שאלות ותשובות לכל שליש הריון - שליש ראשון

ניתן לבצע בדיקה ביתית לאבחון הריון כבר ביום שבו היית אמורה לקבל את הווסת. ניתן לקנות בדיקה כזאת בבית המרקחת, או לפנות לרופא המשפחה או לרופא נשים ולבקש הפנייה לביצוע בדיקת דם לאיתור חלבון hCG-B (בטה) המאשר הריון.

קראי עוד על הבדיקה>

בטא הוא קיצור ל-BHCG או "Beta Human Chorionic Gonadotropin". הורמון זה מופרש על ידי השליה ולפי רמתו העולה ניתן לזהות את ההריון. לקריאה נוספת על ההורמון >

אמבטיות חמות (מים בטמפרטורה של 39-40 מעלות צלזיוס) וכן שהייה בג'קוזי אינן מומלצות במהלך השליש הראשון להריון, מאחר שנמצא קשר אפשרי בין השהייה במים חמים להתפתחות מומים בעובר. עם זאת, אין כל מניעה ממקלחות ארוכות או אמבטיות פושרות. קראי עוד על טיפוח עצמי ורפואה משלימה בהריון

אין מניעה לבצע פעילות גופנית מותאמת להריון. גם אם לפני ההריון לא עסקת בפעילות גופנית, תוכלי להתחיל לבצע פעילות המותאמת להריון, כמו יוגה לנשים הרות. פעילות אירובית הכוללת קפיצות פחות מתאימה, בפרט אם לא ביצעת פעילות כזאת לפני ההריון.

שחייה היא פעילות גופנית רצויה ומומלצת במהלך ההריון. בשלבים מתקדמים של ההריון (כלומר, בשליש השלישי) מומלץ לשחות בעיקר בסגנון חתירה, מאחר ששחייה בסגנון חזה עלולה לגרום לעומס על הגב ואילו בשחיית גב, הרחם עלול ללחוץ על כלי הדם הגדולים בבית החזה.

אסור לצלול במהלך ההריון. בעבודות שנערכו על עוברי חיות נמצאו בועות אוויר בדמם של העוברים וחלקם מתו מוות תוך-רחמי. מחקר שבדק כ-140 נשים שצללו במהלך ההריון מצא ש-5.5% מהן ילדו ילדים שסבלו ממומים חמורים.

קיימות עדויות סותרות בנושא זה. השימוש בשמיכה חשמלית בחום נמוך כנראה אינו בעייתי, אם כי קיימים מחקרים שלפיהם שימוש בשמיכה חשמלית העלה את הסיכון להפלה. אף שהסיבה לכך אינה ברורה, ייתכן שהשמיכה משרה שדה חשמלי הפוגע בעובר. כמו כן דווח על עלייה בשיעור מומים מולדים במערכת השתן בקרב תינוקות שנולדו לנשים שהשתמשו בשמיכה חשמלית.

בהריון תקין, ללא בעיות כמו דימומים, ואלא אם כן הרופא אמר לך אחרת אחרת, אין מניעה מקיום יחסי מין.

כ-25% מההריונות מלווים בדימום במהלך השליש הראשון. קראי עוד על דימום בשליש הראשון ובהמשך ההריון>

לנשים בהריון אסור לצום.

לא קיימת המלצה לגבי גיל הכניסה להריון. עם זאת, ככל שגיל האישה עולה, הפוריות יורדת. מעבר לגיל 40 חלה ירידה דרמטית בפוריות.

בתחילת ההריון הקושי לישון נגרם בעיקר עקב חרדות, חששות, ופחדים לתקינות ההריון, המשכו ומהלכו. בחלוף השבועות, הקושי לישון נגרם לרוב עקב הבטן שהולכת וגדלה.

החל מהשבוע ה-32 להריון, ממדי הבטן מגיעים בדרך כלל לשיאם, ומקשים מאוד בשכיבה על הגב. בשבועות מתקדמים מומלץ לשכב לישון על הצד (על אף הדעה הרווחת, אין משמעות לשכיבה דווקא על צד שמאל). בשכיבה על הצד לא מופעל לחץ על עמוד השדרה, ומשקל הבטן נתמך על ידי המזרן.

כמו כן, ניתן להיעזר בכרית בצורת בננה או בכרית הנקה. תוך כדי השכיבה על הצד, חבקי את הכרית כך שבטנך תמוקם במרכז הבננה, קצה אחד יהיה מתחת לראש, ואת הקצה השני השעיני בין הברכיים. תוכלי גם להיעזר בשלוש כריות קטנות: אחת מתחת לצוואר, שנייה מתחת לבטן, ושלישית בין הברכיים.

כל עוד את מסוגלת, אין מניעה לשכב או לישון על הבטן. עם זאת, ככל שההריון מתקדם והבטן גדלה, אין אפשרות מעשית לשכב על הבטן. מבחינת העובר, שכיבה על הבטן אינה מהווה כל סכנה.

צורך תכוף למתן שתן הוא מצב שכיח ואופייני בשליש הראשון ובשליש השלישי להריון, עקב לחץ הרחם הגדל על האגן ועל שלפוחית השתן. כשהרחם גדל ויוצא אל מחוץ לאגן, לקראת השליש השני להריון, הצורך התכוף במתן שתן נוטה להשתפר. לקראת סוף ההריון ראש העובר עשוי ללחוץ אף הוא על השלפוחית, ולכן שוב עשוי להתעורר צורך מוגבר במתן שתן. סיבה נוספת לתופעה זו הוא נפח הדם שעולה בתקופת ההריון.

במקרים מסוימים, ובעיקר לקראת סוף ההריון, עלולה להיחלש פעולתו של השסתום שמונע דליפה של השתן, ולכן עלול להתפתח מצב של חוסר שליטה על מתן השתן. השסתום נחלש בעקבות הפרשת הורמוני ההריון, ולכן בעיה זו תיפתר לאחר הלידה.

על אף אי-הנוחות, חשוב להקפיד לשתות הרבה נוזלים כדי למנוע מצב של התייבשות, דלקת בדרכי השתן או פגיעה בתפקוד הכליות.

ייתכן שאת סובלת מדלקת בדרכי השתן. דלקות בדרכי השתן הן מצב שכיח בהריון. מאפייני הדלקת הם צריבה לקראת סוף מתן השתן, צורך דחוף ותכוף במתן שתן, וכאב בבטן התחתונה.

פני לברור ואבחון לרופא הנשים. דלקת בדרכי השתן מאובחנת באמצעות בדיקת שתן וניתנת לטיפול אנטיביוטי.

כשתדירות הווסת נמוכה מ-45 יום, קיים חשש שמדובר בווסת נטולת ביוץ. פני לרופא הנשים שלך להמשך בירור.

כאב גב הוא תופעה שכיחה בהריון. הורמוני ההריון מגבירים את גמישות המפרקים, משקל הבטן מגביר את הקשת המותנית, והלחץ על המותניים והאגן מגבירים את תחושת האי-נוחות בגב התחתון, עד כדי כאב שמגביל את הפעילות היומיומית הרגילה.

חשוב שתקפידי על עמידה בתנוחה נכונה במשך היום. הימנעי מפעילויות הכרוכות בכפיפה יתרה של הגב והימנעי מעמידה ממושכת. במהלך הלילה מומלץ לישון על הצד עם כרית מתחת לבטן (באזור המותן) ועם כרית או שתיים בין הרגליים, כדי להקל מעט מהעומס על הגב. קיימות כריות מיוחדות לתמיכה בהריון, בצורת בננה גדולה, שיכולות לסייע לך לישון בתקופה זו. ככל שניתן, השתדלי לנוח.

ניתן לטפל במצבי כאב בגב ובאגן עם חגורות תומכות שמייצבות את מפרק האגן, אבל מומלץ להתייעץ בנושא עם אורתופד מומחה.

צואת חתולים או מצע שמכיל צואת חתולים עלולים להיות נגועים בטפיל טוקסופלזמה גונדי. הדבקה בעת הריון עלולה לגרום לנזקים קשים לעובר, ולכן נשים הרות צריכות להיות ערות לסיכון שבהדבקה. תינוקות שיידבקו מאימם בטוקסופלזמה עלולים לפתח צהבת ולסבול מפרכוסים ומפגיעה מוחית.

מומלץ לבצע בדיקת דם לנוכחות נוגדנים לטוקסופלזמה לפני כניסה להריון או סמוך ככל האפשר למועד הכניסה להריון. במידה שקיימים בדם האישה נוגדנים נגד הטפיל, הסיכון לעובר קטן מאוד. אם האם לא חלתה בעבר, יש לבצע בדיקה נוספת בשבוע ה-12 להריון, ואצל נשים ללא נוכחות נוגדנים, לבצע אותה שוב בשבוע ה-22 להריון.

אם את חוששת שנדבקת, בצעי בדיקת נוגדנים, ופעלי בהתאם לתוצאות. כשנרשמת עלייה בכמות הנוגדנים מסוג IgM של פי 4 בשתי בדיקות עוקבות, במרווח של 12 שבועות, או אם מופיעים בדמה של אישה הרה נוגדנים מסוג IgM, הדבר מצביע על הידבקות בטפיל.

אם נמצא שיש הדבקה בטוקסופלזמה אצל אישה בהריון, יש צורך בהערכת מצבו של העובר, ובפרט אם מדובר בהדבקה בשבועות הראשונים להריון. במקרה זה מומלץ לבצע דיקור מי שפיר כדי לזהות אם הטפיל עבר את השליה וחדר למי השפיר. כמו כן מומלץ לבצע בדיקת אולטרה-סאונד כדי לאתר שינויים בעובר שיכולים להצביע על הדבקה בטפיל, לדוגמה שינוי בהיקף הראש או הופעת הסתיידויות מוחיות.

לאחר הלידה ניתן לבצע ליילוד בדיקת דם לנוכחות הטפיל או נוגדנים נגדו. ניתן גם לערוך ליילוד בדיקת עיניים להערכת נזק אפשרי ברשתית העין.

יילודים שאובחנו עם הדבקה תוך-רחמית בטוקסופלזמה, בין שקיימים אצלם סימנים מולדים ובין שלא, זקוקים לטיפול כדי למנוע סיבוכים במועד מאוחר יותר.

תרופות להקלת כאבים כמו אקמול ואופטלגין ניתן לצרוך כרגיל. תרופות ממשפחת האיבורופן, כמו אדקס, לא מומלץ ליטול אחרי שבוע 28. לגבי תרופות ספציפיות למיגרנה, כמו אימיטרקס, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. לגבי תרופות מסוג זה, לא נמצאו השפעות מזיקות בבני אדם, אולם ניסויים בבעלי חיים הצביעו על אפשרות לנזק, ולכן מומלץ לשקול כל מקרה לגופו.

יש תרופות שאין כל בעיה לצרוך גם במהלך ההריון. מרבית התרופות חודרות את השליה ומגיעות אל העובר, וחלקן אף עוברות דרך חלב האם, במהלך ההנקה. בטיחות התרופה לשימוש בהריון נקבעת בהתאם למנגנון הפעולה של התרופה, לשבוע ההריון שבו נוטלים אותה, והאם נמצא קשר להופעת מומים מולדים או בעיות התפתחותיות בעוברים. קראי עוד על נטילת תרופות בהריון >

קיים סיכוי של כ-5%-3% למומים באופן כללי. נטילת חומצה פולית מקטינה את הסיכוי ללקות במומים הקשורים במערכת העצבים המרכזית, שהם רק חלק מכלל המומים שייתכנו. משרד הבריאות ממליץ לנשים המעוניינות להיכנס להריון ליטול תוספת של 400 מיקרוגרם חומצה פולית לפחות שלושה חודשים לפני ההיריון, וכן במהלך שלושת החודשים הראשונים של ההריון. לא ניתן לשנות עכשיו את העובדה שלא נטלת חומצה פולית לפני ההריון. כדאי שתדגישי זאת בפני הרופא לפני ביצוע סקירת המערכות המוקדמת. קראי עוד על חומצה פולית>

רצוי ליטול מולטי-ויטמין שמתאים לשימוש בהריון, מאחר שחלק מהתכשירים שקיימים בשוק מכילים כמויות גדולות יחסית של ויטמין A. ויטמין זה הוא חומר טרטוגני, שעלול לגרום למומים מולדים בעובר. קראי עוד על תזונה נכונה בהריון>

חום שאינו עולה על 38 מעלות צלזיוס אינו מסכן את העובר. בשליש הראשון של ההריון, חום גבוה אצל האם מעלה את הסיכון להפלה ולהתפתחות מומים עובריים במערכת העצבים ובמוח, ולכן חשוב להוריד את החום. בהמשך ההריון, חום גבוה אצל האם עלול לגרום להאצת קצב לב העובר ולירידה בתנועתיות, ולכן חשוב להוריד אותו. אפשר לנסות להוריד את החום באמצעות מקלחות פושרות, או כדור מסוג פראצטאמול (דקסמול, אקמול, פאראמול, טיילנול) במינון של 500 מיליגרם (מ"ג) בכל 6-4 שעות.

אם עליית החום נמשכת, פני לבדיקת רופא, כדי לשלול התפתחות מחלה שעלולה לסכן את העובר.

הסימן הקלאסי להריון מחוץ לרחם הוא כאב בצד אחד של הבטן. לכאב עלול להתלוות דימום נרתיקי. במקרה של הריון מחוץ לרחם מתקדם, הכאב יתפשט לכלל הבטן, הוא עשוי להיות כאב חד, ואת עלולה לחוש סחרחורת, כאב בכתפיים, צורך בפעולת מעיים, ואפילו להגיע למצב של עילפון. זהו מצב חירום.

לכן, בכל מקרה של כאב חד או דימום, פני בהקדם לרופא הנשים כדי לקבוע אם מדובר בהריון מחוץ לרחם.

"הריון כימי" הוא כינוי למצב שבו התרחשה הפריה של ביצית, אבל אין השרשה שלה בדופן הרחם ולכן העובר לא מתפתח. במצב זה לא ייראה הריון באולטרה-סאונד, אולם בדיקת דם תצביע בכל זאת על עלייה זמנית של ערכי ההורמון BHCG, דבר המעיד לכאורה על הריון.
"הריון כימי" קורה בתדירות של אחד לשישה הריונות ומקור הבעיה אינו תמיד ידוע.

הריון צעיר, במהלך השליש הראשון, המלווה בדימום, מכונה "הפלה מאיימת". הגורם לכך בדרך כלל אינו ידוע.

לקריאה על סיבוכים אפשריים בשליש הראשון>

לגרידת שאיבה יש כמה סיבוכים, בסך הכול שכיחותם נמוכה: זיהום שיתבטא בכאבי בטן משמעותיים ולעתים גם בחום גבוה, שארית הריון שנותרה בחלל הרחם ועלולה לגרום לדימום משמעותי או בהמשך לזיהום ברחם. סיבוך אחר שאינו שכיח הוא ניקוב דופן הרחם במהלך הפעולה תוך פגיעה באיברים סמוכים. קראי עוד על הפסקת הריון>

כל עוד הוסרה חצוצרה אחת בלבד, והשנייה תקינה, ניתן להיכנס להריון באופן טבעי. אם שתי החצוצרות הוסרו, יש צורך בהפריית מבחנה חיצונית, ולעתים גם בתרומה של ביציות.

קרישיות יתר עלולה לגרום לפגיעה בעובר. במחצית הראשונה של ההריון קרישיות יתר עלולה לגרום להפלה. במחצית השנייה של ההריון קרישיות יתר קשורה בסיכון גבוה למות העובר, לפיגור בגדילה, להתפתחות רעלת הריון, וכן להיפרדות שליה.

קיימות דרגות חומרה שונות של קרישיות יתר. לא כל מצב של קרישיות יתר יוביל לסיבוכים בהריון. התייעצי עם רופא מומחה כדי להעריך את חומרת מצבך.

במהלך שמונת השבועות הראשונים להריון חשוב במיוחד לנטר את רמות הסוכר בדם ולוודא שאת מאוזנת. רמות סוכר חריגות מעלות את הסיכון להתפתחות מומים מולדים חמורים.

כמו כן הקפידי על הדברים הבאים:

• לבדוק את התרופות שאת נוטלת. יש תרופות שאינן מומלצות לשימוש בהריון כיוון שהן עלולות לפגוע בעובר. ייתכן שתיאלצי לעבור לזריקות אינסולין.
• ליטול מינון גבוה יותר של חומצה פולית (Folic acid). חומצה פולית מסייעת במניעת התפתחות מומים בתעלת השדרה של העובר. נשים סוכרתיות צריכות ליטול מינון של 5 מיליגרם (מ"ג) חומצה פולית ביום (המינון המקובל לנשים בריאות הוא 400 מיקרוגרם ביום בלבד).
• לעבור בדיקת עיניים. פגיעה ברשתית העין (Retinopathy) שמשפיעה על כלי הדם בעין היא סיבוך שמופיע אצל רבים מחולי הסוכרת. הריון גורם לעלייה בלחץ התוך-עיני בכלי הדם הקטנים שבעין, ולכן חשוב לטפל במצב עוד לפני הכניסה להריון או סמוך לתחילתו ככל שניתן.
• לערוך את בדיקות מעקב ההריון במרפאה מתאימה. בדרך כלל מעקב ההריון יבוצע במסגרת המרפאות להריון בסיכון גבוה. הרופא וצוות מכון הסוכרת יוכלו לעזור ולייעץ לך.

קראי עוד על סוכרת והריון>

באופן כללי, מומלץ להסיר עגילי ואביזרי פירסינג לקראת הלידה. פירסינג בטבור עלול לגרום להיווצרות striae (אלה "סימני המתיחה"). כמו כן, אזור הטבור נוטה להימתח ולבלוט עם התקדמות ההריון וצמיחת הרחם, ולכן החור של עגיל הפירסינג עלול להתרחב. אם קיים חשש לסגירה של החור, ניתן להשאיר עגיל קטן מאוד.

במקרה של פירסינג בלשון ובאף קיים חשש לסיבוכי הרדמה עקב שאיפה של העגיל אם יידרש ניתוח חירום, ולכן רצוי להסירם לקראת הלידה המתקרבת.

פירסינג בפטמה עלול להפריע במהלך ההנקה.