גרד בפי הטבעת - מידע רפואי

גרד בפי הטבעת מאופיין בדחף חזק לגרד את העור המקיף את פי הטבעת.

פי הטבעת (בלעז, אנוס) הוא הפתח הנמצא בקצה מערכת העיכול, דרכו מופרשת הצואה מהגוף. המונח הרפואי לתיאור מצב זה הוא Pruritus Ani.

גרד בפי הטבעת הוא סימפטום ולא מצב רפואי. גורמים אפשריים למצב זה כוללים:

• זיהום חיידקי.
• בעיה בעור כגון אקזמה אטופית, מצב בו העור נהיה יבש, אדום ומחורץ.
• טחורים (מצב בו כלי הדם סביב פי הטבעת גדושים בדם ונפוחים).

לא בכל המקרים ניתן למצוא גורם.

גרד בפי הטבעת עלול להחמיר על ידי הבאים:

• מזג אוויר חם.
• ביגוד צמר או שמיכות צמר.
• לחות.
• בריחת שתן או צואה (הנספגים בבגדים).
• לחץ.
• חרדה.

חלק מהאנשים עלולים לסבול מגרד קל אך אחרים עלולים לסבול מגרד חמור ומטריד.

מה שכיחות התופעה?

כ-5% מהאוכלוסייה סובלת ככל הנראה מגרד בפי הטבעת. התופעה נפוצה פי 4 אצל גברים בהשוואה לנשים. גרד בפי הטבעת עלול להופיע בכל גיל אך נפוץ בעיקר בגילאי 40-70.

האם יש לפנות לרופא?

בהחלט. רופא המשפחה ינסה לעמוד על הגורמים למצב ובהתאם, יציע את הטיפול הנדרש. לעתים עלול להיות צורך בבדיקה רקטלית על מנת לאבחן את הגורם. בדיקה זו כרוכה בהחדרת אצבעו של הרופא לפי הטבעת. אף שהבדיקה אינה נעימה, היא אינה גורמת לכאב.

הטיפול בגרד בפי הטבעת

לרוב ניתן לטפל במצב באמצעים ביתיים.

יש להקפיד שאזור הישבן יהיה יבש ונקי ולהימנע משימוש בסבונים מבושמים. מומלץ להשתמש במגבונים לחים או בנייר טואלט רך כדי למנוע פציעה של העור העדין סביב פי הטבעת.

באמצעות שינויים תזונתיים ניתן בדרך כלל להקל על תחושת הגרד תוך מספר חודשים.

במידת הצורך ירשום הרופא טיפול במשחות להקלת הסימפטומים. אם המצב נגרם על ידי זיהום חיידקי או טחורים, ידרש טיפול מתאים.

סיבוכים

גירוד תכוף של העור סביב פי הטבעת עלול לגרום לפציעתו ולהתפתחות סיבוכים כגון:

• התפתחות קשקשת עבה במקום.
• התפתחות כיבים מקומיים.
• שחיקה של העור.
• זיהום.

ככל שזיהומים אלו יאובחנו ויטופלו בהקדם כך ההחלמה תהיה מהירה יותר. אם חשים כל שינוי בעור סביב פי הטבעת, רצוי לפנות לבדיקת רופא.

הרבה אנשים מגרדים בישבנם מידי פעם. עם זאת, מקובל להתייחס לגרד בפי הטבעת כאל בעיה רפואית הדורשת טיפול כאשר התחושה היא עזה והאדם אינו יכול להתנגד לדחף לגרד. חלק מהאנשים יתארו את הגרד כבינוני ואילו אחרים יתארו את הצורך לגרד כחזק ביותר.

אנשים שחווים גרד בפי הטבעת עלולים לרצות לגרד בכל זמן, אם כי התופעה שכיחה יותר לאחר הטלת צואה, ובמיוחד צואה נוזלית. רבים מדווחים שהם מרגישים דחף עז לגרד בלילה, ממש לפני שהם נרדמים.

הגורם לגרד בפי הטבעת אינו תמיד ברור. לפעמים הגרד הוא סימפטום של מצב רפואי אחר, כמפורט.

זיהום

גרד בפי הטבעת עלול להיות סימן לכך שהגוף מנסה להתמודד עם זיהום כגון:

• זיהום חיידקי. לדוגמה, זיהום בחיידקים מסוג סטפילוקוקוס.
• זיהום פטרייתי, כגון זיהום בקנדידה אלביקנס הגורמת לפטרת הנרתיק.
• זיהום טפילי על ידי תולעים טפילות זעירות הגורמות לזיהום במעי.
• גרדת (סקביאס). מחלת עור הנגרמת על ידי טפיל זעיר המתחפר בתוך העור.
• זיהום נגיפי. לדוגמה, זיהום בנגיף הרפס סימפלקס הגורם גם לפצעי חום.

גרד בפי הטבעת עלול להיות גם סימפטום של מחלות שונות המועברות בזמן מגע מיני בלתי מוגן.

מצבי מחלה של מערכת העיכול

מצבים אלו מערבים את הפה, הגרון, הקיבה, המעי ופי הטבעת וכוללים:

• טחורים. כלי דם גדושים ונפוחים באזור פי הטבעת (מחוצה לו ובתוכו).
• פיסטולה אנאלית. מצב בו נוצר חריץ בין תעלת פי הטבעת ("התעלה האנאלית", החלק האחרון של המעי הגס לפני פתח פי הטבעת) לעור.
• פיסורה אנאלית. קרע או כיב פתוח המתפתח על הרירית המצפה את תעלת פי הטבעת.
• אי ספיקה של סוגר פי הטבעת. מצב המאופיין בדליפת צואה מהגוף ונגרם כאשר שרירי הסוגר של פי הטבעת שאחראיים על פתיחתו וסגירתו אינם פועלים כראוי ועלולים לאפשר בריחת צואה.
• שלשול כרוני.
• עצירות כרונית.

סרטן

במקרים נדירים עלול גרד בפי הטבעת להיות סימפטום של סרטן במערכת העיכול כגון סרטן בפי הטבעת, סרטן החלחולת (רקטום) או סרטן המעי הגס. עם זאת, גרד בפי הטבעת אינו סימפטום אופייני של מחלות אלו.

סרטן המעי הוא הסרטן השלישי הנפוץ ביותר. מידי שנה מאובחנים כ-3,200 מקרים חדשים. מרבית המקרים הם סרטני המעי הגס, ואילו סרטן בפי הטבעת הוא נדיר. רובם המכריע של החולים (כ-8 מכל 10 אנשים) הם בני 60 ויותר.

סרטן במעי גורם לרוב לסימפטומים הבאים:

• ירידה במשקל.
• שינויים ביציאות.

מצבים עוריים

מצבים עוריים שונים עלולים גם כן לפגוע בעור באזור פי הטבעת ולגרום לגרד. אלו כוללים:

• פסוריאזיס (ספחת).
• דרמטיטיס של מגע (Contact dermatitis). מצב בו מתפתחת דלקת על העור עקב מגע עם חומרים מסוימים והעור נעשה אדום ונפוח.
• אקזמה אטופית. מצב בו העור נהיה יבש, אדום ומחורץ.

מצבים נוספים

מצבים סיסטמיים, היינו מצבים המערבים את כל מערכות הגוף, עלולים גם כן לגרום לפעמים לגרד בפי הטבעת. לדוגמה:

• סוכרת.
• אי ספיקת כליות.
• אנמיה עקב חוסר בברזל.
• היפרתירואידיזם (פעילות יתר של בלוטת התריס).

תרופות

חלק מהתרופות עלולות לגרום לגרד בפי הטבעת, בפרט תרופות לשימוש מקומי (טופיקליות) במריחה על העור. לדוגמה, משחה להקלה על טחורים עלולה בשימוש ממושך לגרות את העור באזור פי הטבעת ולגרום לגרד.

לאורך זמן עלולות חלק מהתרופות אף לגרום לדרמטיטיס של מגע, מצב בו העור אדום ומגרד.

חלק מהתרופות שעלולות לגרום לגרד בפי הטבעת הן:

• שמן מנטה המשמש להקלת התכווצויות או עוויתות בקיבה או במעי.
• תרופות לאלחוש מקומי.
• גליצרין טריניטראט – במשחה המשמשת לטיפול בפיסורה ועלולה לגרום לגרד.
• סטרואידים בשימוש מקומי אורך טווח.

אם הגרד בפי הטבעת נגרם על ידי תרופה כלשהי, הרי שהגרד יפחת עם הפסקת השימוש בתרופה. אין להפסיק שימוש בתרופה ללא התייעצות עם הרופא המטפל או מומחה אחר שאחראי על הטיפול. במקרים מסוימים יוכל הרופא להציע טיפול חלופי שאינו גורם לגרד.

אם סובלים מגרד בפי הטבעת יש לפנות לרופא המטפל. הרופא ישאל שאלות שונות שמטרתן לברר את הסיבה להופעת הגרד בפי הטבעת. לדוגמה:

• האם המטופל משתמש בקרמים, אבקות או סבונים כלשהם סביב פי הטבעת?
• באיזו תדירות מתרחץ המטופל?
• האם הסימפטומים מחמירים לאחר אכילת מזונות מסויימים?
• משך ואופי הגרד בפי הטבעת. האם ישנם זמנים בהם הגרד חמור יותר?
• האם אנשים נוספים במשפחה סובלים מגרד בפי הטבעת?
• האם המטופל סובל מסימפטומים נוספים כגון דימום או הפרשות מפי הטבעת?

בדיקה גופנית

לאחר שלב התשאול יערוך הרופא בדיקה של האזור. בדיקה זו עלולה לגרום לתחושת מבוכה או אי נוחות אך אינה כרוכה בכאב. הרופא יבחן את העור מסביב לפי הטבעת ויבדוק האם העור סדוק, מודלק (אדום ונפוח) או מדמם.

בדיקה רקטלית (בדיקה ידנית של פי הטבעת)

לאחר ההסתכלות החיצונית יתכן שהרופא יבחר לבצע בדיקה ידנית של פי הטבעת במהלכה יחדיר שתי אצבעות, מכוסות בכפפה ומרוחות בחומר סיכה, לפי הטבעת. בדיקה זו נקראת בדיקה רקטלית. על מנת להקל על ביצוע הבדיקה מומלץ להירגע ולהרפות את הגוף בכלל, ואת פי הטבעת בפרט. הבדיקה אינה אמורה לגרום לכאב אך עלולה לגרום לאי נוחות.

בבדיקה זו יוכל הרופא להתרשם מגורמים אפשריים לגרד ואף לשלול מצבים חמורים יותר כגון סרטן המעי הגס (אף שנדיר שסרטן המעי הגס גורם לגרד בפי הטבעת) או סרטן החלחולת.

המשך הבירור

בחלק מהמקרים יפנה הרופא את המטופל לבדיקות נוספות ולקבלת חוות דעת מרופא מומחה בתחום, לרבות רופא עור, פרוקטולוג או גסטרואנטרולוג (אלו הם רופאים המומחים בטיפול במצבי מחלה של החלחולת והמעי, בהתאמה).

מרבית מקרי הגרד בפי הטבעת מגיבים היטב לטיפול. נקיטת אמצעי הטיפול העצמי המפורטים מטה במשך כחודשיים אמורה למנוע את הגרד בפי הטבעת. אם אמצעים אלו מועילים, ניתן להפסיק אותם. עם זאת, אם הגרד אינו חולף חרף נקיטת אמצעים אלו או שהגרד חוזר לאחר הפסקתם, ייתכן שיהיה צורך להמשיך את הטיפול העצמי לאורך זמן רב יותר.

שמירה על ניקיון ויובש

אם סובלים מגרד בפי הטבעת חשוב לשמור על נקיון ויובש של האזור. שטיפה במים היא הדרך הטובה ביותר לשמירת הניקיון, רצוי לאחר כל פעולת מעיים ולפני כניסה למיטה בלילה. מומלץ לבחור בסבון פשוט ולא מבושם, על מנת למנוע גירוי של העור ולהקפיד לשטוף את כל שיירי הסבון מהעור.

בסיום הרחצה יש לייבש היטב את אזור פי הטבעת בעדינות. אין לשפשף בכוח מפני שהחיכוך עלול לגרות את העור ולפצוע אותו. רצוי לטפוח קלות על העור עד לייבושו בעזרת מגבת רכה.

אמצעים לטיפול עצמי

מומלץ להקפיד על האמצעים המפורטים:

• להשתמש בנייר טואלט רך או במגבונים לחים.
• להתקלח כל יום.
• ללבוש תחתונים מכותנה שאינם צמודים לגוף.
• להחליף תחתונים כל יום.
• ללבוש תחתונים רק כאשר הישבן יבש לגמרי.
• להימנע מלבישת בגדים צמודים מידי.
• להתכסות בלילה בשמיכה קלה על מנת למנוע הזעת יתר.
• להימנע משימוש בסבונים מבושמים, קצף אמבטיה, בשמים או אבקות מסביב לפי הטבעת.
• להקפיד על ציפורניים קצרות (על מנת להקטין את הנזק שעלול להיגרם תוך כדי גירוד).
• ללבוש כפפות בזמן השינה על מנת להקטין את הנזק מגירוד תוך כדי שינה.

מומלץ להימנע ככל האפשר מגירוד הישבן, גם אם זה קשה. גירוד הישבן רק יחמיר את תחושת הגרד ויגביר עוד יותר את הצורך לגרד.

תזונה

חלק מהמזונות עלולים להחמיר את תחושת הגרד בפי הטבעת. אם מזון מסוים מחמיר את תחושת הגרד רצוי להגביל את צריכתו או להימנע ממנו כליל. מזונות שעלולים להחמיר גרד בפי הטבעת כוללים:

• עגבניות.
• אוכל חריף.
• פירות הדר כגון תפוזים.
• אגוזים.
• שוקולד.
• מוצרי חלב.
• כמויות מוגזמות של נוזלים דוגמת בירה, יין וחלב.

סיבים תזונתיים

הרופא עשוי להמליץ על הוספת סיבים לתזונה כדי שהצואה לא תהיה רכה ודמוית שלשול מצד אחד, אבל גם לא קשה ודורשת מאמץ להפרשתה, מצד שני.

הוספת סיבים תזונתיים חשובה מפני שצואה רכה עלולה לגרות את פי הטבעת, ומנגד, צואה קשה שדורשת מאמץ על מנת להפרישה מחוץ לגוף עלולה לגרום לטחורים.

הגדלת כמות הסיבים בתזונה תגרום לצואה להיות רכה יותר ואילו הפחתת כמות הסיבים בתזונה תגרום לצואה מוצקה יותר.

מזונות עשירים בסיבים כוללים:

• דגנים (לדוגמה, לחם מחיטה מלאה).
• קטניות כגון אפונה, שעועית ועדשים.
• שיבולת שועל (הנמצאת בחלק מדגני הבוקר).
• פירות וירקות.

טיפול תרופתי

בנוסף לנקיטת האמצעים לטיפול עצמי יוכל הרופא לרשום תרופות שונות על מנת להקל על הגרד בפי הטבעת. מומלץ להגביל את השימוש במשחות לטיפול מקומי לשבועיים מאחר ששימוש ממושך עלול לפגוע בעור.

משחות להרגעת העור

רצוי למרוח משחות אלו מדי בוקר וערב וכן לאחר כל פעולת מעיים.

קורטיקוסטרואידים מקומיים

אם העור מסביב לפי הטבעת נהיה מגורה ודלקתי עקב הגירוד ניתן להשתמש במשחה המכילה קורטיקוסטרואידים. לקורטיקוסטרואידים פעילות נוגדת דלקת. את המשחה יש למרוח ישירות על העור המגורה.

אף שעבור מרבית המטופלים קורטיקוסטרואידים מפחיתים את תחושת הגרד, אצל חלק קטן תיתכן דווקא החמרה עקב טיפול זה. במידה שחלה החמרה יש לפנות מיידית לרופא המטפל.

אנטי-היסטמינים

אם הגרד מפריע לשינה בלילה ניתן להשתמש בתרופה מקבוצת האנטי-היסטמינים (נוגדי אלרגיה). חומרים אלו סותרים את פעילותו של החומר היסטמין המשתחרר בגוף בזמן תגובה אלרגית. לחלק מהתרופות האנטי-היסטמיניות השפעה מרדימה והן גורמות לתחושת ישנוניות.

תרופות מקבוצה זו יש לקחת בלילה, לפני השינה. מומלץ להגביל את משך השימוש לשבועיים מאחר שלאחר שבועיים השפעתן המרדימה חולפת.

תרופות אנטי-היסטמיניות עלולות לפגוע ביכולת לנהוג או להפעיל ציוד מכני כבד. כמו כן, השפעתן המרדימה עלולה להיות חזקה יותר אם שותים אלכוהול.

טיפול בגורם לגרד

במהלך האבחון ינסה הרופא למצוא את הגורם לגרד בפי הטבעת. אם הגורם לגרד ידוע (לדוגמה, זיהום חיידקי או בעיה עורית) יתן הרופא טיפול גם בגורם עצמו, על מנת לפתור את הבעיה. זיהום חיידקי יטופל בעזרת אנטיביוטיקה. אם הגורם לא יטופל, הגרד בפי הטבעת עלול לחזור.

גירוד הישבן בתדירות גבוהה עלול לפצוע את העור מסביב לפי הטבעת, ולגרום לבעיות כגון:

• התפתחות קשקשת עבה במקום (ליכניפיקציה, Lichenification).
• התפתחות כיבים מקומיים.
• שחיקה של העור (אקסקוריאציה, Excoriation).
• זיהום.

ככל שזיהומים אלו יאובחנו ויטופלו בהקדם כך ההחלמה תהיה מהירה יותר. אם חשים כל שינוי בעור סביב פי הטבעת, רצוי לפנות לבדיקת רופא.

גרד מתמשך

לא תמיד יוכל הרופא המטפל לאתר את הגורם לגרד. במקרים אלו עלול הגרד להימשך זמן רב ולהפוך למצב כרוני. גרד קשה או ממושך בישבן עלול לגרום למבוכה, לחרדה ואף לדיכאון.

מכיוון שהצורך לגרד נוטה להחמיר בלילה תיתכן גם פגיעה באיכות השינה ובעקבותיה, תחושת עייפות במהלך היום.

מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל במידה שמתעוררים קשיים בגלל הגרד בפי הטבעת.