ניתוח לכריתת קשת החוליה (למינקטומי)

Laminectomy (קוד בדיקה: 80.5)

עדכון אחרון 01.05.22

רופא מייעץ: פרופ' יזהר פלומן

הקדמה

הליך זה יבוצע על מנת לטפל בהיצרות של תעלת השדרה.

עמוד השדרה בנוי משרשרת של 33 טבעות גרמיות, הנקראות חוליות. החוליות מתחילות בצוואר ומסתיימות בעצם הזנב. כל חוליה בנויה מגוף עגול קדמי וקשת אחורית. חיבור כל החוליות והקשתות יוצר תעלה המהווה את תעלת השדרה, בתוכה עובר חוט השדרה.

מצבי מחלה שונים עלולים לגרום ללחץ על חוט השדרה או על שורשי העצבים היוצאים ממנו. מצבים אלו כוללים פריצת דיסק והיצרות של תעלת השדרה (spinal stenosis) עקב פגם מולד, מחלת מפרקים שגרונית, חבלה, שינויים ניווניים בחוליות בגיל מבוגר וגידולים בחוט השדרה או בקרומים העוטפים אותו.

הסימפטומים שיתכנו תלויים במיקום בו נוצר הלחץ. כשהלחץ הוא על חוט השדרה עצמו (במקרה של היצרות תעלת השדרה) המטופל עלול להתלונן על הרדמות של הגפיים, חולשה, התכווצויות או כאב רגליים, בעיקר לאחר ישיבה ממושכת. הסימפטומים יהיו ברובם בשני צידי הגוף.

במקרה של היצרויות חמורות יתכנו שיבושים בפעולת המעיים ובהטלת השתן (אי שליטה על סוגרים) ולעיתים גם קשיים בפעילות המינית. במקרים נדירים יתכן שיתוק גפיים חלקי או מלא.

במקרה של לחץ על שורשי העצבים היוצאים מחוט השדרה (בעיקר בפריצת דיסק) יתכנו כאבים המקרינים לגפיים, הפרעות תחושתיות, חולשת שרירים ואף הפרעות בפעילות המעיים, במתן שתן ובתפקוד המיני.

לרוב יומלץ תחילה על טיפול שמרני (לא ניתוחי) הכולל תרופות אנטי דלקתיות שאינן מכילות סטרואידים, משככי כאב, הזרקת סטרואידים, הגבלת פעילות גופנית, טיפול פיזיותרפי ושימוש בחגורות תומכות. במקרים חמורים יותר או במקרים בהם הטיפול השמרני לא עזר, יוצע למטופל טיפול ניתוחי.

הטיפולים הניתוחיים השכיחים ביותר הם טיפולים להסרת הדיסק או חלקי הדיסק הלוחצים על שורש העצב (דיסקטומי, שאיבת דיסק, צריבת דיסק) וניתוח לכריתת קשת החוליה (למינקטומי).

בניתוח זה נחתכת ומוסרת קשת החוליה וכך משתחרר הלחץ מחוט השדרה ומהשורשים היוצאים ממנו. הסרת קשת החוליה מאפשרת גם גישה אל חוט השדרה במקרים בהם הגורם להיצרות הוא גידול בחוט השדרה או בקרומים העוטפים אותו.

לעתים יבוצע הליך זה גם במסגרת כריתת דיסק בין חולייתי, על מנת להקל על הסרתו וכן כשנדרש תיקון של עיוות מבני של עמוד השדרה גם ללא לחץ על העצבים (לדוגמה, במקרה של קיפוזיס (עקמת, גיבנת)). החיתוך שמבוצע בניתוח זה נעשה בחלק האחורי (קשת) של חוליה אחת או יותר. אזורים שכיחים בהם מבוצע הניתוח הם עמוד השדרה הצווארי או המותני.

הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה, מטרת הניתוח היא לשחרר את הלחץ מתעלת השדרה. על ידי כך פותרים ברוב המקרים את הכאב בגפיים וכן את שיפור יכולת ההליכה. כאב בג או בצוואר כמעט תמיד נשאר מהסיבה שבניתוח מטפלים בחלקים הבעייתיים ביותר. כ-80 עד 90 אחוזים מהמנותחים ירגישו הקלה מיידית בסימפטומים.רוב החולים מדווחים על פחות כאבים ברגליים ושיפור רב בהליכה לאחר הניתוח.

תאור ההליך

תאור ההליך

הליך זה יבוצע תחת הרדמה כללית.

המנתח יבצע חתך בגב או בצוואר, בהתאם לאזור בו יבוצע הניתוח. החוליה או החוליות מהן יחתכו הקשתות תחשפנה. המנתח ינסר את הקשת של חוליה אחת או יותר ויסיר חלקי עצם או דיסק שנותקו ממקומם.

ניתן לשלב הליך זה עם ניתוח להסרת דיסק או איחוי חוליות אחת לשנייה (הליך שיבוצע אם נוצרה פגיעה ביציבות האזור בעמוד השדרה ממנו הוסרו מספר קשתות). בסוף הניתוח ייתפר החתך וייחבש.

במה כרוך?

הליך זה כרוך באשפוז במשך 2-3 ימים בבית החולים.

משך הפעולה הצפוי בחדר הניתוח הוא כשעתיים עד שלוש שעות.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

הליך זה יבוצע תחת הרדמה כללית. לפני תחילת הניתוח יחובר המטופל לעירוי דרכו יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה על מנת להפחית את חרדתו.

הרדמה כללית משמעותה שהמטופל ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים והוא אינו חש כלל את מהלך הניתוח. הרדמה מלאה מבוצעת על ידי רופא מומחה בהרדמה שמנטר את מצבו הגופני של המטופל במשך הניתוח כולו.

ההרדמה תבוצע באמצעות הזלפת חומר ההרדמה אל שקית העירוי של המטופל. כעבור פרק זמן קצר ביותר (עשרות שניות) יחווה המטופל ערפול הכרה וישקע בשינה עמוקה. בסיום הניתוח ותפירת החתכים יפסיק הרופא המרדים את הזלפת חומרי ההרדמה, המטופל יתעורר ויועבר אל מחלקת ההתאוששות כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח.

הנחיות

לפני הניתוח

לרוב תידרשנה בדיקות דימות כגון צילום רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ודימות בתהודה מגנטית (MRI).

בהתאם לגילו ולמצבו הרפואי ידרש המטופל לבצע בדיקות מתאימות טרם ביצוע ההליך לרבות בדיקות דם, אלקטרוליטים, תפקודי כבד, תפקודי קרישה, צילום חזה ואק"ג.

מטופלים שעברו ניתוחים קודמים, אושפזו בעבר, לוקים במחלות כרוניות, סובלים מאלרגיה או נוטלים תרופות מרשם או תוספי מזון יעדכנו על כך את הרופא המנתח ואת הרופא המרדים. מטופלים שסובלים ממחלות נוספות ידרשו לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

יש להפסיק את נטילתן של תרופות נוגדות קרישה (דוגמת אספירין או קומדין) שבוע לפני הליך זה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הצורך בנטילת תחליפים.

כדי לאפשר החלמה מהירה ובטוחה לאחר הניתוח יש להימנע מעישון במשך שבועיים לפחות לפני מועד הניתוח וכן במשך שבועיים לאחריו. אין להשתמש בתקופה זו בתחליפי עישון המכילים ניקוטין.

ביום הניתוח

יש להיות בצום מוחלט לרבות נוזלים 6 שעות לפני תחילת הניתוח.

טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי ולהמנע מלעיסת מסטיק או מעישון.

שערות באזור המיועד לניתוח (אם ישנן) יגולחו על ידי צוות בית החולים טרם הכניסה לחדר הניתוח.

לאחר הניתוח

לאחר סיום הניתוח ישהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות על מנת לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. לאחר מכן יועבר המטופל למחלקת האשפוז. יתכן שהמטופל יחובר לצנתר (קטטר) שתן עד יום לאחרי הניתוח.

יום למחרת הניתוח יוכל המטופל לרדת מהמיטה. בהתאם לצורך יוצעו למטופל תרופות לשיכוך כאב.

ניתן להשתחרר מבית החולים 2-3 ימים לאחר הניתוח.

ניתן לחזור לעבודה קלה שאינה דורשת מאמץ רב כשבוע עד שבועיים לאחר הניתוח. חזרה לעבודה הדורשת מאמץ גופני אפשרית כעבור חודשיים עד ארבעה חודשים מיום הניתוח.

זמן ההתאוששות והחזרה לפעילות תלוי בהיקף הניתוח ובמצב הרפואי הכללי של המטופל טרם הניתוח.

המטופל יוזמן לביקורת כשבועיים לאחר ביצוע ההליך.

סיכונים וסיבוכים

זהו הליך ניתוחי פולשני ולכן עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים לרבות דימום, זיהום, פגיעה עצבית, דליפת נוזל שדרה כתוצאה מניקוב קרומי חוט השדרה, אי שליטה על סוגרים והחמרה של כאב הגב.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

סיכונים שעלולים להגרם בעקבות הרדמה כללית כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בלחץ הדם והדופק וכן נזק לשיניים או למיתרי הקול עקב החדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.

סיבוכים

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס מחייבת פניה דחופה לרופא המנתח, למוקד החירום או לחדר המיון.

בכל מקרה של דימום מתמשך או אדמומיות יש לפנות לרופא המטפל על מנת לשלול התפתחות זיהום.