מבט כללי
הקדמה
רנטגן היא שיטת הדימות השכיחה ביותר להדגמת ממצאים בעצמות ורקמות הגוף. שיטה זו מבוססת על קרני X שמכונות גם קרני רנטגן. אלו הן קרניים עתירות אנרגיה שחודרות בקלות נוזלים ורקמות רכות בגוף האדם אך נחסמות על ידי רקמות צפופות ודחוסות כגון עצם.
חלק מצילומי הרנטגן מבוצעים עם חומר ניגוד שמאפשר הדגמה של מבנים חלולים או מלאים בנוזל דוגמת מערכת העיכול, כלי הדם או מערכת השתן. ללא חומר הניגוד מבנים אלו אינם ניתנים להדגמה באמצעות רנטגן. חומר הנגוד חוסם את מעבר הקרניים ולכן אזורים בהם נספג יופיעו בצבע לבן בצילום.
מבחינים בין צילום לשיקוף רנטגן. הצילום מספק תמונה של מצב קבוע ואילו שיקוף מאפשר הסרטה של תנועה לאורך זמן דוגמת תהליך הנשימה בריאות או זרימת הדם בכלי הדם.
כיום מבוצעים ומפוענחים צילומי הרנטגן באמצעים דיגיטליים והמידע מעובד באופן ממוחשב. עצמות יתקבלו בלבן, רקמות רכות וחללים מלאי נוזל יופיעו בגווני אפור ואילו אוויר יופיע ככתם שחור.
על מנת למנוע פגיעה מיותרת של קרני הרנטגן באברי גוף רגישים כגון אברי מערכת הרבייה או בלוטות הם יכוסו במהלך הצילום בסינור עופרת מיוחד שמונע את מעבר הקרניים.
חומר ניגוד – כן, לא, איזה?
בבדיקה זו נעשה שימוש בחומר ניגוד על בסיס יוד.
מצבים בהם נדרשת בדיקה זו
סרטן השד היא המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל ובעולם המערבי כיום. גילוי מוקדם עוד טרם היכולת לממש גוש בשד מעלה את סיכויי הריפוי וההחלמה מהמחלה לכ-90%.
ממוגרפיה היא צילום רנטגן ייחודי של רקמת השד ומהווה אמצעי רפואי ראשוני לאבחון מוקדם של סרטן השד. באמצעות בדיקה זו ניתן לאבחן כ- 80% מהגידולים הממאירים בשד.
גלקטוגרפיה היא בדיקת דימות המשלבת ממוגרפיה עם הזרקת חומר ניגוד על מנת להדגים את צינוריות החלב בשד. בדיקה זו תבוצע לנשים שבדיקת הממוגרפיה שלהן תקינה אך הן סובלות מהפרשה דמית או צלולה מהפטמה.
במקרים הבאים אין צורך בביצוע הבדיקה:
- הפרשה חלבית, צהובה, ירוקה, שחורה או אפורה מהפטמה לרוב אינה בעייתית ובפרט כשההפרשה היא ממספר צינוריות בשד.
- הפרשה משני השדיים אצל אישה שטרם ילדה. מצב זה עלול להגרם עקב שימוש בתרופות מסוימות או בעיה בבלוטת יותרת המוח.
- הפרשה חלבית משני השדיים אצל נשים שילדו בעבר. מדובר בתופעה שכיחה שאינה בעייתית.
מהלך הבדיקה
שלבי הבדיקה
בדיקה זו מבוצעת במסגרת מכוני הרנטגן של 'מכבי שרותי בריאות' וכן במרפאות חוץ של מרכזים רפואיים גדולים.
לפני הבדיקה יש לפשוט את החולצה והחזיה ולחשוף את השד. אזור הפטמה יחוטא. גלקטוגרפיה אינה מכאיבה אך הזרקת חומר הנגוד עלולה להיות כרוכה באי נוחות.
כדי לזהות את צינורית החלב שדורשת ברור יופעל לחץ על הפטמה עד להפרשת מעט נוזל.
בשלב הבא יוחדרו צנתר פלסטיק דק או מחט קטומת קצה לצינורית החלב דרכם יוזרק חומר הניגוד. בסיום תהליך ההזרקה יבוצע צילום ממוגרפיה. במהלך הצילום עצמו מומלץ לעצור את הנשימה למשך מספר שניות כדי למנוע טשטוש של התמונה המתקבלת. בהתאם לצורך תיתכן חזרה על תהליך ההזרקה והצילום.
במקרים בהם לא מזוהה בברור הפרשה מהפטמה וקיים קושי לזהות את צינורית החלב שדורשת ברור עלולה להתקבל החלטה לדחות את הבדיקה למועד אחר.
גלקטוגרפיה אורכת 30-60 דקות.
לאחר הבדיקה
אין צורך בהשגחה או שהייה במקום מעבר לזמן הבדיקה ואין מניעה לשוב לשגרה בסיום הבדיקה.
בעקבות הזרקת חומר הניגוד תיתכנה תופעות לוואי קלות שכוללות בחילה וכאב מקומי באזור ההזרקה. תופעות אלו תחלופנה תוך זמן קצר. בכל מקרה של תגובה אלרגית חריפה שכוללת קוצר נשימה, גרד בעיניים או כל תופעה אחרת, יש לפנות לרופא המטפל לקבלת טיפול מתאים.
תוצאות הבדיקה יהיו מוכנות תוך מספר ימים מיום הבדיקה.
אזהרות והנחיות
הנחיות מדויקות ינתנו לנבדקת לפני הבדיקה עצמה.
תזונה
אין מניעה להמשיך בתזונה רגילה לפני בדיקה זו.
תרופות
ניתן לצרוך תרופות מרשם כרגיל. יש ליידע את הרופא אם ידועה כל רגישות לתרופות או ליוד. יש ליידע את הרופא על כל מחלה או ניתוח שארעו לאחרונה, ובפרט אסטמה או מחלת כליות מאחר שתפקודי כליה לקויים עלולים לגרום לסיבוך נדיר בעקבות הזרקת חומר הניגוד.
אזהרות
לא מומלץ לקבוע את הבדיקה לשבוע לפני קבלת הווסת אם קיימת רגישות מוגברת בשדיים.
נשים שסובלות מכאב או מרגישות יתר בשדיים יציינו זאת לפני תחילת הבדיקה כדי שעוצמת הלחץ שיופעל על השדיים תווסת.
נשים שעברו ניתוח כריתה חלקי של השד או נשים שקיבלו טיפול בהקרנות לשד עלולות לסבול מכאב בזמן הבדיקה. על מנת להקל על הכאב ניתן ליטול כדור לשיכוך כאב לפני הבדיקה.
שתלי סיליקון או שתלים מלאים בתמיסת מלח ('סליין') פוגעים באיכות הצילום המתקבל. נשים שבשדיהן שתלים יידעו על כך את הטכנאי טרם תחילת הבדיקה.
מומלץ שלא להשתמש בדאודורנט, טלק, או קרם גוף בבתי השחי ובאזור השדיים ביום הבדיקה מאחר שהם עלולים לגרום להופעת כתמים לבנים בצילום שעלולים להתפרש כהסתיידויות ברקמת השד.
יש להסיר תכשיטים מאזור הצוואר ובית החזה לפני תחילת הבדיקה מאחר שאלו עלולים לגרום לעיוותים ולפגוע בקבלת תמונה חדה וברורה.
נשים הרות ומניקות
אישה הרה או מניקה תיידע על כך את הטכנאי.
קרני הרנטגן עלולות להזיק לעובר במהלך ההריון ולכן מומלץ לדחות צילומים שאינם חיוניים לתקופה שלאחר הלידה או לבחור בשיטות דימות אחרות שאינן כרוכות בחשיפה לקרינה. במצבים של חוסר ברירה יכוסה אזור הבטן והרחם בסינר עופרת על מנת להגן על העובר.
אם בוצע צילום רנטגן מבלי שהאישה ידעה כי היא הרה מומלץ שתפנה ליעוץ גנטי על מנת לברר את מידת החשיפה של העובר.
דגשים לנבדקת
- יש להצטייד בהפניה מרופא או במכתב הזמנה לביצוע בדיקת סקר.
- יש להצטייד בכרטיס המגנטי של קופת החולים.
- יש להביא תעודה מזהה (תעודת זהות או רישיון נהיגה).
- יש להצטייד באישור ממרכז יעוץ ודימות, התחייבות או טופס 17.
- יש להביא בדיקות ממוגרפיה או אולטרה סאונד שד קודמות שבוצעו.
- רצוי להביא בדיקת דם עדכנית של תפקודי כליה שבוצעה בטווח של עד שלושה חודשים ממועד הבדיקה.
- בגין הבדיקה ייגבה היטל רבעוני בגובה 36 ₪.
- הבדיקה מתבצעת במכוני מכבי ובמכונים שבהסכם.
תוצאות
הממצאים יבדקו על ידי רדיולוג מומחה והתוצאה המפוענחת תימסר לנבדקת תוך מספר ימים.
פענוח תוצאות הבדיקה ישלח ישירות לרופא המפנה ב-'מכבי שרותי בריאות'.
משמעות התוצאות
בדיקה זו מאפשרת גילוי מוקדם של גושים וממצאים קטנים במיוחד (שפירים או סרטניים) בצינוריות החלב בשד שאינם ניתנים לגילוי בשיטות אחרות.
אזורים בצינורית החלב שיודגמו בשחור עלולים להצביע על גוש או ממצא חשוד אחר. פחות מ- 10% מהגושים שמאובחנים בצינוריות החלב הם סרטניים ובמרבית המקרים מדובר בפפילומות (גושים שפירים בצינוריות החלב). מאחר שאלו עלולות להיות טרום-ממאירות לעתים תתקבל החלטה להסירן בניתוח.
הבדיקה אף מסייעת לאבחן מבנים ציסטיים בשד שעלולים לגרום להפרשה דמית. ציסטות אלו אינן בעייתיות ואינן דורשות כל טיפול.
במידה שיאותר גוש ממאיר בצינוריות החלב יסייעו תוצאות הבדיקה בקביעת מיקומו המדויק לקראת ניתוח עתידי להסרתו.
