תקופות מלחמה מגבירות את העומס המוטל על בני המשפחה המטפלים העיקריים בבן או בת משפחה הסובלים ממחלה כרונית או ממשבר רפואי. מצב החירום גורם לשיבוש משמעותי בשגרה, מצמצם שירותים פורמליים, מחריף תסמיני בריאות או תפקוד אצל המטופלים ומייצר עומס רגשי ופיזי על בני המשפחה המטפלים עצמם. ריכזנו עבורכם הנחיות מעשיות שתוכלו ליישם גם כשהכוחות מוגבלים.
יצירת תחושת ביטחון - במיוחד כשיש בלבול או ירידה קוגניטיבית
לפי נתוני עמותת עמדא, קיים זינוק של 250% בתקופות חירום, נתון שמוביל לשחיקת המטפלים והחרפת התסמינים אצל המטופלים, וזאת בעקבות ריבוי אזעקות, שינויים בשגרה ואווירת מתח בבית.
מה אפשר לעשות בפועל?
- לספק הסברים קצרים, קבועים וחוזרים - למשל: "במקרה שיש אזעקה, הולכים איתי לחדר שליד המטבח".
- לא להתעקש על היגיון - אצל אדם עם ירידה קוגניטיבית ויכוח מגביר מצוקה.
- להראות ולא רק להגיד - ללוות משפטים בתנועות ידיים, כיוון פיזי או מחווה ברורה.
- להכין מראש מוזיקה מרגיעה - מחקרים מלמדים שמוזיקה מוכרת מרגיעה מפחיתה תגובתיות וחרדה.
שמירה על שגרה במקרים של דמנציה ואלצהיימר
שיבוש השגרה הוא אחד הטריגרים המשמעותיים ביותר להחמרה אצל מטופלים עם דמנציה ואלצהיימר. במצבי חירום, גם שגרה חלקית היא שגרה מרגיעה שמהווה עוגן בטוח, גם אם היא בגרסתה המצומצמת.
איך שומרים על שגרה כשכמעט אין זמן או אנרגיה?
- בחרו שתי תחנות קבועות ביום - לדוגמה ארוחת בוקר וטקס ערב קצר.
- שמרו על רצף של חלק מהפעולות המוכרות - כוס תה בשעה קבועה, פתיחת חלון, מוזיקה אהובה, שעת תפילה, פעילות גופנית מוכרת וכן הלאה.
- העדיפו פעילות קצרה מוכרת על פני ניסיון "למלא את היום".
למדריך המלא למטפלים בדמנציה בשעת חירום
מצוקה רגשית - אצל המטופל ואצלכם
מחקרים מצביעים על עלייה משמעותית בחרדה, בקשיי שינה ובתגובות רגשיות מוגברות בזמן מלחמה. במקביל, בני משפחה מטפלים מדווחים על דאגה מטרידה שמפריעה לשינה ועל החמרה במצב הרגשי שלהם.
עצות פשוטות שתוכלו ליישם:
- שימו לב לסימני עומס - יציאה מאיזון, בכי, עצב, פחד, בלבול, תלונות גופניות או חוסר מנוחה.
- השתמשו בטכניקות קצרות - לדוגמה הקשבה פעילה, נשימה משותפת של 20 שניות, חיבוק (מחקרים מצביעים על כך שלחיבוק יש השפעה מרגיעה).
- תעדו "רגעים קשים" - כדי לזהות דפוס (שעה, טריגר, סביבה) ולהשפיע עליו.
היערכות לחירום באופן שמקטין עומס חשיבתי
במציאות שבה קשה להתארגן או לעזוב את הבית, ציוד בסיסי יכול להפחית חרדה וחוסר אונים בזמן אמת, במיוחד לאור הקושי של חלק מבני המשפחה החולים להגיע למרחב מוגן תוך זמן קצר.
מה להכין מראש?
- תיק קטן עם תרופות קבועות ומסמכים רפואיים.
- מים, חטיפים יבשים, משקפיים, מכשירי שמיעה או אביזרי עזר אישיים.
- רשימת מספרי טלפון חשובים.
- העתק של מסמכים רפואיים חיוניים (אפשר גם צילום בטלפון).
שיתוף בני משפחה - כדי להפחית עומס רגשי ולוגיסטי
שעת חירום מביאה לעלייה דרמטית בעומס על בני המשפחה המטפלים, פגיעה בתעסוקה וקושי לשאת הכול לבד לאורך זמן.
איך נקל על עצמנו?
- נבצע חלוקת תפקידים מדויקת: "את מקבלת את שיחות הרופאים. אני מטפל בתרופות".
- נבקש בקשה ממוקדת מהשכנים: "אם לא הגענו למקלט בזמן האזעקה, אשמח שתתקשרו אליי או שתעזרו לי".
- נשתמש בקהילה: ארגוני מתנדבים, מערך רווחה עירוני, קבוצות תמיכה דיגיטליות.
שמירה על עצמכם כבני משפחה מטפלים - תנאי להמשך טיפול
השחיקה אצל בני משפחה מטפלים בתקופת מלחמה עולה דרמטית, כולל עלייה בדיכאון, בחרדה ובעומס פיזי.
הנה כמה פעולות קטנות שאפשר לעשות:
- הפסקת "נשימה" של 3-5 דקות ביום, עדיף מחוץ לבית, אם ניתן.
- שיחה עם אדם קרוב לתמיכה - אוזן קשבת שאינה שיפוטית עושה פלאים.
- הפחתת חדשות לרמה סבירה - שניים-שלושה עדכונים ביום.
מתי לפנות לעזרה מקצועית?
- אם מופיע תסמין בריאות חדש שאינו מאוזן
- אם יש קושי תפקודי חדש
- אם חווים חרדה שאינה חולפת
- אם יש בלבול משמעותי
- אם מופיעים שינויי התנהגות חריפים
- אם יש הפרעת שינה לאורך זמן
בני משפחה מטפלים נמצאים בחזית כפולה - גם טיפול באדם אהוב הזקוק לעזרה, וגם התמודדות עם מציאות ביטחונית מאיימת. שילוב של שגרה חלקית, יצירת ביטחון, היערכות לחירום, פיזור עומס בין בני המשפחה ושמירה על המטפל עצמו, הם המפתח ליצור עוגנים ותחושת שליטה טובה יותר, ולצלוח את התקופה המורכבת הזאת.
העובדים הסוציאליים במכבי שירותי בריאות עומדים לרשותכם לייעוץ, ליווי מקצועי ותמיכה.
