תסמונת המדור, תסמונת לחץ מדורי - מידע רפואי

תסמונת המדור, המכונה גם תסמונת לחץ מדורי, היא הפרעה לא שכיחה הנגרמת עקב פעילות גופנית ומערבת את השרירים והעצבים. התסמונת גורמת לכאב ולנפיחות ולעתים אף פוגעת ביכולת התפקוד של שרירי הידיים והרגליים.

כלל האוכלוסייה עלולה לסבול מתסמונת המדור אך היא שכיחה בעיקר בקרב ספורטאים העוסקים בפעילות כגון ריצה, הליכה מהירה, רכיבה על אופניים ושחייה, הכרוכות בהפעלה חוזרת ונשנית של קבוצות שרירים מסוימות.

טיפול שמרני לרוב אינו יעיל. הטיפול המקובל הוא ניתוח באמצעותו ניתן לפתור את הבעיה ולהשיג, בדרך כלל, החלמה מלאה. לאחר ההחלמה ניתן לשוב ולעסוק בכול ענפי הספורט.

• כאב, תחושת שריפה או התכווצות בגפה הפגועה. לרוב מדובר ברגל התחתונה אולם גם הירכיים, הזרועות או האמות עלולים להיפגע.
• תחושת לחץ בגפה הפגועה.
• נימול או עקצוצים בגפה הפגועה.
• חולשה בגפה הפגועה.
• צניחה של כף הרגל (חוסר יכולת להרים את כף הרגל כלפי מעלה) תתרחש במקרים חמורים בהם נגרם נזק לעצבים ברגל הפגועה.
• בלט שריר (muscle hernia). לעיתים תופיע בליטה או נפיחות של השריר בגפה הפגועה. הבליטה נגרמת על ידי שריר שיוצא ממקומו הטבעי.

לכאב שנגרם עקב תסמונת המדור דפוס אופייני שכולל:

• הופעה מעט לאחר תחילת האימון והפעלת קבוצת השרירים בגפה שנפגעה.
• החמרה ככל שהאימון נמשך.
• הפסקה (של הכאב) כ- 15 עד 30 דקות לאחר סיום האימון או הפעילות.

ככל שחולף הזמן יורגש הכאב במשך זמן ארוך יותר ויותר לאחר סיום האימון, לעיתים אפילו משך יום או יומיים לאחריו.

הפסקה מוחלטת של שגרת האימונים עשויה להביא להקלה בסימפטומים אולם לרוב מדובר בהקלה זמנית בלבד. בדרך כלל, עם החזרה לשגרת האימון יחזרו גם הסימפטומים.

מתי יש לפנות לרופא?

במקרה של כאב חריג, נפיחות, חולשה או אובדן תחושה בעקבות פעילות ספורטיבית מסוימת יש לפנות לבדיקת רופא.

במקרים מסוימים עלולים הסימפטומים להיגרם עקב מצבים רפואיים המחייבים קבלת טיפול רפואי מיידי. אין להמשיך להתאמן בזמן כאב ולנסות לסבול את הכאב מאחר שהדבר עלול לגרום נזק קבוע לשרירים או לעצבים ולסכן את היכולת לעסוק באותה פעילות בעתיד.

הסימפטומים של תסמונת המדור עלולים להיות דומים לאלו האופייניים לכאב בעצם השוקה (בלעז, 'שין ספלינט' או Medial Tibial Stress Syndrome).

בניגוד לכאב בעצם השוקה אשר חולף לרוב לאחר מנוחה מרובה והימנעות מהפעילות הגורמת לכאב, תסמונת המדור לרוב אינה חולפת בעזרת אמצעים אלו ומחייבת קבלת טיפול רפואי.

השרירים, כלי הדם והעצבים בידיים וברגליים מאורגנים במדורים. בכל מדור נמצאות קבוצות של שרירים, כלי דם ועצבים וכל מדור עטוף בשכבה עבה של רקמת חיבור הנקראת חיתולית (fascia). השכבה החיתולית שומרת על מבנה המדור ומחזיקה את השרירים והרקמות הנוספות במקום. השכבה החיתולית אינה גמישה ולכן יכולתה להימתח מועטת.

תסמונת המדור נגרמת בעקבות פעילות גופנית או תנועה החוזרת על עצמה פעמים רבות וכרוכה בהפעלת קבוצת שרירים מסוימת. פעילויות אלו גורמות לעלייה חריגה בלחץ השרירי במדור המסוים. בשל העדר גמישותה של השכבה החיתולית הרקמות במדור אינן מסוגלות להימתח תחת הלחץ הגובר. הדבר דומה לניעור בקבוק של שתיה מוגזת מבלי לפתוח את הפקק. הלחץ בתוך הבקבוק יעלה מאד.

כשהלחץ עולה במדור מסוים ואין פתח דרכו ניתן לשחרר את הלחץ, כלי הדם והעצבים במדור נדחסים. זרימת הדם בכלי הדם פוחתת וכתוצאה מכך השרירים אינם מקבלים כמות מספקת של דם עשיר בחמצן. מצב בו שריר או רקמה אינם מקבל אספקת חמצן מספקת נקרא איסכמיה (ischemia) והוא עלול לגרום נזק לשרירים ולעצבים.

הסיבה לכך שפעילות גופנית או אימון של קבוצת שרירים מסוימת גורמים ליתר לחץ במדור מסוים ולהתפתחות תסמונת המדור עקב כך אצל אנשים מסויימים אינה ידועה. חלק מהמומחים סבורים כי לאופן בו מבוצעות התנועות, היינו הדרך בה נוחתות הרגליים על הקרקע בזמן ריצה למשל, חשיבות ומשמעות בהתפתחות התסמונת.

סיבות אחרות יכולות להיות מסת שריר גדולה במיוחד, שכבה חיתולית עבה או חסרת גמישות במידה רבה מהרגיל או יתר לחץ דם בוורידי הרגליים.

גורמי סיכון

התופעה שכיחה בעיקר בקרב ספורטאים מתחת לגיל 40 אולם אנשים בכול גיל עלולים לסבול מתסמונת המדור.

אנשים שנמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות התסמונת הם אלו העוסקים בפעילויות הכוללות חזרות מרובות על תרגילים מסויימים והפעלה חוזרת של קבוצות שרירים מסויימות. מסיבות שאינן ידועות דווקא ספורטאיות צעירות נמצאות בסיכון מוגבר להתפתחות התסמונת.

פעילויות שמעלות את הסיכון להתפתחות התסמונת כוללות:

• ריצה.
• משחק כדורגל.
• רכיבה על אופניים.
• משחק טניס.
• התעמלות.

אימונים מרובים בעצימות גבוהה ועומס יתר על שרירים מסוימים עלולים גם כן להעלות את הסיכון להתפתחות תסמונת המדור.

כאב זו תלונה נפוצה אצל ספורטאים בכל הרמות. קיימים גורמים אפשריים רבים לכאב והדבר מקשה על האבחון. במקרים רבים של תסמונת המדור עלולים לחלוף מספר שבועות עד חודשים עד לביסוס האבחנה.

מאחר שישנן פציעות הקשורות בפעילות גופנית אשר שכיחות הרבה יותר מאשר תסמונת המדור ינסה הרופא תחילה לבדוק אפשרויות אבחנה אחרות, לרבות שברי מאמץ או כאב בעצם השוקה. לאחר שתישללנה סיבות אלו יבדוק הרופא גם אפשרויות שכיחות פחות כגון תסמונת המדור. לשם כך יופנה לעתים המטופל לביצוע בדיקות נוספות.

תשאול רפואי ובדיקה גופנית

האבחון יחל לרוב בתשאול של המטופל לגבי בעיות רפואיות בעברו ולגבי הבעיה הנוכחית. תיאור מדויק של הסימפטומים, משכם ואופיים יהוו רמזים חשובים לקביעת האבחנה.

הרופא יבדוק את האזורים בגוף בהם מורגש כאב. לעיתים יבחין הרופא בבלט שריר המצביע על יציאה של רקמת שריר מהמדור. דבר זה עשוי להצביע על תסמונת המדור.

במקרים נדירים יותר עלול הרופא להבחין בנפיחות סביב השריר הפגוע או באזור בו העור הדוק במיוחד.

עם זאת, במרבית המקרים תהיה הבדיקה הגופנית תקינה לחלוטין, דבר שמקשה על אבחון תסמונת המדור.

בדיקות דימות

הרופא יכול להפנות לביצוע בדיקות דימות שונות שמטרתן לגלות חריגות בעצמות, בשרירים או בכלי הדם. בדיקות אלו כוללות צילום רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת (CT), בדיקת אולטרה סאונד, בדיקת אולטרה סאונד דופלר של כלי הדם ברגליים או בידיים או סריקת דימות בתהודה מגנטית (MRI).

במהלך סריקת MRI יתבקש המטופל לכווץ את השרירים באזור שבו מורגשים הסימפטומים. ב- MRI ניתן להדגים שינויים ברקמות שאופייניים לתסמונת המדור וכך לבסס את האבחנה.

כמו כן עלול להיות צורך בבדיקה להערכת מידת הלחץ בתוך המדור באזור בו מורגשים הסימפטומים. בדיקה זו מאפשרת קביעת אבחנה סופית והערכה של הצורך בטיפול ניתוחי.

מדידת לחץ מדורי

זוהי הבדיקה הטובה ביותר לאבחון תסמונת המדור ומאפשרת קבלת אבחנה ברורה. מדובר בבדיקה פולשנית הכרוכה בהחדרת מחטים לתוך השרירים באזור הפגוע. הבדיקה עלולה לגרום לכאב במהלכה.

בדיקה זו תבוצע בדרך כלל רק אם לאחר התשאול, הבדיקה הגופנית ובדיקות נוספות שבוצעו עלה חשד גבוה לתסמונת המדור.

האפשרויות הטיפוליות כוללות טיפול שמרני וטיפול ניתוחי. מחקרים שנערכו בנושא העלו כי יעילות הטיפול השמרני נמוכה באופן משמעותי מיעילות הניתוח.

טיפול שמרני

• נטילת תרופות לשיכוך כאב.
• ביצוע תרגילי חיזוק ומתיחות.
• שימוש בעזרים אורתופדים שונים.
• עיסוי האזור בו מורגשים הסימפטומים.
• הפסקת האימונים לפרק זמן מסוים.
• שיפור שיטת האימון. למשל, שינוי של האופן בו הרגליים פוגעות בקרקע בזמן אימון ריצה.
• שינוי שיטת האימון. אם הסימפטומים מופיעים במהלך אימוני ריצה ניתן לשנות את האימון לרכיבה על אופניים.

הטיפול השמרני עשוי להקל מעט על הסימפטומים אולם בדרך כלל לא יביא לשיפור משמעותי וארוך טווח.

טיפול ניתוחי

הטיפול היעיל ביותר בתסמונת המדור הוא ניתוח במהלכו תטופל השכבה החיתולית. שיטות ניתוחיות כוללות ביצוע חתכים בשכבה החיתולית בכל מדור בו הלחץ גבוה או הסרה חלקית של השכבה החיתולית.

בשתי השיטות מושג שחרור של הלחץ במדור. השכבה החיתולית אינה לוחצת עוד על הרקמות והמדור יכול להימתח כנדרש, בתגובה לעליה בלחץ.

הטיפול הניתוחי יעיל מאוד עבור מרבית המטופלים אולם כמו בכול ניתוח קיים סיכון לסיבוכים. סיבוכים אפשריים בעקבות הניתוח כוללים זיהום, נזק קבוע לעצבים באזור, תחושת נימול והיווצרות צלקת. כמו כן יתכן בלט שריר בזמן מאמץ מאחר שהשרירים אינם מהודקים עוד על ידי השכבה החיתולית. בלט השריר עלול לפגוע במראה החיצוני.

קיימות שיטות שונות לביצוע הניתוח. ניתן לבצע אותו בגישה זעיר פולשנית דרך מספר חתכים קטנים. אף שלשיטה זו יתרונות כגון צלקות קטנות יותר והחלמה מהירה יותר בדרך כלל קיים קושי לנתח דרך חתכים קטנים והסיכון לסיבוכים עלול לגדול. בחירת השיטה הניתוחית תיקבע בהתאם למצב, תוך התייעצות עם הרופא המנתח.

תסמונת המדור אינה מצב מסכן חיים. בעזרת טיפול מתאים לרוב לא נגרם נזק ארוך טווח או קבוע.

עם זאת, המשך האימון על אף הכאב עלול לגרום לעליה חוזרת בלחץ התוך מדורי ולגרום לפגיעה בשרירים, בעצבים ובכלי הדם באזור. כתוצאה מהפגיעה עלולה להתפתח תחושת נימול קבועה או חולשת שרירים קבועה.

ללא טיפול מתאים ימנע הכאב את יכולתו של האדם שנפגע להמשיך להשתתף בפעילות הספורט החביבה עליו.

אין דרכים למנוע את תסמונת המדור. רצוי להקפיד על שגרת אימון בטוחה כדי למנוע פציעות בעקבות הפעילות. מומלץ למלא אחר ההנחיות הבאות:

• יש לבצע תרגילי חימום בתחילת כל אימון.
• יש לסיים את הפעילות הגופנית על ידי ירידה הדרגתית בקצב הפעילות ולא בבת אחת.
• אין לבצע תרגיל הגורם לכאב.
• מומלץ לצרוך תפריט בריא ומאוזן.
• יש לשתות מספיק על מנת להימנע מהתייבשות.
• מומלץ לעסוק בפעילות גופנית מגוונת.
• מומלץ להיוועץ ברופא לפני שמתחילים תוכנית אימונים חדשה אם ידוע על בעיה רפואית.