דמעת, עיניים דומעות - מידע רפואי

דמעת הוא מצב המאופיין בהפרשת דמעות מהעיניים ללא סיבה ברורה. אם המצב נגרם עקב ניקוז לא תקין של הדמעות מכונה התופעה אפיפורה. גורם נוסף עלול להיות ייצור יתר של דמעות.

שני הגורמים עלולים להתרחש כתוצאה ממצבים אחרים הפוגעים בעיניים כגון דלקת בלחמית, חבלה בעין או גירוי של העין (למשל, על ידי זיהום אוויר או עשן).

מנגנון הדמעות

הדמעות מיוצרות כל הזמן על מנת לשמור את העיניים לחות. הדמעות מיוצרות בבלוטה קטנה הנמצאת בחלק הפנימי של העפעף העליון בכל עין וכן בתאים זעירים הנמצאים בלחמית (זוהי הרקמה המכסה את גלגל העין). בזמן מצמוץ מתפזרות הדמעות על פני שטח העין.

הדמעות מתנקזות דרך צינורות ניקוז זעירים. הדמעות מתנקזות תחילה אל שק הדמעות, לפני שהן זורמות במורד תעלת הדמעות אל האף.

חסימת דרכי דמעות

אם תעלות הדמעות נעשות צרות או נחסמות או במקרה של דלקת בעין, תיתכן הצטברות של דמעות והתפתחות דמעת. אצל אנשים הסובלים מחסימה של דרכי הדמעות העיניים עלולות לדמוע לפחות 10 פעמים ביום.

שכיחות התופעה

דמעת תיתכן בכל גיל אם כי התופעה רווחת במיוחד בקרב תינוקות עד גיל שנה ואנשים לאחר גיל 60. הדמעת עלולה להיות בשתי העיניים ועלולה לגרום לטשטוש ראייה, לנזק לעור העפעפיים ולעיניים דביקות (עקב הפרשת יתר).

הטיפול בדמעת

במקרים קלים לא נדרש כל טיפול. הצורך בטיפול יקבע בהתאם לחומרת המצב ולתופעות הנגרמות בגינו. אם המצב נגרם עקב חסימה בדרכי הדמעות עלול להיות צורך בהליך לפתיחת החסימה.

חסימה של דרכי הדמעות

דרכי הדמעות מנקזות את עודף הדמעות. אם הן נחסמות תיתכן דמעת.

חסימה אצל תינוקות

דרכי הדמעות של חלק מהתינוקות אינן מתפתחות במלואן עד למועד הלידה. תיתכן חסימה מלאה או חלקית, אשר עלולה לגרום לדמעת מעיניו של התינוק. לרוב הבעיה חולפת מאליה עד גיל שנה, עם הבשלת דרכי הדמעות.

במקרים מסוימים עלולים תינוקות עם דרכי דמעות חסומות לסבול מדלקת בלחמית הגורמת לאדמומיות בעיניים ולהפרשה מרובה מהעיניים.

אם הבעיה אינה חולפת עד גיל שנה יתכן שיומלץ על הליך התערבותי לפתיחת דרכי הדמעות.

חסימה אצל מבוגרים

אצל מבוגרים הסיבה השכיחה ביותר לחסימה של תעלות הדמעות היא היצרות המתרחשת עם השנים, לעתים כתוצאה מתהליך דלקתי, אלרגיה או סינוסיטיס. פעמים רבות ההיצרות היא תוצאה ישירה של תהליך ההזדקנות.

אם הדמעות אינן מסוגלות להתנקז הן מצטברות בשק הדמעות. במצב זה עלול שק הדמעות להזדהם ולהפריש ריר דביק. תיתכן גם נפיחות בצידי האף, סמוך לעיניים, המכונה מוקוצלה (שק רירי). המוקוצלה עלולה להזדהם ומתחת לעין עלולה להתפתח מורסה. מורסה תטופל באמצעות אנטיביוטיקה ולעתים עלול להיות צורך בניקוז כירורגי של המוגלה.

עודף דמעות

כשהעיניים מגורות תגובתן המיידית כוללת יצור והפרשה של עודפי דמעות, במטרה לשטוף החוצה את הגורם לגירוי. גורמים שעלולים לגרות את העיניים ולגרום לעודף דמעות כוללים:

• כימיקלים (עשן, חומרים נדיפים).
• זיהום אוויר.
• חיתוך של בצל יבש.
• דלקת בעין דוגמת דלקת בלחמית.
• אלרגיה.
• פציעה בעין וחדירת גוף זר לעין.
• אנטרופיון – מצב בו שפת העפעף פונה פנימה והריסים משפשפים את הקרנית.

גורמים נוספים

מצבים אחרים בעיניים עלולים אף הם לגרום לעודף דמעות או לחסימת דרכי הדמעות, כמפורט.

דלקת הענביה (uveitis)

דלקת זו פוגעת בחלקה האמצעי של העין, בשכבה המכונה 'ענביה'. דלקת זו עלולה גם כן לגרום לדמעת. הדלקת עלולה להתפתח עקב חבלה, זיהום או מחלת רקע אחרת. סימפטומים נוספים של דלקת הענביה כוללים אודם וכאב בעיניים.

אקטרופיון

זהו מצב בו העפעף פונה כלפי חוץ, הרחק מהעין. בדרך כלל מדובר בעפעף התחתון, בעין אחת או בשתיהן. אקטרופיון עלול לפגוע ביכולת ניקוז הדמעות ולכן לגרום לדמעת.

אקטרופיון שכיח בעיקר בקרב קשישים ונובע מאובדן גמישות רקמת העפעף.

דמעות שהרכבן חריג

נוזל הדמעות מכיל מים, חלבונים ושומנים. אם תכולת השומן בנוזל הדמעות חריגה מהתקין הדבר עלול לפגוע ביכולת הפיזור של הדמעות על פני שטח העיניים. מצב זה עלול להוביל להתפתחות אזורים יבשים בעין הגורמים לתחושת כאב ולייצור דמעות עודף, במטרה לפצות על המצב שנוצר.

דלקת בשפת העפעף (בלפריטיס)

דלקת בשפת העפעף גורמת לזיהום בשולי העפעף ולסימפטומים הכוללים:

• עיניים שורפות או כואבות.
• ריסים דביקים וקרומיים.
• גרד בעפעפיים.

הדלקת עלולה לפגוע בפיזור הדמעות על פני שטח העין. אם הדמעות אינן מתפזרות כראוי עלולה להתרחש דמעת.

פעמים רבות הדמעת נגרמת עקב מצב אחר הפוגע בעין. במקרה זה ינתן טיפול בגורם הרקע.

אם הגורם לדמעת אינו ברור יש לפנות לבדיקת רופא עיניים.

רופא העיניים יבצע בדיקה של העיניים כדי לבדוק אם קיימת חסימה בתעלת הדמעות. לצורך הבדיקה יטפטף הרופא לעינו של המטופל טיפות עיניים מאלחשות. ניתן לבצע את הבדיקה באמצעות מכשיר המוחדר לפתח הניקוז, באמצעותו יכול הרופא להעריך האם קיימת חסימה, או באמצעות הזרקת נוזל לתעלת הדמעות כדי לבדוק האם הוא מתנקז דרך האף.

במידה שקיימת חסימה בתעלת הדמעות יזריק הרופא חומר צבע מיוחד לתעלת הדמעות ויבצע צילום רנטגן במטרה לאתר את המיקום המדויק בו קיימת החסימה.

הטיפול במצב יקבע בהתאם לחומרת הבעיה והגורם לה. פעמים רבות לא ידרש טיפול כלל.

טיפול בגירוי הגורם ליצירת עודף דמעות

אם הדמעת נגרמת עקב דלקת בלחמית יומלץ בדרך כלל על המתנה בת שבוע כדי לבחון אם הדלקת חלפה לפני שיוחלט אם יש צורך בטיפול אנטיביוטי.

במקרה שהדמעת נגרמת עקב אלרגיה יתכן שיומלץ על טיפול נוגד אלרגיה הכולל נטילת אנטי היסטמין.

ניתן לטפל באנטרופיון ובאקטרופיון באמצעות הליכים התערבותיים המבוצעים בדרך כלל תחת אלחוש מקומי.

טיפול בתעלת דמעות חסומה

אם הגורם למצב הוא חסימה בדרכי הדמעות ניתן לבצע ניתוח להסרת החסימה. לרוב יומלץ על הניתוח אם התפתחה מוקוצלה או אם קיימת הפרשה מרובה מהעיניים, כדי להפחית את הסיכון לדלקות עיניים בעתיד. כך גם אם הדמעת חמורה מאד ופוגעת באיכות חייו של המטופל (לדוגמה, אם המטופל אינו מסוגל לקרוא או לנהוג).

אם הבעיה אינה חמורה מאד ואינה פוגעת באיכות חייו של המטופל, ניתן לדחות את הניתוח.

ההליך המקובל מכונה (dacryocystorhinostomy (DCR. במהלכו יוצר המנתח תעלה חדשה המובילה משק הדמעות ישירות לפנים האף ועוקפת את החסימה הקיימת בתעלת הדמעות. ניתן לבצע הליך זה בגישה זעיר פולשנית, דרך הנחיר באף.

לאחר יצירת התעלה החדשה יחדיר לתוכה המנתח צינורית סיליקון שמטרתה לשמור את התעלה פתוחה. לאחר מספר חודשים ניתן להסיר את צינורית הסיליקון.

זיהום בשק הדמעות יטופל גם כן על ידי ניתוח מאחר שללא טיפול הזיהום עלול להתפשט אל ארובת העין.

טיפול בדמעת אצל תינוקות

אצל כ-90% מהתינוקות יפתר המצב מאליו עד גיל שנה.

עיסוי איזור תעלת הדמעות עשוי לסייע בשחרור הדמעות הכלואות בחלק העליון של תעלת הדמעות ולעודד את התפתחות התעלה. העיסוי מבוצע על ידי הפעלת לחץ קל (שאינו גורם לכאב) עם האצבע המורה והאגודל בצידי אפו של התינוק. יש לבצע את העיסוי מספר פעמים ביום, משך מספר חודשים. יש לבצע את העיסוי אך ורק בידיים נקיות.

כמו כן ניתן להחזיק רטיה חמימה על עינו של התינוק. דבר זה עשוי גם כן לסייע לניקוז הדמעות הכלואות.

אם החסימה אינה נפתחת יתכן שיומלץ על הליך לפתיחת דרכי הדמעות. הליך זה מכונה probing, ולעתים גם 'שטיפת דרכי דמעות'. הליך זה מבוצע תחת הרדמה כללית. לרוב יומלץ על הליך זה אם התינוק הגיע לגיל שנה או אם הוא סובל מדלקות עיניים חוזרות. רק במקרים חריגים עלול להיות צורך בהליך DCR אצל תינוקות.