מבט כללי
מטרת הבדיקה
זיהוי הדבקה חדה בנגיף האדמת.
סקירה
בדיקה זו מודדת את רמת הנוגדנים מסוג IgM נגד נגיף האדמת, המעידים על הדבקה חדה בנגיף. הבדיקה מבוצעת במקרה של חשד להדבקה בנגיף.
נגיף האדמת מועבר מאדם למשנהו באמצעות הפרשות של מערכת הנשימה. ההדבקה מלווה בהופעת סימפטומים קלים כמו פריחה אדמדמה המופיעה על גבי הפנים והצוואר, חום, הגדלת קשריות לימפה, נזלת, עיניים אדומות וכאבי פרקים. לעיתים הדבקה בנגיף אינה גורמת כלל להופעת סימפטומים.
קיימים שני סוגי נוגדנים לנגיף: נוגדן מסוג IgM ונוגדן מסוג IgG.
נוגדן מסוג IgM הוא הנוגדן הראשון המופיע בגוף לאחר חשיפה לנגיף. ניתן לאתרו בדם ימים ספורים לאחר ההדבקה וכעבור מספר שבועות רמתו יורדת. זיהוי של הנוגדן בדם הוא סימן לזיהום חד בנגיף שעודנו פעיל או שהתרחש לאחרונה.
נוגדן מסוג IgG מופיע בשלב מאוחר יותר, נשאר בדם לתקופה ממושכת ומהווה הגנה מפני הדבקה חוזרת בנגיף. זיהוי הנוגדן בדם מעיד על כך שהגוף מחוסן מפני הנגיף, אם בעקבות מחלה בעבר או בעקבות קבלת זריקת חיסון.
כיום ניתן חיסון נגד אדמת פעם ראשונה לכל ילוד בגיל שנה ופעם שנייה בכיתה א', במסגרת בית הספר. בנות נזקקות לעיתים למנה שלישית של החיסון, הניתנת בכיתה ו'. החיסון השלישי ניתן על מנת להעלות את רמת הנוגדנים בדם.
אדמת והריון
זיהום באדמת במחצית הראשונה של ההיריון עלול לגרום למומים מולדים, בעיקר במערכת העצבים, בראייה, בשמיעה וכן בלב העובר. אישה המחוסנת נגד הנגיף, כלומר נושאת נוגדנים מסוג IgG, לא נמצאת בסיכון להידבק בנגיף בעצמה או להעבירו לעובר.
מומלץ כי נשים המתכננות היריון ולא חוסנו בעבר יתחסנו בשתי מנות טרם הכניסה להיריון. במהלך ההיריון לא מחסנים נגד אדמת.
אודות הבדיקה
בדיקה זו מתבצעת על ידי לקיחת דם מהווריד.
