וגיניזמוס, וגיניזם - מידע רפואי

וגיניזמוס מוגדר כמצב שבו השרירים המקיפים את הנרתיק (וגינה, פות) מתכווצים באופן לא רצוני בעת ניסיון חדירה. החדירה יכולה להיות של כול דבר לרבות פין, טמפון, אצבעות או מכשור רפואי במהלך בדיקה אצל רופא הנשים.

במצב של וגיניזמוס יכול להיות קשה מאוד ולפעמים אף בלתי אפשרי לקיים יחסי מין. ניסיון לקיום יחסי מין עלול להיות מלווה בכאבים. במקרים מסוימים יידרשו אמצעים לטשטוש, להרדמה או שימוש בהיפנוזה על מנת לאפשר בדיקה גינקולוגית.

הסימפטומים עשויים להשתנות מאישה לאישה.

מכיוון שווגיניזמוס מפריע לקיום יחסי מין הוא עלול ליצור מתח נפשי, לגרום לבעיות בזוגיות ולפגוע באפשרות להרות.

הטיפול בווגיניזמוס

ווגיניזמוס בהחלט ניתן לטיפול. במקרים המתרחשים על רקע נפשי (פסיכולוגי) ניתן לטפל בעזרת מטפל מיני. המטרה של הטיפול היא ללמד באופן הדרגתי את האישה לאפשר חדירה, נטולת או מופחתת כאב, באמצעות אימון הנרתיק ובאמצעות שיטות הרפיה. גם טיפולים פסיכולוגיים לרבות טיפול הכרתי-התנהגותי (קוגניטיבי) עשויים לסייע.

מדוע מתרחש וגיניזמוס

ישנם מצבים רבים היכולים להביא לווגיניזמוס אולם לא תמיד ברור הגורם המדויק.

אצל חלק מהנשים הגורם יכול להיות משבר (טראומה) מהעבר כגון לידה קשה או התעללות מינית. נשים אלו עלולות לקשור חדירה עם חווית כאב ולכן תפתחנה וגיניזמוס כמנגנון הגנה.

וגיניזמוס יכול להופיע בשתי צורות:

• וגיניזמוס ראשוני – משמעותו שהאישה מעולם לא קיימה יחסי מין עם חדירה עקב הווגיניזמוס.
• וגיניזמוס שניוני- משמעותו שהאישה קיימה בעבר יחסי מין עם חדירה אבל כיום מתקשה או לא מסוגלת לקיים יחסי מין עקב בעיית הווגיניזמוס.

עד כמה נפוצה בעיית הווגיניזמוס

וגיניזמוס אינה תופעה נדירה בעיקר אצל נערות מתבגרות ונשים בשנות העשרים והשלושים לחייהן. ייתכן שאישה תסבול מווגיניזמוס בשלב כלשהו בחייה, למרות שבעבר קיימה יחסי מין מהנים וללא כאבים.

סימפטומים של וגיניזמוס יכולים לכלול אחד או יותר מהבאים:

• קושי בחדירה או אי יכולת לחדור לנרתיק כתוצאה מהתכווצות של השרירים סביבו.
• תחושת שריפה או עקצוץ בנרתיק או התכווצויות במהלך החדרת טמפון, אצבע או פין.
• פחד מפני כאב שעלול להתרחש במהלך יחסי מין.
• פחד עז מחדירה המוביל להימנעות מקיום יחסי מין.
• אובדן החשק המיני כאשר מתבצעת חדירה.

עוצמת הסימפטומים משתנה ויכולה לנוע על פני מדרג רחב של תופעות ותחושות לרבות:

• אי יכולת לסבול החדרה של שום חפץ לנרתיק.
• יכולת להחדיר טמפון ולהשלים בדיקה גניקולוגית, אבל לא לקיים יחסי מין.
• קיום יחסי מין אפשרי אך כרוך בכאבים חזקים.
• קיום יחסי מין שבמהלכם הכאב או כיווץ הנרתיק מונעים אורגזמה.
• קושי מסוים בקיום יחסי המין שבעקבותיו האישה מנסה להרפות ולשלוט בהתכווצויות באופן מודע.

אישה הסובלת מווגיניזמוס עדיין יכולה ליהנות מיחסי מין

הסימפטומים של וגיניזמוס הינם בלתי רצוניים והאישה שסובלת מהם אינה יכולה לשלוט בהם. אצל הסובלות מווגיניזמוס הגוף למד לקשר חדירה לנרתיק עם כאב ולכן בכל פעם שעומדת להתבצע חדירה שכזו הגוף מגן על עצמו על ידי כיווץ שרירי הנרתיק.

אין זה נכון להניח שנשים הסובלות מווגיניזמוס אינן רוצות לקיים יחסי מין או לא נהנות מיחסי מין. רבות מהנשים הסובלות מהתופעה נהנות מקרבה, מאינטימיות ומפעילות מינית. הן יכולות בהחלט לחוות אורגזמה כתוצאה ממשחק מקדים, אוננות עצמית או בעזרת בני זוג, מין אוראלי או גירוי מיני אחר. רק כאשר מתקיים ניסיון חדירה מופיעות ההתכווצויות בנרתיק.

גורמים שונים עלולים לגרום להתכווצות הנרתיק באופן בלתי רצוני, אולם לא תמיד ברור מדוע זה קורה.

סוגיות מיניות

חוויות מיניות שונות וסוגיות בנוגע למין יכולות לתרום להתפתחות של וגיניזמוס. חוויה מינית לא נעימה בגיל צעיר כגון התנסות מינית כואבת או בדיקה לא נעימה יכולים לגרום לגוף להגיב בצורה מתגוננת על מנת למנוע כאב נוסף.

התעללות מינית, תקיפה מינית או אונס עלולים אף הם לגרום להתפתחות של וגיניזמוס. לעיתים כדאי לשקול פיתרון הכולל גם טיפול באירוע או באירועים שהובילו לווגיניזמוס, למשל בעזרת מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית.

תחושות של אשמה או בושה בכל הנוגע לקיום יחסי מין עלולות לתרום להתפתחות של וגיניזמוס. אלו יכולות לנבוע מחינוך נוקשה וחסר פתיחות

לנושאי מיניות. ייתכן שיחסי מין הוצגו לאישה כמכאיבים או שתשוקה מינית היא דבר רע ופסול. תרבויות וחברות מסוימות מציגות יחסי מין כדבר אסור ומסוכן.

גורמים נוספים

מצבים נוספים עלולים לגרום לווגיניזמוס, לרבות:

• פחד שהנרתיק קטן מידי להכלת איבר המין הזכרי.
• פחד מהריון.
• התקופה שלאחר הלידה.
• בעיות במערכת היחסים הזוגית.
• עייפות או דיכאון.

כאב במהלך קיום יחסי מין

כאב במהלך קיום יחסי מין, מצב הקרוי בלעז דיספרוניה, עלול להוביל לפחד מפני יחסי מין. מחקרים מצביעים על כך שפחד מפני כאב במהלך יחסי מין מהווה גורם חשוב להתפתחות של וגיניזמוס.

המצבים הבאים יכולים לגרום לכאב במהלך יחסי מין:

• ניתוחים באיזור אברי המין.
• זיהום בנרתיק כגון טריכומוניאזיס, מחלה המועברת ביחסי מין ונגרמת על ידי טפיל.
• טיפולי קרינה של אזור האגן בעבר או בהווה.
• יובש נרתיקי שמאפיין נשים בשלב המנופאוזה (הפסקת הווסת המופיעה בגיל המעבר).
• העדר עוררות מינית.
• תופעת לוואי של תרופות מסוימות.
• אנדומטריוזיס ומחלה דלקתית של האגן הינם שני מצבים שיכולים לגרום לכאב באגן בכלל ולכאב במהלך קיום יחסי מין בפרט.

כאשר קיימים סימפטומים של וגיניזמוס כדאי להתייעץ עם רופא הנשים. רופא הנשים יוכל לבסס אבחנה על סמך העבר הרפואי, הסימפטומים ובדיקה גופנית, במידה שזו אפשרית. הרופא ישאל שאלות אישיות מאוד אך הכרחיות לשם ביסוס האבחנה.

שאלות שייתכן שהמטופלת תישאל כוללות:

• האם אפשרית חדירה כלשהי לנרתיק, למשל, החדרת אצבע או טמפון, והאם החדרה שכזו מלווה בכאב?
• האם המחשבה על חדירה מעוררת רגשות מטרידים?
• האם חוותה בעבר חוויה מינית טראומטית ?
• האם המטופלת נמצאת כעת במערכת יחסים והאם במסגרתה היא מסוגלת לקיים יחסי מין?

בדיקה גופנית הינה מהותית כדי לשלול סיבה גופנית הגורמת לווגיניזמוס, כגון פציעה או זיהום. ניתן לבקש להיבדק על ידי רופאת נשים ולקבל הסבר ברור בכל שלב של הבדיקה, על מנת למנוע תחושות של אי וודאות וחוסר שליטה.

במידה שלא נמצא גורם גופני כדאי לפנות למטפל מיני או לייעוץ רגשי הניתן על ידי פסיכולוג שעבר הכשרה מתאימה. ייתכן שכדאי לשלב גם את בן הזוג בטיפול.

הטיפול בווגיניזמוס תלוי בגורם לבעיה. אם קיימת סיבה גופנית ברורה הגורמת לווגיניזמוס, כגון זיהום או פציעה, טיפול תרופתי מתאים עשוי לפתור את הבעיה.

טיפול מיני

במקרים בהם לא ניתן לקבוע את הסיבה חד משמעית, שיטות אימון עצמי יכולות להקל על הסימפטומים. מדובר בשיטות המאפשרות לאמן מחדש את הנרתיק להגיב בצורה מתאימה לחדירה. ניתן להסתייע ברופא מומחה בייעוץ פסיכו-סקסואלי או במטפל מיני, שניתן לאתר בעזרת רופא הנשים או באופן פרטי.

בנוסף לשיטות האימון העצמי יומלץ לעיתים על ייעוץ פסיכולוגי, במטרה להתמודד טוב יותר עם פחד או חרדה. אף טיפול הכרתי-התנהגותי

שמטרתו שינוי תפישות לא נכונות או לא הגיוניות בנוגע למין, כולל השלמת מידע בנוגע ליחסי מין, עשוי להיות מועיל.

כיוון שהתעללות מינית, תקיפה מינית או אונס עלולים אף הם לגרום להתפתחות של וגיניזמוס כדאי לעיתים לשקול פיתרון הכולל גם טיפול

באירוע או באירועים שהובילו להיווצרותה, למשל בעזרת מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית.

רצוי שהטיפול יהיה מותאם אישית ויאפשר לכל אישה שליטה מלאה על אפשרויות הטיפול ועל קצב התקדמות הטיפול. ניתן לשתף בטיפול את בן הזוג, לפי בחירתה של האישה.

אימון הנרתיק (אימון וגינאלי)

השיטה להרפיית שרירי הנרתיק מבוססת על ערכה בה ניתן להשתמש בפרטיות, בביתה של האישה. הערכה מכילה ארבעה חרוטים חלקים, מעוצבים בצורת איבר מין גברי, בגדלים הולכים ועולים. תחילה יש להחדיר את החרוט הקטן ביותר לנרתיק, במידת הצורך בעזרת שימוש בחומר סיכה. לאחר שהנרתיק מסתגל לתחושה של החרוט הקטן ביותר ניתן לעבור לחרוט הגדול יותר, וכך הלאה.

החרוטים עוזרים 'ללמד' את הנרתיק לאפשר חדירה מבלי לכווץ באופן בלתי רצוני את שרירי רצפת האגן. חשוב שכל אישה תתקדם בקצב האישי שלה, בין אם זה לוקח ימים או אף חודשים.

כאשר מתאפשרת החדרה של החרוט הגדול ביותר בערכה ללא כאבים או תחושת חרדה, ניתן לנסות לקיים יחסי מין הכוללים חדירה. ראוי להדגיש שהחרוטים אינם מרחיבים נרתיק צר מידי וכי נשים הסובלות מווגיניזמוס הינן בעלות נרתיק בגודל תקין.

הרפיה ומגע

אם הערכה לאימון הנרתיק אינה מתאימה, ניתן לתרגל הרפיה ומגע עצמי.

אמבטיה, עיסוי או תרגילי נשימה הינן דרכים מומלצות לשם התרגעות במהלך אוננות.

ניתן גם ללמוד אצל מטפל מיני שיטה לכווץ ולהרפיית שרירים שונים של רצפת האגן, לפי סדר מסוים. אפשר לתרגל שיטה זו לפני החדרת אצבע או חרוט לנרתיק. לאחר שניתן להחדיר אצבע לנרתיק ללא כאב או חרדה, אפשר להחדיר טמפון אגב שימוש בחומר מסכך (במידת הצורך).

חשוב מאוד להתקדם בקצב אישי ואיטי ככול שנדרש, ולנהוג בעדינות רבה. כאשר האישה מרגישה שהיא מוכנה להתנסות ביחסי מין מומלץ מאוד להגיע לעוררות מינית מספקת לפני ניסיון החדירה.

תרגול שרירי רצפת האגן

ישנם תרגילים לכיווץ והרפיה של שרירי רצפת האגן היכולים להקל על סימפטומים של וגיניזמוס, וניתן ללמוד אותם מפיזיותרפיסט שהתמחה בנושא זה.

בנוסף ניתן לתרגל את שרירי רצפת האגן והנרתיק בעזרת מכשיר ביופידבק ממוחשב (ישנם גם מכשירים ביתיים כאלו). בשיטה זו המושתתת על חיישן המוחדר לנרתיק ומשדר למחשבון נתונים אודות מידת כיווץ השרירים, מקבלת האישה משוב אגב תרגול. ניתן לראות מכשירים כאלו מסוגים שונים למשל באתר הבריטי www.stressnomore.co.uk.

טיפול תחושתי

טיפול תחושתי הינו חלופת טיפול עבור נשים הנמצאות במערכת יחסים כיוון שהוא משתף את שני בני הזוג. ראשית על בני הזוג לקבל החלטה שלא לנסות לקיים יחסי מין במשך תקופה של מספר שבועות או אף חודשים. במשך תקופה זו מותר לגעת אחד בשני אבל לא באברי המין (כולל שדיים).

בשלב השני, על בני הזוג להקדיש זמן לאינטימיות, במסגרתו ילטפו, יגעו או יעסו אחד את השני, עם או ללא בגדים. כך לומדים שני בני הזוג להכיר אחד את הגוף של השני תוך ידיעה ברורה שלא יקיימו יחסי מין.

בשלב השלישי, לאחר תום התקופה המוגדרת להימנעות מיחסי מין, יתחילו בני הזוג לגעת באברי המין של בן או בת הזוג. כדאי להקדיש לכך פרקי זמן הולכים ומתארכים. בשלב זה אפשר להשתמש בלשון על מנת לענג את בן או בת הזוג, לנשק או ללקק חלקי גוף שונים. כאשר שני בני הזוג יחושו שהם מוכנים לחדירה ניתן יהיה לבצע זאת.

טיפול ניתוחי

טיפול ניתוחי עשוי להיות פתרון יעיל במקרה של ווגיניזמוס הנגרם מכאב שמקורו במצב גופני כלשהו.

אנדומטריוזיס

אנדומטריוזיס הוא מצב שבו רקמת רחם גדלה ומתפתחת מחוץ לרחם, בחלקים שונים של חלל הבטן והאגן. אנדומטריוזיס הינו מצב שפיר שגורם ברבים מהמקרים לכאב מתמשך באגן אשר מוחמר בעת קיום יחסי מין. בעזרת ניתוח ניתן להסיר מוקדים של רקמת רחם כזו שגורמים לבעיה.

הגדלת הנרתיק

בדרך כלל נשים הסובלות מווגיניזמוס הינן בעלות נרתיק בגודל תקין. יחד עם זאת במקרים מסוימים נרתיק קטן מהרגיל הוא הגורם לכאב ולהתכווצויות שרירים בלתי רצוניות, ואז ניתן להיעזר בניתוח לשם פיתרון הבעיה.

נרתיק קטן עלול להיווצר אצל נשים שעברו ניתוח באזור אברי המין ובמהלך ההחלמה מן הניתוח נוצרה רקמת צלקת שחוסמת או מצרה את הנרתיק. חסימה על ידי רקמה צלקתית יכולה להופיע גם אצל נשים שעברו במהלך לידה רגילה חתך בפרינאום (חיץ הנקבים) אשר מכונה אפיזיוטומיה.

לשם הסרת הרקמה הצלקתית מתבצע ניתוח קטן שנקרא הליך פנטון. הליך זה מבוצע תחת הרדמה מקומית או תחת הרדמה כללית ולאחריו ייתכנו כאבים שיטופלו בעזרת משככי כאבים כגון פאראצטמול. במידה שמופיע דימום מומלץ להשתמש בפדים סטריליים ולא בטמפונים.