ניתוח להסרת דליות ברגליים - מידע רפואי

ניתוח להסרת דליות ברגליים יבוצע אצל מטופלים הסובלים מדליות ברגליהם הגורמות לכאב, נפיחות, תחושת כבדות ולדימום (מהדליות). ניתוח זה יעיל עבור דליות בדרגות חומרה שונות.דליות ('ורידים', Varicose Veins) הן ורידים מורחבים המופיעות בעיקר בגפיים התחתונות. למעט במקרי מחלת עורקים חסימתית ברגליים מדובר במטרד חיצוני בלבד שאינו מסכן את בריאותו של המטופל.

דליות נוצרות כאשר השסתומים החד כיווניים הנמצאים בדפנות הוורידים מאבדים מגמישותם ומתרחבים. הדבר גורם ללחץ ורידי גבוה ולכן דם אינו עולה בצורה יעילה מהרגליים חזרה אל הלב ושוקע כלפי מטה. עקב כך מתרחבים הוורידים ונעשים בולטים.

מעריכים כי כ- 60% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מדליות ברגליים. נשים וגברים סובלים מכך באופן שווה אך במרבית המקרים נשים הן אלו הפונות לקבלת טיפול. הסיבות להתפתחות הדליות אינן ידועות אך הריון, נטייה משפחתית (גנטיקה) ועצירות כרונית נחשבים כגורמי סיכון להתפתחותן. עודף משקל והשמנת יתר, עמידה ממושכת ללא תנועה, ריבוי הריונות והרמת משאות כבדים עלולים להחמיר דליות קיימות.

דליות ברגלים גורמות למגוון סימפטומים לרבות ורידים נפוחים ובולטים, כאב, נפיחות ברגל, גרד מקומי, הרגשה של כבדות ועייפות ברגל ומראה לא יפה. הסימפטומים נוטים להחמיר בתקופת הקיץ, בשעות הערב, בזמן עמידה ממושכת ללא תזוזה ובימים הראשונים של הווסת (אצל נשים).

עם השנים נוצרים שינויים בצבע העור ובמרקמו באזור הדליות והוא נעשה כהה ובעל מרקם נוקשה. האזור נוטה לגרד ולעתים אף נוצרת אקזמה בשוקיים ובקרסוליים. כיבים (פצעים) כרוניים עלולים להיווצר בקרסוליים, באותם אזורים בהם צבע ומרקם העור השתנו. ייתכן שתתפתח גם פקקת (היינו, קרישי דם בדליות) המתבטאת כגושים נוקשים, כואבים ואדומים לאורך הווריד הדלייתי ברגליים. דימום שטחי מדליות ברגליים אף הוא סיבוך מוכר.

ההנחיות הראשוניות לטיפול כוללות ירידה במשקל והפסקת עישון, פעילות גופנית, הימנעות מעמידה ממושכת ללא תזוזה וגריבת גרבי לחץ (גרביים 'אלסטיות') מיוחדות אף שאין כל הוכחה שטיפול זה מונע היווצרות דליות חדשות או מאט את קצב התנוונותן של הקיימות.

אם טיפול זה אינו מועיל ניתן לטפל באמצעות הזרקת מטרשים (חומרים הגורמים לדלקת מקומית שהורסת את הדופן הפנימית של הווריד ומביאה לסתימתו), בגלי רדיו בתדירות גבוהה (שמצרים ומכווצים את הוורידים) ובאמצעות לייזר. מטרת שלושת השיטות היא לסתום את הדליות ולכווץ את הוורידים.

ניתוח להסרת הדליות הוא האמצעי הטיפולי הוותיק והיעיל ביותר עבור דליות בדרגות חומרה משתנות. במהלך הניתוח נתלשות הדליות הבעייתיות, אך הווריד הספון הגדול אינו נשלף החוצה מרגלו של המטופל (בניגוד לנעשה בניתוח סטריפינג).

תאור ההליך

ניתוח להסרת דליות ברגליים יבוצע בדרך כלל בהרדמה אזורית (אפידורלית או ספינאלית), אך ניתן לבצעו גם תחת הרדמה כללית. סוג ההרדמה יקבע בהתאם למצבו הרפואי של המטופל, העדפותיו ושיקול דעתו של המנתח.

במהלך הניתוח עובר המנתח על כל אחת ואחת מהדליות, מבצע חתך קטן מאוד לידן ודרכו תולש את הדליה.

בסיום הניתוח תחבש הרגל בגרב לחץ (אלסטית).

הליך זה כרוך באשפוז של יום בבית החולים. משך הפעולה הצפוי בחדר הניתוח הוא שעתיים עד ארבע שעות.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

ניתוח להסרת דליות ברגליים יבוצע תחת הרדמה אזורית (אפידורלית או ספינאלית).

לפני תחילת הניתוח יחובר המטופל לעירוי דרכו יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה על מנת להפחית את חרדתו של המטופל.

אם תבוצע הרדמה אזורית (ספינאלית או אפידורלית), ישאר המטופל ער ובהכרה משך ההליך כולו. הרדמה אזורית משמעותה הזרקת חומרים מאלחשים ונוגדי כאב לאזור חוט השדרה, דרך המרווח הבין חולייתי (בעמוד השדרה המותני).

להבדיל, הרדמה מלאה משמעותה שהמטופל ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים והוא אינו חש כלל את מהלך הניתוח. הרדמה מלאה מבוצעת על ידי רופא מומחה בהרדמה שמנטר את מצבו הגופני של המטופל במשך הניתוח כולו.

ההרדמה מבוצעת באמצעות הזלפת חומר ההרדמה אל שקית העירוי של המטופל. כעבור פרק זמן קצר ביותר (עשרות שניות) יחווה המטופל ערפול הכרה וישקע בשינה עמוקה. בסיום הניתוח ותפירת החתכים יפסיק הרופא המרדים את הזלפת חומרי ההרדמה, המטופל יתעורר ויועבר אל מחלקת ההתאוששות כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מההליך.

בהתאם לגילו ולמצבו הרפואי ידרש המטופל לבצע בדיקות מתאימות טרם ביצוע ההליך לרבות בדיקות דם, צילום חזה ואק"ג.

יש להביא תוצאות של בדיקת דופלקס אולטרה סאונד (אולטרה סאונד משולב עם דופלר) המדגימה את מצב אי ספיקת ורידי הספינה הגדולה והקטנה במערכת השטחית ואת מצבי וורידי המערכת העמוקה, על מנת שהרופא יוכל לקבל תמונה ברורה לגבי המיקום המדויק של הוורידים והדליות.

מטופלים שעברו ניתוחים קודמים, אושפזו בעבר, לוקים במחלות כרוניות, סובלים מאלרגיה או נוטלים תרופות מרשם או תוספי מזון יעדכנו על כך את הרופא המנתח ואת הרופא המרדים. מטופלים שסובלים ממחלות נוספות ידרשו לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

מטופלים הסובלים ממחלות נלוות לבעיה בגינה נדרש ההליך נדרשים לייעוץ של רופא מומחה בתחום (דוגמת קרדיולוג או רופא פנימאי) טרם הבדיקה.

מטופלים בתרופות נוגדות קרישה (בפרט קומדין) בדרך כלל אינם מועמדים לניתוח זה (ההמלצה הכללית עבורם היא לגרוב גרבי לחץ). עם זאת, אם הוחלט על ביצוע הליך זה, יש להפסיק את נטילת הקומדין שבוע לפני הניתוח וכתחליף, לקבל זריקות הפרין.

במהלך שיחת ההכנה ידביק המנתח על הרגל המיועדת לניתוח מדבקה מיוחדת על מנת לסמן את המיקום המיועד לניתוח. זהו מעין קעקוע זמני שאינו מסוכן ואינו גורם לכאב.

ביום הניתוח

יש להיות בצום מוחלט לרבות נוזלים 6 שעות לפני תחילת ההליך (אם נבחרה הרדמה כללית).

טרם ההליך יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי ולהמנע מלעיסת מסטיק.

שערות באזור המיועד לניתוח (אם ישנן) יגולחו על ידי צוות בית החולים טרם הכניסה לחדר הניתוח.

לאחר הניתוח

לאחר סיום ההליך ישהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות על מנת לאפשר התעוררות איטית ובטוחה. לאחר מכן הוא יועבר אל מחלקת האשפוז. מספר שעות לאחר מכן יסייעו לו לרדת ממיטתו ולשבת בכורסה.

התאוששות והחלמה מההליך

עד לחלוף השפעת ההרדמה יהיה המטופל מחוסר תחושה ותנועה ברגליו.

לרוב יוכל המטופל להשתחרר לביתו עוד ביום הניתוח, או יום לאחריו.

למחרת הניתוח יוזמן המטופל לביקורת ולהחלפת החבישה על הרגל המנותחת.

ניתן לחזור לעבודה תוך מספר ימים. התאוששות מלאה צפויה תוך כשבועיים מיום הניתוח.

ניתוח להסרת דליות ברגליים הוא הליך פולשני ולכן עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים לרבות דימום, זיהום ופגיעה עצבית. תיתכן פגיעה תחושתית באזור הניתוח. פגיעה זו חולפת בדרך כלל תוך מספר חודשים.

קיים סיכון של כ- 10% להישנות הדליות לאחר הניתוח באופן שיצריך ניתוח נוסף.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

סיכוני ההרדמה כוללים ירידה בלחץ הדם וכאב ראש. סיבוכים נדירים יותר כוללים פגיעה עצבית, שיתוק, הפרעה במתן שתן, פרכוס והפרעות בקצב הלב.

סיכונים שעלולים להיגרם בעקבות הרדמה כללית כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בלחץ הדם והדופק וכן נזק לשיניים או למיתרי הקול עקב החדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.

סיבוכים

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס או אדמומיות באזור הניתוח עלולה להצביע על זיהום ומחייבת פנייה דחופה למנתח, למוקד החירום או לחדר המיון.