קשקשים

קשקשים המופיעים על גבי הקרקפת או השיער הוא מצב נפוץ למדי שנובע מבעיה בעור. מדובר בהצטברות של 'פתיתים' יבשים לבנים או אפורים המורכבים מתאי עור מתים. ניתן להבחין בקשקשים כאשר הם נושרים על גבי הכתפיים ולתופעה עלולה להתלוות תחושת יובש או גרד בעור הקרקפת. הופעת קשקשים אינו מצב מסכן בריאות אלא בעיקר מצב מביך ולא נעים. הופעת הקשקשים יכולה להיות שולית עד 'כבדה'.

סיבות אפשריות

תאי עור מתים משתחררים כול הזמן מפני העור בעקבות יצירה של תאי עור חדשים. במרבית המקרים תהליך זה הוא הדרגתי ואנו לא מבחינים בו, אולם כאשר התהליך מואץ ניתן להבחין במצבורי התאים המתים שאנו מכנים קשקשים.

לא תמיד ברורה הסיבה לכך ובין הסיבות הנפוצות ניתן למנות דלקת עורית מסוג סבוריאה (מכונה גם סבו-פסוריאזיס) שגורמת לעור להיות שמנוני.

סיבות אחרות שאינן אחראיות ישירות למצב אך עלולות להחמירו:

• שימוש יתר במוצרים לעיצוב השיער.
• עקה נפשית.
• חפיפה תכופה מידי או נדירה מידי.

דלקת עורית מסוג סבוריאה

כאשר הופעת הקשקשים נובעת כתוצאה ממחלת העור דלקת עורית מסוג סבוריאה ייתכנו סימפטומים נוספים לרבות גרד בעור. אזורי העור המושפעים כוללים בדרך כלל את הקרקפת, הפנים, בתוך ומסביב לאוזן, החלק העליון של החזה והכתפיים, קפלי עור דוגמת בתי שחי, מפשעה ופנים הירך.

על גבי העור באזורים אלו יכולים להופיע ממצבורים קטנים של 'טלאים' ורדרדים ועד לקליפה עורית עבה ומפושטת. במקרים מסוימים בקליפה הזו תהפוך לדלקתית ואז האזור יהיה אדמומי, כואב ומפריש נוזל מוגלתי. מקרים חמורים של קליפה עורית מתה על הקרקפת עלולה להוביל לנשירת שיער אולם כאשר אין הצטלקות השיער יגדל מחדש.

הטיפול בקשקשים

הטיפול העיקרי הוא שימוש בשמפו לשיער נוגד קשקשים. ישנם מספר סוגים מסחריים הנמכרים בבתי המרקחת ובמרכולים, חלקם מיועדים לשימוש יומי וחלקם לשימוש פחות תדיר. כול שמפו עובד בשיטה שונה ולכן כאשר שמפו מסוג אחד אינו יעיל ניתן לנסות אחר.

אם לאחר מספר שבועות (שבועיים) הטיפול בעזרת שמפו אינו מסייע, או כאשר עור הקרקפת מגרד מאד מומלץ לפנות לרופא עור. ייתכן שטיפול בעזרת שמפו המהווה תרופת מרשם, או מחזור טיפול קצר הכולל תחליב סטרואידי, יפתרו את הבעיה.

הרופא יבחן את עור הקרקפת כדי לשלול אפשרות של דלקת עורית מסוג סבוריאה או מחלת עור המכונה פסוריאזיס אם יאבחן שמדובר באחת מהמחלות הללו יתאים טיפול הולם. כאשר הרופא חושד שמדובר בנגע פטרייתי ייתכן שימליץ על נטילת דוגמית עור שתישלח למעבדה לשם אבחון והתאמת טיפול.

במרבית המקרים בעיית הקשקשים תיפתר בעזרת שימוש בשמפו או טיפול אחר אולם פעמים רבות היא תשוב לאחר ההקלה ויידרש טיפול חוזר. במקרים מסוימים יומלץ על שימוש קבוע בשמפו מונע קשקשים.

מי פגיע יותר

יותר גברים מאשר נשים חווים תופעת קשקשים. מדובר במצב נפוץ מאד ומעריכים שכמחצית מהאנשים ילקו בו בנקודת זמן כלשהי. מרבית המצבים מתרחשים לאחר גיל ההתבגרות ובתחילת שנות העשרים. הופעת הקשקשים יכולה להמשך לסירוגין עד לגיל העמידה.

הופעת קשקשים מתרחשת כאשר מחזור התחדשות הטבעי של העור מואץ. מצב זה מוביל ליצירת 'טלאים' של תאי עור מתים על פני הקרקפת שמתפוררים ומציפים את השיער בפתיתים לבנבנים.

הסיבות להאצת תהליך התחדשות תאי העור אינן תמיד נהירות. סיבות אפשריות כוללות:

• דלקת עורית מסוג סבוריאה - מצב שאינו נדיר אשר גורם למראה שומני של העור. אנשים הלוקים בדלקת זו יכולים לחוות קשקשים באזורי גוף נוספים (מעבר לעור הקרקפת) כמו גבות, צדי האף, בתי השחי או בכול מקום בו מתהווים קפלי עור.
• נגע פטרייתי מסוג מלסזיה (malassezia) - כאשר הפטרייה הזו שחייה על העור מבלי להסב נזק מתחילה להתרבות באופן בלתי מבוקר, עלול הדבר לגרום להתחדשות מואצת של תאי העור.

שני המקרים הללו עלולים לנבוע מכך שהנוכחות של הפטרייה על גבי העור מעוררת לעיתים תגובה של המערכת החיסונית, מה שגורם לעור להיות בעל יתר שמנוניות. עודף שמנוניות של העור מעודד התרבות של הפטרייה ובהמשך התוצאה היא התהוות קשקשים.

גורמי סיכון אחרים כוללים:

• עקה נפשית (לחץ נפשי).
• חפיפת יתר או לחילופין חפיפה מועטה של השיער. לעיתים חפיפה תדירה גורמת לגירוי לא רצוי של עור הקרקפת, ומנגד חפיפה מועטה גורמת לעור הקרקפת להיות שמנוני יתר על המידה ולעודד בכך התרבות לא רצויה של פטרייה על העור.
• שימוש במוצרים לעיצוב השיער - תרסיס מקבע שיער, ג'ל או מוס.
• מזג אוויר קיצוני - מאד חם או מאד קר.
• מחלות עור דוגמת פסוריאזיס או אקזמה (תגובה אלרגית).
• השמנת יתר.
• מערכת חיסונית מוחלשת (בעקבות מחלת כשל חיסוני, טיפול כימותרפי או טיפול מדכא מערכת חיסון הניתן למשל בהשתלות אברים).
• פגמים במערכת העצבים (דוגמת פרקינסון), שבץ, או פגיעות ראש - הלוקים באלו מפתחים מסיבות לא ידועות קשקשים ודלקת עורית מסוג סבוריאה.

במקרה של הופעת קשקשים שאינה 'כבדה' במיוחד הרי ניתן להיפטר מהם בקלות יחסית בעזרת:

1. שימוש יומי בשמפו עדין. ישנם סוגים מסחריים לשימוש יומי המיועדים להיפטרות מקשקשים ואלו המכילים את שמן עץ התה עשויים להיות מאד יעילים.
2. יש להימנע מגרוד הראש, גם בעת החפיפה. בעת חפיפה יש לעסות בעדינות את עור הקרקפת.
3. הימנעו משימוש במוצרי עיצוב שיער דוגמת תרסיס מקבע, ג'ל או מוס עד שתופעת הקשקשים תחלוף.
4. שהייה בשמש עשויה לסייע בהפחתת תופעת הקשקשים. טרם השהייה בשמש יש להקפיד על מריחת קרם הגנה מתאים על גבי העור שייחשף לשמש.

שמפו טיפולי נוגד קשקשים

כאשר תופעת הקשקשים מחמירה מומלץ לנסות להשתמש בשמפו טיפולי נוגד קשקשים. מדובר בסוגים הנמכרים בבתי המרקחת ובמרכולים.

חומרים מסוימים הכלולים בהרכב השמפו עשויים לסייע:

• אבץ פירתיון (zinc pyrithione) - פועל על ידי חיסול הפטרייה שעלולה לגרום לתופעה.
• חומצה סליצילית - מסייעת לריכוך והסרת תאי עור מתים מהקרקפת. אם חשים יובש לאחר שימוש בתכשיר כזה ניתן להשתמש בקונדישנר.
• סלניום סולפיד - מאט התחדשות תאי עור ומחסל את הפטרייה שעלולה לגרום לתופעה.
• קטוקונזול - מחסל את הפטרייה שעלולה לגרום לתופעה.
• פחם פעיל - מאט היווצרות של תאי עור מתים.

לא כול שמפו מתאים לכול אחד. למשל שמפו המכיל סלניום סולפיד אינו מתאים לבעלי שיער בהיר או שיער צבוע מאחר שעלול לפגוע בגוון השיער.

סוגים מסוימים לא יומלצו לנשים בהריון או מניקות. אזהרות מתאימות צריכות להופיע על גבי אריזת המוצר וראוי לעיין בהן. בכול מקרה של אי וודאות מומלץ להיוועץ ברוקח או ברופא הנשים.

במרבית המקרים השימוש בשמפו יתבצע על בסיס יומי או אחת ליומיים. יוצאים מהכלל הם סוגי השמפו שמכילים קטוקונזול ובהם יש להשתמש רק פעמיים בשבוע. עם הפחתת הקשקשים כדאי להשתמש בשמפו הטיפולי רק פעמיים-שלוש בשבוע.

יש לעסות בעדינות את עור הקרקפת והשיער עם השמפו הטיפולי ולהניח לו לבוא במגע עם העור לפחות 5 דקות.

אם השמפו אינו יעיל או מאבד מיעילותו כדאי לנסות סוג אחר. אם לאחר כשבועיים של שימוש השמפו אינו מועיל מומלץ לפנות לרופא עור.

דלקת עור מסוג סבוריאה

גם במקרה של סבוריאה, בו מופיעים סימפטומים של קשקשים או קליפה עורית באזורים נוספים של עור הגוף, השימוש בשמפו כמתואר לעיל עשוי לסייע להפחתת הסימפטומים.

ייתכן שרופא העור ימליץ על שימוש בקרם או תחליב המכיל קטוקונזול, וכאשר מופיעה התפרצות של הסימפטומים או תופעת גרד יומלץ על טיפול קצר מועד בעזרת קרם או תחליב סטרואידי (קורטיקוסטרואיד לטיפול מקומי). השימוש בתכשירים אלו לאורך זמן אינו מומלץ בשל הסיכון להתהוות עור דק, אולם ניתן לעשות בהם שימוש מבוקר לסירוגין.

בנוסף מומלץ להימנע משימוש במוצרים המכילים אלכוהול (בושם או אפטרשייב), להקפיד על לבישת בגדים נושמים ומאווררים שימנעו החמרת הגירוי ולהקפיד על גילוח זקן או שפם (גברים).

במקרים חמורים ייתכן שיומלץ על שימוש בתרופת מרשם נגד פטרייתית לנטילה דרך הפה, למשל טרבינאפין המשווקת תחת השם המסחרי למיסיל. הגרסה למריחה עורית של תרופה זו אינה מצריכה מרשם רופא.

בכול מקרה, כדאי לנסות להתחקות אחר הסיבות להופעת הדלקת, כי אם מצליחים לאתרן ניתן למנוע ביתר יעילות את הישנות הסימפטומים.

טיפולים אחרים

ישנם דיווחים על כך ששימוש בשמפו המכיל שמן חוחובה עשוי לסייע. אין לכך כול חיזוק מדעי.

ישנם דיווחים על כך ששימוש במלחי ים המלח עשוי לסייע. אין לכך כול חיזוק מדעי. מדובר בשטיפת האזור הנגוע מידי ערב ובוקר במים חמימים בהם הומס המלח ולאחר מכן שטיפה במי ברז קרים. ייתכן שבסיום כול טיפול כזה יידרש שימוש בקרם לחות טיפולי.

מתבצעים בעולם מגוון ניסויים קליניים הנוגעים לטיפול בקשקשים ובדלקת עור מסוג סבוריאה. ניתן להתעדכן בנושא בפורטל הבריאות של הממשלה הבריטית >> (יפתח בדפדפן נפרד).