דגימת רקמה (ביופסיה) להפקת זרע מהאשך - מידע רפואי

מתי יבוצע הליך זה ומה מטרתו?

בהליך זה נלקחת דגימה מרקמת האשך למטרת הפקת זרע לצורך הפריה חוץ גופית. הליך זה יבוצע אצל גברים המעוניינים להוליד ילדים אך נכשלו בהפקת זרע בדרכים שאינן ניתוחיות.

טרם קבלת החלטה על ביצוע הליך זה חשוב להכיר את האפשרויות האחרות להפקת זרע ולהשגת הריון ולבחור את האפשרות המתאימה ביותר עבור בני הזוג.

כיום ניתן להפיק זרע ישירות מהאשך ולבצע הפריה חוץ גופית גם אצל גברים שבעבר נחשבו עקרים, לאחר שנוזל השפיכה שלהם לא הכיל כלל תאי זרע. הזרע המופק בהליך זה יכול לשמש להפריה חוץ גופית בלבד. סיכויי ההצלחה של הפריה חוץ גופית עם זרע שהופק מהאשך נמוכים יותר מאשר סיכויי ההצלחה להשגת הריון עם זרע שהופק מנוזל השפיכה.

הזרע שיופק בהליך זה יוקפא וישמש להפריה חוץ גופית בשלב מאוחר יותר. במסגרת ההליך ניתן גם לבצע בדיקה פתולוגית של רקמת האשך על מנת לברר את הגורם לכך שנוזל הזרע אינו מכיל תאי זרע.

במקרים מסוימים קיים סיכוי שלא ימצאו תאי זרע ולא ניתן יהיה לבצע הפריה חוץ גופית גם בעקבות הליך זה.

הליך להפקת זרע מהאשך יבוצע תחת הרדמה כללית או אזורית (אפידורלית או ספינאלית).

דרך חתך קטן בשק האשכים ידגום המנתח מעט רקמה מהאשך וישלח אותה למעבדה המתמחה בהפקת תאי הזרע מרקמת האשך. לרוב תבוצע הפעולה בשני האשכים, על מנת להעלות את הסיכויים להפקת הזרע.

הליך זה כרוך באשפוז במשך יממה בבית החולים.

משך הפעולה הצפוי בחדר הניתוח הוא כחצי שעה עד שעה.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

דגימת רקמה להפקת זרע מהאשך יבוצע תחת הרדמה כללית או אזורית (אפידורלית או ספינאלית). סוג ההרדמה יקבע בהתאם לשיקול דעתו של הרופא ומצבו הרפואי של המטופל .

לפני תחילת הניתוח יחובר המטופל לעירוי דרכו יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה על מנת להפחית את חרדתו של המטופל.

אם תבוצע הרדמה אזורית (ספינאלית או אפידורלית), ישאר המטופל ער ובהכרה משך ההליך כולו. הרדמה אזורית משמעותה הזרקת חומרים מאלחשים ונוגדי כאב לאזור חוט השדרה, דרך המרווח הבין חולייתי (בעמוד השדרה המותני).

להבדיל, הרדמה כללית משמעותה שהמטופל ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים והוא אינו חש כלל את מהלך הניתוח. הרדמה כללית מבוצעת על ידי רופא מומחה בהרדמה שמנטר את מצבו הגופני של המטופל במשך הניתוח כולו.

ההרדמה מבוצעת באמצעות הזלפת חומר ההרדמה אל שקית העירוי של המטופל. כעבור פרק זמן קצר ביותר (עשרות שניות) יחווה המטופל ערפול הכרה וישקע בשינה עמוקה. בסיום הניתוח ותפירת החתכים יפסיק הרופא המרדים את הזלפת חומרי ההרדמה, המטופל יתעורר ויועבר אל מחלקת ההתאוששות כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מההליך.

לפני הניתוח

בהתאם לגילו ולמצבו הרפואי ידרש המטופל לבצע בדיקות מתאימות טרם ביצוע ההליך לרבות בדיקות דם (כולל תפקודי קרישה), צילום חזה ואק"ג.

מטופלים שעברו ניתוחים קודמים, אושפזו בעבר, לוקים במחלות כרוניות, סובלים מאלרגיה או נוטלים תרופות מרשם או תוספי מזון יעדכנו על כך את הרופא המנתח ואת הרופא המרדים. מטופלים שסובלים ממחלות נוספות ידרשו לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

יש להתייעץ עם הרופא המטפל ועם המנתח לגבי המשך נטילתן של תרופות נוגדות קרישה (דוגמת אספירין או קומדין). בהתאם להחלטת הרופאים תיתכן הפסקה בנטילת תרופות אלו כשבוע לפני ביצוע ההליך.

כדי לאפשר החלמה מהירה ובטוחה לאחר הניתוח יש להימנע מעישון במשך שבועיים לפחות לפני מועד הניתוח וכן במשך שבועיים לאחריו. אין להשתמש בתקופה זו בתחליפי עישון המכילים ניקוטין.

ביום הניתוח

יש להיות בצום מוחלט לרבות נוזלים 6 שעות לפני תחילת הניתוח (אם הוחלט על הרדמה כללית).

טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי ולהמנע מלעיסת מסטיק.

שערות באזור המיועד לניתוח (אם ישנן) יגולחו על ידי צוות בית החולים טרם הכניסה לחדר הניתוח.

התאוששות והחלמה מההליך

מספר שעות לאחר ביצוע ההליך ישוחרר המטופל לביתו.

ייתכנו כאב ונפיחות מקומיים במשך 2-3 ימים לאחר ההליך. ניתן ללבוש תחתונים צמודים כדי להקל על הכאב.

יש לשמור על ניקיון איזור הניתוח ולהקפיד על רחצה יומיומית במים ובסבון.

יש להימנע מקיום יחסי מין ומפעילות גופנית מאומצת שבוע עד שבועיים לאחר הניתוח.

סיכונים הכרוכים בהליך

להליך זה סיכונים מועטים. עם זאת, דגימת רקמה להפקת זרע מהאשך הוא הליך ניתוחי פולשני ולכן עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים הכוללים כאב קל או נפיחות קלה באזור הניתוח.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

סיכונים שעלולים להיגרם בעקבות הרדמה כללית כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בלחץ הדם והדופק וכן נזק לשיניים או למיתרי הקול עקב החדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.

סיבוכים

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס מחייבת פנייה דחופה לרופא המנתח, למוקד החירום או לחדר המיון.

בכל מקרה של הופעת סימפטומים חריגים יש לפנות לרופא המנתח.