בדיקת ממוגרפיה

ממוגרפיה היא צילום רנטגן ייחודי של רקמת השד ומהווה אמצעי רפואי ראשוני לאבחון מוקדם של סרטן השד. באמצעות בדיקה זו ניתן לאבחן כ-80% מהגידולים הממאירים בשד. סרטן השד היא המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל ובעולם המערבי כיום. גילוי מוקדם עוד טרם היכולת לממש גוש בשד מעלה את סיכויי הריפוי וההחלמה מהמחלה לכ-90%.

למי מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה?

ממוגרפיה מבוצעת כבדיקת סקר באופן שגרתי לנשים בגילאי 50 ומעלה (אחת לשנתיים). כמו כן תבוצע הבדיקה במצבים הבאים:

• גוש נמוש ברקמת השד.

• כאב בשד.

• הפרשה דמית מהפטמה.

• שינויים בעור השד או בפטמה.

• רקע משפחתי או אישי של סרטן השד.

מה ההבדל בין ממוגרפיית סקר לממוגרפיה אבחנתית?

"ממוגרפיית סקר" היא בדיקה שגרתית שנעשית כשאין תסמינים, ומטרתה גילוי מוקדם.

"ממוגרפיה אבחנתית" נעשית כשקיים כבר תסמין או ממצא (כמו גוש או כאב), או כהמשך בירור לממצא שעלה בבדיקת סקר – והיא ממוקדת יותר ולעיתים כוללת צילומים נוספים. חשוב לדעת: הפניה לבדיקה אבחנתית אינה אומרת בהכרח שיש בעיה, אלא שהרופא/ה זקוק/ה לתמונה מפורטת יותר.

מהי רקמת שד צפופה ואיך היא משפיעה על בדיקת ממוגרפיה?

לעיתים נכתב בדוח הממוגרפיה שיש לך "רקמת שד צפופה". זהו מצב טבעי ונפוץ, במיוחד אצל נשים צעירות. המשמעות היא שבשד יש פחות שומן ויותר רקמה בלוטית וסיבית. מצב כזה יכול להקשות מעט על זיהוי ממצאים קטנים בצילום הרגיל, והוא משתנה עם הגיל.

לכן, במקרים של רקמת שד צפופה ייתכן שהרופא/ה ימליץ/תמליץ על בדיקה משלימה, כמו אולטרסאונד שד, כדי לקבל תמונה ברורה ומדויקת יותר.

מהו צילום רנטגן?

רנטגן היא שיטת הדימות השכיחה ביותר להדגמת ממצאים בעצמות ורקמות הגוף. שיטה זו מבוססת על קרני X שמכונות גם קרני רנטגן. אלו הן קרניים עתירות אנרגיה שחודרות בקלות נוזלים ורקמות רכות בגוף האדם אך נחסמות על ידי רקמות צפופות ודחוסות כגון עצם.

כיום מבוצעים ומפוענחים צילומי הרנטגן באמצעים דיגיטליים והמידע מעובד באופן ממוחשב. עצמות יתקבלו בלבן, רקמות רכות וחללים מלאי נוזל יופיעו בגווני אפור ואילו אוויר יופיע ככתם שחור.

במהלך הבדיקה לא נעשה שימוש בחומר ניגוד.

מה חשוב לדעת על ממוגרפיה לנשים בסיכון מוגבר לסרטן השד?

חלק מהנשים מתחילות מעקב שד עוד לפני גיל 50, בשל סיכון מוגבר לסרטן השד. בין המצבים:

• נשאיות מוטציה בגנים BRCA1 או BRCA2

• נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד בקרובה מדרגה ראשונה (אם, אחות), במיוחד אם אובחנה לפני גיל 50

• נשים שעברו טיפול קרינתי באזור החזה בגיל צעיר

• נשים שאובחנו בעבר עם ממצאים טרום-סרטניים בשד

על פי המידע הרפואי של מכבי, נשים בסיכון מוגבר מתחילות מעקב מוקדם יותר ובתדירות גבוהה יותר: לרוב ממוגרפיה שנתית מגיל 40, ובנשאיות מוטציה גנטית גם בדיקת MRI שדיים מגיל 25 וממוגרפיה מגיל 30–35. אם קיים חשש להשתייכות לקבוצת סיכון, יש לפנות לרופא/ה לייעוץ על גיל ותדירות הבדיקות המתאימים.

הנחיות מדויקות ינתנו לנבדקת לפני הבדיקה עצמה.

המועד המתאים ביותר לביצוע בדיקה זו הוא כשבוע לאחר סיום הווסת. לא מומלץ לקבוע את הבדיקה לשבוע לפני קבלת הווסת אם קיימת רגישות מוגברת בשדיים.

ביום הבדיקה מומלץ להימנע משימוש בדאודורנט, קרם גוף, טלק או תכשיר דומה באזור בית השחי והשדיים, מכיוון שהם עלולים להופיע בצילום כנקודות שעשויות להיראות חשודות.

נוח ללבוש בגדים דו-חלקיים (חולצה נפרדת) כדי להקל על חשיפת אזור הבדיקה.

מה חשוב לעדכן לפני הבדיקה?

• נשים שסובלות מכאב או מרגישות יתר בשדיים יציינו זאת לפני תחילת הבדיקה כדי שעוצמת הלחץ שיופעל על השדיים תווסת.

• נשים שעברו ניתוח כריתה חלקי של השד או נשים שקיבלו טיפול בהקרנות לשד עלולות לסבול מכאב בזמן הבדיקה. על מנת להקל על הכאב ניתן ליטול כדור לשיכוך כאב לפני הבדיקה.

• שתלי סיליקון או שתלים מלאים בתמיסת מלח ('סליין') פוגעים באיכות הצילום המתקבל. נשים שבשדיהן שתלים יידעו על כך את הטכנאי טרם תחילת הבדיקה.

• יש להסיר תכשיטים מאזור הצוואר ובית החזה לפני תחילת הבדיקה מאחר שאלו עלולים לגרום לעיוותים ולפגוע בקבלת תמונה חדה וברורה.

האם צריך לצום או להפסיק ליטול תרופות לפני ממוגרפיה?

אין מניעה להמשיך בתזונה רגילה לפני בדיקת ממוגרפיה. ניתן ליטול תרופות מרשם כרגיל.

מה צריך להביא לבדיקת ממוגרפיה?

• הפניה מרופא או מכתב הזמנה לביצוע בדיקת סקר.

• כרטיס מגנטי של קופת החולים.

• תעודה מזהה (תעודת זהות או רישיון נהיגה).

• אישור ממרכז ייעוץ ודימות, התחייבות או טופס 17.

• בדיקות ממוגרפיה או אולטרסאונד שד קודמות שבוצעו.

בדיקה זו מבוצעת במסגרת מכוני הדימות של רשת בתי החולים 'אסותא' וכן במרפאות חוץ של מרכזים רפואיים גדולים.

לפני הבדיקה יש לפשוט את החולצה והחזיה ולחשוף את השד. השד יונח על גבי משטח מיוחד במכשיר הממוגרפיה ויופעל לחץ הדרגתי שמטרתו השטחה של רקמת השד. הפעלת הלחץ עלולה לגרום לתחושת אי נוחות. במידה שהלחץ גורם כאב בלתי נסבל יש ליידע על כך את הטכנאי על מנת שינסה לווסת את עוצמת הלחץ.

לחיצת השד חיונית לצורך דחיסה מרבית של רקמת השד. ככל שרקמת השד תהיה דקה יותר תשתפר איכות הצילום ויודגמו ממצאים שעלולים להסתתר מאחורי רקמת השומן בשד. כמו כן מאפשרת הדחיסה שימוש בפחות קרני רנטגן ומשפרת את חדות הצילום.

ברוב המקרים יבוצעו שני צילומים לכל שד. במקרים מסוימים ידרשו צילומים נוספים.

במהלך הצילום עצמו מומלץ לעצור את הנשימה למשך מספר שניות כדי למנוע טשטוש של התמונה המתקבלת.

ממוגרפיה אורכת כ-30 דקות.

האם אפשר לבצע ממוגרפיה בהריון או בהנקה?

אישה הרה או מניקה תיידע על כך את הטכנאי.

קרני הרנטגן עלולות להזיק לעובר במהלך ההריון ולכן מומלץ לדחות צילומים שאינם חיוניים לתקופה שלאחר הלידה או לבחור בשיטות דימות אחרות שאינן כרוכות בחשיפה לקרינה. במצבים של חוסר ברירה יכוסה אזור הבטן והרחם בסינר עופרת על מנת להגן על העובר.

אם בוצע צילום רנטגן מבלי שהאישה ידעה כי היא הרה מומלץ שתפנה ליעוץ גנטי על מנת לברר את מידת החשיפה של העובר.

מה קורה אחרי בדיקת ממוגרפיה?

אין צורך בהשגחה או שהייה במקום מעבר לזמן הבדיקה ואין מניעה לשוב לשגרה בסיום הבדיקה.

תוצאות הבדיקה יהיו מוכנות תוך מספר ימים מיום הבדיקה.

במקרים בהם יאובחן גוש בבדיקת ממוגרפיה תבוצע בדיקת אולטרה סאונד של השד לצורך המשך הברור ואפיון קפדני יותר של הגוש.

חשוב לזכור: רוב הממצאים שמתגלים בממוגרפיה הם שפירים. גם כאשר מתגלה ממצא הדורש בירור נוסף, אין פירוש הדבר בהכרח שיש מחלה – ובכל מקרה, גילוי מוקדם מעלה את סיכויי הריפוי לכ-90%.

הרופא או הרופאה המטפלים ינחו לגבי הצעדים הבאים.

הממצאים יבדקו על ידי רדיולוג מומחה והתוצאה המפוענחת תימסר לנבדקת תוך מספר ימים.

כאשר הבדיקה מתבצעת בבית החולים 'אסותא', עם סיומה, תקבל הנבדקת דיסק (CD) המכיל את צילומי הדימות. בנוסף תקבל הנבדקת קוד וסיסמה לאתר האינטרנט של 'אסותא' על מנת שתוכל לקבל את תוצאות הפענוח של הבדיקה מהבית, בלי צורך להגיע שוב למערך הדימות.

במרבית המקרים ישלח הפענוח ישירות גם לרופא המפנה ב- 'מכבי שרותי בריאות'.

איך מפענחים תוצאות ממוגרפיה?

בדיקה זו מאפשרת גילוי מוקדם של גושים, הסתיידויות, אזורי א-סימטריה ועיוותים ברקמת השד. רקמת שד ללא ממצאים תוגדר כרקמה תקינה. ממצא חשוד עלול להיות ציסטה (גוש שפיר מלא נוזל שגבולותיו סדירים) או גוש שעלול להיות סרטני (יודגם כממצא עכור בעל גבולות בלתי סדירים או מוגדרים). ב-5-15% מהמקרים עלולה להתקבל תשובה חיובית כוזבת המצריכה המשך בירור.

במידה שמתגלים ממצאים מחשידים יש לבצע בדיקות אבחנתיות נוספות לרבות אולטרה סאונד של השד או דגימת רקמה (ביופסיה) שמטרתה לקבוע האם הממצא ממאיר (סרטני) או שפיר.

מה המשמעות של ציון BI-RADS בדוח הממוגרפיה?

דוחות ממוגרפיה משתמשים בסולם בשם BI-RADS (Breast Imaging Reporting and Data System) כדי לדרג את הממצאים. הסולם עוזר לרופאים לתקשר את רמת החשד ואת ההמלצה להמשך. חשוב לזכור: רוב הממצאים בממוגרפיה הם שפירים, וגם ציון גבוה אינו בהכרח מעיד על מחלה – הוא מנחה לגבי הצורך בבירור.

הטבלה מובאת להתמצאות כללית בלבד ואינה מחליפה את פענוח הרופא/ה. את המשמעות המדויקת של הממצא ואת הצעדים הבאים יש לברר עם הרופא/ה המטפל/ת.