שאלות ותשובות לכל שליש הריון - שליש שלישי

נוזל הזרע מכיל חומר בשם פרוסטגלנדין, שעשוי לסייע בהבשלת צוואר הרחם לקראת הלידה.

תופעה זו אופיינית לשליש השלישי להריון, כנראה עקב הלחץ הגובר ועולה של הרחם הגדל. גם עצירות היא תופעה שכיחה בהריון (עקב העלייה ברמת הפרוגסטרון, שתורם להרפיית שרירים ולכן לירידה בפעילות המעיים, ומחמירה לעתים בעקבות נטילת תוספי ברזל), שעלולה להחמיר את תחושת הנפיחות. השתדלי לאכול ארוחות קטנות ותכופות, במקום שלוש ארוחות גדולות ביום. כמו כן, תוכלי לשתות חליטות צמחים שמסייעות לפעולת העיכול, כמו חליטת קמומיל, ג'ינג'ר או שומר.

פריחה וגרד הם תופעות אופייניות בהריון שנגרמות עקב השינויים ההורמונליים ומתיחת העור באזור הבטן. הקפידי על ניקיון העור, השתמשי בסבון ללא סבון (רצוי גם ללא חומרי בישום), ויבשי היטב את העור לאחר כל רחצה. עסי את העור במעט שמן נבט חיטה, שמן זית, או ויטמין E. אם לא חל שיפור והגרד נמשך, פני לרופא הנשים לבירור, מאחר שגרד קשה עלול להצביע על פגיעה בתפקודי הכבד.

תחושת נמלול (כלומר עקצוצים או הירדמות של האיבר) נגרמת עקב האטה בזרימת הדם לאותו איבר, ושכיחה מאוד בשבועות ההריון המתקדמים, אך גם בכלל האוכלוסייה. במהלך ההריון זרימת הדם בגוף עוברת שינויים שלעתים גורמים לתחושת נמלול או עקצוץ.

כדי למנוע נמלול, נסי לשנות תנוחה לעתים תכופות והקפידי על תנוחות ישיבה ושכיבה נוחות, שמאפשרות תמיכה מרבית לבטן (היעזרי בכרית בננה או בכמה כריות קטנות). אם את חשה נמלול באיבר כלשהו, עסי אותו בעדינות כדי לעודד את זרימת הדם.

אם נדמה לך שלא הרגשת את תנועות העובר, נסי לאכול או לשתות משהו מתוק. שכבי לנוח על צד שמאל, ונסי לספור שתיים-שלוש תנועות עובר בחצי שעה, או חמש תנועות בשעה. אם את לא מרגישה תנועות, או אם את לא בטוחה, פני בהקדם למוקד לנשים הרות או לחדר לידה.
קראי עוד על ניטור תנועות העובר>

התכווצויות שרירים, בעיקר בכפות הרגליים ובשוקיים, שכיחות מאוד בשליש השלישי להריון, ומתרחשות בעיקר בשעות הלילה. ייתכן שהתופעה נגרמת עקב ירידה ברמת הסידן בגוף, אך הסיבה המדויקת אינה ידועה. כדי לשחרר את השריר המכווץ, נסי לדרוך עם כל כף הרגל על רצפה קרה ומתחי את כף הרגל כלפי מעלה (בתנועת "פלקס"). לאחר מכן, עסי את השריר התפוס בתנועה סיבובית, כדי להמריץ את זרימת הדם לאזור.

בכל מקרה של צריבה במתן שתן כדאי לבצע תרבית שתן, כדי לקבוע אם מדובר בדלקת שמצריכה טיפול אנטיביוטי. במקרים קלים אין חשש לפגיעה בעובר. דלקות קשות במערכת השתן עלולות להתפתח לדלקות בדרכי השתן העליונות, ואלו עלולות לגרום ללידה מוקדמת.

חום שאינו עולה על 38 מעלות צלזיוס אינו מסכן את העובר. בשליש הראשון של ההריון, חום גבוה אצל האם מעלה את הסיכון להפלה ולהתפתחות מומים עובריים במערכת העצבים ובמוח, ולכן חשוב להוריד את החום. בהמשך ההריון, חום גבוה אצל האם עלול לגרום להאצת קצב לב העובר ולירידה בתנועתיות, ולכן חשוב להוריד אותו. תוכלי לנסות להוריד את החום באמצעות מקלחות פושרות, או בנטילת כדור מסוג פראצטאמול (דקסמול, אקמול, פאראמול, טיילנול) במינון של 500 מיליגרם (מ"ג) כל 6-4 שעות.

אם עליית החום נמשכת, פני לבדיקת רופא כדי לשלול התפתחות מחלה שעלולה לסכן את העובר.

כאב ראש חריג בעוצמתו ובמשכו עלול להצביע על התפתחות רעלת הריון. סימנים נוספים לרעלת הריון כוללים:

• עלייה בלחץ הדם.
• הימצאות חלבון בשתן.
• בצקות חריגות ונפיחות בפנים, סביב העיניים, או בידיים.
• עלייה פתאומית במשקל עקב אגירת נוזלים.
• טשטוש ראייה.
• כאב חד ברום הבטן (בעיקר מתחת לצלעות מצד ימין).

אם אחד מהסימנים האלה מופיע יש לפנות מיידית לרופא המטפל או לחדר לידה, כי מדובר במצב חירום רפואי שעלול לגרום לפגיעה בתפקוד השליה, לירידה באספקת הדם לעובר, להתפתחות מצוקה עוברית, ואף לסיבוכים אצל האם, שכוללים פגיעה בספירת הדם ובתפקודי הכליה והכבד, התפתחות שטפי דם במוח, בצקת בריאות, אי-ספיקת לב, והופעת עווית הריון, עד כדי סכנת חיים.

נשים הרות שאובחנו עם רעלת הריון יאושפזו להשגחה כדי למנוע במידת האפשר את הסיבוכים האפשריים. קראי עוד על רעלת הריון >

דימום בשליש השלישי להריון עלול להצביע על היפרדות שליה. בכ-90% מהמקרים, אם אחוז ההיפרדות נמוך, הדימום לא ילווה בכאב, אך במקרים מסוימים הדימום עלול להיות מלווה בכאב חד בבטן או בגב, בהתקשות של הבטן, או בצירים.

היפרדות שליה עלולה להיות מצב חירום הן לאם והן לעובר, ולכן עלייך לפנות לבדיקה בחדר המיון או בחדר לידה. דימום חמור שאינו מטופל עלול לסכן את חיי האם, ולכן מחייב השגחה, מתן נוזלים, ולעתים אף עירוי דם. כמו כן, דימום משמעותו פגיעה באספקת הדם לעובר, ירידה במעבר החמצן דרך השליה, מצוקה עוברית, ועד כדי מוות תוך-רחמי. אבחנה נכונה ומתן טיפול תומך מתאים מאפשרים בדרך כלל סיום תקין של מהלך ההריון. יחד עם זאת, מקרים חמורים של היפרדות שליה עלולים לחייב זירוז לידה או ניתוח קיסרי דחוף, בהתאם לשבוע ההריון, ורמת הסיכון לעובר ולאם.

ירידת מים מוקדמת מתרחשת לפני השבוע ה-37 להריון, ומשמעותה פקיעה של שק מי השפיר. ירידת מים מוקדמת עלולה לגרום לזיהום תוך-רחמי ולירידה בקצב תנועות העובר, ולכן מחייבת אשפוז והשגחה לצורך ניטור חום גוף האם, קצב לב העובר, קצב לב האם, ונטילת דגימות דם. אם מתעורר חשד להתפתחות זיהום, יבוצע זירוז להקדמת הלידה.

כיוון הרחם במהלך ההריון חסר משמעות. לקראת סוף ההריון הרחם גדול מאוד וממלא את חלל הבטן. רחם קדמי או אחורי מתייחס לנטיית הרחם קדימה לכיוון כיס השתן או אחורה לכיוון החלחולת (רקטום). נשים עם רחם אחורי עלולות לסבול מכאב בזמן קיום יחסי מין.

תופעה זו אינה שכיחה, אבל מוכרת. התופעה יכולה להיות קשורה ללחץ עצבי במהלך הלידה, או לאלחוש אפידורלי, אם ניתן כזה. מעבר התינוק בתעלת הלידה עלול ליצור לחץ ובצקת של העצבים ברצפת האגן וכיס השתן. בעקבות מתן אלחוש אפידורלי, תיתכן ירידה בתחושה בכיס השתן. ברוב המקרים המצב יחלוף תוך כמה ימים. חשוב למנוע מצב של הצטברות שתן מרובה בכיס השתן כדי למנוע נזק, ופותרים זאת באמצעות החדרות קתטר.

מיגרנה היא התקף של כאב ראש "פועם", המערב לרוב את מחצית הגולגולת, ומלווה בבחילה ובהקאה. למיגרנה הקלאסית קודמת "אאורה" (הבזקים בעיניים או חזיונות שווא), שבאה לפני ההתקף. במהלך התקף של מיגרנה תיתכן רגישות לאור.

כ-70% מהנשים שסובלות ממיגרנה חוות שיפור משמעותי במהלך ההריון. נשים הסובלות ממיגרנה בתקופת הווסת החודשי, בעקבות ירידה ברמות האסטרוגן לפני הווסת, חוות שיפור במהלך ההריון והישנות המיגרנות לאחר הלידה.

חלק מהנשים שסובלות ממיגרנה חשות החמרה במהלך ההריון, ואילו אחרות עשויות לחוש שינוי בחומרת ההתקפים.

אישה הרה הסובלת ממיגרנה צריכה להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי טיפול תרופתי בעת ההריון ובתקופת ההנקה.

מחקר שפורסם בשנת 2003 דיווח שלהנקה יש אפקט מגן מפני הישנות של התקפי מיגרנה לאחר הלידה.

לקבלת עזרה עם דיכאון לאחר הלידה ניתן לפנות למרכז לבריאות הנפש של הדסה בירושלים, בטלפון 02-6777348.

למידע על זכויות חברי מכבי בתחום בריאות הנפש >

ככל הידוע אין בעיה בביצוע בדיקה זו במהלך ההריון.

מצג רוחב בשבוע 32 הוא תקין. עדיין קיים סיכוי גבוה שהעובר יתהפך ויעבור למצג ראש. אם העובר נמצא במצג עכוז או רוחב, במידת הצורך ניתן לבצע אחרי שבוע 36 היפוך חיצוני. ההיפוך מתבצע באמצעות פעולה על גבי דופן הבטן של האם.

ההחלטה לגבי אופן הלידה היא לחלוטין בידי היולדת. חשוב להבין את המשמעות של ניתוח קיסרי. ההחלמה מניתוח קשה יותר בהשוואה ללידה נרתיקית. ייתכנו יותר סיבוכים לאחר התערבות כירורגית.

סקר רפואי רחב היקף (שערכה קבוצת Cochrane) מצא שאין כל יתרון משמעותי לגילוח אזור החיץ לפני הלידה או במהלכה.

קרישיות יתר עלולה לגרום לפגיעה בעובר. במחצית הראשונה של ההריון, קרישיות יתר עלולה לגרום להפלה. במחצית השנייה של ההריון, קרישיות יתר קשורה בסיכון גבוה למות העובר, פיגור בגדילה, התפתחות רעלת הריון, וכן בהיפרדות שליה.

קיימות דרגות חומרה שונות של קרישיות יתר. לא כל מצב של קרישיות יתר יוביל לסיבוכים בהריון. התייעצי עם רופא מומחה כדי להעריך את חומרת מצבך.

באופן כללי, מומלץ להסיר עגילי ואביזרי פירסינג לקראת הלידה. פירסינג בטבור עלול לגרום להיווצרות striae (אלה "סימני המתיחה"). כמו כן, אזור הטבור נוטה להימתח ולבלוט עם התקדמות ההריון וצמיחת הרחם, ולכן החור של עגיל הפירסינג עלול להתרחב. אם קיים חשש לסגירה של החור, ניתן להשאיר עגיל קטן מאוד.

במקרה של פירסינג בלשון ובאף קיים חשש לסיבוכי הרדמה עקב שאיפה של העגיל אם יידרש ניתוח חירום, ולכן רצוי להסירם לקראת הלידה המתקרבת.

פירסינג בפטמה עלול להפריע במהלך ההנקה.

במהלך ההריון תיתכן דלקת בוורידים העמוקים ברגליים ובאגן. סימנים אופייניים כוללים נפיחות, אודם מקומי בירך, כאב לא מוסבר בבטן התחתונה וכן כאב באזור השוק או הירך. במקרה שיש חשד לדלקת במערכת הוורידים יש לפנות בהקדם לרופא המטפל.

סטרפטוקוקוס מסוג B הוא חיידק ממשפחת החיידקים שגורמים גם לדלקת גרון (סטרפ A). כל עוד לא מדובר בהריון, חיידק זה אינו נחשב אלים או מסוכן. הסכנה בהריון היא בשל מעבר של העובר בתעלת לידה של אם הנושאת את החיידק. בילודים, חיידק זה עלול לגרום למחלה קשה ואף קטלנית.

נוכחות החיידק בבדיקת השתן מעלה חשש כי את נשאית של סטרפטוקוקוס מסוג B, ולכן עלייך לבצע תרבית מאזור הנרתיק ופי הטבעת החל בשבוע ה- 35 להריון. רופא הנשים שלך יקח את המשטח לתרבית.

גם אם יתברר כי את נשאית, הרי שאין כל צורך בטיפול אנטיביוטי במהלך ההריון, מאחר והחיידק נוטה לחזור לאחר הטיפול. יחד עם זאת, תצטרכי ליידע על כך את צוות חדר הלידה, על מנת שתקבלי אנטיביוטיקה במהלך הלידה, כדי למנוע הדבקה של הילוד.

במקרים בהם הלידה מתפתחת במהירות והאם לא הספיקה לקבל את האנטיביוטיקה, יש לתת לילוד טיפול אנטיביוטי במהלך 48 שעות החיים הראשונות.

בתחילת ההריון הקושי לישון נגרם בעיקר עקב חרדות, חששות, ופחדים לתקינות ההריון, המשכו, ומהלכו. בחלוף השבועות. הקושי לישון נגרם לרוב עקב הבטן שהולכת וגדלה.

החל מהשבוע ה-32 להריון, ממדי הבטן מגיעים בדרך כלל לשיאם, ומקשים מאוד בשכיבה על הגב. בשבועות מתקדמים מומלץ לשכב לישון על הצד (על אף הדעה הרווחת, אין משמעות לשכיבה דווקא על צד שמאל). בשכיבה על הצד לא מופעל לחץ על עמוד השדרה, ומשקל הבטן נתמך על ידי המזרן.

כמו כן, ניתן להיעזר בכרית בצורת בננה או בכרית הנקה. תוך כדי השכיבה על הצד, חבקי את הכרית כך שהבטן תמוקם במרכז הבננה, קצה אחד יהיה מתחת לראש ואת הקצה השני השעיני בין הברכיים. תוכלי גם להיעזר בשלוש כריות קטנות: אחת מתחת לצוואר, שנייה מתחת לבטן ושלישית בין הברכיים.

כל עוד את מסוגלת, אין מניעה לשכב או לישון על הבטן. יחד עם זאת, ככל שההריון מתקדם והבטן גדלה, אין אפשרות מעשית לשכב על הבטן. מבחינת העובר, שכיבה על הבטן אינה מהווה כל סכנה.

כאב גב הוא תופעה שכיחה בהריון. הורמוני ההריון מגבירים את גמישות המפרקים, משקל הבטן מגביר את הקשת המותנית, והלחץ על המותניים והאגן מגבירים את תחושת האי-נוחות בגב התחתון, עד כדי כאב שמגביל את הפעילות היומיומית הרגילה.

חשוב שתקפידי על עמידה בתנוחה נכונה במשך היום. הימנעי מפעילויות הכרוכות בכפיפה יתרה של הגב והימנעי מעמידה ממושכת. במהלך הלילה מומלץ לישון על הצד עם כרית מתחת לבטן (באזור המותן) ועם כרית או שתיים בין הרגליים, כדי להקל מעט מהעומס על הגב. קיימות כריות מיוחדות לתמיכה בהריון, בצורת בננה גדולה, שיכולות לסייע לך לישון בתקופה זו. ככל שניתן, השתדלי לנוח.

ניתן לטפל במצבי כאב בגב ובאגן עם חגורות תומכות שמייצבות את מפרק האגן, אך מומלץ להתייעץ בנושא עם אורתופד מומחה.