מבט כללי
הקדמה
רנטגן היא שיטת הדימות השכיחה ביותר להדגמת ממצאים בעצמות ורקמות הגוף. שיטה זו מבוססת על קרני X שמכונות גם קרני רנטגן. אלו הן קרניים עתירות אנרגיה שחודרות בקלות נוזלים ורקמות רכות בגוף האדם אך נחסמות על ידי רקמות צפופות ודחוסות כגון עצם.
חלק מצילומי הרנטגן מבוצעים עם חומר ניגוד שמאפשר הדגמה של מבנים חלולים או מלאים בנוזל דוגמת מערכת העיכול, כלי הדם או מערכת השתן. ללא חומר הניגוד מבנים אלו אינם ניתנים להדגמה באמצעות רנטגן. חומר הניגוד חוסם את מעבר הקרניים ולכן אזורים בהם נספג יופיעו בצבע לבן בצילום.
מבחינים בין צילום לשיקוף רנטגן. הצילום מספק תמונה של מצב קבוע ואילו שיקוף מאפשר הסרטה של תנועה לאורך זמן דוגמת תהליך הנשימה בריאות או זרימת הדם בכלי הדם.
כיום מבוצעים ומפוענחים צילומי הרנטגן באמצעים דיגיטליים והמידע מעובד באופן ממוחשב. עצמות יתקבלו בלבן, רקמות רכות וחללים מלאי נוזל יופיעו בגווני אפור ואילו אוויר יופיע ככתם שחור.
על מנת למנוע פגיעה מיותרת של קרני הרנטגן באברי גוף רגישים כגון אברי מערכת הרבייה או בלוטות הם יכוסו במהלך הצילום בסינור עופרת מיוחד שמונע את מעבר הקרניים.
חומר ניגוד – כן, לא, איזה?
בבדיקה זו נעשה שימוש בחומר ניגוד על בסיס יוד.
מצבים בהם נדרשת בדיקה זו
פיאלוגרפיה תוך ורידית משמשת להדגמת מערכת השתן לרבות הכליות, השופכנים וכיס השתן כאמצעי להערכת מבנה, תפקוד וקצב ניקוז השתן מגוף הנבדק.
הבדיקה מבוצעת תחת שיקוף רנטגן במהלכו מנוטר מעבר חומר הניגוד דרך אברי מערכת השתן. חומר הנגוד מתפשט דרך זרם הדם ונאסף בכליות ובמערכת השתן שיודגמו בצבע לבן בוהק.
בדיקה זו משמשת ככלי אבחנתי יעיל במצבים הבאים:
- אבנים בכליות.
- גידול (ממאיר או שפיר) במערכת השתן.
- הגדלה של בלוטת הערמונית (פרוסטטה).
- היצרויות וחסימות לאורך דרכי השתן.
- דם בשתן.
- כאב בצד אחד של הגוף.
- כאב בגב התחתון.
מהלך הבדיקה
שלבי הבדיקה
בדיקה זו מבוצעת במסגרת מכוני הרנטגן של 'מכבי שרותי בריאות' וכן במרפאות חוץ של מרכזים רפואיים גדולים.
בדיקה זו כוללת הכנת מעיים ערב לפני הבדיקה, הזרקה תוך ורידית של חומר ניגוד וביצוע סדרת צילומים.
בתחילת הבדיקה ימקם הטכנאי את הנבדק על גבי מיטת הבדיקה ויניח את לוחות הצילום באזור המיועד לבדיקה. סינר עופרת ימוקם על גבי אזורי גוף רגישים לקרינה לרבות אזור האגן, החזה והצוואר על מנת למזער את מידת החשיפה לקרינה.
טרם הזרקת חומר הניגוד תבוצע סדרת צילומי רנטגן ללא חומר ניגוד. בשלב הבא יוזרק חומר הניגוד לזרוע ותבוצע סדרת צילומים נוספת. פיזור חומר הניגוד בכליות ובמערכת השתן ינוטר תחת שיקוף רנטגן שמטרתו להעריך את גודל הכליות ולקבוע את כושר ניקוז השתן על ידי מערכת השתן. במידת הצורך יחגור טכנאי הרנטגן חגורת לחץ מיוחדת על בטנו של הנבדק על מנת לשפר את איכות ההדגמה של דרכי השתן שמובילים מהכליות.
שיקוף הרנטגן אינו מכאיב אך הזרקת חומר הניגוד עלולה להיות כרוכה באי נוחות. חלק מהמטופלים חשים תחושת חום לאחר ההזרקה, וחלקם אף חשים בטעם מתכתי תוך כדי פיזור חומר הניגוד בגוף. תופעות אלו אינן מסוכנות וחולפות תוך דקות ספורות.
במהלך הצילום יש להמנע מתזוזה כדי לא לפגוע באיכות התמונה או לגרום לטשטושה. לעתים יתבקש הנבדק לעצור את נשימתו במשך מספר שניות.
בהתאם לצורך יתבקש הנבדק לשנות את תנוחת גופו במהלך השיקוף. בסיום הבדיקה ירוקן הנבדקת את שלפוחית השתן ותבוצע סדרת צילומים נוספת לצורך הדגמת כושר הריקון של השלפוחית.
פיאלוגרפיה תוך ורידית אורכת כשעה. אם קצב ניקוז הכליות איטי במיוחד עלולה הבדיקה להתארך.
לאחר הבדיקה
אין צורך בהשגחה או שהייה במקום מעבר לזמן הבדיקה ואין מניעה לשוב לשגרה בסיום הבדיקה. ניתן לשוב לתזונה רגילה ולחדש את נטילת תרופות המרשם כרגיל.
מומלץ לשתות הרבה נוזלים לאחר הבדיקה על מנת לשטוף את חומר הניגוד מהגוף.
בעקבות הזרקת חומר הניגוד תיתכנה תופעות לוואי קלות שכוללות בחילה וכאב מקומי במקום ההזרקה. תופעות אלו תחלופנה תוך זמן קצר. בכל מקרה של תגובה אלרגית חריפה שכוללת קוצר נשימה, גרד בעיניים או כל תופעה אחרת, יש לפנות לרופא המטפל לקבלת טיפול מתאים.
הזרקת חומר הניגוד אינה משפיעה על צבע השתן או גורמת לכל אי נוחות במתן שתן. נבדק שמתקשה להטיל שתן לאחר בדיקה זו יפנה בהקדם לקבלת טיפול רפואי.
תוצאות הבדיקה יהיו מוכנות תוך מספר ימים מיום הבדיקה.
אזהרות והנחיות
הנחיות מדויקות ינתנו לנבדק לפני הבדיקה עצמה.
תזונה
יש להיות בצום של 6 שעות טרם ביצוע הבדיקה. במהלך היממה לפני הבדיקה אין לאכול פירות וירקות טריים או מוצרי חלב. מומלץ לשתות הרבה מים או תה.
תרופות
ניתן ליטול תרופות עם מעט מים חצי שעה לפני הבדיקה (אך לא קודם). יש ליידע את הרופא אם ידועה כל רגישות לתרופות או ליוד. יש ליידע את הרופא על כל מחלה או ניתוח שארעו לאחרונה, ובפרט אסטמה או מחלת כליות מאחר שתפקודי כליה לקויים עלולים לגרום לסיבוך נדיר בעקבות הזרקת חומר הנגוד.
עם קבלת ההפניה לבדיקה ינתן מרשם ל-2 בקבוקי 'סופדקס' (חומר משלשל) אותם יש לרכוש בבית מרקחת.
אם נקבע תור לבדיקה בין השעות 7:00-13:00, יום לפני הבדיקה:
- יש לשתות בשעה 10:00 את הבקבוק הראשון כשהוא מעורבב עם חצי כוס מים קרים ולאחר מכן לשתות כוס מים נוספת.
- בשעה 18:00 יש לשתות את הבקבוק השני בדיוק באותו האופן.
אם נקבע תור לבדיקה בין השעות 13:00-19:00, יום לפני הבדיקה:
- יש לשתות בשעה 21:00 את הבקבוק הראשון כשהוא מעורבב עם חצי כוס מים קרים ולאחר מכן לשתות כוס מים נוספת.
- בשעה 8:00 ביום הבדיקה יש לשתות את הבקבוק השני בדיוק באותו האופן.
אזהרות
יש להסיר תכשיטים מאזור הצוואר ובית החזה לפני תחילת הבדיקה מאחר שאלו עלולים לגרום לעיוותים ולפגוע בקבלת תמונה חדה וברורה.
נשים הרות ומניקות
אישה הרה או מניקה תיידע על כך את הטכנאי.
קרני הרנטגן עלולות להזיק לעובר במהלך ההריון ולכן מומלץ לדחות צילומים שאינם חיוניים לתקופה שלאחר הלידה או לבחור בשיטות דימות אחרות שאינן כרוכות בחשיפה לקרינה. במצבים של חוסר ברירה יכוסה אזור הבטן והרחם בסינר עופרת על מנת להגן על העובר.
אם בוצע צילום רנטגן מבלי שהאישה ידעה כי היא הרה מומלץ שתפנה ליעוץ גנטי על מנת לברר את מידת החשיפה של העובר.
דגשים לנבדק
- הבדיקה עולה 36 שקלים (היטל רבעוני).
- הבדיקה מתבצעת במכוני מכבי ובמכונים שבהסכם.
- יש להצטייד בהפניה מרופא.
- יש להביא תעודה מזהה (תעודת זהות או רישיון נהיגה).
- יש להצטייד באישור ממרכז יעוץ ודימות, התחייבות או טופס 17.
- יש להביא צילומים קודמים של איזור הבדיקה (לא בהכרח MRI).
- יש להיות בצום 4 שעות לפני הבדיקה. ניתן לשתות מעט מים. חולי סכרת - יש להיות 3 שעות בצום. ניתן לאכול משהו קטן ומתוק במידת הצורך.
- רצוי להביא בדיקת דם עדכנית שבוצעה בטווח של עד שלושה חודשים ממועד הבדיקה של תפקודי כליה.
תוצאות
הממצאים יבדקו על ידי רדיולוג מומחה והתוצאה המפוענחת תימסר לנבדק תוך מספר ימים.
פענוח תוצאות הבדיקה ישלח ישירות לרופא המפנה ב-'מכבי שרותי בריאות'.
משמעות התוצאות
בדיקה זו משמשת להדגמת הכליות ואברי מערכת השתן. הבדיקה מספקת תוצאות חד משמעיות לגבי נוכחותן של אבנים בכליות וחסימות בדרכי השתן לצורך קביעת אבחנה ומתווה טיפולי. אם יתקבלו תוצאות שאינן חד משמעיות יופנה הנבדק לבדיקות דימות נוספות כגון CT או MRI.
