דלקת מעיים הנגרמת על ידי נגיף רוטה - מידע רפואי

נגיף (וירוס) רוטה הוא הגורם השכיח ביותר לשלשול אצל תינוקות, פעוטות וילדים ברחבי העולם, כך על פי נתונים שמפרסם המרכז לבקרה ולמניעת מחלות בארצות הברית (CDC, Center for Disease Control and Prevention). טרם כניסת החיסון נגד הנגיף לשוק סבלו מרבית הילדים עד גיל חמש מהתקף שלשול אחד לפחות הנגרם עקב הדבקה.

אף שהמחלה הנגרמת עקב הדבקה בנגיף רוטה אינה נעימה, ניתן לטפל במרבית הסימפטומים בבית, באמצעות מתן נוזלים בכמות גדולה למניעת התייבשות. במקרים מסוימים תיתכן התייבשות חמורה שתצריך קבלת עירוי נוזלים תוך ורידי. התייבשות היא סיבוך מסוכן של דלקת מעיים הנגרמת על ידי נגיף רוטה ומהווה גורם משמעותי לתמותת ילדים במדינות מתפתחות.

החיסון נגד נגיף רוטה מסייע למנוע את התפתחות דלקת המעיים אצל תינוקות ואת הסימפטומים הנלווים לה. עבור ילדים גדולים ומבוגרים, ההגנה הטובה ביותר נגד הנגיף היא הקפדה על ניקיון הידיים ושטיפה תכופה שלהן בסבון ומים.

זיהום בנגיף רוטה מתחיל בדרך כלל עם עליית חום והקאה. בהמשך יתכנו 3-8 ימים של שלשול מימי. הזיהום עלול לגרום גם לכאב בטן.

אצל מבוגרים שבריאותם תקינה הדבקה בנגיף עלולה לגרום לסימפטומים קלים בלבד או שלא תגרום לסימפטומים כלל.

מתי יש לפנות לרופא?

יש לפנות לרופא הילדים במקרים הבאים:

• שלשול חריף או דמי.
• הקאות חוזרות ותכופות הנמשכות למעלה משלוש שעות.
• חום גבוה, מעל 39.4 מעלות צלזיוס.
• הילד נראה ישנוני, עצבני או סובל מכאב.
• הילד מפגין סימני התייבשות הכוללים יובש בפה, בכי ללא דמעות, מיעוט או היעדר שתן, ישנוניות או חוסר תגובתיות חריגים.

מבוגרים צריכים לפנות לרופא במקרים הבאים:

• חוסר יכולת להחזיק נוזלים במשך 24 שעות.
• הקאות תכופות הנמשכות יותר מיום או יומיים.
• הקאה דמית.
• יציאה דמית.
• חום גבוה, מעל 39.4 מעלות צלזיוס.
• הופעת סימני התייבשות הכוללים צימאון רב, יובש בפה, מיעוט או חוסר שתן, תשישות וסחרחורת.

הנגיף נוכח בצואתו של אדם שנדבק מספר ימים לפני הופעת הסימפטומים ועד 10 ימים לאחר שהסימפטומים שוככים. הנגיף מתפשט בקלות דרך מגע הידיים עם הפה בפרק זמן זה, גם אם נושא הזיהום אינו סובל מכל סימפטום.

אדם שנושא את הנגיף או שמסייע לילד הנושא את הנגיף (למשל, מחליף חיתול או מסייע בניקוי הישבן בשירותים) ואינו מקפיד לשטוף היטב את ידיו לאחר מכן עלול להפיץ את הזיהום לכל דבר בו יגע, לרבות מזון, צעצועים וכלי אוכל.

מאחר שקיימים סוגים רבים ושונים של נגיף רוטה תיתכן יותר מהדבקה אחת, גם לאחר קבלת החיסון. עם זאת, זיהומים חוזרים יהיו לרוב חמורים פחות.

גורמי סיכון

דלקות מעיים הנגרמות על ידי נגיף רוטה שכיחות בעיקר בקרב תינוקות בני 4 עד 24 חודשים, במיוחד אצל אלו השוהים במעונות יום. קשישים ומבוגרים המטפלים בילדים קטנים נמצאים גם כן בסיכון מוגבר להדבקה בנגיף זה.

הסיכון להדבקה גבוה ביותר בחורף ובאביב.

סיבוכים

שלשול חמור עלול לגרום להתייבשות, במיוחד אצל פעוטות. התייבשות שאינה מטופלת כיאות ובמועד עלולה לסכן את חיי המטופל.

לרוב תיקבע האבחנה על סמך הסימפטומים מהם סובל המטופל. על מנת לאשר את האבחנה יש צורך בבדיקת צואה לאישור נוכחות הנגיף.

לא קיים טיפול מיוחד לדלקת מעיים הנגרמת על ידי נגיף רוטה. אנטיביוטיקה אינה מתאימה מאחר שזו תרופה לטיפול בזיהום חיידקי ואילו רוטה הוא זיהום נגיפי (ויראלי). לרוב יחלוף הזיהום מאליו תוך שלושה עד שמונה ימים. עד לחלוף הזיהום יש לוודא שהמטופל לא יתייבש.

כדי למנוע התייבשות בזמן שהנגיף גורם לסימפטומים מומלץ לשתות הרבה נוזלים. אם ילד פיתח שלשול חמור, ובמיוחד אם השלשול נמשך למעלה מכמה ימים, ניתן לשקול עם הרופא מתן תמיסות מאוזנות של מלחים וסוכר. תמיסות אלה, שנועדו להחזיר לגוף את המינרלים שאבדו בשל היציאות המימיות התכופות, יעילות יותר משתיית מים בלבד או שתיית משקאות אחרים.

במקרה של התייבשות חמורה עלול להיות צורך בקבלת עירוי נוזלים תוך ורידי.

המלצות לטיפול ביתי

תינוקות

לתינוק חולה מומלץ לתת כמויות קטנות של נוזלים (אפשר להיעזר בכפית קטנה או בטפטפת, תלוי בגיל התינוק). לתינוק יונק ניתן לאפשר הנקה ללא הגבלה.

אין לדלל תחליפי חלב ביותר מים עבור תינוקות הניזונים מתרכובות אלו. יש להקפיד על הכנה נאותה של תחליף החלב.

מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים אם כדאי לתת לתינוק תוספת של תמיסת סוכר ומלחים.

ילדים

רצוי להקפיד על מנוחה מרובה. אפשר להציע לילד מזונות קלים לעיכול דוגמת צנימים או קרקרים. חשוב להרבות בשתייה. ניתן לשקול מתן תמיסות מאוזנות של מלחים וסוכר למניעת התייבשות.

רצוי להימנע ממיץ תפוחים, מוצרי חלב ומזונות ממותקים שעלולים דווקא להחמיר את השלשול.

מבוגרים

מומלץ להקפיד על מנוחה מרובה ולהרבות בשתייה. ניתן למצוץ קוביות קרח או לשתות לגימות קטנות של מים, סודה או מרקים צלולים. יש להעדיף מזונות קלים לעיכול שאינם מתובלים.

רצוי להימנע מחומרים וממזונות שעלולים לגרות את הקיבה לרבות מוצרי חלב, מזונות שמנים או מתובלים מאד, קפאין, אלכוהול וניקוטין.

כדי להפחית את תפוצת הנגיף יש להקפיד על שטיפה יסודית של הידיים במים וסבון לאחר כל ביקור בשירותים או החלפת חיתול. עם זאת, גם שטיפת ידיים קפדנית אינה מבטיחה הגנה ודאית מפני הדבקה.

כיום ניתן לחסן תינוקות בחיסון נגד נגיף רוטה וכך למנוע את השלשול וההקאה הנגרמים עקב הדבקת פעוטות בנגיף.

החיסון הניתן כיום בישראל הוא חיסון פעיל ששמו המסחרי רוטהטק®. החיסון נכלל בשגרת החיסונים החל מ-1.1.2011. הוא ניתן לתינוקות דרך הפה בשלוש מנות במסגרת טיפת החלב (בגיל 2, 4 ו-6 חודשים). מאז הכלת החיסון בשגרת החיסונים בישראל חלה ירידה משמעותית בתחלואה ובאשפוזים כתוצאה מהדבקה בנגיף זה.

החיסון מכיל 5 זנים של נגיפי רוטה מוחלשים. כאשר מערכת החיסון של הגוף נחשפת לנגיפים אלו באופן יזום (על ידי החיסון) היא מייצרת נוגדנים נגד הנגיף, מבלי לגרום לסימפטומים של המחלה או להתפתחות הזיהום עצמו.

החיסון נגד נגיף רוטה אינו יעיל נגד מחוללי מחלה אחרים שגם הם גורמים לשלשול או לדלקת בדרכי העיכול.