הקדמה
הליך זה יבוצע להקלת כאב גב הנגרם עקב מחלת דיסק ניוונית, אם טיפול שמרני כשל.
כאב גב כרוני הוא גורם שכיח ביותר לתחלואה ולכאב כרוני בעולם המערבי. מחלת דיסק ניוונית מהווה סיבה נפוצה לכאב בגב התחתון, אף שסיבתה אינה ברורה. ישנן מספר סברות להתפתחות המחלה, לרבות התפתחות קרעים במעטפת הדיסק (רפידה סחוסית בין שתי חוליות בעמוד השדרה) הגורמים להתייבשות החלק הפנימי שלו.
הסימפטום העיקרי של מחלת דיסק ניוונית הוא כאב גב מותני, עם או ללא כאב המוקרן לאזורי גוף נוספים, אשר מוחמר על ידי תנועות המעמיסות על הדיסק הפגוע.
לרוב יומלץ תחילה על טיפול שמרני הכולל תרופות לשיכוך כאב, טיפול פיזיותרפי, טיפול במסגרת מרפאות כאב, טיפולים משלימים וקיבוע של עמוד השדרה המותני.
במידה שאובחנה מחלת דיסק ניוונית והטיפול השמרני אינו מביא להקלת הכאב לאחר שלושה חודשים יוצע למטופל טיפול פולשני. טיפול זה נקרא IDET (Intradiskal Electrothermal Therapy). במהלך הטיפול מחממים את הדיסק הפגוע, דבר אשר גורם לכיווצו. החימום גם גורם להרס תאי עצב קטנים שחדרו אל הדיסק ותורמים לתחושת הכאב במקום.
תאור ההליך
הליך זה יבוצע תחת הרדמה מקומית עם טשטוש, בגישה זעיר פולשנית.
תחת שיקוף רנטגן יוחדר צנתר (קטטר) אל אזור הדיסק הפגוע באמצעותו יחמם המנתח את הדיסק באופן מבוקר והדרגתי. טמפרטורת הצנתר עולה כל חצי דקה לערך במעלה אחת, עד להשגת הטמפרטורה הרצויה (כ- 80-90 מעלות צלזיוס), למשך 4-6 דקות.
במה כרוך?
הליך זה אינו כרוך באשפוז בבית החולים.
משך הפעולה הצפוי בחדר הניתוח הוא 30-60 דקות.
הרדמה, טשטוש ואלחוש
הליך IDET למחלת דיסק ניוונית יבוצע תחת הרדמה מקומית עם טשטוש.
המנתח יזריק את חומרי ההרדמה המקומית לאזור ביצוע החתכים בלבד. טרם הניתוח יינתנו למטופל חומרי הרגעה וטשטוש דרך הוריד ולכן במהלך הניתוח יהיה המטופל ער אך מטושטש, ולא יחוש כל כאב או אי נוחות. השפעת חומר ההרדמה המקומי כמעט מיידית, ונמשכת כשעתיים.
הנחיות
לפני הניתוח
לעתים תידרשנה בדיקות דימות כגון צילומי רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקת דימות בתהודה מגנטית (MRI) על מנת לאשר את האבחנה אם כי האמצעי האבחנתי העיקרי הוא בדיקת דיסקוגרפיה.
בבדיקה זו מוזרק חומר ניגוד לתוך הדיסק החשוד כגורם לכאב. הבדיקה מספקת מידע לגבי מבנה וצורת הדיסק ומאפשרת להעריך האם הוא מהווה את מקור הכאב.
בהתאם לגילו ולמצבו הרפואי ידרש המטופל לבצע בדיקות מתאימות טרם ביצוע ההליך לרבות בדיקות דם, אלקטרוליטים, תפקודי קרישה, צילום חזה ואק"ג.
מטופלים שעברו ניתוחים קודמים, אושפזו בעבר, לוקים במחלות כרוניות, סובלים מאלרגיה או נוטלים תרופות מרשם או תוספי מזון יעדכנו על כך את הרופא המנתח ואת הרופא המרדים. מטופלים שסובלים ממחלות נוספות ידרשו לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.
יש להפסיק את נטילתן של תרופות נוגדות קרישה (דוגמת אספירין או קומדין) שבוע לפני הליך זה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הצורך בנטילת תחליפים.
ביום הניתוח
יש להיות בצום שעתיים לפני הניתוח (ניתן לשתות מים).
שערות באזור המיועד לניתוח (אם ישנן) יגולחו על ידי צוות בית החולים טרם הכניסה לחדר הניתוח.
לאחר הניתוח
לאחר סיום ההליך ישהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות על מנת לאפשר התעוררות איטית ובטוחה.
התאוששות והחלמה מההליך
המטופל ישוחרר לביתו כבר ביום הניתוח.
מרבית המטופלים מדווחים על עליה ברמת הכאב במשך מספר ימים עד שבוע לאחר ביצוע הליך זה. ניתן להיעזר במשככי כאב.
לאחר כ- 6 שבועות חל שיפור בתלונות.
תהליך השיקום מתחיל 12-8 שבועות לאחר הליך זה. 60-80% מהמטופלים מדווחים על ירידה ברמת הכאב.
נדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך את יעילותו ארוכת הטווח (למעלה משנתיים) של הליך זה.
סיכונים וסיבוכים
סיכונים הכרוכים בהליך
זהו הליך פולשני ולכן עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים לרבות דימום, זיהום ופגיעה עצבית (אצל כ- 5% מהמטופלים תיתכנה הפרעות תחושתיות חולפות בפלג הגוף התחתון).
סיכונים הכרוכים בהרדמה
הרדמה מקומית נחשבת בטוחה ובעלת תופעות לוואי מועטות בלבד. במקרים נדירים תיתכן השפעה על קצב הנשימה, קצב הלב ועל לחץ הדם.
סיבוכים
עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס מחייבת פנייה דחופה לרופא המנתח, למוקד החירום או לחדר המיון.
בכל מקרה של דימום מתמשך או אדמומיות יש לפנות לרופא המטפל על מנת לשלול התפתחות זיהום.
