בדרך כלל אפשר לאבחן פוליו על סמך הסימפטומים. הדבר עלול להיות מסובך יותר במקרים שהמחלה המתפתחת היא מחלה קלה בלבד.
כדי לאשר אבחנה של זיהום בנגיף הפוליו אפשר לבדוק את נוכחותו בדגימת רוק או צואה. במקרים מסוימים בודקים את נוכחות הנגיף בדגימות של נוזל המוח וחוט השדרה (cerebrospinal fluid). נוזל המוח וחוט השדרה מקיף את האיברים הללו ומגן עליהם.
תסמונת פוסט פוליו
לא קיימות בדיקות מוגדרות לאבחון תסמונת זו. האבחנה נקבעת בדרך כלל על סמך בדיקה גופנית והעבר הרפואי של המטופל.
אנשים הלוקים בתסמונת פוסט פוליו מדווחים כי הסימפטומים מופיעים זמן רב לאחר הזיהום הראשוני בנגיף, בדרך כלל בין 10 ל- 40 שנים לאחריו. הסימפטומים של תסמונת פוסט פוליו מתפתחים בדרך כלל בצורה איטית והדרגתית. לכן, הופעה פתאומית של סימפטומים כמו חולשת שרירים או תשישות עלולה לרמז על מחלות אחרות.
מאחר שהסימפטומים של תסמונת פוסט פוליו דומים לסימפטומים של מספר מחלות אחרות, כמו
דלקת מפרקים שגרונית, יבצע הרופא סדרת בדיקות כדי לשלול סיבות אחרות למחלה. לדוגמה, תוצאות בדיקות הדם אצל הלוקים בתסמונת פוסט פוליו יהיו תקינות. לכן, תוצאה חריגה עלולה להצביע על מחלה אחרת. בנוסף עשוי הרופא להפנות את המטופל
לצילום חזה או
לצילום של עמוד השדרה ומפרקים.
אם גם אחרי בדיקות אלו לא מתקבלת אבחנה ברורה יתכן שהמטופל יופנה לבדיקות נוספות, על מנת לשלול מחלות אחרות או לאשר את האבחנה של תסמונת פוסט פוליו, לרבות:
- בדיקות אלקטרומיוגרפיה (electromyography, EMG), לניטור הפעילות החשמלית בשרירים ובעצבים שמטרתה לבדוק אם נגיף הפוליו גרם להם נזק.
- בדיקות שינה, אם המטופל מתלונן על הפרעות שינה או מרגיש עייפות יוצאת דופן.
- בדיקות של תפקוד וקצב הלב.
- סריקת עמוד השדרה באמצעות דימות בתהודה מגנטית (MRI).
- בדיקות תפקודי ריאה שמודדות את יכולת השאיפה והנשיפה.
- בדיקות הקשורות לבעיות בבליעה.
מאחר שאפשר לפתח תסמונת פוסט פוליו בו זמנית עם מחלות אחרות, לא ניתן לייחס את כל הסימפטומים שהמטופל חווה דווקא לתסמונת זו.