ניתוח נרחב לכריתת ערמונית

Radical Prostatectomy (קוד בדיקה: 60.5)

עדכון אחרון 27.04.22

רופא מייעץ: פרופ' ג'ק בניאל

הקדמה

הליך זה יבוצע כאמצעי לטיפול בסרטן הערמונית, במטרה להסיר את כל תאי הסרטן שהתגלו בבלוטה. כריתה נרחבת של הערמונית היא אחת מאפשרויות הטיפול בסרטן ערמונית מוקדם ומטרתה להסיר את כל תאי הסרטן שהתגלו בערמונית.

סרטן בתאי בלוטת הערמונית הוא הגידול הממאיר השכיח ביותר בקרב גברים בישראל ובעולם המערבי. מדי שנה מתגלים בארץ כ- 2,000 מקרים חדשים. מחלה זו נפוצה בעיקר לאחר גיל 50, ופעמים רבות מתפתחת באיטיות מרובה. אצל כשליש מהגברים לאחר גיל 50 ולרוב המוחלט של הגברים לאחר גיל 80 ניתן למצוא תאים סרטניים בערמונית.

כריתה נרחבת של הערמונית היא אחת מאפשרויות הטיפול בסרטן ערמונית מוקדם. אפשרויות טיפול נוספות כוללות השגחה וטיפולי קרינה חיצונית ופנימית (ברכיתרפיה). לרוב יבוצע ניתוח זה אצל מטופלים שגילם אינו עולה על 70 ושהגידול שלהם מקומי (בדרך כלל דירוג גליסון 6-7 ודירוג שלב סרטן II).מתי יבוצע הליך זה ומה מטרתו?

הליך זה יבוצע כאמצעי לטיפול בסרטן הערמונית, במטרה להסיר את כל תאי הסרטן שהתגלו בבלוטה. כריתה נרחבת של הערמונית היא אחת מאפשרויות הטיפול בסרטן ערמונית מוקדם ומטרתה להסיר את כל תאי הסרטן שהתגלו בערמונית.

סרטן בתאי בלוטת הערמונית הוא הגידול הממאיר השכיח ביותר בקרב גברים בישראל ובעולם המערבי. מדי שנה מתגלים בארץ כ- 2,000 מקרים חדשים. מחלה זו נפוצה בעיקר לאחר גיל 50, ופעמים רבות מתפתחת באיטיות מרובה. אצל כשליש מהגברים לאחר גיל 50 ולרוב המוחלט של הגברים לאחר גיל 80 ניתן למצוא תאים סרטניים בערמונית.

כריתה נרחבת של הערמונית היא אחת מאפשרויות הטיפול בסרטן ערמונית מוקדם. אפשרויות טיפול נוספות כוללות השגחה וטיפולי קרינה חיצונית ופנימית (ברכיתרפיה). לרוב יבוצע ניתוח זה אצל מטופלים שגילם אינו עולה על 70 ושהגידול שלהם מקומי (בדרך כלל דירוג גליסון 6-7 ודירוג שלב סרטן II).

סרט הדרכה לקראת ניתוח פרוסטטה (ערמונית). בבית החולים אסותא מבוצעים ניתוחי בלוטת הערמונית - פרוסטטה. הסרט מסביר על הניתוח ועל הפעולות שנעשות לפניו, כולל הבדיקות המקדימות, ההכנה לניתוח ותהליך ההחלמה שלאחריו. כל המידע לקראת הניתוח, על הניתוח עצמו ותהליך ההחלמה שלאחריו. הסרט מציג את הטיפול במרפאה הקדם ניתוחית, במחלקת האורולוגיה ,בחדר הניתוח ובחדר התאוששת, כולל הסבר על הטכניקות הניתוחיות האפשריות. הסרט מתאר את התהליך שיעבור על המנותח ועל בני המשפחה המלויים את המנותח.

תאור ההליך

הליך זה יבוצע תחת הרדמה כללית או אזורית (ספינאלית או אפידוראלית).

במהלך הניתוח נכרתת בלוטת הערמונית בשלמותה ומוסרת מגופו של המטופל.

המנתח יבצע חתך בבטן התחתונה או בין שק האשכים לפי הטבעת. לאחר שינתק מהערמונית את כלי הדם המחוברים אליה הוא יסיר אותה בשלמותה, יחד עם קופסית הערמונית. בהתאם לשיקול דעתו של המנתח ניתן להשאיר במקומם את העצבים הנמצאים משני צדדיה של הערמונית (הליך המכונה nerve preserving operation). דבר זה עשוי לסייע בהפחתת תופעות הלוואי של הניתוח.

במקרים מסוימים, ובהתאם למצב הרפואי, יסיר המנתח גם חלק מבלוטות הלימפה באזור הניתוח. כל הרקמות שיוסרו תישלחנה לבדיקה פתולוגית במעבדה.

במה כרוך?

הליך זה כרוך באשפוז במשך 2-4 ימים בבית החולים.

משך הפעולה הצפוי בחדר הניתוח הוא כ- 60-180 דקות.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

ניתוח זה יבוצע תחת הרדמה כללית או אזורית (אפידורלית או ספינאלית). סוג ההרדמה יקבע בהתאם לשיקול דעתו של הרופא ומצבו הרפואי של המטופל.

לפני תחילת הניתוח יחובר המטופל לעירוי דרכו יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה על מנת להפחית את חרדתו של המטופל.

אם תבוצע הרדמה אזורית (ספינאלית או אפידורלית), ישאר המטופל ער ובהכרה משך ההליך כולו. הרדמה אזורית משמעותה הזרקת חומרים מאלחשים ונוגדי כאב לאזור חוט השדרה, דרך המרווח הבין חולייתי (בעמוד השדרה המותני).

להבדיל, הרדמה כללית משמעותה שהמטופל ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים והוא אינו חש כלל את מהלך הניתוח. הרדמה כללית מבוצעת על ידי רופא מומחה בהרדמה שמנטר את מצבו הגופני של המטופל במשך הניתוח כולו.

ההרדמה מבוצעת באמצעות הזלפת חומר ההרדמה אל שקית העירוי של המטופל. כעבור פרק זמן קצר ביותר (עשרות שניות) יחווה המטופל ערפול הכרה וישקע בשינה עמוקה. בסיום הניתוח ותפירת החתכים יפסיק הרופא המרדים את הזלפת חומרי ההרדמה, המטופל יתעורר ויועבר אל מחלקת ההתאוששות כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מההליך.

הנחיות ואזהרות

לפני הניתוח

בהתאם לגילו ולמצבו הרפואי ידרש המטופל לבצע בדיקות מתאימות טרם ביצוע ההליך לרבות בדיקות דם (כולל תפקודי קרישה, כימיה, אלקטרוליטים, תפקודי כבד), צילום חזה ואק"ג. כמו כן יש לבצע בדיקת PSA. זהו סמן בדם שעלול להצביע על נוכחותם של תהליכים סרטניים בבלוטת הערמונית.

על המטופל להביא עימו את תוצאות דגימת הרקמה (ביופסיה) שנערכה לו, כולל את דירוג גליסון שהתקבל, המציין את גודל ומידת התפשטות התאים הממאירים.

מטופלים שעברו ניתוחים קודמים, אושפזו בעבר, לוקים במחלות כרוניות, סובלים מאלרגיה או נוטלים תרופות מרשם או תוספי מזון יעדכנו על כך את הרופא המנתח ואת הרופא המרדים. מטופלים שסובלים ממחלות נוספות ידרשו לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

יש להתייעץ עם הרופא המטפל ועם המנתח לגבי המשך נטילתן של תרופות נוגדות קרישה (דוגמת אספירין או קומדין). בהתאם להחלטת הרופאים תיתכן הפסקה בנטילת תרופות אלו כשבוע לפני ביצוע ההליך.

כדי לאפשר החלמה מהירה ובטוחה לאחר הניתוח יש להימנע מעישון במשך שבועיים לפחות לפני מועד הניתוח וכן במשך שבועיים לאחריו. אין להשתמש בתקופה זו בתחליפי עישון המכילים ניקוטין.

ביום הניתוח

יש להיות בצום מוחלט לרבות נוזלים 6 שעות לפני תחילת הניתוח.

טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי ולהמנע מלעיסת מסטיק.

שערות באזור המיועד לניתוח (אם ישנן) יגולחו על ידי צוות בית החולים טרם הכניסה לחדר הניתוח.

לאחר הניתוח

לאחר סיום הניתוח ישהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות על מנת לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. מספר שעות לאחר הניתוח יסייע צוות המחלקה למטופל לרדת ממיטתו ולשבת בכורסה.

התאוששות והחלמה מההליך

במהלך האשפוז יחובר המטופל לצנתר (קטטר) למתן שתן ולנקזים שינקזו דם ונוזלים מאזור הניתוח. משככי כאב ינתנו לו לפי דרישה.

מרבית המטופלים חוזרים לתפקוד שגרתי ולעבודה קלה תוך שלושה שבועות ממועד הניתוח. פרק זמן זה ישתנה בין מטופלים שונים, בהתאם למצבם.

יש להקפיד לשטוף היטב את אזור הניתוח עם מים וסבון, מדי יום.

כשבועיים לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל המנתח.

מומלץ להימנע מקיום יחסי מין, מהרמת משאות כבדים או מפעילות גופנית מאומצת במשך 6-8 שבועות לאחר הניתוח.

רצוי שהמטופל ינוח בביתו במשך כחודש עד חודש וחצי לאחר הניתוח. מומלץ להימנע מנהיגה אם חשים תשישות או סחרחורת, עד לחלוף תחושות אלו.

המטופל ישאר עם הצנתר במשך שבועיים לאחר הניתוח, עד להחלמה מלאה של השופכה והסוגר (גם לאחר השחרור מבית החולים). לפני השחרור יקבל המטופל הדרכה לגבי שימוש נכון בצנתר.

בעקבות ניתוח זה תיתכנה תופעות הכוללות אי שליטה במתן שתן וקושי בהשגת זקפה. מידת חומרתן של תופעות אלו תלויה במצבו הרפואי הכללי של המטופל, בגודלו של הגידול בערמונית, במהלך הניתוח עצמו ובמידת שימור העצבים. דבר זה נכון במיוחד לגבי גברים מבוגרים, אצלם גם נזק מזערי לעצבים באזור עלול לגרום לבעיות זקפה.

שליטה תקינה בשלפוחית השתן תחזור אצל מרבית המטופלים תוך שבועות ספורים עד חודשים בודדים ממועד הניתוח. עם זאת, כ- 2-5% מהמטופלים עלולים לסבול מבעיה כרונית של אי שליטה חריפה בשלפוחית. אצל שליש מהמנותחים עלולה להישאר אי שליטה קלה בשלפוחית שתבוא לידי ביטוי בדליפת כמות קטנה של שתן בזמן שהם משתעלים, מתעטשים, צוחקים בחוזקה או מבצעים פעילות גופנית מאומצת.

בעיות בזקפה אף הן אינן נדירות ונגרמות בשל פגיעה בכלי הדם או העצבים שבאזור הגורמת לירידה בזרימת הדם לפין. רבות מהבעיות הללו פתירות עזרת טיפול תרופתי. לעתים ירשום הרופא המטפל תרופה לטיפול בבעיות זקפה דוגמת ויאגרה, סיאליס או לויטרה שיש ליטול החל מיום לאחר הניתוח, במשך כמה שבועות.

כמעט כל הגברים העוברים ניתוח נרחב לכריתת ערמונית צפויים לסבול מקושי מסוים בהשגת זקפה עצמונית (ספונטנית) בשבועות הראשונים לאחר הניתוח. ככל שהמטופל צעיר יותר, כך גבוהים יותר סיכוייו לשמור על יכולתו המינית טרם הניתוח.

לאחר ניתוח נרחב לכריתת ערמונית אין שפיכה מאחר שבמהלך הסרת הערמונית קושר המנתח את חבל הזרע המוביל את הזרע מהאשכים אל הערמונית, משני הצדדים. משמעות הדבר היא שנוזל הזרע אינו נפלט יותר מהפין אלא נאגר באשכים. היעדר שפיכה אינה מפריעה לתפקוד מיני תקין.

סיכונים וסיבוכים

זהו הליך ניתוחי פולשני ולכן עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים לרבות פגיעה באיברים סמוכים, דימום (המצריך מתן דם ולעתים אף ניתוח חוזר), צורך בהרחבת הניתוח, חוסר שליטה בהטלת שתן (נדיר) זיהומים בדרכי השתן או זיהום בחתך הניתוחי.

בקרב 75% מהמטופלים מתפתחת שפיכה אחורית. משמעות הדבר היא שנוזל הזרע אינו נפלט מהפין אלא חוזר אחורה לשלפוחית השתן ויוצא משם. שפיכה לאחור אינה מפריעה כלל לתפקוד מיני תקין.

כ- 13% מהמטופלים מדווחים על הפרעות בתפקוד המיני לאחר ניתוח זה, לעתים עד כדי אין אונות (אימפוטנציה). פגיעה ממשית בזקפה היא נדירה למדי.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

סיכוני ההרדמה כוללים ירידה בלחץ הדם וכאב ראש. סיבוכים נדירים יותר כוללים פגיעה עצבית, שיתוק, הפרעה במתן שתן, פרכוס והפרעות בקצב הלב.

סיכונים שעלולים להיגרם בעקבות הרדמה כללית כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בלחץ הדם והדופק וכן נזק לשיניים או למיתרי הקול עקב החדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.

סיבוכים

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס מחייבת פניה דחופה לרופא המנתח, למוקד החירום או לחדר המיון.

בכל מקרה של הופעת סימפטומים חריגים יש לפנות לרופא המנתח.