19 ספטמבר 2019 י"ט אלול תשע"ט
תאריך:  26.03.2019 

ליקויי שמיעה אצל תינוקות וילדים

השמיעה הכרחית להתפתחות הדיבור והשפה של הילד. גילוי מוקדם של ליקוי שמיעתי מעלה את הסיכוי למנוע נזקים התפתחותיים שנגרמים כתוצאה מכך. ליקוי שמיעה עלול להיווצר בכל שלב בהתפתחות הילד ולפעמים הוא מולד.
תאריך:  26.03.2019 
העובר שומע החל מהשליש האחרון של ההריון ולאחר לידתו שמיעתו טובה לפחות כמו זו של מבוגר. התינוק מגיב לקולות הסביבה, מזהה את הקול של הוריו או של האנשים הקרובים לו ובהמשך גם מחקה צלילים שהוא שומע. הוא מגיב בבהלה, על ידי מצמוץ, לקולות בעוצמה גבוהה.
ילדים בעלי ליקוי שמיעה אינם מפתחים כנדרש את כישורי השפה והדיבור, או ששפתם ודיבורם משובשים. גילוי מוקדם של ליקוי שמיעתי מאפשר שיקום השמיעה, באופן שהילד יוכל לפתח את כישורי הדיבור והשפה אשר חיוניים עבור ההתפתחות הרגשית, החברתית והלימודית.
ככל שמאבחנים את הליקוי בגיל צעיר יותר כך עולה הסיכוי לצמצום הנזק ההתפתחותי. ניתן להתאים מכשירי שמיעה לפעוטות כבר בגיל 3 חודשים ולעיתים מומלץ לשלב את הילד במסגרת מיוחדת המותאמת לו.
הבדיקות המשמשות להערכת השמיעה של ילודים ותינוקות הן בדיקת הדים קוכליאריים, (OAE) ובדיקת "ברה" (A.B.R).
מדובר בבדיקות שאינן מצריכות שיתוף פעולה מצד הנבדק.
כשהילד גדל ומסוגל לשתף פעולה, מתבצעת בדיקת שמיעה בחדר אטום (Free Field Auditory). זו בדיקה הבוחנת את סף שמיעת הדיבור ללא אוזניות. משמיעים לילד קולות דיבור שמגיעים ממספר כיוונים, על מנת לבחון כיצד הוא מגיב לגירויים קוליים.
החל מגיל שלוש שנים, אפשר לבצע בדיקת שמיעה מלאה הכוללת סף לשמיעת דיבור (SRT) וסף לשמיעת צלילים (אודיומטריה). בגילאים מבוגרים יותר ניתן לבדוק גם דיסקרימינציה (יכולת חזרה על מילים חד הברתיות).

בדיקות סינון שמיעה בקרב ילודים (הדים קוכליאריים)

החל מחודש ינואר 2010 בדיקת סינון השמיעה (בדיקת הדים קוכליאריים) היא בדיקת חובה בכל בתי היולדות בישראל. הבדיקה מתבצעת ביום הראשון ללידת הילוד, במידת האפשר בזמן השינה.
במהלך הבדיקה מניחים אוזניה קטנה מאוד בפתח אוזנו של התינוק ובאמצעותה משמיעים צלילים עדינים. במצב של שמיעה תקינה מוחזר הד למיקרופון המחובר לאוזנייה, וזה מודד את עוצמתו. כאשר ההד חלש מאד, או אינו קיים, מתעורר חשד לליקוי בשמיעה. מדובר בבדיקה קצרה ולא פולשנית אשר אינה כרוכה בגרימת חוסר נוחות לתינוק.
במידה שאין כלל הד, מתבצעת בדיקה נוספת ביום השני לשהייה בבית היולדות. גם אם תוצאות הבדיקה מעידות לכאורה על בעיה, עדיין לא ניתן להסיק מכך שהילד סובל מאובדן שמיעה. במקרה זה תידרשנה בדיקות נוספות, דוגמת בדיקת ABR, על מנת לנסות לאבחן את הסיבה לתוצאות המחשידות של בדיקת הסינון.
רופאה בודקת תינוק
שיגרת בדיקות השמיעה הנהוגה בישראל מצליחה לאתר ליקויי שמיעה רבים והודות לה ניתן להתחיל
בטיפול מוקדם.

בדיקת ABR

הבדיקה בוחנת את יכולת ההולכה של צלילים מהאוזן פנימית דרך עצב השמיעה לגזע המח. היא נותנת תשובה לשאלה אם יש או אין ירידה בשמיעה, כתלות בתפקוד עצב השמיעה. בדיקה זו אינה מצריכה שיתוף פעולה מצד הנבדק.
תינוקות עוברים את בדיקת ה-ABR בחודשים הראשונים לחייהם, כאשר יש חשד לירידה בשמיעה עקב גורמי סיכון. במהלך הבדיקה מצמידים אלקטרודות לראש התינוק ונבדקת התגובה לגירוי השמיעתי.

הערכת שמיעה במסגרת המעקב אחר התפתחות התינוק

שיגרת בדיקות השמיעה הנהוגה בישראל מצליחה לאתר ליקויי שמיעה רבים והודות לה אפשר להתחיל בטיפול בשלב מוקדם ולמנוע נזקים התפתחותיים שעלולים להיגרם כתוצאה מירידה בשמיעה.
  • במסגרת המעקב אחר התפתחות התינוק מתבצעות מספר הערכות של השמיעה. בגיל 6 שבועות נבדקת תגובת התינוק לרעש פתאומי.
  • אם יש חשד לירידה בשמיעה אצל התינוק, אפשר לבצע בדיקה במכון שמיעה. בגיל 4-9 חודשים משמיעים לתינוק צלילים המגיעים מכיוונים שונים ובודקים אם התינוק מזיז את ראשו לכיוון מקור הצליל. בגיל 7-9 חודשים אפשר לבצע בדיקת שמיעה התנהגותית. מדובר בבדיקה הדורשת שיתוף פעולה מצד הנבדק. התינוק יושב על ברכי ההורה ומושמעים לו צלילים בעוצמות שונות (נמדדות בדציבלים). בבדיקה עוקבים אחר התגובות של הילד, דוגמת הפנייה של הראש לכיוון מקור הצליל.
  • אם הילד לא משתף פעולה או שיש צורך להעריך את השמיעה שלו באופן מדויק יותר, מבצעים בדיקת שמיעה שאינה מצריכה שיתוף פעולה מצד הנבדק, דוגמת בדיקת ABR.
  • כל תלמידי בית הספר בישראל עוברים סינון שמיעתי בכיתות א' עד ג'.
 

מתי לחשוד בקיום בעיית שמיעה?

בכל גיל ישנם סימנים בהתנהגות הילד הדורשים תשומת לב.

ילד קטן מחזיק את הראש
בכל גיל ישנם סימנים בהתנהגות הילד הדורשים
תשומת לב.

במהלך השנה הראשונה לחיים

  • כשהתינוק אינו נבהל או מתעורר למשמע רעש בעוצמה גבוהה, או רעש פתאומי.
  • כאשר תינוק שמלאו לו 6 חודשים לא מחפש את מקור הקול של הוריו ואינו מחקה צלילים.
  • כשהילד אינו מגיב כשמתייחסים אליו קולית.
  • אם תינוק בן שנה לא מנסה לומר מילים דוגמת אבא או אמא.
 

סביב גיל שנתיים

  • הילד אינו משתמש בקולו.
  • הילד אינו חוזר על מילים פשוטות, או אינו מחבר משפטים קצרים בני שתיים-שלוש מילים, או שאינו מראה התקדמות בהבנת מילים ובשימוש בהן.
  • כאשר דיבורו של הפעוט אינו מובן, או שאינו מגיב בעת שמדברים אליו בקול רגיל.
 

סביב גיל 3

  • הילד אינו מבין הוראות פשוטות.
 

מגיל 4 ומעלה

  • כאשר מדברים אל הילד הוא מבקש לעיתים לחזור על הדברים.
  • הילד עונה לעיתים על שאלות באופן שאינו קשור לתוכנן.
  • הילד מבקש להגביר את הקול בטלוויזיה או ברדיו.
  • דיבורו של הילד מפותח פחות מזה של ילדים בני גילו.
  • נראה שהילד אינו מקשיב בבית או בבית הספר.
  • הילד סובל מדלקות אוזניים תכופות.
  • הילד נוהג לדבר בקול רם.
 
אם אתם מזהים אחד או יותר מהסימפטומים רצוי שהילד יעבור בדיקת שמיעה.

גורמים לליקוי שמיעה

ליקוי שמיעה יכול להיות מולד, להתפתח בסמוך ללידה, או להופיע בשלב מאוחר יותר בתקופת הילדות או הבגרות. הסימפטומים של ליקוי שמיעה משתנים כתלות בגורם להם. לעתים ליקוי השמיעה מופיע באופן פתאומי כתוצאה מזיהום נגיפי, או עקב פגיעת ראש או אוזניים.

ליקוי שמיעה על רקע גנטי

אצל 30% מהתינוקות והילדים שליקוי השמיעה אצלם מולד, או שהתפתח בגיל מוקדם, הליקוי הוא על רקע גנטי. ליקוי זה מועבר על ידי גן פגום של הורה אחד או כיוון שלשני ההורים גנים פגומים. בכשני שליש מהמקרים הללו ליקוי השמיעה יהא הבעיה היחידה אולם בכשליש מהמקרים הוא חלק מתסמונת רחבה יותר.

ליקוי שמיעה על רקע סביבתי

ליקוי שמיעה שאינו גנטי נגרם כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של האוזן במהלך ההריון, או לאחר הלידה. הסיבות לכך כוללות:
  • חשיפה של האם, במהלך ההריון, לנגיפים שונים דוגמת CMV (ציטומגלווירוס) או אדמת.
  • נטילה של תרופות מסוימות או סמים במהלך ההריון.
  • צהבת ממושכת (עם ערך בילירובין גבוה) של הילוד.
  • פגים שנולדו במשקל הנמוך מ- 1.5 ק"ג.
  • דלקת קרום המוח של הילוד
  • ליקוי במבנה האוזן של הילוד.
 

מכשיר שמיעה לילדים

כאשר לילד יש ליקוי שמיעה שאינו ניתן לטיפול רפואי, מומלץ להשתמש במכשיר שמיעה. לילדים מתאימים מכשיר שמיעה ששמים מאחורי האוזן, מכיוון שהאוזן שלהם עדיין בתהליכי גדילה.