ביופסיית שד בדגימת מחט - מידע רפואי

הליך זה יבוצע על מנת לברר אם גוש חשוד הוא שפיר או ממאיר במקרים בהם אובחן ממצא ברקמת השד בבדיקת מישוש ידנית, בבדיקת ממוגרפיה או בסריקת אולטרה סאונד.

על פי הספרות הרפואית והנסיון המצטבר, כ- 80% מהמקרים בהם מתגלה גוש חשוד בשד בבדיקה ידנית או בממוגרפיה, מדובר בממצא שפיר.

ביופסיית שאיבה במחט עדינה (FNA , fine needle aspiration) מבוצעת באמצעות מזרק ומחט רגילים, כאלה המשמשים לבדיקות דם שגרתיות. החומר המתקבל באמצעות בדיקה זו הוא משטח של תאים. דגימה במחט עדינה היא שיטה אבחנתית קלה, פשוטה ומהירה ומבין כלל השיטות המשמשות כיום לנטילת דגימת רקמה מהשד, זוהי השיטה הפחות חודרנית.

רגישות הבדיקה גבוהה אך במקרה של גידול סרטני היא אינה מספקת מידע מפורט על טיב הגידול ומאפייניו, לרבות סוגו המדויק והאם הוא רגיש להורמונים. באמצעות בדיקה זו ניתן לקבוע אך ורק האם הממצא ממאיר או שפיר ולכן לעתים יש צורך לבצע דגימת רקמה באמצעות מחט עבה. כיום משמשת שיטה זו בעיקר למטרת ניקוז ציסטות ולדגימת בלוטות לימפה חשודות.

Tru-Cut היא שיטה לדגימת רקמת השד באמצעות מחט עבה ולכן מכונה 'ביופסיית מחט עבה'. בשיטה זו נלקחת דגימת הרקמה באמצעות מחט עבה יותר המאפשרת הוצאת גליל רקמה ממנו ניתן לקבל מידע נרחב יותר אודות הגידול. דבר זה יכול לסייע בתכנון הטיפול.

דגימת רקמה נוספת מכונה 'ביופסיית שד בוואקום ממוטום' או 'ממוטומיה' (Vacuum Assisted Core Biopsy) ומבוצעת באמצעות מכשיר הנקרא ממוטום. הממוטום דוגם בדייקנות רבה הסתיידויות וגושים קטנים בשד אשר הודגמו בממוגרפיה, אך לא בבדיקת אולטרה סאונד, ומאפשר ליטול דגימת רקמה (ביופסיה) ללא צורך בניתוח.

שיטת הדגימה תיקבע בהתאם לגודלו ומיקומו של האזור החשוד, מבנה השד של המטופלת, מצבה הבריאותי הכללי וגילה.

הבדיקה מבוצעת כאשר המטופלת שוכבת על גבה.

תחילה יחטא הרופא את אזור הדגימה ואחר כך יחדיר אליו מחט דקה מאד. מיקום החדרת המחט יקבע על ידי מישוש ידני של רקמת השד או תחת הכוונת אולטרה סאונד.

המחט מוחדרת דרך העור ובאמצעותה שואב הרופא מהאזור החשוד מספר תאים לבדיקה. במהלך הבדיקה תיתכן תחושת אי נוחות או כאב קל. בסיום ההליך יחבוש הרופא את אזור הבדיקה.

דגימת התאים תשלח לבדיקה פתולוגית במעבדה על מנת לקבוע אם מדובר בתאים סרטניים.

דגימת רקמה באמצעות מחט עבה תבוצע תחת הרדמה מקומית, תוך שימוש במחט עבה יותר המאפשרת הוצאת 3-6 גלילי רקמה מהאזור החשוד. בדיקה זו מפורטת יותר מבדיקת מחט עדינה אך מבוצעת באותו אופן.

הליך זה אינו כרוך באשפוז.

משך הפעולה הצפוי הוא 30 עד 60 דקות.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

ביופסיית מחט עבה תבוצע תחת הרדמה מקומית שמונעת תחושת כאב מהמטופלת. לצורך ההרדמה יוזרק חומר מאלחש בעל השפעה קצרת טווח ישירות לאזור המיועד לדגימה. פעולת החומר מיידית ונמשכת כשעתיים.

משך ההליך כולו תהיה המטופלת בהכרה מלאה. תיתכן תחושת אי נוחות קלה במהלך הבדיקה.

הליך זה אינו דורש הכנה מוקדמת או צום.

יש להפסיק טיפול בתרופות נוגדות קרישת דם כגון אספירין או קומדין 7 ימים לפני ביצוע הבדיקה, בהתאם להוראות הרופא המטפל. ניתן לשוב וליטול תרופות אלו 48 שעות לאחר מועד הבדיקה.

מטופלת הסובלת מרגישות לחומרי הרדמה מקומיים (לדוגמה, לידוקאין) תיידע על כך את הרופא טרם תחילת הבדיקה.

לקראת הבדיקה יש להביא לרופא המטפל את כל תוצאות בדיקות הממוגרפיה, האולטרה סאונד ודגימות רקמת השד (ביופסיה) שנערכו למטופלת בעבר.

מטופלת שעברה ניתוחים קודמים, אושפזה בעבר, לוקה במחלות כרוניות, סובלת מאלרגיה או נוטלת תרופות מרשם או תוספי מזון תעדכן על כך את הרופא המטפל. מטופלת שסובלת ממחלות נוספות תידרש לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

מומלץ לאכול ארוחה קלה לפני הבדיקה.

בבוקר הבדיקה מומלץ להתקלח ולהגיע עם חזייה נוחה שלא תגרום אי נוחות בחזה לאחר הבדיקה.

לאחר ההליך

אין להוריד את החבישה מאזור הבדיקה במשך 24 שעות. אין להרטיב את האזור בפרק זמן זה.

התאוששות והחלמה מההליך

ניתן לחזור לפעילות שגרתית מיד לאחר ההליך.

בשעות לאחר הבדיקה עלולה המטופלת לסבול מכאב קל עקב החדרת המחט או הזרקת חומר האלחוש. בהתאם לצורך, ניתן ליטול משככי כאב.

עלול להופיע שטף דם על השד במהלך היומיים הראשונים לאחר הבדיקה. שטף הדם יספג מאליו תוך מספר ימים.

מספר ימים לאחר הבדיקה תוזמן המטופלת לפגישה עם הרופא על מנת לקבל את תוצאותיה. מומלץ לבוא לפגישה זו עם מלווה קרוב. במקרה של תוצאה לא מובהקת עלול להיות צורך לחזור על הבדיקה או לבצע 'ביופסיה ניתוחית זעירה'.

אם התוצאה חיובית, היינו הגוש שנמצא בשד ממאיר, יספק הרופא מידע למטופלת אודות מחלתה והטיפול הצפוי לה. על פי נתוני הספרות הרפואית העדכנית, סיכויי ההחלמה מסרטן שד שמתגלה מוקדם ובשלב ראשוני עולים על 90%.

להליך זה שיעור נמוך מאוד של סיכונים וסיבוכים. עם זאת יתכנו סיבוכים הכוללים זיהום באזור הדגימה, דימום מקומי קל, התפתחות מורסה (אבצס), תחושת חולשה, סחרחורת, כאב ראש ובמקרים חריגים, עילפון.

על פי הספרות הרפואית, ביופסיית שד במחט עדינה (FNA) המבוצעת על ידי רופא מנוסה מדויקת ב- 95% מהמקרים בלבד. לכן, 5% מהמטופלות שיבצעו הליך זה ולקו בסרטן השד, יקבלו תשובה שלילית כוזבת שמשמעותה כי הגוש בשדן הוא סרטני אף שתוצאות הבדיקה תקינות.

יתרה מכך, מאחר שבבדיקה זו נדגם רק מספר קטן של תאים, הבדיקה עלולה 'לפספס' באזורים אחרים של השד (גם אם הם נמצאים בסמיכות לאזור הנדגם).

מנגד, 1 מכל 200 תשובות חיוביות בבדיקה זו תהיה כוזבת. משמעות הדבר היא קבלת תשובה חיובית לפיה מדובר בגוש סרטני אף שאין זה המצב.

לפיכך חשוב להיזהר מהחלטה על ניתוח לכריתת שד על סמך תשובה בודדת של ביופסיית שד במחט עדינה ויש לבצע בדיקות אבחנתיות נוספות טרם קבלת ההחלטה.

לפי נתוני הספרות, שיעור הדיוק של ביופסיית מחט עבה (Tru-cut או Core Needle Biopsy) הוא 90-98%.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

הרדמה מקומית נחשבת בטוחה ובעלת תופעות לוואי מועטות בלבד. במקרים נדירים תיתכן השפעה על קצב הנשימה, קצב הלב ועל לחץ הדם.

סיבוכים

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס מחייבת פנייה דחופה לרופא, למוקד החרום או לחדר המיון.

בכל מקרה של דימום מתמשך או אדמומיות יש לפנות לרופא המטפל על מנת לשלול התפתחות זיהום.

קוצר נשימה שמופיע באופן פתאומי זמן קצר אחרי ביצוע ההליך עלול להצביע נקב זעיר בריאה (סיבוך נדיר מאד של הליך זה) ומחייב בדיקה דחופה על ידי הרופא המטפל.