צניחת איברי אגן

איברי האגן, היינו הרחם, החלחולת ושלפוחית השתן, מוחזקים במקומם באמצעות תמיכת השרירים, הרקמות והרצועות. צניחה מתרחשת כאשר עקב היחלשות הרקמות התומכות איבר אחד או יותר מאיברי האגן מחליק מטה ממקומו התקין לתוך הנרתיק. צניחת איברי האגן היא תופעה ייחודית לנשים.

הסימפטומים תלויים באיבר שנפגע אך לרוב תגרום הצניחה לתופעות הבאות:

• תחושה 'שמשהו' יורד או יוצא מהנרתיק.
• תחושת חוסר נוחות ומלאות.
• קושי לקיים יחסי מין.
• דליפת כמויות קטנות של שתן בזמן שיעול, התעטשות או פעילות גופנית, מצב המכונה דליפת שתן במאמץ.

מבחינים בין סוגים שונים של צניחת איברי האגן:

• צניחת רחם (uterine prolapse). מצב בו הרחם שוקע אל תוך הנרתיק.
• צניחת מעי דק (enterocele). כשחלק מהמעי הדק נלחץ כלפי הדופן העליונה של הנרתיק.
• צניחת חלחולת (rectocele). מצב בו חלק מהחלחולת נדחף כלפי הדופן האחורית של הנרתיק.
• צניחת שלפוחית השתן (cystocele). חלק משלפוחית השתן שוקע לתוך הנרתיק.
• צניחת נרתיק (vaginal vault prolapse). מצב בו כיפת הנרתיק שוקעת לתוך הנרתיק (מצב הקשור לעיתים קרובות עם צניחת איברים נוספים באגן).

שכיחות התופעה

כמחצית מהנשים שילדו תסבולנה במידה מסוימת מצניחת איברי האגן. שכיחות וחומרת הצניחה עולה עם הגיל, במיוחד לאחר גיל המעבר. צניחת איברי האגן נדירה אצל נשים שלא ילדו.

נמצא שהבעיה קשורה גם לעודף משקל ולשיעול מתמשך.

צניחת רחם היא הסיבה הנפוצה ביותר לניתוח לכריתת רחם בקרב נשים מעל גיל 50.

דרגות הצניחה

חומרת הצניחה מדורגת כמפורט:

• שלב 0. ללא צניחה.
• שלב 1. הצניחה ממוקמת למעלה מסנטימטר אחד מפתח הנרתיק.
• שלב 2. הצניחה ממוקמת במרחק סנטימטר אחד או פחות מפתח הנרתיק.
• שלב 3. הצניחה מתבלטת מעבר לפתח הנרתיק בכסנטימטר אחד.
• שלב 4. האיבר שצנח נמצא כולו מחוץ לנרתיק.

כיצד תטופל צניחת איברי האגן?

מקרים קלים של צניחת איברי האגן אינם מחייבים טיפול. אפשר להסתפק בשינויים באורח החיים דוגמת ירידה במשקל ובביצוע תרגילים לחיזוק רצפת האגן.

מקרים חמורים יותר יטופלו בעזרת התקן תוך נרתיקי המכונה 'התקן פסרי' (vaginal pessary). התקן זה מסייע לתמוך באיבר הצונח ולהחזיקו במקומו התקין.

ניתן לבצע ניתוחים לתיקון הצניחה אם כי כיום ההמלצה היא להימנע ככל שניתן מניתוחים אלו מאחר שלא ניתן לצפות את השפעת הניתוח על המעי הגס, על שלפוחית השתן או על יכולת התפקוד המיני. במקרים רבים עלול הניתוח להחמיר סימפטומים קיימים ואף לגרום להופעת סימפטומים חדשים, כמו דליפת שתן או בעיות בעת קיום יחסי מין.

חלק מהנשים שעברו ניתוח עלולות להזדקק לניתוח נוסף לתיקון צניחת דפנות הנרתיק.

חלק מהנשים הלוקות בצניחת איברי האגן לא מרגישות כל סימפטום והבעיה מתגלה אגב בדיקה גופנית שנערכת מסיבות אחרות.

עם זאת, רוב הנשים שלוקות בצניחה מדווחות על תחושת חוסר נוחות, מלאות, משיכה או כבדות בנרתיק, שלפעמים מלווה בכאב. תיתכן גם תחושה 'שמשהו' בולט מהנרתיק. אם הצניחה מתקדמת ניתן להבחין ברקמה הבולטת החוצה דרך פתח הנרתיק.

סימפטומים שכיחים נוספים

• כאב בגב התחתון.
• קושי לרוקן את המעי.
• דלקת של כיס השתן (ציסטיטיס, cystitis) הגורמת לתכיפות ולדחיפות במתן שתן.
• קשיי הליכה.
• קושי בזמן קיום יחסי מין.

נשים הלוקות בצניחת איברי האגן נוטות לסבול גם מדליפת שתן במאמץ המתבטאת בדליפת כמות קטנה של שתן כאשר הן משתעלות, מתעטשות או מבצעות פעילות גופנית.

לעיתים עלולה צניחת איברי האגן לפגוע באיכות חיי האישה ובדימוי הגוף שלה.

מספר גורמי סיכון ומצבים רפואיים עלולים להגביר את הסיכון לצניחת איברי האגן, לרבות:

• גיל. צניחה שכיחה יותר בגיל מבוגר.
• לידה. לידה קשה או ממושכת, לידה של מספר תינוקות או לידת תינוק גדול.
• שינויים הורמונאליים האופייניים לגיל המעבר כגון היחלשות הרקמות ורמות נמוכות של הורמון המין הנשי אסטרוגן.
• עודף משקל או השמנת יתר הגורמים לעומס רב על אזור האגן.
• ניתוחים קודמים באזור האגן לרבות כריתת רחם או ניתוח לתיקון שלפוחית השתן.
• הרמת משאות כבדים ועבודה הכרוכה במאמץ גופני.
• שיעול ממושך (למשל בקרב מעשנות).
• עצירות ממושכת המצריכה מאמץ רב בכל פעולת מעיים, למטרת מעבר הצואה.

מצבים רפואיים

מצבים רפואיים מסוימים גורמים להיחלשות רקמות הגוף ולכן עלולים להגביר את הסיכון לצניחת איברי האגן. אלו כוללים:

• גמישות יתר של המפרקים. מצב המאופיין במפרקים רפויים מאד.
• תסמונת מארפאן. מחלה תורשתית הפוגעת בכלי הדם, בעיניים ובשלד.
• תסמונת אהלר-דאנלוס. קבוצת מחלות תורשתיות שפוגעת בחלבון קולגן בגוף.

מומלץ כי אישה המרגישה סימפטומים שעלולים להצביע על צניחת איברי האגן תפנה לבדיקת רופא נשים (גינקולוג), בפרט אם היא חשה או מרגישה באיבר או רקמה כלשהם סמוך לפתח הנרתיק.

אם לא ניתן לראות את הצניחה יערוך הרופא בדיקה ידנית פנימית בניסיון לאתר גושים או בליטות באזור האגן. במהלך הבדיקה תתבקש המטופלת לשכב על הגב או על הצד ולעתים אף לעמוד כדי לאפשר הערכה מלאה של סוג ודרגת הצניחה.

צניחה בדרגה 3 או 4 ניתן לאבחן ללא בדיקה פנימית מאחר שניתן להבחין באיברי האגן הצנוחים מחוץ לפתח הנרתיק.

על האף החשש או המבוכה שעלולים להיות כרוכים בפניה לבדיקה יש לזכור כי מדובר בתופעה שכיחה הניתנת לאבחון יעיל באמצעות בדיקה קצרה ופשוטה.

קיימות אפשרויות טיפול שונות בצניחת איברי האגן. צניחה קלה עד מתונה שאינה גורמת לכאב או לאי נוחות אינה מחייבת קבלת טיפול כלל.

סוג הטיפול יקבע בהתאם לגורמים הללו:

• דרגת הצניחה.
• חומרת הסימפטומים.
• גילה ומצב בריאותה של המטופלת.
• האם המטופלת מתכננת ללדת בעתיד.

המלצות לטיפול עצמי

אין צורך לקבל כל טיפול אם הצניחה קלה עד מתונה ואינה גורמת לכאב או לאי נוחות. קיימות כמה דרכים לשפר את המצב, למנוע את החמרתו ולהפחית את חוסר הנוחות.

רצוי להימנע מעמידה ממושכת ולהקפיד על תזונה עשירה בסיבים תזונתיים הכוללת שפע של פירות וירקות טריים ולחמים ודגני בוקר מדגנים מלאים ולהרבות בשתיית מים, כדי למנוע עצירות ולהפחית את המאמץ והלחץ המופעלים על שרירי הבטן בזמן פעולת מעיים. ירידה במשקל עשויה להפחית את הסימפטומים אצל נשים בעלות משקל עודף.

תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן

באמצעות שרירי רצפת האגן מווסתת זרימת השתן מהשלפוחית. שרירים אלו עוטפים את שלפוחית השתן ואת השופכה (הצינורית שמובילה את השתן מהשלפוחית החוצה מהגוף). חולשה או נזק בשרירי רצפת האגן עלולים להגביר את הסיכון לצניחה. במקרה של צניחה קלה תרגול של שרירי רצפת האגן עשוי להועיל ולתמוך באיברים הצנוחים. תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן יעילים גם לטיפול בדליפת שתן.

ניתן לפנות לפיזיותרפיסטית מוסמכת על מנת ללמוד כיצד לבצע תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן. יתכן שיעברו מספר חודשים עד שאפשר יהיה להבחין בשיפור.

טיפול הורמונלי חלופי

אצל נשים שצניחת איברי האגן שלהן קשורה להפסקת הווסת ולגיל המעבר, יתכן שטיפול הורמונאלי חלופי יוכל להועיל.

לאחר הפסקת הווסת רמות הורמוני המין הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון מתחילות לרדת. יתכן שחוסר אסטרוגן מחליש את הרקמות באזור האגן ומוביל להתפתחות הצניחה. נטילת טיפול הורמונאלי חלופי יעלה את רמות האסטרוגן ועשוי אף לחזק את דפנות הנרתיק ואת השרירים והרקמות ברצפת האגן.

תחליפי אסטרוגן קיימים באופנים הבאים:

• קרם המוחדר לנרתיק.
• טבליה להחדרה תוך נרתיקית.
• מדבקה הנצמדת לעור.
• שתל תת עורי.
  
  

אצל חלק מהנשים ישלב הטיפול ההורמונאלי החליפי גם טיפול בהורמון המין הנשי פרוגסטרון.

הממצאים לגבי יעילותו של אסטרוגן לטיפול בצניחת איברי האגן אינם חד משמעיים. אף שמחקר אחד העלה כי שימוש באסטרוגן הפחית את הצורך בניתוח לתיקון הצניחה בקרב נשים מעל גיל 60 נדרשים מחקרים נוספים כדי לאמת את התוצאות. כמו כן נמצא שנטילת אסטרוגן 3 שבועות לפני ניתוח לתיקון צניחה עשויה להפחית את הסיכון לדלקת בכיס השתן לאחר מכן.

למרות העדר הוכחות חד משמעיות השימוש באסטרוגן בקרב נשים בגיל המעבר הסובלות מסימפטומים של צניחת איברי האגן נפוץ יחסית. אפשר לשלב טיפול זה עם תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן או עם התקן פסרי תוך נרתיקי.

התקן פסרי תוך נרתיקי

זהו התקן הדומה לדיאפרגמה. הפסרי מוחדר לתוך הנרתיק על מנת לקבע את דפנותיו במקומן. התקנים אלו עשויים בדרך כלל מגומי לטקס או מסיליקון והם קיימים בגדלים ובצורות שונים.
התקן פסרי יתאים עבור נשים הסובלות מצניחה מתקדמת אך אינן מעוניינות לעבור ניתוח. רופא הנשים יתאים את התקן הפסרי עבור האישה, אותו יש להחליף מדי 3-6 חודשים בהתקן פסרי חדש.

תופעות לוואי

התקן פסרי עלול לגרום להפרשות מהנרתיק, לגירוי ואף לדימום ולכיבים על דפנות הנרתיק. תופעות לוואי שכיחות נוספות הן:

• זיהומים בדרכי השתן.
• פגיעה באוכלוסיית החיידקים התקינה בנרתיק והתפתחות דלקת עקב כך.
• דליפת שתן במאמץ.
• קושי לרוקן את המעיים.
• הפרעה לקיום יחסי מין.

מרבית תופעות הלוואי ניתנות לטיפול יעיל.

ניתוח

קיימים כמה סוגי ניתוחים לטיפול בצניחה חמורה של איברי האגן:

• ניתוח לתיקון הרקמות שתומכות באיבר שצנח.
• ניתוח לתיקון הרקמות סביב הנרתיק.
• ניתוח לסגירת פתח הנרתיק.
• ניתוח לכריתת רחם (hysterectomy).

ניתוח להחדרת מתלה תומך

בניתוח זה יוחדרו רשת או מתלה מלאכותיים לתוך הנרתיק על מנת לתמוך באיבר השוקע או על מנת למנוע את המשך צניחת הנרתיק.
ניתוח זה יומלץ לנשים המעוניינות ללדת בעתיד.

ניתוח לסגירת פתח הנרתיק

במהלך הניתוח יוחזר האיבר שצנח למקומו ותעלת הנרתיק תיתפר. אף שזהו טיפול יעיל מאד לצניחה חמורה, לאחריו לא מתאפשר עוד קיום יחסי מין נרתיקיים.

כריתת רחם

ניתוח זה יבוצע על מנת לטפל בצניחת רחם אך מעלה את הסיכון לצניחת איברים אחרים כגון כיפת הנרתיק (vaginal vault prolapse). לאחר כריתת רחם אין אפשרות להרות עוד.

סיבוכי הניתוחים

כל ניתוח טומן בחובו סיכונים וסיבוכים מסוימים, לרבות:

• התבלות הרשת או המתלה עד כדי צורך בניתוח נוסף להחלפתם.
• נזק לאיברים סמוכים באגן (לדוגמה, פגיעה בשלפוחית השתן).
• זיהום.
• כאב בזמן קיום יחסי מין.
• הפרשות מהנרתיק.
• דמם נרתיקי.
• החמרת הסימפטומים של צניחת איברי האגן וצורך בניתוח נוסף.
• היווצרות קרישי דם בוורידי הרגליים.

ההתאוששות מניתוח לתיקון צניחת איברי האגן אורכת בדרך כלל כשלושה חודשים.

ישנם כמה דברים שאפשר לעשות כדי להפחית את הסיכון לצניחת איברי האגן או למנוע החמרה של צניחה קלה קיימת. אלו כוללים:

• ביצוע תרגילים לחיזוק רצפת האגן באופן סדיר.
• הפחתת משקל במקרה של עודף משקל או שמירה על משקל גוף תקין, בהתאם למבנה הגוף.

• • הקפדה על תזונה עתירת סיבים ושתייה מרובה של מים כדי למנוע עצירות ומאמץ בזמן פעולת מעיים.
  • הימנעות מהרמת משאות כבדים.

מומלץ להימנע מעישון מאחר שהשיעול האופייני למעשנים עלול לעודד את צניחת איברי האגן בקרב נשים מעשנות.