17 ספטמבר 2019 י"ז אלול תשע"ט
מעודכן לתאריך  21.04.2010  באדיבות ה 

מיגרנה - מידע רפואי

Migraines
מעודכן לתאריך  21.04.2010  באדיבות ה 
מיגרנה היא כאב ראש כרוני חזק שעלול להימשך שעות ואפילו ימים. לעיתים קרובות מתלווים למיגרנה סימפטומים כמו בחילה, הקאה, רגישות מוגברת לאור ולרעש ובעיות ראיה. אצל חלק מהסובלים ממיגרנה יש תחושות מוקדמות או סימני אזהרה טרם התפתחות כאב ראש חזק, המכונים אאורה (aura). הם כוללים הבזקי אור, נקודות שחורות בשדה הראיה או תחושות עקצוץ בידיים או ברגליים. האאורה יכולה להופיע גם במהלך התפרצות כאב הראש.
למרות שלא ניתן לרפא מיגרנה לחלוטין, טיפול תרופתי נאות עשוי להפחית את תדירות התקפי המיגרנה ואת חומרתם. כאשר טיפול אינו יעיל דיו כדאי לפנות שוב לרופא או למרפאת כאב ייעודית על מנת לנסות טיפול תרופתי אחר. השילוב של טיפול תרופתי עם שינויים באורח החיים יכול להוביל להטבה משמעותית של הסימפטומים ולתרום לשיפור איכות החיים.

מי מועד למיגרנה?

מיגרנה היא תופעה שפוגעת באישה אחת מתוך 4, בשעה שהשכיחות אצל גברים נמוכה בהרבה, גבר אחד מתוך 12 מפתח מיגרנה. מדענים סבורים שנשים לוקות יותר במיגרנה עקב השפעת ההורמונים הנשיים. ידוע שחלק מהנשים מועדות להתקפי מיגרנה בסמוך להופעת הווסת.
למרות שמיגרנה יכולה להתפתח גם בקרב אנשים מבוגרים, על פי רוב ההתקפים מופיעים כבר בילדות או בשנות הבגרות המוקדמות. 90% מהסובלים מדווחים שההתקף הראשון התפרץ בטרם מלאו להם 40.

סוגי המיגרנה

מקובל לחלק את המיגרנות לשני סוגים, הקלאסי והנפוץ.
  • מיגרנה קלאסית – כאב הראש כולל גם סימפטומים של אאורה.
  • מיגרנה נפוצה – כאב הראש אינו מלווה בתחושות מוקדמות דוגמת אאורה.
 
אנשים מסוימים חווים התקפי מיגרנה בתדירות גבוהה, עד מספר פעמים בשבוע, ולעומתם יש כאלו החווים התקף רק מדי פעם, ולעיתים בהפרש של מספר שנים.

השלבים בהתפתחות מיגרנה

חמישה שלבים מאפיינים התקף המיגרנה, למרות שלא כל אדם שסובל ממיגרנה יחווה בהכרח את כולם.
  1. השלב המקדים. בשלב זה חלק מהאנשים חווים שינויים במצב הרוח, ברמת האנרגיה, בהתנהגות ובתיאבון. לפעמים עלולים להופיע כאבים שונים מספר שעות ואפילו ימים לפני התפרצות של התקף המיגרנה.
  2. שלב האאורה. במקרה אחד מתוך 5 מופיעה אאורה שמקדימה את התקף המיגרנה. הסימפטומים כוללים הבזקי אור או נקודות שחורות בשדה הראיה והפרעות ראיה אחרות דוגמת קושי במיקוד וראיה כאילו דרך מראה שבורה. שלב האאורה יכול להימשך בין 15 דקות לשעה.
  3. שלב כאב הראש. מאופיין בדרך כלל על ידי כאב ראש פועם בצד אחד של הראש. לעיתים קרובות עלולים להתלוות לכאב הראש סימפטומים הכוללים בחילה או הקאה, רגישות קיצונית לאור בהיר ולרעשים חזקים, רצון עז להסתגר ולשכב בשקט בחדר חשוך. שלב זה יכול להימשך בין 4 ל-72 שעות.
  4. שלב ההחלמה. רוב התקפי המיגרנה חולפים בהדרגה מעצמם. אצל חלק מהאנשים מסייעת השינה בהקלת הסימפטומים וחלק מדווחים על הפסקה פתאומית של כאבי הראש בעקבות הקאה.
  5. שלב ההתאוששות. חלק מהאנשים שחוו התקף מיגרנה עלולים לחוש בעקבותיו חולשה ותשישות.
 

סימפטומים

סימפטומים של מיגרנה

למרות שלא כול המיגרנות הן בעלות סימפטומים זהים, עדיין הסימפטום העיקרי של המיגרנה הוא כאב ראש בדרגה מתונה עד חמורה. כאב הראש מופיע בדרך כלל באזור המצח או בצד אחד של הראש. עם זאת, במהלך התקף המיגרנה, עלול הכאב לשנות את מקומו או להתפשט לשני צידי הראש. לרוב יש לכאב תחושה של פעימה או רטט.
מאפייני הכאב:
  • הכאב מחמיר עם כל תנועה או פעילות גופנית.
  • הכאב מפריע לתפקוד היומיומי.
  • הכאב מלווה בבחילה עם או ללא הקאה.
  • כאב הראש מלווה ברגישות מוגברת לאור ולרעש.
 
אם הסימפטומים לא מטופלים הם עלולים להימשך בין 4 שעות ועד 3 ימים. בדרך כלל בין התקף מיגרנה אחד למשנהו נעלמים כל הסימפטומים שמתלווים להתקף. חלק מהאנשים מספרים שהם חשים עייפות לאחר התקף. תחושה זו עלולה להימשך מספר ימים לאחר שהתקף המיגרנה כבר חלף.
תדירות התקפי מיגרנה יכולה להשתנות ממספר התקפים בחודש עד להתקף אחד מידי מספר חודשים.

סימפטומים של מיגרנה קלאסית (עם אאורה)

המשמעות של אאורה היא אזהרה. המונח "אאורה" נועד לתאר את הסימפטומים שאנשים חווים לפני התפרצות כאב הראש. 20%-25% מהלוקים במיגרנות מדווחים על סימפטומים של אאורה.
סימפטומים אלו עלולים לכלול:
  • בעיות ראיה – הפרעות בשדה הראיה כמו הבזקי אור, צורות זיגזג, נקודות שחורות ושיבושים אחרים ביכולת הראיה.
  • בעיות תחושה או נוקשות – עקצוצים ודקירות באזורי הצוואר, הכתפיים או הגפיים. חלק מהלוקים עלולים להרגיש נוקשות של שרירים.
  • בעיות קואורדינציה – אנשים מסוימים עלולים לאבד את יכולת ההתמצאות או את שיווי המשקל שלהם.
  • קשיי דיבור – קושי בביטוי עצמי ראוי או קושי בבחירת המילים המתאימות.
  • אבדן הכרה – מצב זה מתרחש לעיתים נדירות בלבד.
 
הסימפטומים של אאורה מתחילים בדרך כלל 15 דקות עד שעה לפני התפרצות ההתקף. יתכן גם מצב שבו אאורה מופיעה עם כאב ראש חלש בלבד.

סימפטומים של מיגרנה נפוצה

סימפטומים הקשורים למיגרנה נפוצה כוללים:
  • בחילה – החולים עלולים להרגיש בחילה חזקה שמלווה לעיתים בהקאה.
  • רגישות מוגברת – אנשים הלוקים במיגרנות עלולים להיות רגישים מאד לאור, לרעשים או לריחות. מסיבה זו רבים מהסובלים ממיגרנה מעדיפים לנוח בחדר שקט וחשוך.
  • סימפטומים נוספים
    • קשיי ריכוז.
    • הזעה.
    • תחושת חום או קור עזה.
    • כאבי בטן שעלולים לגרום לפעמים לשלשול.
    • תכיפות במתן שתן.
 
לא כולם חווים את כול הסימפטומים. לרוב הם אינם מופיעים כולם ביחד.
בדרך כלל הסימפטומים של מיגרנה נפוצה מתפתחים בו זמנית עם הופעת כאב הראש ונעלמים כשהוא חולף.
ללא קשר לתופעת האאורה, לאדם שסובל ממיגרנה יכולות להיות תחושות מוקדמות מספר שעות או ימים לפני שמתפרץ כאב הראש. תחושות אלה כוללות:
  • הרגשה של התרוממות רוח או המון אנרגיה.
  • תשוקה לממתקים.
  • צימאון.
  • ישנוניות.
  • נטייה להתעצבן בקלות.
  • דיכאון.

גורמים

הגורמים למיגרנה

סברה מדעית מקובלת היא שהתקפי המיגרנה נגרמים בעקבות שינויים ברמות של חומרים כימיים במוח, ובעיקר מדובר על ירידה ברמות הסרוטונין (מעביר מסרים עצביים). רמות נמוכות של סרוטונין עלולות לגרום לעווית (התכווצות פתאומית) בכלי הדם בחלק מסוים של המוח. עווית מעין זו גורמת להיצרות של כלי הדם ועלולה להוביל להתפתחות הסימפטומים של אאורה.
לאחר העווית מתרחב כלי הדם וזה כפי הנראה מה שגורם להתפרצות כאב הראש. הסיבה שבעטייה חלה נפילה ברמות הסרוטונין עדיין אינה מובנת במלואה.

מיגרנה ווסתית

מדענים סבורים ששינויים ברמות ההורמונים קשורים באופן הדוק להתפרצות המיגרנה. חלק מהנשים הלוקות במיגרנה מדווחות על שכיחות גבוהה יותר של התקפים בסביבות מועד הווסת שלהן. תופעה זו ידועה כמיגרנה ווסתית.
העליות והירידות ברמות ההורמונים הן כנראה הסיבה לכך שיותר נשים סובלות ממיגרנה בהשוואה לגברים. ממש לפני הופעת הווסת חלה נפילה ברמות האסטרוגן בדם. כפי הנראה עצם השינוי ברמת ההורמון הוא שגורם להתפרצות המיגרנה ולא הרמה הנמוכה של האסטרוגן בדם.
התקפי מיגרנה ווסתית עלולים להתפתח החל מיומיים לפני הווסת ועד 3 ימים לאחר הופעתה. כ-14% מתוך הנשים שלוקות במיגרנה חוות התקפי מיגרנה אך ורק בסמוך למועד הופעת הווסת שלהן. מצב זה ידוע כמיגרנה ווסתית טהורה. עם זאת, יתכן שהתקפים נוספים יופיעו גם במועדים אחרים במהלך החודש, מצב שמאפיין כ-60% מכלל הנשים שסובלות ממיגרנה.

גורמים מעוררי התקף

חוקרים הצליחו לזהות גורמים שמעוררים את התקפי המיגרנה. אלו כוללים גורמים רגשיים, גופניים, תזונתיים, סביבתיים ורפואיים.

גורמים רגשיים

הגורמים הרגשיים כוללים סטרס ומצבי דחק, חרדה, מתח, הלם, דיכאון או לחילופין התרגשות.

גורמים גופניים

הגורמים הגופניים כוללים עייפות, שינה באיכות ירודה, עבודה במשמרות, יציבה לא נכונה, מתח בצוואר או בכתפיים ונסיעות ממושכות. בנוסף לכך, אצל אנשים רגישים במיוחד עלול מאמץ גופני רב, כולל יחסי מין, להוביל להתקף.

שינויים הורמונאליים בקרב נשים

עליות וירידות ברמות האסטרוגן בדם גורמות להתפרצות התקפים בקרב נשים רבות שסובלות ממיגרנה. נשים עם היסטוריה רפואית של מיגרנה מדווחות לעיתים קרובות שההתקפים מופיעים אצלן מיד עם הופעת הווסת או קצת קודם לכן, כשיש נפילה משמעותית ברמות האסטרוגן בדמן.
נשים נוטות גם לסבול מהתקפי מיגרנה במהלך ההריון או גיל המעבר (הפסקת הווסת). אף תרופות הורמונאליות כמו גלולות למניעת הריון או טיפול הורמונאלי חליפי בגיל המעבר, עלולות להחמיר את המיגרנות. עם זאת ישנן נשים שאצלן דווקא תרופות אלו מקלות.

גורמים תזונתיים

הגורמים התזונתיים שעלולים לעורר התקפי מיגרנה כוללים:
  • חוסר במזון (כתוצאה מדיאטה או בעקבות צום).
  • דילוג על ארוחה או איחור באכילתה.
  • ארוחות לא סדירות.
  • התייבשות.
 
בנוסף לכך צריכת מספר מרכיבי מזון או משקאות עלולה לעורר התקף מיגרנה. אלו כוללים:
  • אלכוהול, ובמיוחד בירה או יין אדום.
  • תוספי מזון כמו טיראמין, אספרטיים (ממתיק מלאכותי) ומונוסודיום גלוטמאט (מרכיב מפתח במטבח הסיני והאסייתי שנוהגים להוסיף אותו גם לאבקות מרק, מוצרי בשר מעובד, רטבים שונים ולמאכלים סיניים מוכנים).
  • מזונות עתירי מלח ומזונות מעובדים.
  • צריכה מוגברת של קפאין שנמצא בקפה, תה, במשקאות אנרגיה ובסוגים מסוימים של תרופות.
  • שוקולד, פירות הדר וסוגים שונים של גבינה צהובה עלולים לעורר התפתחות התקף מיגרנה.


גורמים סביבתיים

  • אורות בהירים וחזקים, או מרקע מרצד דוגמת מסך טלוויזיה או צג של מחשב.
  • עישון או הימצאות בחדר מלא עשן החסר אוויר נקי.
  • רעשים חזקים.
  • שינויי אקלים דוגמת שינויים ברמת הלחות באוויר או חשיפה לטמפרטורה מאד נמוכה.
  • ריחות חזקים או לא רגילים. כולל ריחות נעימים של בושם, או ריחות לא נעימים של מדללי צבע או ריח חזק של סיגריות.
 

גורמים רפואיים

תרופות מסוימות עלולות לעורר התפרצות של מיגרנות. אלו כוללות:
  • סוגים מסוימים של תרופות משרות שינה.
  • גלולות למניעת הריון.
  • טיפול הורמונלי חליפי (HRT) שמשמש לטיפול בבעיות הקשורות לגיל המעבר (הפסקת ווסת).
 

גורמי סיכון

קיימים גורמים המגבירים את הסיכון לחוות מיגרנות.
  • היסטוריה משפחתית
    לאנשים רבים שחווים התקפי מיגרנה יש מישהו במשפחה הקרובה שאף הוא סובל ממיגרנה. אם לאחד ההורים או לשניהם יש מיגרנה, הסיכוי שגם ילדיהם יסבלו מהתקפי מיגרנה גבוה יחסית.
  • גיל צעיר (מתחת לגיל 40)
    מחצית מהאנשים שסובלים ממיגרנה מדווחים כי חוו את ההתקף הראשון שלהם בטרם מלאו להם 20 שנה. המיגרנה שכיחה ביותר בקבוצת בני 30-39.
  • נשים
    נשים נוטות ללקות בהתקפי מיגרנה פי 3 יותר מאשר גברים. גם אם בגיל הילדות יותר בנים סובלים מכאבי הראש, הרי בתקופת ההתבגרות מספר הבנות שסובלות ממיגרנה עולה על מספר הבנים.
  • ווסת
    נשים רבות שלוקות במיגרנה מדווחות שהתקפי כאב הראש מתפתחים אצלן בסמוך להופעת הווסת או מייד לאחר תחילתה.
  • הריון והפסקת וסת
    תדירות ההתקפים וחומרת הכאב האופייניים למיגרנה יכולים להשתנות בתקופות ההריון והפסקת הווסת. חלק מהנשים מדווחות שהמיגרנה שלהן מחמירה בטרימסטר הראשון של ההריון. נשים רבות מציינות שאצלן דווקא חל שיפור במצב המיגרנה בשלבים המתקדמים של ההריון.

אבחון

אבחון של מיגרנה

מתי יש לפנות בדחיפות לרופא?

  • אם יש כאב ראש חמור בפעם הראשונה והאדם מעל גיל 50.
  • כשחל שינוי פתאומי בסימפטומים הרגילים של המיגרנה.
  • כשכאב ראש חזק מופיע בפעם הראשונה והוא מתפרץ באופן פתאומי.
  • כשכאב ראש חזק מלווה בחום, בתחושת חולי ויתכן גם בפריחה בעור.
 
לעיתים קרובות אפשר לטפל במיגרנה בבית, באמצעות תרופות שנמכרות ללא מרשם רופא ושיטות שונות של עזרה עצמית. יחד עם זאת, אם כאב הראש חזק מאד, מהסוג הגרוע ביותר שנתקלתם בו, ותרופות נוגדות הכאב הרגילות אינן עוזרות, יש לפנות לרופא.
רצוי לפנות לרופא גם אם סימפטומים של אאורה מופיעים כול הזמן באותו צד בגוף, או כאשר חלה עלייה בתדירות התקפי המיגרנה.

זיהוי דפוס המיגרנה

אמנם לא קיימת בדיקה מיוחדת שמאפשרת אבחון של מיגרנה, אך ניתן לאבחן בעזרת בדיקה גופנית ונוירולוגית על ידי רופא. מדובר על בדיקת התפקודים המנטליים כמו ראיה, קואורדינציה, רפלקסים ותחושות, במטרה לוודא שאין סיבות או מחלות נוספות שגורמות לאותם הסימפטומים.
כדי לאבחן במדויק צריך הרופא לזהות את הדפוס של כאבי הראש החוזרים ושל הסימפטומים המתלווים אליהם. כיוון שהתקפי המיגרנה עלולים להיות בלתי צפויים, עם הפוגות שבהן אין כלל סימפטומים עלול האבחון לארוך זמן ממושך.
כדי לסייע לאבחון מומלץ לנהל יומן מעקב אחר התקפי המיגרנה. רצוי לרשום תאריך ושעה ומה בדיוק האדם עשה כשהתקף המיגרנה התפרץ. כדאי גם לתעד גם את המזונות שהאדם אכל באותו היום, כי זה עשוי לסייע לרופא לזהות גורמים מעוררים אפשריים.
הרופא עשוי לשאול שאלות לגבי האופי של כאב הראש:
  • האם הוא ממוקם בצד אחד של הראש?
  • האם מאופיין על ידי כאב פועם, בינוני או חזק מאד?
  • האם הכאב מפריע בפעילות היומיומית?
  • האם הוא מוחמר בעקבות פעילות גופנית או תנועה בכלל?
  • האם הוא מלווה בבחילה או הקאה (או בשניהם)?
  • האם קיימת רגישות מוגברת לאור או לרעש?
 
כאשר יש למיגרנה דפוס אופייני, או שיש מיגרנה אצל מישהו במשפחה, יבסס הרופא את אבחון הבעיה על סמך ההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית. כאשר כאב הראש חזק במיוחד או פתאומי, עשוי הרופא להמליץ על בדיקות שתשלולנה בעיות בריאותיות אחרות העלולות לגרום לכאב הראש.

טומוגרפיה ממוחשבת של המוח (Computerizes tomography CT)

הליך הדמיה זה עושה שימוש בסדרת צילומי רנטגן שחיבורם מאפשר לבחון את המבנה המרחבי של המוח. שיטה זו מסייעת לרופאים לאבחן או לשלול הימצאות גידולים, זיהומים וסיבות רפואיות אחרות להתפרצות כאבי ראש.

הדמיית תהודה מגנטית של המוח (Magnetic resonance imaging (MRI

בסריקת MRI משתמשים בגלי רדיו ובמגנט חזק כדי ליצור תמונות מפורטות מאד של חתכים רוחביים במוח. הסריקה מאפשרת לרופאים לאבחן או לשלול הימצאות גידולים, שבץ, מחלות נוירולוגיות ובעיות אחרות במוח. סריקת MRI מאפשרת גם לבדוק את כלי הדם שמספקים דם למוח.

דיקור מותני (Lumbar puncture)

אם הרופא חושד שכאב הראש נגרם עקב מחלה כלשהי, כמו מנינגיטיס (דלקת של קרום המוח והנוזל שמקיף את המוח ואת חוט השדרה), הוא יכול להורות על ביצוע דיקור מותני. במסגרת הליך רפואי זה מחדירים מחט דקיקה בין שתי חוליות של עמוד השדרה באזור הגב התחתון, ושואבים דגימה קטנה מנוזל השדרה כדי לבדוק את הרכבו במעבדה.

טיפול

הטיפול במיגרנה

נכון להיום, לא קיים טיפול שמרפא מיגרנה. יחד עם זאת ישנם טיפולים (רובם תרופתיים) אשר יכולים להקל במידה כזו או אחרת על הסימפטומים או להפחית את מספר ועוצמת ההתקפים. מציאת הטיפול היעיל ביותר עבור מטופל עלולה לארוך זמן. יתכן שהרופא ינסה מספר סוגי תרופות או שילובים ביניהן כדי לאתר פיתרון מיטבי.

דיקור

אפשרית גם הסתייעות בטיפולים משלימים כמו אקופונקטורה (דיקור) ושיאצו לשם הקלה על התקפי המיגרנות. סקירה של 33 מחקרים רפואיים שהקיפו 7,000 מטופלים הראתה שטיפול בדיקור סיני (אקופונקטורה) הניב פחות כאבי ראש והתקפי מיגרנה בקרב המטופלים. למעלה מזאת, לאחר 8 שבועות של טיפול הסתבר שמטופלים אשר קיבלו רק טיפול בדיקור חוו פחות כאבי ראש בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול תרופתי של משככי כאב.
במהלך הדיקור מחטים עדינות מוחדרות לנקודות מסוימות בעור למשך שעה או יותר. הדבר אינו מכאיב ומרבית המטופלים מדווחים על רוגע המושרה עליהם במהלך הטיפול. כדי להשיג טיפול יעיל מומלץ לנהל יומן כאבי ראש מספר שבועות טרם תחילת הטיפול ולהביאו למטפל. יומן זה צריך לכלול נתונים כמו באילו נסיבות ומתי מתרחש כאב הראש, משך כאב הראש וחומרתו.
השיטה כמעט נטולת סיכונים, כאשר היא מתבצעת על ידי מדקר מוסמך העושה שימוש רק במחטים חד פעמיות ומקפיד על היגיינה נאותה.

טיפול בפולס מגנטי

מחקר שנערך לאחרונה על ידי ד"ר ריצ'רד ליפטון ועמיתיו מאינשטיין קולג' לרפואה בניו-יורק, בחן את היעילות של מתקן ידני נישא, המקרין פולסים מגנטיים לאחורי הראש, כאמצעי לטיפול במיגרנה. המחקר שנערך ב- 18 מוקדים שונים ברחבי ארה"ב מצא את הטיפול כבעל יעילות טובה עבור הסובלים ממיגרנה המלווה באאורה. המחקר מומן על ידי חברת Neuralieve שפיתחה את המכשיר ותוצאות המחקר פורסמו בעיתון הרפואי היוקרתי לנצט.

הטיפול התרופתי

התרופות שמשמשות לטיפול במיגרנה שייכות לשתי קטגוריות עיקריות, נוגדות כאב ומונעות מיגרנה.

תרופות נוגדות כאב

תרופות נוגדות כאב מיועדות לטיפול אקוטי. ניתן ליטול את התרופות הללו בעת התקף, כי הן נועדו לעצור במידה כזו או אחרת את התפתחות הסימפטומים שכבר התחילו.

תרופות מונעות מיגרנה

את התרופות למניעת מיגרנה יש ליטול באופן שוטף, לעיתים על בסיס יומי, כדי להפחית את תדירות ההתקפים ואת עוצמתם.
הבחירה בשיטה טיפולית שתשלוט ביעילות מרבית בהתקפי המיגרנה תלויה בתדירות ובחומרת כאבי הראש, במידת ההפרעה שהם גורמים לתפקוד היומיומי ובבעיות בריאותיות אחרות שעלולות להיות למטופלים.
חלק מהתרופות אינן מומלצות לשימוש בתקופת ההריון או בעת הנקה, או שאינן מתאימות לטיפול במיגרנה אצל ילדים ומתבגרים. הרופא המטפל יוכל להתאים את התרופות לפי הנתונים האישיים של המטופל.

טיפול בהתקפי מיגרנה ווסתית

התקפי מיגרנה ווסתית מתרחשים על פי רוב בסמוך להופעת הווסת, מיומיים לפני היום הראשון להופעת הדימום הווסתי ועד יומיים לאחריו. בדרך כלל סוג זה של מיגרנה מטופל באמצעות תרופות נגד כאב ממשפחת נוגדי דלקת לא-סטרואידליים (NSAID's) ותרופות ממשפחת טריפטאנים. גם מדבקות של ההורמון אסטרוגן עשויות לסייע.
מחקרים מוכיחים שנטילה יומית של 500 מ"ג מגנזיום ו-400 מ"ג ויטמין B2 עשויה לסייע במניעת התקפים של סוג זה של מיגרנה.

תרופות ללא מרשם נוגדות כאב

נוגדי הכאב הם 'קו ההגנה' הראשון נגד מיגרנה. השפעתם נוטה להיות יעילה יותר אם מתחילים בנטילתם מיד עם הופעת הסימנים הראשונים של התקף הכאב, כי אז יש לתרופה מספיק זמן להיספג למחזור הדם ולהקל על הסימפטומים.
לא מומלץ ליטול נוגדי כאב רק כשכאב הראש הופך להיות ממש חזק, כי עד שהתרופה תיספג ותפעל כבר יהיה מאוחר מדי. מסיבה זו עדיפים נוגדי הכאב הנוזליים (כמוסות ג'ל), או כאלו שמתמוססים במים ונספגים מהר לגוף.
מספר לא מבוטל של תרופות נוגדות כאב נמכרות ללא מרשם רופא, דוגמת פאראצטמול (אקאמול®, דקסמול® ואחרים) ואספירין. אנשים הנוטלים תרופות שמכילות פאראצטמול ואספירין חייבים לקרוא את הוראות השימוש ולהקפיד שלא לעבור על המינון המומלץ.
אין לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16, אלא אם הדבר מתבצע על פי הוראת הרופא והילד נמצא תחת השגחת איש מקצוע מוסמך. לאנשים בעלי בעיות בקיבה כמו כיבים פפטיים, בעיות בכבד או בכליות, או שסבלו מבעיות כאלה בעבר, לא מומלץ להשתמש באספירין ובנגזרותיו.
אם אדם אינו יכול לבלוע את התרופה עקב בחילה שמתלווה להתקף מיגרנה, ניתן להשתמש בנרות שמכילים חומרים נוגדי כאב, אותם מחדירים דרך פי הטבעת.
נוגדי כאב חזקים יותר דורשים מרשם של רופא.

תרופות נוגדות דלקת

תרופות דוגמת איבופרופן (אדוויל®, נורופן®, אדקס® ואחרות) או אספירין יעילות יותר לטיפול בסימפטומים של מיגרנות בדרגה קלה, בזכות תכונות נוגדות הדלקת שלהן.
תרופות המשווקות במיוחד לטיפול במיגרנה, כמו שילוב של פאראצטמול, אספירין וקפאין, עשויות להקל על מיגרנות בדרגה מתונה, אך אינן יעילות מספיק להקלה על התקפי מיגרנה חמורים.
ניתן לרכוש בבית מרקחת איבופרופן גם ללא מרשם רופא. איבופרופן, כמו אספירין, אינו מומלץ עבור אנשים הסובלים מבעיות בקיבה דוגמת כיבים פפטיים, מבעיות כבד או כליות, או שסבלו מהן בעבר. שימוש באיבופרופן לעיתים קרובות מדי, או במשך זמן רב מדי, עלול לגרום לכיבים, דימום במערכת העיכול וכאבי ראש חוזרים (rebound headaches).
סוגים נוספים של תרופות נוגדות דלקת דוגמת דיקלופנאק (אביטרן®, בטארן®, וולטרן®, קטפלאם®) ונפרוקסן (נאקסין, נארוצין (Naxyn®, Narocin® מצריכות מרשם רופא.

תרופות נוגדות בחילה

כאשר התקפי המיגרנה מלווים בבחילה ניתן ליטול תרופות נוגדות בחילה. הרופא ימליץ על תרופה מתאימה שניתן לנטלה יחד עם נוגדי הכאב. בדומה לנוגדי הכאב, תרופות להקלה על בחילה פועלות טוב יותר אם נוטלים אותן מיד עם הופעת הסימפטומים של המיגרנה. מרבית נוגדי בחילה משווקים בצורת כדורים, אך יש גם נרות נוגדי בחילה לשימוש דרך פי הטבעת.

תרופות משולבות

קיימות מספר תרופות המשלבות נוגדי כאב עם נוגדי בחילה שאינן מצריכות מרשם רופא.
ראוי לזכור שלפעמים מינון החומרים הפעילים נוגדי הכאב, או נוגדי הבחילה, עלול להיות נמוך מכדי להקל על הסימפטומים. לפיכך ראוי לשקול להשתמש בתרופות שונות. מומלץ להיוועץ ברופא או ברוקח.

תרופות ממשפחת הטריפטאנים

כאשר נוגדי הכאב הרגילים אינם מצליחים להקל על הסימפטומים של המיגרנה, ניתן להשתמש בתרופות ממשפחת הטריפטאנים. חלק מהתרופות אלו נמכר ללא מרשם, בעוד שעבור חלק אחר נדרש מרשם של רופא.
התרופות ממשפחת הטריפטאנים שונות מנוגדי הכאב הרגילים. הן פועלות באופן בררני על קולטני סרוטונין מסוג מסוים, וגורמות לכיווץ הדפנות של כלי הדם שמסביב למוח. פעולה זו מונעת את התרחבות כלי הדם, אשר יש לה תפקיד מפתח בהתפתחות התקף המיגרנה. התרופות יעילות להקלה על הכאב, הבחילה והרגישות המוגזמת לאור ולרעש, שמתלווים לפעמים למיגרנה. תרופות ממשפחת הטריפטאנים קיימות בצורת כדורים, זריקות ותרסיס לאף.
למרות יעילותן הרבה של התרופות ממשפחת הטריפטאנים לא כולן מסייעות לכל האנשים הסובלים ממיגרנה. אם תרופה אחת לא הייתה יעילה, יש לפנות לרופא כדי שינסה להתאים אחרת.
התרופות ממשפחת הטריפטאנים הטריפטאנים כוללות:
  • סומאטריפטאן, משווק בישראל בשם אימיטרקס® וסומטרידקס®.
  • ריזטריפטאן, משווק בשם ריזאלט®.
  • נאראטריפטאן, משווק בשם נאראמיג®.
  • זולמיטריפטאן, משווק בשם זומיג®.
  • אלטריפטאן, משווק בשם רילרט®.
 
תופעות הלוואי של טריפטאנים כוללות בחילה, סחרחורת וחולשת שרירים.
תרופות אלו אינן מומלצות עבור אנשים בעלי סיכון מוגבר ללקות בשבץ או בהתקף לב.
בשנת 2008 יצאה לשוק בארה"ב תרופה חדשה המשלבת בטבלית אחת סומאטריפטאן עם נפרוקסן סודיום. נמצא שתרופה זו המשווקת בשם טרקסימט® (Treximet) יעילה יותר מכל אחת מהתרופות שעה שהיא ניטלת בנפרד.

ארגוט

תרופות המכילות ארגוטאמין (טמיגרן®, קפרגוט®) פחות יקרות מטריפטאנים, אך במקרים רבים גם יעילותן פחותה. הן יעילות יותר בקרב אנשים שהתקפי המיגרנה שלהם נמשכים למעלה מ-48 שעות. נגזרת של ארגוט, דיהידרוארגוטאמין (מיגרנאל®), נחשבת ליעילה יותר ובעלת תופעות לוואי קלות יותר בהשוואה לארגוטאמין.

מניעה

מניעה והפחתה של התקפי מיגרנה

למרות שאין ריפוי למיגרנה, ניתן לצמצם את תדירות ההתפרצויות ולהפחית מחומרת הכאב והסימפטומים הנלווים. הדבר מושג באמצעות טיפול תרופתי, רפואה משלימה ובאמצעות נקיטת מספר צעדי מנע.

יומן מיגרנה

ניהול 'יומן מיגרנה' עשוי לסייע לרופא לעקוב אחרי יעילות התרופות.

עקביות בנטילת תרופות

לעיתים יחלפו 3 חודשים עד שתורגש השפעתן המלאה של תרופות מסוימות, ולכן חשוב להמשיך ליטול אותן לפחות במשך תקופה זו, גם אם סבורים שהן לא עוזרות.

הימנעות מגורמים מעוררים

אחת הדרכים הטובות למניעת מיגרנה היא זיהוי הגורמים שמעוררים את ההתקפים. ניהול 'יומן מיגרנה' יכול להוות כלי סיוע יעיל. אם אדם נוטה לחוות התקפי מיגרנה לאחר אכילה של מזונות מסוימים, חשוב שיימנע מהם. הדברים תקפים גם לגבי מצבי סטרס למשל.

זיהוי סימני אזהרה

חלק מהאנשים שסובלים ממיגרנה מתחילים לחוש תחושות מוקדמות שעות או אפילו יממה לפני התפרצות ההתקף. התחושות המוקדמות עלולות לכלול:
  • שינויים במצב הרוח.
  • עייפות.
  • היפר-אקטיביות.
  • תשוקה למזון מסוים.
 
כיוון שתחושות אלו אינן ייחודיות למיגרנה, קשה לעיתים לזהותן כסימני אזהרה המתריעים על התפתחות התקף.

שימוש בתרופות מנע

תרופות העשויות למנוע התקפי מיגרנה ניתנות לאנשים שניסו שיטות מניעה אחרות בעבר, אך עדיין חווים התקפים. למרות שתרופות למניעת מיגרנה עשויות להועיל לכמעט מחצית מהלוקים בבעיה, רק 10% מכלל החולים נוהגים ליטול אותן.
טיפול מניעתי מתאים לאנשים שיש להם לפחות שני התקפי מיגרנה קשים בחודש, או שהתרופות שהם נוטלים להקלה על כאבי הראש אינן עוזרות, או כאשר הסימפטומים של המיגרנה כוללים אאורה ממושכת, חוסר תחושה או חולשה משמעותית.
תרופות המיועדות למניעת התקפי מיגרנה עשויות להפחית את תדירותם, לצמצם את עוצמתם ואת משך הזמן שהם אורכים. בנוסף לכך הן יכולות לשפר את היעילות של התרופות המשמשות להקלת הסימפטומים אשר ניטלות במהלך ההתקף. הרופא יכול להמליץ על נטילת התרופות למניעה על בסיס יומי, או כשיש צפי לגורם מעורר, דוגמת התקרבות המועד של הדימום הווסתי.
ברוב המקרים התרופות למניעה אינן מעלימות לחלוטין את כאב הראש ואף חלק מהן עלולות לגרום לתופעות לוואי משמעותיות. מנגד, כאשר התוצאות הטיפוליות טובות והמטופל לא חווה התקפים במהלך 6 חודשים עד שנה, עשוי הרופא להפחית בהדרגה את מינון התרופה ולבדוק אם המיגרנות לא תחזורנה.

תרופות למערכת הלב וכלי הדם המשמשות למניעת מיגרנות

עדיין לא ידוע מדוע תרופות המשמשות לבעיות לב וליתר לחץ דם מסוגלות למנוע התקפי מיגרנה, אך עובדה היא שהן מסייעות.

חוסמי בטא

תרופות ממשפחת חוסמי בטא כוללות פרופרנולול (דרלין®, פרולול®), מטופרולול (נאובלוק®, לופרסור®) ואטנולול (נורמיטן®, נורמלול®). תרופות אלו משמשות לטיפול ביתר לחץ דם ובמחלות כלי דם כליליים, אך הן גם מסוגלות להוריד את תדירות המיגרנות ואת חומרתן.
חוסמי בטא אינם מתאימים לשימוש בקרב חולי אסתמה. תופעות הלוואי של תרופות אלו עלולות לכלול הזיות, תחושת קור בכפות הרגליים והידיים ועייפות.

חוסמי תעלות סידן

מדובר בקבוצה של תרופות המיועדות לטיפול במערכת הלב וכלי הדם דוגמת ווראפאמיל (איקאקור®, איקפרס®, וראפרס®). הן עשויות לסייע במניעת התקפי מיגרנה ובהקלה על הסימפטומים הנובעים מאאורה.
תרופות להורדת לחץ דם כמו ליזינופריל (טנסופריל®) וקאנדסארטן (אטאקנד®) עשויות לקצר את משך התקף המיגרנה ולהפחית את חומרתו. תופעות הלוואי של תרופות אלה כוללות סחרחורת וישנוניות.

תרופות נוגדות דיכאון

נוגדי דיכאון מסוימים יעילים גם במניעת סוגים שונים של כאבי ראש, כולל מיגרנה. היעילים ביותר הם נוגדי דיכאון טרי-ציקליים כמו אמיטריפטילין (אלטרול®, אלטרולט®), שאפשר לשלב אותו יחד עם חוסמי בטא, ותרופה בשם נורטריפטילין (נורטילין®).
תרופות אלה נפוצות מאד כאמצעי למניעת מיגרנה, כפי הנראה בזכות השפעתן על רמות הסרוטונין והחומרים האחרים במוח. לא חייבים להיות בדיכאון כדי ליהנות מהתועלת הטיפולית שלהן.
קבוצה נוספת של נוגדי דיכאון, שמכונה מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI) ומעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונור-אפינפרין (SNRI) לא הוכחה כיעילה במניעת מיגרנה. בנוסף לכך, יש להיזהר בשימוש משולב שלהן עם תרופות לטיפול במיגרנות ממשפחת הטריפטאנים.

נוגדי פרכוסים

תרופות נוגדות פרכוסים אשר משמשות בדרך כלל למניעת התקפים אצל אנשים הלוקים באפילפסיה, כמו טופירמאט (טופמאקס®) וגאבאפנטין (נוירוטונין®, גאבאפנטין-טבע®) עשויות לסייע במניעת התקפי מיגרנה ולהפחית את תדירותם.
מינונים גבוהים של תרופות אלו עלולים לגרום לתופעות לוואי הכוללות בחילה והקאה, שלשול, עוויתות, נשירת שיער וסחרחורת.

בוטולינום טוקסין מסוג A

לעיתים משתמשים בבוטולינום טוקסין מסוג A (בוטוקס®) לטיפול במיגרנה כרונית. אמנם תוצאות המחקרים לגבי התועלת של הטיפול אינן חד משמעיות, אך חלק מאנשי המקצוע שמתמחים בטיפול בכאב הראש סבורים שטיפול זה עשוי להועיל במקרים מסוימים.
הטיפול מתבצע באמצעות הזרקת בוטוקס® לתוך שרירי המצח והצוואר. כשטיפול זה יעיל הוא תקף לכ-3 חודשים ואז יש לחזור עליו.

רפואה משלימה

טיפולים דוגמת דיקור, ביופידבק, או עיסוי, עשויים לסייע במקרים של כאב ראש כרוני.

דיקור (אקופונקטורה)

בטיפול זה מחדיר המטפל מחטים דקיקות מיוחדות (חד-פעמיות) לתוך העור בנקודות מוגדרות. מספר מחקרים רפואיים הוכיחו ששיטה זו עשויה להיות יעילה לטיפול במיגרנה.

ביופידבק

שיטת הביופידבק יעילה כאמצעי להקלה על כאב ראש המופיע בהתקף מיגרנה. שיטת הרפיה זו עושה שימוש בציוד מיוחד על מנת ללמד את המטופל לעקוב ולשלוט בתגובות גופניות אשר קשורות לסטרס, כמו מתח בשרירים.

עיסוי

עיסוי עשוי לסייע בהפחתת תדירות המיגרנות. בנוסף לכך תורם העיסוי לשיפור איכות השינה, דבר שעשוי לתרום למניעת התקפי מיגרנה.

צמחי מרפא, ויטמינים ומינרלים

קיימות הוכחות מדעיות לכך שצמחי מרפא כמו בן-חרצית (Feverfew) וחמאתן (Butterbur) עשויים למנוע התקפי מיגרנה ולהפחית מחומרתם. אין להשתמש בצמחי מרפא אלו בתקופת הריון.
מינון גבוה של ריבופלבין (ויטמין B2) עשוי למנוע מיגרנה, כפי הנראה באמצעות תיקון של מחסורים קטנים בוויטמין בתאי המוח. תוספי קו-אנזים Q10 עשויים לסייע לחלק מהאנשים הלוקים במיגרנה.
תוספים של מגנזיום עשויים לעזור בהפחתת כאבי ראש אצל חלק מהסובלים. תוצאות המחקרים בנושא זה אינם חד-משמעיים. מתן מגנזיום דרך הווריד יכול לסייע לחלק מהסובלים מכאב ראש חריף, במיוחד לאלו שיש להם מחסור במגנזיום.
לפי מחקר שהתפרסם בתחילת 2009 נמצא שוויטמין E עשוי לסייע לנשים הסובלות ממיגרנה ווסתית. נשים שקיבלו 400 יחידות בינלאומיות במשך 5 ימים, החל מיומיים לפני הופעת הווסת, דיווחו על ירידה משמעותית בעוצמת הכאב ובקשיים בתפקוד היומיומי. נמצא גם שוויטמין E היה יעיל יותר מתרופת דמה בהפחתת הרגישות לאור ולרעש והבחילות שמתלווים לעיתים קרובות להתקפי מיגרנה.
בכול מקרה כדאי להתייעץ עם רופא אלו מהטיפולים עשויים להתאים.

שינויים באורח החיים

ניתן לבצע מספר שינויים באורח החיים שיש בכוחם לסייע בהפחתת תדירות ההתקפים וחומרתם.

הימנעו מגורמים שמעוררים את ההתקפים

אם מזונות מסוימים גרמו בעבר להופעת כאב ראש, הימנעו מאכילתם.
אם ריחות מסוימים מהווים בעיה, התרחקו מהם, או מסכו אותם באמצעות ריח שאינו מפריע, או אווררו את המקום.
חשוב גם ליצור שגרת יום עם שעות שינה מסודרות ומספקות וארוחות קבועות. ככול הניתן מומלץ להימנע ממצבי סטרס (לחץ).

פעילות גופנית

פעילות גופנית אירובית קבועה מפחיתה מתח ועשויה לסייע במניעת התקפי מיגרנה. לאחר אישור הרופא המטפל ניתן לבחור כל פעילות גופנית שגורמת להנאה, כולל הליכה, שחיה או רכיבה על אופניים. חשוב לבצע חימום מקדים, כי התחלה פתאומית של פעילות גופנית מאומצת עלולה להוביל להתפרצות כאב ראש.
השמנה נחשבת לאחד הגורמים להתפתחות של מיגרנה. לפיכך תזונה מוקפדת המלווה בפעילות גופנית סדירה עשויה לשמור על משקל תקין ולסייע במניעת מיגרנות.

הפחתת ההשפעה של אסטרוגן

השינויים ברמות האסטרוגן בדם אצל נשים הלוקות במיגרנה עלולים לעורר התפרצות של התקפים, או להחמיר את כאב הראש. במקרים אלו מומלץ לאישה להימנע מנטילת תרופות המכילות אסטרוגן או לפחות להקטין את המינון.
תרופות שמכילות אסטרוגן כוללות גלולות למניעת הריון וכן אלו המיועדות לטיפול הורמונלי חליפי בתקופת גיל המעבר. כדאי להיעזר ברופא לשם מציאת פתרון מתאים.

סיבוכים

סיבוכים של מיגרנה

מספר סיבוכים רפואיים עלולים להיות קשורים למיגרנה.

שבץ איסכמי

שבץ איסכמי מתרחש כשאספקת הדם למוח נחסמת על ידי קרישי דם או חומרים שומניים שעלולים להימצא בתוך כלי הדם. הסיכון של הלוקים במיגרנה ללקות בשבץ איסכמי גבוה במעט מזה של כלל האוכלוסייה. למרות שמיגרנה מוגדרת כגורם סיכון, עדיין לא ברור מדוע היא קשורה לשבץ מסוג זה. המקרים בהם התקף מיגרנה גורם לשבץ מוחי נדירים מאד.
גורם סיכון נוסף לשבץ איסכמי הוא השימוש בגלולות למניעת הריון מהסוג המשולב, כזה שמשלב אסטרוגן ופרוגסטרון. לפיכך נשים הסובלות ממיגרנה קלאסית עם אאורה צריכות להימנע משימוש בגלולות משולבות למניעת הריון. נשים שאצלן המיגרנה אינה כוללת סימפטומים של אאורה יכולות ליטול גלולות משולבות למניעת הריון.
אישה שנוטלת גלולות למניעת הריון מהסוג המשולב וחווה סימפטומים של אאורה או שהתקפי המיגרנה שלה הופכים לתכופים יותר, צריכה לפנות לרופא המטפל בהקדם האפשרי.

מחלות לב וכלי דם

מחקר שהתפרסם בתחילת 2010 גילה שאנשים הסובלים ממיגרנה נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות מחלות לב וכלי דם (התקף לב, שבץ, מחלות לב איסכמית, צלעת כתוצאה ממחלת עורקים היקפיים ואף תמותה ממחלות לב), זאת ללא קשר לסוג המיגרנה – עם או ללא אאורה.
ממצאים אלו סותרים מחקרים קודמים שהצביעו על קשר בין מיגרנה קלאסית (עם אאורה) לבין מחלות לב וכלי הדם, אך לא מצאו קשר מובהק עם המיגרנה הנפוצה (ללא אאורה).
על פי המחקר שיעור הלוקים בסוכרת, ביתר לחץ דם ובעלייה ברמות הכולסטרול הייתה גבוהה יותר בקרב אנשים הסובלים ממיגרנה בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא סבלה מכאבי ראש.
יחד עם זאת נמצא שבקרב אנשים הלוקים במיגרנה ללא אאורה, העלייה בסיכון להתקף לב ולהתפתחות צלעת הייתה נמוכה יותר, והסיכון לשבץ לא עלה כלל, בהשוואה לאנשים שהמיגרנה שלהם מלווה באאורה.
כשרופאים יוצרים תוכנית לטיפול במיגרנה הם צריכים להיות מודעים לסיבוכים ולנקוט באמצעים להפחתת גורמי סיכון כמו עודף כולסטרול, סוכרת, עישון, לחץ הדם והשמנה.

בעיות בתחום הבריאות הנפשית

מיגרנה קשורה לעלייה בסיכון להתפתחות בעיות בתחום הבריאות הנפשית. אלו כוללות:
  • דיכאון.
  • מניה-דפרסיה (הפרעה דו-קוטבית).
  • הפרעת חרדה והתקפי חרדה.
 
מחקר שפורסם בתחילת 2010 מצביע על כך שהתלוות מיגרנה (במיוחד מיגרנה עם אאורה) לדיכאון נובעת מגורמים תורשתיים. החוקרים מצאו גם שאנשים שלקו במיגרנה קלאסית, כזו המאופיינת על ידי אאורה, נטו להיות יותר בדיכאון בהשוואה לאחרים.

בעיות במערכת העיכול

לפעמים המאמצים להקל על הכאב עלולים להוביל להתפתחות בעיות בריאותיות.
השימוש בתרופות ממשפחת נוגדי דלקת לא-סטרואידליים (NSAID's) כמו איבופרופן (אדוויל®, נורופן®, אדקס® ואחרים) ואספירין עלול לגרום לכאב בטן, לדימום ולכיבים במערכת העיכול. הדבר נכון במיוחד אם לוקחים את התרופות הללו במינונים גבוהים או לאורך זמן.

כאב ראש חוזר (Rebound headaches)

כאשר מטופל נוטל תרופות מרשם, או תרופות ללא מרשם, לטיפול בכאב ראש במשך יותר מ-9 ימים בחודש, או במינונים גבוהים, הוא עלול לגרום לעצמו כאב ראש חוזר. נטילת עודף תרופות נוגדות כאב תורמת לקיבוע המצב.

סינדרום הסרוטונין

מצב מסכן חיים זה עלול לקרות בגלל פעילות גומלין בין תרופות לטיפול במיגרנות ממשפחת הטריפטאנים כמו סומאטריפטאן (אימיטרקס®), לבין נוגדי דיכאון ממשפחת מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI), או לבין מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונור-אפינפרין (SNRI). למרבה המזל סינדרום הסרוטונין הוא מצב נדיר.
דוגמה לתרופות נפוצות ממשפחת SSRI: פרוזאק®, סרוקסאט®.
דוגמה לתרופות נפוצות ממשפחת SNRI: אפקסור®, סימבלטה®.

זכויות חברי מכבי

לבירור בנוגע לזכאויות הנוגעות לחיסון שפעת בזריקה - לחצו כאן. למידע נוסף, יש לפנות למוקד מכבי ללא הפסקה.
מספר הטלפון: 3555* או 1700-50-53-53.