ניתוח לתיקון מחיצת האף

מתי יבוצע הליך זה ומה מטרתו?

ניתוח לתיקון מחיצת האף יבוצע אצל מטופלים הסובלים מסטייה או מחור במחיצת האף.

מחיצת האף (ספטום, בלעז) מפצלת את חלל האף לשני חללים ויוצרת את הנחיריים. המחיצה עשויה מסחוס ומעצם. סטייה במחיצת האף עלולה להיות מולדת או שנגרמת עקב חבלה או גדילה בלתי שווה של סחוס המחיצה במהלך החיים.

סטייה במחיצת האף עלולה לפגוע בנשימה התקינה ולגרום לנחירות ולהפרעות שינה. כמו כן עלולים להיווצר חורים בסחוס היוצר את מחיצת האף כתוצאה מחבלה, הסנפת סמים או דלקות חוזרות.

חורים במחיצת האף עלולים לגרום להפרעות נשימה ולזיהומים באף. במקרה של חור במחיצת האף, שיטת הטיפול הראשונית היא שטיפה של חלל האף במי מלח מידי פעם.

אצל מטופלים שנשימתם נפגעה עקב צורתה של מחיצת האף או חור במחיצה, יבוצע הניתוח לתיקון המצב. שיעור הצלחת הניתוח הוא כ- 80% ובעקבותיו מסוגל המטופל לנשום ביתר קלות.

בהתאם לצורך, ניתן לשלב ניתוח זה עם ניתוח פלסטי של האף.

ניתוח לתיקון מחיצת האף יבוצע תחת הרדמה כללית או מקומית. סוג ההרדמה יקבע בהתאם לגילו של המטופל, מצבו הרפואי ושיקול דעתו של המנתח. ניתוחים לתיקון חור במחיצת האף יבוצעו לרוב תחת הרדמה מלאה.

הניתוח יבוצע באמצעות אנדוסקופ. זהו מכשיר רפואי מתכתי שבקצהו מקור אור, מצלמה וכלי ניתוח.

המנתח יחדור לאף דרך הנחיריים ויבחן כל קפל ותעלה באף על מנת לברר את מצב חלל האף.

במידה שמדובר בסטייה במחיצת האף יחתוך המנתח את הסחוס כך ששני צדדיו יהיו סימטריים ולא תיווצר הפרעה לנשימה. המנתח עשוי להיעזר בלייזר על מנת לחמם את הסחוס ולעצבו בצורה המבוקשת. במקרים מסוימים עלול להיות צורך לקבע את הסחוס במקומו על ידי החדרת מייצבים לאף אלו יוסרו מספר שבועות לאחר הניתוח.

אם מדובר בחור במחיצת האף יסיר המנתח סחוס מהאף או ממקום אחר בגוף המטופל על מנת לכסות באמצעותו את החור. לאחר מכן יתפור המנתח את הכיסוי במקומו באמצעות תפרים הנספגים מאליהם אשר אינם דורשים הסרה.

בסיום הניתוח תוחדרנה תחבושות לחלל האף על מנת לעצור את הדימום שנגרם עקב הניתוח.

הליך זה אורך שעה עד שעה וחצי וכרוך באשפוז במשך יממה בבית החולים.

ניתוח לתיקון מחיצת האף יבוצע תחת הרדמה מקומית או כללית. לפני תחילת הניתוח יחובר המטופל לעירוי דרכו יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה על מנת להפחית את חרדתו של המטופל.

לצורך ביצוע הרדמה מקומית הרדמה המונעת תחושת כאב מהמטופל יוזרק חומר מאלחש בעל השפעה קצרת טווח ישירות לאזור הדורש טיפול. פעולת החומר מיידית ונמשכת כשעתיים. משך ההליך כולו יהיה המטופל בהכרה מלאה.

להבדיל, הרדמה מלאה משמעותה שהמטופל ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים והוא אינו חש כלל את מהלך הניתוח. הרדמה מלאה מבוצעת על ידי רופא מומחה בהרדמה שמנטר את מצבו הגופני של המטופל במשך הניתוח כולו.

ההרדמה מבוצעת באמצעות הזלפת חומר ההרדמה אל שקית העירוי של המטופל. כעבור פרק זמן קצר ביותר (עשרות שניות) יחווה המטופל ערפול הכרה וישקע בשינה עמוקה. בסיום הניתוח יפסיק הרופא המרדים את הזלפת חומרי ההרדמה, המטופל יתעורר ויועבר אל מחלקת ההתאוששות כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מההליך.

בהתאם לגילו ולמצבו הרפואי ידרש המטופל לבצע בדיקות מתאימות טרם ביצוע ההליך לרבות בדיקות דם ובדיקת תפקודי קרישה.

מטופלים שעברו ניתוחים קודמים, אושפזו בעבר, לוקים במחלות כרוניות, סובלים מאלרגיה או נוטלים תרופות מרשם או תוספי מזון יעדכנו על כך את הרופא המנתח ואת הרופא המרדים. מטופלים שסובלים ממחלות נוספות ידרשו לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

מטופלים הסובלים ממחלות נלוות לבעיה בגינה נדרש הניתוח נדרשים לייעוץ של רופא מומחה בתחום (דוגמת קרדיולוג או רופא פנימאי) טרם הבדיקה.

יש להפסיק את נטילתן של תרופות נוגדות קרישה (דוגמת קומדין או אספירין) שבוע לפני ביצוע הליך זה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל ועם המנתח לגבי תחליפים.

ביום הניתוח

יש להיות בצום מוחלט לרבות נוזלים 6 שעות לפני תחילת ההליך (אם נבחרה הרדמה מלאה).

טרם ההליך יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי ולהמנע מלעיסת מסטיק ומעישון.

לאחר הניתוח

לאחר סיום ההליך ישהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות על מנת לאפשר התעוררות איטית ובטוחה. לאחר מכן הוא יועבר אל מחלקת האשפוז. מספר שעות לאחר מכן יסייעו לו לרדת ממיטתו ולשבת בכורסה.

התאוששות והחלמה מההליך

במרבית המקרים ישוחרר המטופל לביתו עוד ביום הניתוח.

ההתאוששות מהליך תיקון מחיצת האף מהירה יחסית אך המטופל עלול לסבול מדימום ומגודש באף בעקבות הטיפול.

בדרך כלל ניתן לשוב לפעילות שגרתית תוך כעשרה ימים עד שבועיים ממועד הניתוח.

כשבועיים-שלושה לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל הרופא המנתח.

ניתוח לתיקון מחיצת האף הוא הליך פולשני ולכן עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים לרבות פגיעה באיברים סמוכים, דימום, זיהום ופגיעה עצבית. שכיחות הסיבוכים היא כ- 1-2%.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

הרדמה מקומית נחשבת בטוחה ובעלת תופעות לוואי מועטות בלבד. במקרים נדירים תיתכן השפעה על קצב הנשימה, קצב הלב ועל לחץ הדם.

סיכונים שעלולים להיגרם בעקבות הרדמה כללית כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בלחץ הדם והדופק וכן נזק לשיניים או למיתרי הקול עקב החדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.

סיבוכים

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס, התפתחות סימפטומים חדשים וכל החמרה פתאומית ומשמעותית במצבו של המטופל מחייבת פנייה דחופה לרופא המנתח, למוקד החירום או לחדר המיון.