הקדמה
בזמן דלקת אף, הרירית בתוך האף מודלקת וגורמת לסימפטומים הכוללים הצטברות ריר במנהרות האף, אף סתום ונזלת. חלק מהלוקים בדלקת אף עלולים לחוש לחץ בתוך האף.
במקרים רבים נגרמת דלקת האף על ידי מחוללי אלרגיה (המכונים אלרגנים) דוגמת אבקני פרחים. סוג זה של דלקת אף נקרא דלקת אף אלרגית.
בזמן דלקת אף לא אלרגית ריריות האף נעשות נפוחות ומודלקות עקב גורמים שאינם אלרגניים.
כיצד נגרמת דלקת אף לא אלרגית?
בדרך כלל הנפיחות והדלקת הן תוצאה של כלי דם נפוחים והצטברות נוזלים ברקמות ובריריות האף. תופעות אלו גורמות לגודש, מגרות את בלוטות הפרשת הריר באף וגורמות להתפתחות הסימפטומים האופייניים לרבות נזלת, אף סתום והצטברות ריר במנהרות האף.
ידועים כמה גורמים אפשריים לדלקת אף לא אלרגית שניתן לסווגם כפנימיים או כחיצוניים. גורמים חיצוניים כוללים זיהום נגיפי התוקף את ריריות האף והגרון וכן גורמים סביבתיים כגון שינויי לחות ומזג אוויר.
גורמים פנימיים כוללים שינויים הורמונאליים (לדוגמה, בזמן הריון או בתקופת ההתבגרות), נטילת טיפול הורמונאלי חליפי, שימוש באמצעי מניעה הורמונאליים (כגון גלולה למניעת הריון) ואף מצבי דחק (סטרס).
סוגים שונים של דלקת אף לא אלרגית
מבחינים בין סוגים שונים של דלקת אף לא אלרגית:
- דלקת אף נגיפית הנגרמת על ידי זיהום נגיפי (לדוגמה, שפעת).
- דלקת אף ואזומוטורית המאופיינת ברגישות יתר של כלי הדם בפנים האף לגורמים סביבתיים מסוימים (דוגמת עשן או אוויר קר). חשיפה לגורמים אלו גורמת להתרחבות כלי הדם ולהיווצרות גודש.
- דלקת אף אטרופית המאופיינת בניוון של ריריות פנים האף שנעשות דקות וקשיחות. כתוצאה מכך מנהרות האף מתרחבות ומתייבשות, קרומים בעלי ריח רע נוצרים בתוך האף ותיתכן פגיעה בחוש הריח. דלקת אף אטרופית נגרמת לעתים בעקבות זיהום או ניתוח אף.
- דלקת אף על רקע שימוש יתר בטיפות אף ובתכשירים מפחיתי גודש (Rhinitis Medicamentosa).
הטיפול בדלקת אף לא אלרגית
אף שלא מדובר במצב מסוכן, דלקת אף עלולה להטריד ולפגוע באיכות החיים. הטיפול יקבע בהתאם לחומרת המצב ולגורמים לו.
במקרים מסוימים, אם הגורם לדלקת האף ידוע, ניתן להימנע ממנו וכך להפחית את אירועי דלקת האף. שטיפה של מנהרות האף עשויה אף היא להקל על הסימפטומים.
מקרים חמורים יותר יטופלו באמצעים תרופתיים לרבות תרסיסים המכילים סטרואידים. אלו יקלו בדרך כלל על הגודש אולם נדרש שימוש במשך מספר שבועות על מנת להשיג יעילות מרבית.
סיבוכים של דלקת אף לא אלרגית
יתכנו סיבוכים הכוללים התפתחות פוליפים באף או סינוסיטיס.
פוליפים הם גידולים שפירים. פוליפים גדולים במיוחד עלולים לחסום את מנהרות האף ולכן יש להסירם בניתוח.
סינוסיטיס היא דלקת או זיהום של חללים הנמצאים בתוך עצמות הלחיים והמצח, המכונים סינוסים.
סימפטומים
הסימפטומים של דלקת אף לא אלרגית יכולים להיות קבועים או משתנים, כתלות בעונות השנה. אלו כוללים:
אף דולף.
אף סתום.
התעטשות (אם כי תופעה זו חמורה פחות מאשר במקרה של דלקת אף אלרגית).
תחושת לחץ וכאב קל באף.
דלקת אף אטרופית
מצב זה כרוך בניוון הרקמות הפנימיות של האף אשר נעשות דקות וקשיחות. תופעות אלו גורמות לסימפטומים נוספים הכוללים:
- היווצרות קרום קשיח בתוך האף.
- ריח רע הנודף מקרום זה.
- דמם מהאף (אם מנסים לקלף את הקרום).
- אובדן חוש הריח.
גורמים
בזמן דלקת אף לא אלרגית ריריות האף נעשות נפוחות ומודלקות, בדרך כל עקב כלי דם נפוחים והצטברות נוזלים ברקמות ובריריות האף.
כלי הדם באף מתכווצים ומתרחבים וכך מסייעים לווסת את זרימת הריר דרך האף. נפיחות בריריות האף גורמת לגודש ומגרה את בלוטות הפרשת הריר באף. דברים אלו גורמים להתפתחות הסימפטומים האופייניים לרבות נזלת, אף סתום והצטברות ריר במנהרות האף.
קיימים כמה גורמים אפשריים לדלקת אף לא אלרגית, כמפורט להלן.
דלקת אף עקב זיהום נגיפי
במצב של זיהום נגיפי, הנגיף תוקף את הריריות באף ובגרון ומחולל דלקת. הריריות המודלקות גורמות להפרשת ריר מוגברת, לנזלת ולהתעטשות.
דלקת אף ואזומוטורית
מסיבות שאינן ידועות, כלי הדם באפם של אנשים הסובלים מדלקת אף ואזומוטורית רגישים מאוד. גורמים סביבתיים מסוגלים להביא להתרחבותם וכך לגרום לייצור מוגבר של ריר ולגודש.
גורמים סביבתיים שכיחים כוללים:
- עשן, חומרי בישום ואדי צבע.
- שינויים במזג האוויר (בעיקר ירידה חדה בטמפרטורה).
- אלכוהול.
- מזון מתובל מאוד.
- לחץ.
דלקת אף אטרופית
האף בנוי משלושה רכסי עצמות המכוסים ברקמה. אלו מכונים 'טורבינות' האף. דלקת אף אטרופית נגרמת כאשר נגרם נזק לטורבינות האף.
הטורבינות עלולות להינזק על ידי זיהום, אולם זה בדרך כלל מצב נדיר בעולם המערבי מאחר שהחיידקים (מסוג קלבסיאלה אוזינאה) שעלולים לפגוע בטורבינות שכיחים בעיקר בהודו, בסין ובמצריים.
בעולם המערבי, הנזק העיקרי לטורבינות האף נגרם במהלך ניתוחי אף. לעתים יש צורך להסיר את הטורבינות בניתוח, במידה שהן חוסמות את מעבר האוויר דרך האף.
הטורבינות חיוניות לתפקודו התקין של האף, לרבות:
- שמירה על לחות בריריות האף ומניעת יובש.
- הגנה מפני חיידקים ולכידת חלקיקים מהאוויר.
- חימום האוויר המגיע מהחוץ.
- סיוע בוויסות לחץ האוויר הנשאף.
- קצוות העצבים הנמצאים ברקמת הטורבינות מעבירים מידע תחושתי (כגון ריח) למוח.
אם נגרם נזק חלקי לטורבינות, או אם הן נכרתות לגמרי, הרקמה הופכת יבשה, בעלת קרום ומועדת לזיהומים. כמות הרקמה שתאבד לפני שתתפתח דלקת אף אטרופית שונה מאדם לאדם.
ישנם מקרים בהם גם אבדן רב של רקמה לא יגרום להתפתחות דלקת אף אטרופית ואילו במקרים אחרים גם אבדן מועט של רקמה עלול לגרום להתפתחות מצב זה.
סיבוכים נוספים של דלקת אף אטרופית כוללים קוצר נשימה (מאחר שהרקמה לא מווסתת יותר את לחץ האוויר והריאות נאלצות לעבוד קשה יותר על מנת לקבל אוויר) ואובדן חוש הריח.
דלקת אף על רקע שימוש יתר בטיפות אף ובתכשירים להקלה על גודש (Rhinitis Medicamentosa)
דלקת אף זו נגרמת עקב שימוש יתר בטיפות אף ובתכשירים להקלה על גודש באף. זהו גם סיבוך ידוע של שימוש בסם קוקאין.
תרסיסים וטיפות אף מורידים את הנפיחות בכלי הדם באף ולכן מאפשרים לנשום ביתר קלות. שימוש בהם לתקופה העולה על 5-7 ימים עלול לגרום לריריות האף להתנפח שוב, גם בחלוף הצינון או האלרגיה שגרמה לדלקת האף במקור.
המשך שימוש בטיפות אף על מנת להקל על הסימפטומים אינו יעיל, ובדרך כלל אף גורם להחמרת המצב. זהו 'אפקט ריבאונד'.
חלק מהמשתמשים בטיפות אף מפתחים תלות בתכשיר ומוצאים עצמם במעגל קסמים המזכיר באופיו התמכרות לסמים.
חוסר איזון הורמונאלי
שינויים הורמונאליים השכיחים בזמן הריון ובגיל ההתבגרות וכן כאלו הנגרמים עקב נטילת אמצעי מניעה הורמונאליים או נטילת טיפול הורמונאלי חליפי עלולים אף הם לגרום לדלקת אף לא אלרגית.
תת פעילות של בלוטת התריס גם כן עלולה לגרום לדלקת אף.
מניחים כי להורמונים תפקיד חשוב בוויסות מידת הנפיחות של כלי הדם באף וכי שינויים קיצוניים עלולים לגרום ליציאה מאיזון ולהתפתחות דלקת אף.
אבחון
האבחנה תיקבע בהתאם לאופי ולחומרת הסימפטומים.
דלקת אף נגיפית
האבחנה תיקבע בדרך כלל בהתאם לנוכחותם של סימפטומים נוספים, דוגמת כאב שרירים והרגשה כללית רעה, האופייניים לזיהום נגיפי.
דלקת אף ואזומוטורית
אבחנה של דלקת אף ואזומוטורית עלולה להיות קשה מאחר שהסימפטומים האופייניים דומים מאד לאלו של דלקת אף אלרגית.
בפועל, אין בדיקות ייחודיות על מנת לאבחן דלקת אף ואזומוטורית ולכן האבחנה נעשית באמצעות שלילת גורמים אלרגניים אפשריים כגון רגישות לאבק, אבקנים ואחרים.
קיימות מספר בדיקות לאבחן אלרגנים ומצבים אלרגיים שונים לרבות תבחין אלרגיה, בדיקות דם ובדיקת רגישות על גבי העור.
במידה שתוצאות הבדיקות שוללות אלרגיה, יקבע כי מדובר בדלקת אף ואזומוטורית.
קראו עוד אודות בדיקה הדם לאבחון אלרגיה
דלקת אף אטרופית
דלקת אף אטרופית מאובחנת באמצעות הסימנים האופייניים לה. אלו כוללים קרום באף, הרחבה של דרכי האוויר באף, ריח רע מהקרומים ואובדן חוש הריח.
אם קיים חשד לסיבוכים כגון פוליפים או סינוסיטיס ניתן לבצע בדיקת CT של אזור הפנים ומערות האף.
דלקת אף על רקע שימוש יתר בטיפות אף
האבחון יעשה באמצעות תשאול המטופל לגבי שימוש בטיפות אף ובתכשירים מפחיתי גודש.
חשוב לתת תשובה כנה על מנת לאפשר את קבלת הטיפול המיטבי בבעיה.
טיפול
סוג הטיפול יקבע בהתאם לגורם לדלקת.
זיהום נגיפי
דלקת אף הנגרמת על ידי זיהום נגיפי תחלוף לרוב מאליה תוך 14 יום גם ללא טיפול.
ניתן להשתמש בתרסיסים ובטיפות אף המכילים חומרים מפחיתי גודש על מנת להקל על הסימפטומים. אין לעבור את פרק הזמן המומלץ לשימוש על ידי היצרן (בדרך כלל 3-7 ימים).
שימוש יתר עלול להחמיר את הגודש ולהוביל לתלות במוצר.
אין לשלב טיפול בטיפות אף ובתכשירים המכילים חומרים מפחיתי גודש עם תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת חוסמי MAO.
דלקת אף ואזומוטורית
על מנת להקל על דלקת אף ואזומוטורית חשוב תחילה לזהות את הגורמים לה, ולהימנע מהם במידת האפשר.
ניתן להשתמש בתרסיסים המכילים סטרואידים על מנת להקל על הסימפטומים ולהפחית את הדלקת והגודש.
במידה שלא חל שיפור ניתן להשתמש בחלופות הבאות:
- תרסיס המכיל אנטי-היסטמינים.
- תרסיס המכיל חומרים אנטי כולינרגיים. חומרים אלו מרחיבים את דרכי הנשימה, מפחיתים את כמות הריר הנוצרת על ידי הגוף ומקלים על תהליך הנשימה.
- סודיום כרומוגליקאט. חומר זה מפחית את התגובה הדלקתית ואת ייצור הריר. בדרך כלל הוא ינתן באמצעות מכשיר אינהלציה.
דלקת אף אטרופית
הטיפול המקובל במצב זה הוא שטיפות עם מי מלח. התהליך מבוצע על ידי מילוי חללי האף (באמצעות מזרק) בתמיסת מי מלח במטרה להפחית את היובש ואת היווצרות הקרומים באף.
לעתים ינתן טיפול אנטיביוטי על מנת לטפל בזיהום ולהפחית או להעלים את הריח הרע האופייני לקרומים.
דלקת אף על רקע שימוש יתר במפחיתי גודש
הדרך הטובה ביותר לטפל בדלקת מסוג זה היא על ידי הפסקת השימוש בטיפות אף ובתכשירים המכילים חומרים מפחיתי גודש.
אולם, אנשים רבים מוצאים שקשה להם להפסיק את השימוש בתכשירים אלו, בעיקר אם השתמשו בהם לאורך זמן.
ניתן להקל על תהליך הגמילה מאמצעים אלו על ידי:
- הפסקת השימוש בתרסיס בנחיר הפחות גדוש. לאחר 7 ימים יפתח הנחיר מעצמו. בשלב זה יש להפסיק להשתמש בתכשיר גם בנחיר השני.
- שימוש באנטי-היסטמינים הגורמים לנמנום, מקלים על ההרדמות ומסייעים להפחית את תחושת הגודש במשך הלילה. יש להימנע מנהיגה או מהפעלה של מכשור כבד בזמן טיפול באנטי-היסטמינים.
- שטיפת הנחיריים בתכשיר המכיל מי מלח. ניתן לקנות תמיסת מי מלח או להכין תמיסה על ידי שימוש בחצי כפית מלח בכוס (220 מיליליטרים) מים פושרים.
במקרים חמורים יותר יינתן טיפול קצר מועד בטבליות המכילות סטרואידים.
סיבוכים
סינוסיטיס ופוליפים באף הם סיבוכים שכיחים של דלקת אף לא אלרגית.
פוליפים באף
פוליפ הוא גידול (שפיר בדרך כלל) הצומח מתוך רירית האף או הסינוסים (חללי האוויר הקטנים אשר נמצאים מעל ומאחורי האף). הפוליפים נוצרים כתוצאה מהתהליך הדלקתי ברקמות האף.
בזמן הצמיחה נראה הפוליפ כטיפה ואילו פוליפ בוגר ידמה לאשכול ענבים המחובר לגבעול דק. יתכנו פוליפים בגדלים ובצבעים שונים (צהבהב, אפור או ורוד). תיתכן צמיחה של פוליפ בודד או של צבר של פוליפים, בדרך כלל בשני הנחיריים.
אם הפוליפים גדולים מספיק, או שקיים צבר שלהם, הם עלולים להפריע למעבר האוויר, לפגוע בחוש הריח, לגרום לתחושה של גודש ואף לחסום את הסינוסים ולגרום לסינוסיטיס.
בפוליפים קטנים ניתן לטפל באמצעות תרסיס המכיל סטרואידים שמטרתו להקטין עוד יותר את גודל הפוליפ, כך שלא יחסום את דרכי האוויר. פוליפ גדול יכרת בדרך כלל בניתוח.
סינוסיטיס
סיבוך נפוץ של דלקת אף לא אלרגית הוא סינוסיטיס.
סינוסיטיס היא דלקת או זיהום של חללים הנמצאים בתוך עצמות הלחיים והמצח, המכונים סינוסים. תפקידם של חללים אלו להפחית את משקל הגולגולת, לסייע בחימום האוויר הנכנס לריאות וכן יש להם תפקיד ביצירת קול, שכן הם משמשים כתיבות תהודה.
אנשים בכל גיל מועדים לחלות בסינוסיטיס. הסימפטומים הנפוצים כוללים חום גבוה, כאב ורגישות מעל האזור הפגוע ואף סתום או גדוש. במרבית המקרים אין צורך בטיפול מלבד משככי כאב, אך לעיתים ידרש טיפול באנטיביוטיקה.
אנטיביוטיקה תינתן במקרים של זיהום משני בסינוסים. במידה שהמחלה הופכת כרונית עלול להיות צורך בניתוח שמטרתו לשפר את כושר הניקוז של הסינוסים.
קראו עוד על הטיפול בסינוסיטיס
מניעה
במרבית המקרים אין אפשרות להימנע מהגורם למצב אך ניתן לנקוט מספר צעדים על מנת להפחית את חומרת הסימפטומים.
מומלץ להקפיד על הכללים הבאים:
- הימנעות מסביבתם ומנוכחותם של גורמים המעוררים את דלקת האף.
- הימנעות משימוש יתר בתכשירים להפחתת גודש. שימוש בתכשירים אלו במשך יותר מאשר ימים ספורים עלול, במקרים רבים, להחמיר את הסימפטומים.
- שטיפה קבועה של מנהרות האף עם תמיסת מי מלח על מנת לוודא כי הן פתוחות.
רפואה משלימה
ברפואה משלימה אפשר לטפל בנזלת באמצעות צמחי מרפא, דיקור, רפלקסולוגיה והומאופתיה:
- צמחי מרפא - פורמולות צמחים המסייעות בייבוש הנזלת ומניעת היווצרותה של נזלת.
- דיקור - עשוי להקל על נזלת כרונית ואף למנוע נזלת כרונית.
- רפלקסולוגיה - משפרת את זרימת הדם ובכך מחזקת את מערכת החיסון של גוף-נפש האדם. הרפלקסולוגיה עוזרת למניעת 'מחלות חורף' ואלרגיות, ומתאימה לטיפול בנזלת והקלה במצב אקוטי ו/או כרוני.
- הומאופתיה - מטפלת הן במצב האקוטי, והן בנטייה לסינוסיטיס חוזר. התכשיר ההומאופתי שיבחר ההומאופת יותאם באופן אישי ומדויק למטופל ולתסמיניו הייחודיים
ילדים רבים סובלים מנזלת כרונית, גודש ואף סתום. הרפואה הסינית מתמקדת בחיזוק מערכת החיסון לצד ייבוש והתמרת הלחות והליחה שחוסמות את דרכי הנשימה.
אפשר לטפל בנזלת באמצעות דיקור, צמחי מרפא וטווינא.
