פטרת ציפורניים - מידע רפואי

מהי פטרת ציפורניים?

פטרת ציפורניים (אוניכומיקוזיס) היא נגע זיהומי שנגרם על ידי פטריה. הנגע יכול להופיע על ציפורני הידיים או על ציפורני הרגליים ויכול לערב ציפורן אחת או יותר. הסימפטומים עשויים לכלול שינוי צבע של הציפורן ללבן או לצהוב, עיבוי של הציפורן, עיוות בצורת הציפורן והיפרדות שלה ממיטתה. מדובר בנגע שכיח שבמרבית המקרים אינו מהווה סיכון בריאותי.

יש מספר סוגים של פטריות שיכולות לגרום לזיהום בציפורני כפות הרגליים. הטיפול כולל שמירה על היגיינה, ייבוש של כפות הרגליים, נעילת סנדלים ונעליים פתוחות ומאווררות ככל האפשר וטיפולים מקומיים כמו שימוש במשחות או לקים מיוחדים. באוכלוסיות מסויימות כמו חולי סוכרת לדוגמא, ייתכן שיהיה צורך בטיפול נוסף.

הטיפול בפטרת ציפורניים עלול להיות ממושך, כי מדובר בנגע עיקש שעלול לשוב ולהופיע שנית לאחר תום הטיפול.

האם זו מחלה מדבקת?

נדיר מאוד שמישהו יידבק בפטרת ציפורניים בעקבות מגע עם אדם נגוע.

• עיבוי הציפורן
• שינוי צבע הציפורן ללבן, צהבהב או חום
• שברים בציפורן
• עיוות מראה הציפורן
• ריח לא נעים
• ניתוק של הציפורן מבסיסה (בשלב מתקדם)

בדרך כלל הנגע מתחיל על קצוות הציפורן כנקודות לבנות או צהבהבות, שלעיתים יתפשטו ויתרחבו לכיוון מרכז הציפורן. כאשר הנגע מעמיק ומתבסס, הציפורן עלולה להפוך לשבירה ומעוותת ולמצב זה עלולים להתלוות כאב ונפיחות בעור שמסביב לציפורן.

למרות שהזיהום הפטרייתי נוגע בעיקר לצד החזותי של הציפורן יש לזכור כי בטווח הארוך פטרת ציפורניים שאינה מטופלת עלולה להתפשט ולגרום לפטרת של כף הרגל ואף לזיהום חיידקי של העור.

מתי לפנות לרופא?

חולה סוכרת החושד שיש לו פטרת ציפורניים צריך להתייעץ בהקדם עם הרופא המטפל. בנוסף, כל אדם החושד שיש לו פטרת ציפורניים כדאי שייוועץ ברופא משפחה או ברופא עור בנוגע לטיפול המומלץ.

פטרת ציפורניים עלולה להיגרם על ידי פטריות מסוגים שונים. הסוג השכיח ביותר נקרא "דרמטופיט", פטריה שמשגשגת בשכבה החיצונית של העור ובציפורן.

גורמי סיכון

• סביבה לחה - בעיקר נעילת נעליים לא מאווררות, הזעה בכפות הרגליים וחשיפת כפות הרגליים למשטחים לחים (כמו בבריכות ומלתחות).
• גיל מבוגר - הסיכון להדבק בפטרת הציפורניים עולה עם הגיל. זאת משום שבגיל מבוגר יותר הציפורניים עבות יותר וזרימת הדם איטית יותר ולכן זמן החשיפה לפטריה גבוה יותר.
• פגיעה בשלמות הציפורן, למשל לאחר חבלה.
• מחלות רקע - סוכרת, הפחתה בזרימת הדם לגפיים, מערכת חיסונית חלשה או פסוריאזיס - עלולות לתרום להגברת הסיכון להדבקה בנגע פטרייתי.
• תסמונת רגל האתלט - אין זה נדיר שפטרת ציפורניים מתפתחת בהמשך להתפתחות נגע פטרייתי בכף הרגל אשר מכונה תסמונת 'רגל אתלט'.

בעיקרון, הנגע יכול להתפשט מציפורן אחת לציפורן הסמוכה. מאד נדיר שמישהו יידבק בפטרת ציפורניים בעקבות מגע עם אדם נגוע.

במרבית המקרים הגורם המתאים לאבחון ולהמלצה על טיפול הולם הוא רופא משפחה או רופא עור. הרופא יבחן את הציפורן החשודה כנגועה בפטרת ציפורניים וייתכן שיפנה אתכם למעבדה לשם נטילת דוגמית מהציפורן לשם בחינה במעבדה.

אין למרוח משחות, כולל תרופות וחומרים קוסמטיים, קרם לחות, טלק ולק שבועיים לפני נטילת הדוגמית לבדיקה. כמו כן, אין לגזור ציפורניים 10 ימים לפני הבדיקה.

יש חשיבות לאבחון המעבדתי, שכן הגורם לסימפטומים משפיע על סוג הטיפול שיומלץ. מקור השינויים בציפורן יכול לנבוע ממגוון גורמים שלכאורה נראים כמו נגע פטרייתי, אך בפועל יכולים להיות אחרים, דוגמת פסוריאזיס או זיהום חיידקי.

הטיפול בפטרת ציפורניים

הטיפול שיומלץ תלוי בסוג הפטריה, בחומרת הנגע ובמחלות הרקע של המטופל או המטופלת. הטיפול בנגע הפטרייתי עלול להימשך חודשים רבים עד שיושג שיפור משמעותי, כי מדובר בנגע עיקש שקשה להיפטר ממנו. ככל שהנגעים הפטרייתיים מפושטים יותר וקיימים זמן ארוך יותר כך הטיפול בהם מאתגר יותר ומידת ההצלחה שלו פחותה. גם במקרים שבהם מושג שיפור, פעמים רבות הנגע הפטרייתי שב ומופיע.

הטיפול שיומלץ על ידי הרופא יכול לכלול תכשירים למריחה מקומית על האזור הנגוע או כדורים לבליעה. במקרים מסוימים יש עדיפות לטיפול משולב הכולל הן כדורים והן טיפול מקומי.

אל תשכחו לשתף את הרופא בכל המידע הנוגע לתרופות ולתוספי תזונה שאתם נוטלים ולהרגלי צריכת אלכוהול, כי לאלו יכולה להיות השפעה על הטיפול שיומלץ.

כדורים לנטילה בבליעה

היתרון של כדורים הניטלים בבליעה הוא שפעולתם מהירה יותר בהשוואה לטיפול חיצוני מקומי. החיסרון של הכדורים הוא תופעות הלוואי שיכולות לנוע מגירוי עורי ועד לפגיעה בתפקוד הכבד.

הטיפול באמצעות כדורים אורך 4-3 חודשים וכרוך בביצוע בדיקת תפקודי כבד לפני תחילת הטיפול ובמהלכו, לפי הנחיית הרופא. אם הרופא ממליץ על נטילת כדורים יש לעדכן אותו אודות נטילת כדורים אחרים או תוספי תזונה ועל הרגלי צריכת אלכוהול. בתקופת הטיפול אסור לצרוך משקאות אלכוהוליים.

כאשר מתמידים בטיפול, שיעורי ההצלחה עומדים על 60-70%. יעילות הטיפול פוחתת מגיל 65 ומעלה.

תכשירים למריחה לטיפול בפטרת הציפורניים

יתרונם של הטיפולים המקומיים בתכשירים למריחה נעוץ בכך שאין להם תופעות לוואי או שהן שוליות. החיסרון נובע ממשך הטיפול ומהצורך להתמיד בו. גם אם נצפה שיפור ראשוני חשוב לזכור שהפטרת לא תיעלם לפני שצמחה ציפורן חדשה שכולה בריאה ולעתים תהליך זה אורך כשנה.

הטיפולים המקומיים כוללים קרמים שונים, ג'לים ולק. לפני שימוש בתכשיר נוגד פטרייה מומלץ לרכך את הציפורן בעזרת השריה במים. גם שיוף הציפורן בעזרת פצירה על מנת להפחית את עוביה יתרום להגברת יעילות הטיפול.

טיפול בפטרת הציפורניים באמצעות קרני לייזר

הטיפול בקרני לייזר הוא טיפול מקומי ויקר. אין עדיין די מחקרים המצביעים על מידת יעילותו של הטיפול בטווח הארוך, כי מרבית המחקרים שבוצעו עקבו אחר המטופלים במשך 3 חודשים בלבד.

קרן הלייזר אמורה לחדור את הציפורן, להגיע לפטרייה ולפגוע בה. הטיפול אינו מכאיב. הטיפול בלייזר אינו תרופת פלא הפועלת בן לילה וגם כאן מדובר בחודשים של טיפולים חוזרים ונשנים המצריכים התמדה.

אם החלטתם להסתייע בטיפול בלייזר, חשוב לוודא שהמרפאה שמספקת את הטיפול אוחזת בהיתרים מתאימים ממשרד הבריאות, לעצם מתן הטיפול ולציוד שבו היא עושה שימוש.

ניתוח לטיפול בפטרת הציפורניים

ניתוח יומלץ רק במקרים נדירים. בדרך כלל מדובר בהסרה זמנית של הציפורן כדי שניתן יהיה לטפל ישירות בנגע שנמצא מתחת לציפורן, בעזרת תכשיר מתאים.
נגעים פטרייתיים מסוימים אינם מגיבים לטיפול בתכשיר ואז ייתכן שיומלץ על הסרה קבועה של הציפורן. הדבר יומלץ רק במקרים קשים או כאלו שמסבים למטופל כאב חמור.
הניתוח אינו מסובך ומתבצע תחת אלחוש מקומי של האזור המטופל.

טיפול עצמי

כאשר מדובר בנגע קל שאינו מטריד את המטופל, אפשר להסתפק בהקפדה על היגיינה נאותה ובטיפול בעזרת קרם או ג'ל ללא מרשם, לאחר היוועצות ברוקח. כדאי להיוועץ ברופא כאשר הנגע בולט וכאשר אמצעי הטיפול העצמי אינם מועילים, או בכל מקרה שיש מחלת רקע ובפרט סוכרת.

כאשר מזהים נגעים לבנבנים על הציפורן כדאי להתחיל בטיפול. לפני כל יישום של טיפול או שימוש בתכשיר נוגד פטרייה ללא מרשם, מומלץ לרכך את הציפורן בעזרת השריה במים חמימים ולאחר מכן לעשות שימוש בתכשירים ללא מרשם, אשר ממיסים את הציפורן ובכך מסייעים להגדיל את חדירותה לתכשיר נוגד הפטריה. אפשר להתייעץ עם הרופא או הרוקח לגבי תכשיר מתאים.

גם שיוף הציפורן בעזרת פצירה על מנת להפחית את עוביה יתרום להגברת יעילות הטיפול.

• רחצו ידיים ורגליים באופן סדיר. יבשו היטב את כפות הידיים והרגליים לאחר הרחצה.
• גזרו ציפורניים ישר, דאגו לקצוות חלקים ושייפו אזורים מעובים.
• חטאו את המספריים ואת קוצץ הציפורניים לאחר כל שימוש ואל תחלקו כלים לטיפול בציפורניים עם אנשים אחרים.
• השתמשו בגרביים מנדפות זיעה או סופגות זיעה והחליפו אותן לעיתים קרובות. אם יש צורך, החליפו את הגרביים יותר מפעם ביום. לאחר כל פעילות גופנית מאומצת החליפו גרביים.
• השתמשו בנעליים 'נושמות' ומתי שאפשר העדיפו לנעול סנדלים.
• חטאו את פנים הנעליים באבקה או בתרסיס נוגד פטריות שניתן לרכוש בכל בית מרקחת.
• הקפידו להשתמש בכפכפים על שפת הבריכה, במלתחות ובמקלחות ציבוריות.

מניעת התפשטות פטרת ציפורניים

• רחצו ידיים היטב לאחר כל נגיעה בציפורן נגועה.
• חטאו את המספריים ואת קוצץ הציפורניים מיד לאחר גזירת ציפורן נגועה.
• אם הופיעה פטרת הסירו מהציפורן לק וציפורניים מלאכותיות.
• אם לקיתם בתסמונת רגל האתלט (זיהום פטרייתי בכף הרגל) טפלו בזיהום בהקדם כדי שלא יתפשט לעבר הציפורניים.

ככלל, פטרת ציפורניים אינה מצב קשה ואצל רוב האנשים הבריאים היא מוגבלת לציפורניים בלבד. אי הנוחות נובעת בעיקר משיקולים אסתטיים.

בקרב חולי סוכרת, אנשים עם הפרעה במערכת החיסון או אנשים עם הפרעה בזרימת הדם, הזיהום הפטרייתי עלול לגרום לפגיעה בעור שתאפשר לחיידקים להיכנס ולגרום לזיהום חיידקי משני. לכן, חולים אלו זקוקים למעקב רפואי במקרה של פטרת בציפורניים.