביוטיקה מומלץ ליטול תוספים של חיידקים פרוביוטים.

היגיינה של יחסי מין קשורה לבריאות הנרתיק

חיידקים ונגיפים מזיקים שעלולים להיות מסכני חיים יכולים לחדור לנרתיק במהלך קיום יחסי מין, רגילים, אוראליים (ליקוק אזור הפות) או כאלו הכוללים עינוג בעזרת החדרת אצבעות או אביזרי מין לנרתיק. רשימת המזיקים כוללת כלמידיה שפוגע באברי המין ובלחמית העין, זיבה, הרפס, סיפיליס, נגיף הפפילומה ואיידס. בעניין זה נזכיר שחשוב מאד להתחסן כבר בגיל צעיר נגד נגיף הפפילומה.

כאשר אין ודאות לגבי בריאות בן הזוג, ובפרט כשאין מדובר בבן זוג קבוע, הרי ההגנה המתבקשת (ללא פשרות) היא שימוש בקונדום. אם האישה או הגבר לוקים בזיהום כלשהו באברי המין, או עולה חשד לכך, ראוי להיוועץ ברופא (רופא נשים או עור ומין) לגבי קיום יחסי מין, ועד אז להימנע.

עשו ואל תעשו:

• אין לאפשר עינוג על ידי החדרת אצבעות לנרתיק ללא שווידאת רחיצת היד בסבון מחטא (אנטיספטי) וכן ווידאת שהציפורניים ביד זו גזורות, חלקות ואין הצטברות של לכלוך מתחתן. אצבעות וציפורניים לא נקיות עלולות להחדיר חיידקים מסוכנים לנרתיק וציפורניים שאינן גזורות וחלקות עלולות לגרום לשרטות ולדלקת.
• טרם החדרת אביזרי מין לנרתיק (דוגמת ויברטור) או קיום יחסי מין מלאים, כדאי שהאישה תחוש מרוגשת מבחינה מינית. בעת ריגוש מיני כלי הדם באזור אברי המין מתרחבים וחלה עלייה בזרימת הדם בדופן הנרתיק. תופעה זו גורמת להפרשת נוזל לנרתיק, מה שמעלה את הלחלוחית בו ואת שימון דפנותיו.
  במצב שדפנות הנרתיק אינן משומנות דיין החדירה או ההחדרה עלולה לגרום לפציעת דופן הנרתיק. כאשר גם בעת ריגוש מיני האישה חווה שימון מועט מידי, ניתן להיעזר בג'לים או נוזלים מסככים, על בסיס מים בלבד, דוגמת מוצרים מסדרת K-Y או Multi-Gyn.
• אין לבצע מין אנאלי (חדירה דרך פי הטבעת) ולאחריו מין וגינאלי (חדירה לנרתיק), כולל לסירוגין במהלך אותם יחסי מין, ללא רחיצת איבר המין הגברי בסבון מחטא (אנטיספטי) לאחר חדירה דרך פי הטבעת, או ללא החלפת הקונדום. העברת חיידקים מפי הטבעת לנרתיק עלולה לגרום לזיהום חמור. הדברים אמורים גם לגבי השימוש בוויברטור או בכול אביזר מין אחר שמדמה את אבר המין הגברי.
• אין לחלוק אביזרי מין (דוגמת ויברטורים) ויש לרחוץ היטב ולחטא כאלו בעזרת אלכוהול או סבון אנטיספטי מייד לאחר כול שימוש ולייבשם.
• אם את אלרגית ללטקס יש לוודא שהקונדום או אביזרי המין אינם מכילים לטקס.
• כאשר יש לבן הזוג פירסינג על אבר המין כדאי לוודא שהוא חלק לחלוטין ועשוי מתכת כירורגית, זהב או טיטניום, או להסירו טרם קיום יחסי מין. כאשר יש לאישה פירסינג באזור הערווה יש להקפיד שיהיה נקי וחלק כול העת ונטול הצטברות של הפרשות. ראוי לרחוץ את הפירסינג בעזרת סבון בעל רמת חומציות גבוהה ובמידת הצורך לשמנו בקרם דוגמת בפאנטן פלוס.

טרם קיום יחסי מין מלאים כדאי שהאישה תחוש מרוגשת מבחינה מינית

אוננות ושימוש באביזרי מין

אוננות פירושה עינוג באמצעות מגע ידני או בעזרת אביזר מין דוגמת ויברטור (אביזר רוטט המוחדר לתוך הנרתיק, או כזה שמצמידים לאזור הדגדגן שנמצא בחלק העליון של הפות)

במרבית המקרים אוננות כוללת מגע עם הדגדגן או מגע עם אזור נקודת G - שהיא מעין רקמה ספוגית רכה המצויה בתוך הנרתיק, בסמוך לפתחו, בחלק העליון. כדי להגיע לאורגזמה, נשים רבות זקוקות לגירוי הדגדגן (גירוי קליטוראלי) גם במהלך יחסי מין רגילים, או לגירוי משולב של הדגדגן ושל נקודת G.

אוננות היא פעולה נורמאלית, הן לגבי גברים והן לגבי נשים. בצד העינוג האוננות עשויה ללמד את האישה ממה היא נהנית יותר וממה פחות, וכיצד היא משיגה אורגזמה. ללא הבנה עצמית יהיה קשה לאישה להסביר לבן הזוג ממה היא נהנית. זוגות רבים נוהגים לאונן בצוותא ואחרים נוהגים לאונן בנפרד - עניין זה תלוי בהעדפות האישיות וברמת הפתיחות.

האוננות בעזרת האצבעות היא פעולה בטוחה לחלוטין, בתנאי שהאצבעות שמתכוונים להחדיר לנרתיק נקיות (לרחוץ עם סבון מחטא) והציפורניים אינן חדות והן חלקות ונקיות.

ככול שהדברים נוגעים לבטיחות בשימוש באביזרי מין, הרי אין לחלוק ויברטורים ויש לרחוץ היטב ולחטא אותם בעזרת אלכוהול או סבון אנטיספטי מייד לאחר כול שימוש ולייבשם. חלק מאביזרי המין הרוטטים (ויברטורים) עמידים למים וניתנים לשימוש בתוך האמבט (הם מבוססי סוללות רגילות או נטענות ואטומים לחדירת נוזלים). בשום פנים אין להשתמש בתוך אמבט מים בוויברטור הנטען ישירות מזרם החשמל.

בדיקה תקופתית

מומלץ לכל אישה מגיל 25 ומעלה לעבור בדיקת HPV (לשעבר פאפ) לפחות אחת לשלוש שנים, גם אם התחסנה בעבר נגד נגיף הפפילומה שאחראי לכ- 99% ממקרי סרטן צוואר הרחם.

בדיקה זו שמתבצעת כחלק משגרת הבדיקה הגינקולוגית אצל רופא הנשים, מגלה גילוי מוקדם גידולים בצוואר הרחם ומאפשרת טיפול יעיל. לצורך ביצוע הבדיקה מחדיר הרופא מפשק (ספקולום) לנרתיק (על מנת לאפשר גישה מלאה לצוואר הרחם) ואז נוטל דגימת תאים מצוואר הרחם בעזרת מברשת מיוחדת שמוחדרת בתנועה סיבובית לצוואר הרחם. הבדיקה אינה מכאיבה אך תיתכן אי נוחות.

חיזוק שרירי רצפת האגן

בריאות הנרתיק נגזרת לא רק מיחסי מין בטוחים והיגיינה אישית, אלא גם מתזונה בריאה ומאוזנת, פעילות גופנית אירובית סדירה ושרירי רצפת אגן מאומנים.

שרירי רצפת אגן מאומנים מסייעים לשלוט כיאות בשלפוחית השתן, בפעולת המעי הגס וכן עשויים לשפר תחושתיות בעת קיום יחסי מין ולשפר את האורגזמה. ניתן לחוש את השרירים הללו כאשר מנסים לעצור את פליטת השתן במהלך השתנה.

הדרך הפשוטה והמקובלת לאמן אותם כרוכה בכיווצם (כאילו עוצרים את מתן השתן) 10-15 פעמים ברצף, לפחות אחת ליום, אגב ישיבה נוחה על כיסא, מבלי לכווץ את שרירי הבטן. מומלץ להוסיף כול שבוע סדרה אחת של כיווצים לאותו אימון, עד שמגיעים לביצוע שלוש סדרות (יש לנוח כחצי דקה בין כול סדרה). כמו כן רצוי להאריך באופן הדרגתי את משכו של כול כיווץ עד שמגיעים לכ-6 שניות.

לאחר מספר חודשים של אימון ניתן לחוש בתוצאות משמעותיות. אימון שרירי רצפת האגן טרם כניסה להריון ובמהלכו מפחית סיכון לבריחת שתן לאחר הלידה. עוד בנושא ניתן לקרוא בכתבתה של דר' רחל כפרי אודות תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן.