22 אפריל 2018 ז' אייר תשע"ח
>
חזרה
מעודכן לתאריך  01.10.2010  |  באדיבות ה 

טיפול הורמונאלי חליפי - מידע רפואי

Hormone Replacement Therapy, HRT

סוגי טיפולים הורמונאליים חליפיים

ההורמון אסטרוגן שמשמש לטיפול הורמונאלי חליפי מופק מצמחים, או משתן של סוסות הרות. אסטרוגן זה חלש יותר מהאסטרוגן שעושים בו שימוש בגלולה למניעת הריון, ולכן קיים סיכוי להרות גם במהלך קבלת טיפול הורמונאלי חליפי, אם לא משתמשים באמצעי מניעה מתאימים.
נשים מתחת לגיל חמישים עשויות להרות במשך כשנתיים לאחר הפסקת המחזור החודשי הסדיר, ואילו נשים לאחר גיל חמישים, במשך כשנה. על מנת למנוע הריון יש להקפיד על שימוש באמצעי מניעה שאינו הורמונאלי, כגון דיאפרגמה או קונדום.
הפרוגסטרון שמשמש לטיפול הורמונאלי חליפי הוא גרסה מלאכותית של ההורמון הטבעי, אשר מכונה פרוגסטוגן (progestogen). יתרונו של הפרוגסטוגן בכך שהוא נספג בקלות בגוף האישה.
קיימים שלושה סוגים שונים של טיפולים הורמונאליים חליפיים, טיפול חליפי באסטרוגן בלבד, טיפול הורמונאלי חליפי-משולב (מחזורי) וטיפול הורמונאלי חליפי רציף.

טיפול חליפי באסטרוגן בלבד

טיפול זה מתאים לנשים שעברו ניתוח לכריתת הרחם והשחלות, כי ההורמון פרוגסטרון אינו נחוץ יותר לאחר הוצאת הרחם. נשים שעברו ניתוח זה אינן בסיכון ללקות בסרטן רירית הרחם.

טיפול הורמונלי חליפי-משולב (מחזורי)

טיפול זה מתאים לנשים שחוות את תופעות גיל המעבר, אולם עדיין מקבלות את המחזור החודשי. מבחינים בין שני סוגים עיקריים של טיפולים משולבים:
  1. טיפול חודשי הכרוך בנטילה יומית של אסטרוגן ונטילת פרוגסטרון במשך 14 יום מסיום המחזור החודשי. טיפול זה מומלץ לנשים בעלות מחזורים סדירים. הוא אינו פוגע בסדירות המחזורים שיימשכו עד להפסקתם הטבעית.
  2. טיפול תלת-חודשי הכרוך בנטילה יומית של אסטרוגן ונטילת פרוגסטרון במשך 14 יום, אחת ל- 13 שבועות. טיפול זה מומלץ לנשים בעלות מחזורים בלתי סדירים. בעקבות הטיפול תקבל האישה את המחזור אחת לשלושה חודשים בלבד.
 

טיפול הורמונלי חליפי רציף

טיפול זה מתאים לנשים שהמחזור החודשי שלהן חדל להופיע. הטיפול כולל נטילה רציפה של אסטרוגן ופרוגסטרון.

טיבולון (Tibolone)

טיבולון הוא הורמון מלאכותי המשמש תחליף לטיפול הורמונאלי משולב של אסטרוגן ופרוגסטרון. טיבולון מחקה את הפעילות הטבעית של הורמוני המין הנשיים. הוא מתאים בעיקר לנשים שאינן יכולות לקבל את הטיפול ההורמונאלי המשולב, מאחר שלקו בעבר בסרטן שד או שסבלו ממחלת לב. הטיפול אינו מתאים לנשים לאחר גיל 60.
בדומה לטיפול הורמונאלי חליפי, טיבולון מקל על סימפטומים דוגמת גלי חום והזעת לילה ומסייע במניעת שברים בעמוד השדרה. הטיפול גם מסייע במקרים של ירידה בחשק המיני. הטיפול בטיבולון מעלה מעט את הסיכון ללקות בסרטן השד, סרטן הרחם ולהתרחשות שבץ.

מינון וצורות של טיפול הורמונאלי חליפי

בשלב ראשון יוצע הטיפול במינון הנמוך ביותר שיאפשר הפחתת הסימפטומים. לעתים יש צורך לשנות את המינון על מנת להשיג את ההקלה הרצויה.
טיפול הורמונאלי חליפי קיים במספר צורות:
  • קרם או ג'ל למריחה על העור. על מנת להקל על יובש בנרתיק קיימים קרמים למריחה תוך-נרתיקית.
  • טבליות לנטילה דרך הפה או טבליות וגינאליות (נרתיקיות).
  • מדבקות עוריות.
  • שתל תת עורי שמוחדר בהרדמה מקומית מתחת לעור. השתל משחרר אסטרוגן באופן מושהה לאורך זמן.
 
אם האישה סובלת בעיקר מיובש בנרתיק, רצוי להתחיל את הטיפול ההורמונאלי החליפי באמצעים מקומיים, כגון טבליות וגינאליות או קרם. טבליות לבליעה, שתל תת עורי ומדבקות, משמשים בדרך כלל לטיפול במגוון רחב יותר של סימפטומים ובעיקר בגלי חום ובהזעת לילה.
מומלץ להיוועץ ברופא נשים בנוגע לאמצעים הטיפוליים שמתאימים ביותר לאישה, הנובעים הן ממצבה הרפואי והן מאורח חייה.

עד מתי יש להמשיך בטיפול הורמונאלי חליפי?

מרבית הנשים תמשכנה את הטיפול עד להפסקת הסימפטומים. בדרך כלל מדובר בתקופה של שנתיים עד חמש שנים. לאחר שנה או שנתיים של טיפול, במידה שהסימפטומים פסקו לחלוטין, ניתן לשקול את הפסקתו.
רצוי שלא להפסיק את הטיפול באופן מיידי, אלא להקטין את המינון לאורך זמן, עד להפסקה מוחלטת. לאחר הפסקת הטיפול יתכן שחלק מהסימפטומים יחזרו, אולם בדרך כלל מדובר בחזרה זמנית בלבד, שיכולה לארוך מספר חודשים. במידה שחלה החמרה בסימפטומים יש להתייעץ עם רופא הנשים על מנת לשקול חידוש הטיפול.
בסיום הטיפול תזדקקנה חלק מהנשים לקרמים להקלה על יובש בנרתיק. מומלץ גם לשקול קבלת טיפול למניעת התפתחות או החמרה של אוסטיאופורוזיס.

מעקב

טיפול הורמונאלי חליפי מחייב מעקב קפדני וביקורות תקופתיות. תחילה לאחר שלושה חודשי טיפול ולאחר מכן אחת לשנה. בביקורת הראשונה יוודא הרופא שהסימפטומים לא הוחמרו, יברר אם הופיעו תופעות לוואי או דימום עקב הטיפול, וינטר את לחץ הדם ומשקל הגוף. הביקורת השנתית כוללת בדיקת שד והתאמה של מינון התרופה, בהתאם למצב ולחומרת הסימפטומים.