פיסורה, סדק בפי הטבעת - מידע רפואי

פיסורה (בעברית, סדק בפי הטבעת) היא קרע או כיב המתפתח ברירית פי הטבעת. סימפטומים אופייניים לפיסורה בפי הטבעת כוללים:

• כאב חד או תחושת צריבה בזמן הפרשת צואה.
• נוכחות דם בצבע אדום עז על נייר הטואלט או על הצואה עצמה.

תעלת פי הטבעת (התעלה האנאלית)

תעלת פי הטבעת היא החלק הסופי של המעי הגס. היא ממוקמת בין החלחולת (בלעז, רקטום), מבנה דמוי כיס קטן בו מצטברת הצואה טרם הפרשתה מהגוף, לבין פי הטבעת, הוא הפתח דרכו מופרשת הצואה מהגוף.

אצל מבוגרים, אורך תעלת פי הטבעת הוא כ- 2.5-4 סנטימטרים. התעלה מרופדת בשכבה דקה של תאי אפיתל קשקשיים. אם נגרם נזק לשכבת תאים זו עלולה להתפתח פיסורה.

גורמים לפיסורה

מרבית הפיסורות מתפתחים בזמן עצירות, תוך נסיונות להפריש צואה קשה, אשר עלולה לפצוע את רקמת תעלת פי הטבעת. גורמים נוספים כוללים לידה טבעית, שלשול ממושך ומחלות מעי דלקתיות כגון קרוהן או קוליטיס כיבית.

ניתן לסווג את סוגי הפיסורה בהתאם למשך הסימפטומים:

• פיסורה חריפה (אקוטית) – כשהסימפטומים נמשכים פחות מ- 6 שבועות.
• פיסורה כרונית – כשהסימפטומים נמשכים למעלה מ- 6 שבועות.

שכיחות התופעה

פיסורה חריפה היא תופעה שכיחה יחסית, אם כי קשה להעריך במדויק כמה אנשים סובלים ממנה, מאחר שרבים נמנעים מלדווח לרופא על בעיה זו.

גברים ונשים סובלים מפיסורה במידה שווה. פיסורה שכיחה בעיקר בגילאי 20-40, אך עלולה להתפתח בכל גיל, לרבות אצל ילדים.

פיסורה כרונית אינה שכיחה, אך גם אינה נדירה. מעריכים כי כ- 10% מהפונים לפרוקטולוג (רופא מומחה בטיפול במחלות פי הטבעת, החלחולת (רקטום), המעי הגס ורצפת האגן) סובלים מפיסורה כרונית.

טיפול בפיסורה

לרוב תחלוף הפיסורה מאליה תוך מספר שבועות, גם ללא טיפול. תוספת סיבים תזונתיים תשפר בדרך כלל את מרקם הצואה ולכן תקל על היציאות ותסייע להחלמת הפיסורה.

הטיפול בפיסורה כרונית יקבע בהתאם למצבו של המטופל ויכול לכלול טיפול תרופתי ואף ניתוח.

בעזרת תזונה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיית הרבה נוזלים ניתן למנוע עצירות ולהפחית את הסיכון להתפתחות פיסורה.

סימפטומים אופייניים הם כאב ודימום.

כאב

פיסורה בפי הטבעת גורמת לכאב חד וחזק בזמן הפרשת הצואה. חלק מהאנשים מתארים את התחושה כמעבר של זכוכית שבורה באזור פי הטבעת. לאחר שהכאב החד חולף מתפתחת תחושת שריפה עמוקה אשר עלולה להימשך מספר שעות.

דימום

הפיסורה אף עלולה לדמם תוך כדי יציאת הצואה. רוב האנשים מבחינים בכמה טיפות של דם בצבע אדום עז על גבי הצואה עצמה או על גבי נייר הטואלט.

מתי יש לפנות לרופא?

מומלץ לפנות לרופא אם קיים חשד לפיסורה בפי הטבעת. אף שלרוב תחלוף הפיסורה מאליה ירצה הרופא לשלול גורמים אחרים לדימום, כגון טחורים.

פיסורה בפי הטבעת נגרמת עקב נזק בפי הטבעת או בתעלת פי הטבעת. מרבית המקרים נגרמים בזמן מעבר צואה קשה או נפחית במיוחד בתעלת פי הטבעת.

הגורמים העיקריים לפיסורה כוללים:

• עצירות.
• שלשול.
• מחלות מעי דלקתיות כגון מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית.
• הריון (בעיקר במהלך השליש השלישי).
• לידה טבעית.
• מחלות המועברות בזמן מגע מיני לרבות עגבת, הרפס וכלמידיה, הגורמות לזיהום ברקמת פי הטבעת ולכן מגבירות את הסיכון לפציעת הרקמה ולהתפתחות פיסורה במקום.

סרטן פי הטבעת

במקרים נדירים מאד עלולה הפיסורה להיות סימפטום לסרטן. לאחר בדיקת הפיסורה יוכל הפרוקטולוג להתרשם האם מדובר בסרטן ויפנה את המטופל לבדיקות נוספות, בהתאם לצורך.

פיסורה כרונית

חלק מהאנשים סובלים מבעיות הקשורות לתפקוד שריר הסוגר, הוא השריר הטבעתי האחראי על פתיחת וסגירת פי הטבעת בזמן הפרשת צואה. בעיות אלו עלולות למנוע החלמה של תעלת פי הטבעת מפיסורה חריפה ולגרום להתפתחות פיסורה כרונית.

מניחים כי אצל חלק מהסובלים מפיסורה כרונית שריר הסוגר גדול מהרגיל ולכן גורם ללחץ מקומי מוגבר אשר מגביר את הסיכון לפציעת הרקמה בתעלת פי הטבעת.

הלחץ המוגבר אף עלול לפגוע באספקת הדם התקינה לפי הטבעת ולפגוע ביכולת ההחלמה של הרקמה במקום, לאחר פיסורה חריפה. במקרה זה, כל פעולת מעיים והפרשת צואה יחמירו עוד יותר את הפגיעה ברקמה ויתרמו להפיכת המצב לכרוני.

יתר על כן, הפחד מהכאב שנלווה לכל פעולת מעיים במצבים אלו עלול לגרום להימנעות מכוונת מהטלת צואה ולהתפתחות עצירות. עצירות היא הגורם העיקרי לפיסורה, ולכן תחמיר עוד יותר את המצב.

לרוב יופנה המטופל לפרוקטולוג על מנת לאבחן את המצב. האבחון יתבסס על תיאור הסימפטומים וסוג הכאב שהמטופל חווה. הרופא יברר גם אודות סדירות פעילות המעיים של המטופל.

בדיקה גופנית

כדי לאשר את האבחנה יצטרך הרופא בדרך כל להתבונן באזור פי הטבעת על מנת לראות את הפיסורה.

אם הרופא לא יבחין בסימני הפיסורה הוא ילחץ בעדינות על קצה פי הטבעת. אצל אנשים הסובלים מפיסורה תיגרום פעולה זו לתחושת כאב (עקב הלחץ).

בהתאם לצורך יוכל הרופא לבצע בדיקה ידנית של פי הטבעת והחלחולת, במהלכה יחדיר שתי אצבעות מכוסות בכפפה ומרוחות בחומר סיכה לפי הטבעת. בדיקה זו נקראת בדיקה רקטלית. על מנת להקל על ביצוע הבדיקה מומלץ להירגע ולהרפות את הגוף בכלל, ואת פי הטבעת בפרט. הבדיקה אינה אמורה לגרום לכאב אך עלולה לגרום לאי נוחות.

בדיקה זו מאפשרת לרופא לחוש אם קיימים ליקויים במבנה דפנות תעלת פי הטבעת ולאבחן את הפיסורה.

בדומה לחתכים או סדקים אחרים בעור, כך גם הסדק בפי הטבעת יתרפא לרוב מאליו תוך מספר שבועות. לעתים ידרש טיפול על מנת להקל על הכאב וחוסר הנוחות הנגרמים עקב הפיסורה.

מאחר שהפיסורה עלולה להוות סימפטום למחלות רקע אחרות יש לפנות לבדיקת רופא. במקרים אלו, ללא טיפול במחלות הרקע, גם הפיסורה לא תוכל להחלים והבעיה תחזור על עצמה.

להלן מספר אמצעים שמטרתם להקל על הכאב ולהאיץ את תהליך החלמת הפיסורה.

ריכוך הצואה

פיסורה בפי הטבעת עלולה לגרום לכאב עז בזמן הפרשת הצואה. ריכוך הצואה תקל על היציאות ותפחית את הכאב ואת אי הנוחות.

משלשלים

משלשלים הם אמצעים תרופתיים לריכוך הצואה.

מבוגרים הסובלים מפיסורה יטופלו בדרך כלל באמצעות משלשלים יוצרי נפח (bulk-forming laxative). חומרים אלו עוזרים לצואה לשמור על הנוזלים שבתוכה וכך מרככים ומסמיכים אותה.

ילדים שסובלים מסדק בפי הטבעת יטופלו בדרך כלל בעזרת משלשלים אוסמוטיים (osmotic laxative). אלו מגדילים את כמות הנוזלים במעיים וכך מעודדים יציאות.

הרופא המטפל יתאים את מינון המשלשלים עד להשגת צואה רכה מספיק על מנת לאפשר הפרשה קלה שאינה גורמת לכאב, אך אינה שלשול.

סיבים תזונתיים

בנוסף לשימוש בחומרים משלשלים מומלץ להגביר את כמות הסיבים התזונתיים בתפריט.

מזונות עשירים בסיבים כוללים:

• לחם מדגנים מלאים.
• אורז מלא.
• פסטה.
• שיבולת שועל.
• שעועית.
• אפונה.
• עדשים.
• דגנים.
• זרעים.
• פירות.
• ירקות.

מבוגרים צריכים לאכול לפחות 18 גרם סיבים תזונתיים ביום. כמות הסיבים במוצרי המזון השונים מתפרסמת בטבלת הערכים התזונתיים שעל גבי אריזותיהם.

יש להעלות את צריכת הסיבים התזונתיים בהדרגה. עלייה פתאומית עלולה לגרום לעוויתות בקיבה, לנפיחות בבטן ולגזים. כמו כן חשוב להרבות בשתיית מים. יש לשתות 8-10 כוסות מים ביום ואף יותר, אם מזג האוויר חם או לאחר פעילות גופנית.

נייר טואלט או מגבונים?

חשוב להימנע מפציעת העור באזור פי הטבעת בסיום הפרשת צואה. רצוי להשתמש בנייר טואלט רך או לח או במגבונים לחים, אך להעדיף מגבונים שאינם מבושמים. במידת האפשר, רצוי לשטוף את האזור עם מים פושרים וסבון.

טיפול תרופתי

מאלחשים מקומיים

מאלחש מקומי הוא חומר המפחית את התחושה כאשר הוא נמרח ישירות על האזור הפגוע, במקרה זה, פי הטבעת. בדרך זו ניתן להקל על הכאב החד והחזק בזמן הפרשת הצואה.

המאלחש המקומי השכיח ביותר לטיפול בפיסורה הוא לידוקאין (שמות מסחריים: פרינל®, עזראקאין®) שנמכר בצורת תרסיס, ג'ל או משחה. נהוג להשתמש בלידוקאין במשך כשבוע-שבועיים עד להחלמת הפיסורה. יש למרוח את הג'ל או המשחה לפני הפרשת הצואה כדי למנוע את הכאב הכרוך בפעולה זו. יש לעיין בעלון לצרכן המצורף לתרופה.

תרופות נוגדות כאב

אם חשים כאב שורף וממושך לאחר היציאות ניתן להיעזר בתרופות נוגדות כאב כמו פאראצטמול (שמות מסחריים: אקמול®, דקסמול®) או איבופרופן (שמות מסחריים: נורופן®, אדקס®, אדוויל®, איבופן®). יש להקפיד על הוראות השימוש הרשומות על גבי אריזת התרופה ומתפרסמות בעלון לצרכן. מומלץ להתייעץ עם הרוקח באשר לבחירת התכשיר הרצוי.

גליצריל טרי-ניטראט

אם הסימפטומים אינם משתפרים לאחר שבוע יכול הרופא לרשום תרופה שנקראת גליצריל טרי-ניטראט (שם מסחרי: רקטוג'סיק®) או ניטרוגליצרין. תרופה זו מרחיבה את כלי הדם ומסייעת להגברת אספקת הדם לאזור הפיסורה. שיפור בזרימת הדם לאזור הפגוע עשוי לאפשר ריפוי מהיר יותר של הפיסורה. גליצריל טרי-ניטראט גם מפחית את הלחץ בפי הטבעת ומסייע להפחתת הכאב.

בישראל נמכרת התרופה בצורת משחה למריחה ישירות על אזור פי הטבעת. יש למרוח את המשחה כל 12 שעות, במשך 6 עד 8 שבועות, או עד שהפיסורה מחלימה לגמרי.

השימוש בגליצריל טרי-ניטראט אינו מתאים לנשים הרות ומניקות, לילדים מתחת לגיל 18 ולאנשים הסובלים מלחץ דם נמוך, מבעיות לב, ממיגרנה ומכאב ראש. אחת מתופעות הלוואי השכיחות של תרופה זו (מופיעה בכ- 50% מהמטופלים) היא כאב ראש עז. חלק מהמטופלים עלולים לסבול מסחרחורת לאחר שימוש בתרופה זו.

חוסמי תעלות סידן

תרופות ממשפחת חוסמי תעלות הסידן משמשות בדרך כלל לטיפול ביתר לחץ דם אך הן נמצאו יעילות גם לטיפול בחלק ממקרי הפיסורה בפי הטבעת.

תרופות אלו מרפות את שריר הסוגר בפי הטבעת ומגבירות את זרימת הדם לאזור הפיסורה.

תופעות הלוואי של תרופות אלו כוללות:

• כאב ראש.
• סחרחורת, בעיקר בזמן קימה משכיבה או מישיבה.
• גרד או תחושת צריבה באזור מריחת המשחה.

מרבית תופעות הלוואי תחלופנה תוך מספר ימים, לאחר שהגוף יסתגל לתרופה.

אין עדויות לכך שתרופות ממשפחת חוסמי תעלות הסידן יעילות יותר מגליצריל טרי-ניטראט בטיפול בפיסורה ולכן נוטים להשתמש בהן רק אם המטופל אינו יכול או רוצה לקבל טיפול בגליצריל טרי-ניטראט.

רעלן הבוטולינום

זהו טיפול חדש יחסית לפיסורה בפי הטבעת אשר לרוב יוצע למטופל אם טיפולים אחרים כשלו.

רעלן הבוטולינום הוא רעל חזק אשר בטוח לשימוש במינונים זעירים. במקרה של פיסורה בפי הטבעת ניתן להזריק את הרעלן כדי לשתק את שריר הסוגר. טיפול זה אמור למנוע עוויתות או התכווצויות של השריר וכך להקל על כאב ולאפשר את החלמת הפיסורה.

רעלן הבוטולינום נחשב לטיפול יעיל בטווח הקצר והבינוני. שלושה מכל ארבעה מטופלים מדווחים על היעדר סימפטומים במשך חצי שנה לאחר הטיפול. בהתאם לנתונים הקיימים כיום אצל כמחצית מהמטופלים חלה הישנות של הסימפטומים תוך 3 שנים מקבלת טיפול זה.

מעקב

שמונה שבועות לאחר תחילת הטיפול יוזמן המטופל לביקורת על מנת לברר האם הפיסורה החלימה או אם קיימים סימני שיפור משביעי רצון.

אם הפיסורה החלימה ימליץ הרופא על המשך תזונה עשירה בסיבים תזונתיים. אם הפיסורה עדיין לא החלימה לגמרי תיקבע ביקורת נוספת בעוד 6 עד 8 שבועות, כדי לוודא תגובה נאותה לטיפול.

במקרה של פיסורה חמורה במיוחד או כזו שאינה מגיבה לטיפול לאחר 8 שבועות ניתן לשקול התערבות ניתוחית.

ניתוחים

ניתן לבצע ניתוחים שונים על מנת לטפל בפיסורה בפי הטבעת.

ניתוח של הסוגר הפנימי

בניתוח זה מסירים חלק משריר הסוגר על מנת להפחית את לחץ השריר, למנוע עוויתות נוספות ולאפשר את החלמת הפיסורה בפי הטבעת.

ניתוח זה מבוצע בדרך כלל תחת הרדמה מקומית ואינו מצריך אשפוז בבית החולים. זהו ניתוח יעיל מאד המשיג ריפוי של הפיסורה אצל כ- 95% מהמטופלים.

עם זאת, כ- 10% מהמטופלים עלולים לסבול מחוסר שליטה קל בסוגר פי הטבעת בעקבות ניתוח זה. נזק זה מתבטא לרוב בחוסר יכולת לשלוט על שחרור גזים ובבריחת כמות קטנה של צואה מדי פעם. סימפטומים אלו חולפים לחלוטין בדרך כלל תוך כחודשיים אך אצל 1 מכל 200 מטופלים עלול להישאר נזק קבוע.

ניתוח להסרת הפיסורה (Fissurectomy)

בניתוח זה מסירים את הפיסורה יחד עם הרקמה שסביבה.

ניתוח זה פחות שכיח מניתוח של הסוגר הפנימי מאחר שהוא אינו מטפל בגורם לבעיה ואינו מונע הישנות של הפיסורה בעתיד.

ניתוח זה יבוצע בדרך כלל אצל ילדים מאחר שהסרת חלק משריר הסוגר בגיל צעיר עלולה לגרום לאי שליטה בלתי הפיכה בסוגר.

ניתוחים נוספים

במקרה של פיסורה כרונית ניתן לשקול הליך שנקרא Advancement anal flap procedure. בהליך זה משתילים רקמה בריאה ממקום אחר בגוף כדי לתקן את הסדק או הקרע שנוצרו בפי הטבעת ולשפר את אספקת הדם לאזור.

לא תמיד ניתן למנוע פיסורה בפי הטבעת. אחת הדרכים הטובות ביותר למנוע את התפתחותה היא באמצעות שמירה על פעילות מעיים סדירה ומניעת עצירות.

להלן מספר המלצות שיעזרו למנוע עצירות:

• אכלו כמות רבה של סיבים תזונתיים, לפחות 18 גרם ביום. פירות וירקות, אורז מלא, מוצרי קמח מלא ואגוזים עשירים בסיבים תזונתיים.
  הסיבים לא רק יועילו להסדרת פעילות המעיים אלא יתרמו לתחושת שובע לאורך זמן.
• שתו הרבה מים, לפחות 8-10 כוסות ביום או יותר כשחם או לאחר פעילות גופנית.
• אל תתאפקו כשאתם מרגישים צורך ללכת לשירותים.
• היו פעילים. מומלץ להתעמל לפחות 30 דקות מדי יום, 5 ימים בשבוע.

קראו עוד כיצד למנוע עצירות