18 דצמבר 2017 ל' כסלו תשע"ח
מעודכן לתאריך  31.03.2010  באדיבות ה 

מחלת גרייבס - מידע רפואי

(Graves' disease)

טיפול ותרופות

אין דרך למנוע מהגוף לייצר את הנוגדנים שגורמים למחלת גרייבס. לכן, הטיפול במחלה מתמקד בהקלה על הסימפטומים, בהפחתת ייצור התירוקסין T4 או בחסימת השפעתו.
הטיפולים התרופתיים במחלת גרייבס כוללים:

חוסמי בטא

משפחה זו של תרופות כוללת:
Propranolol (Deralin®, Prolol®)
Atenolol (Normalol®, Normiten®)
Metoprolol (Neobloc®, Lopressor®)
תרופות אלה מקלות בדרך כלל על הסימפטומים כמו קצב לב מואץ, עצבנות ורעידות. התרופות אינן מרפאות את המחלה, כי הגוף עדיין ממשיך לייצר כמות גדולה של תירוקסין, אלא חוסמות חלק מהשפעותיו על הגוף. חוסמי בטא ניתנים גם בשילוב עם תרופות אחרות.

תרופות נגד בלוטת התריס

תרופות המרשם,
Methimazol (Mercaptizol®) -ו Propylthiouracil (Propyl-Thiocil®)
מונעות מבלוטת התריס לייצר כמויות גדולות של הורמונים. בדרך כלל, טיפול עם תרופות אלה צריך להמשך מספר חודשים עד שנתיים על מנת להשיג הטבה ממושכת במחלה. יחד עם זאת, המחלה חוזרת במקרים רבים. לעיתים קרובות ניתנות התרופות הללו בשילוב עם הטיפול ביוד רדיואקטיבי או ניתוח כדי לשפר את השליטה בסימפטומים שהמחלה גורמת.

טיפול ביוד רדיואקטיבי

כדי לייצר את הורמוני בלטות התריס הגוף זקוק ליוד ומשתמש בכל הצורות שלו, שנמצאות במחזור הדם. אם בולעים יוד רדיואקטיבי, גם הוא מצטבר בבלוטת התריס. עם הזמן היוד הרדיואקטיבי הורס התאים שפועלים יתר על המידה בבלוטת התריס. טיפול זה תורם להצטמקות בלוטת התריס, כך שהבעיות שהיא גורמת פוחתות בהדרגה תוך שבועות עד חודשים, בדרך כלל.
בגלל שהטיפול גורם לירידה בפעילות בלוטת התריס, יש צורך בהשלמת הכמויות התקינות של הורמון בלוטת התריס בשלב מאוחר יותר. יחד עם זאת, הטיפול ביוד רדיואקטיבי עלול לגרום להתפתחות סימפטומים של אופתלמופתיה של גרייבס או להחמיר את הסימפטומים הקיימים. למרות שהשפעת לוואי זו היא קלה וזמנית, ייתכן שהטיפול ביוד רדיואקטיבי לא יהיה מומלץ לחולים שכבר יש להם בעיות עיניים רציניות.
אחרי הטיפול ביוד רדיואקטיבי, כל היוד שלא נקלט בבלוטת התריס מופרש באמצעות השתן והרוק.

ניתוח

אם הטיפול בתרופות או ביוד רדיואקטיבי אינו מתאים או אינו רצוי הרופא עשוי לשקול ניתוח להסרת חלק מבלוטת התריס או את כולה. לאחר הניתוח, המטופל יקבל השלמה של הורמון התירוקסין T4 כדי לשמור על רמת הורמונים מאוזנת בגוף. טיפול זה ניתן לכל החיים.
הסיכונים של הניתוח כוללים:
  • נזק למיתרי הקול
  • פגיעה בבלטות הפארארתיירואיד (בלוטות קטנות הצמודות לבלוטת התריס, שמייצרות קלציטונין calcitonine - הורמון המווסת את כמות הסידן בדם).
 
אך אלו הם מצבים נדירים.

טיפול באופתלמופתיה של גרייבס


אם מחלת גרייבס פגעה גם בעיניים, אפשר לטפל בסימפטומים הקלים באמצעות טיפות עיניים של דמעות מלאכותיות ביום וג'לים מסככים בלילה. אך אם הסימפטומים חמורים יותר, הרופא עשוי להמליץ על:

טיפול תרופתי

הרופא ימליץ על תרופות ממשפחת הקורטיזון, כמו פרדניזון, כדי להפחית את הנפיחות מאחורי העיניים.

טיפול ניתוחי

קיימים מספר סוגי ניתוחים בעיניים שיכולים להקל על המצב.

טיפול עצמי בבית

  • רטיות קרות – עשויות להרגיע את העיניים ולהוסיף להן לחות.
  • משקפי שמש – כשהעיניים בולטות החוצה הן רגישות יותר לקרינה אולטרה סגולה (UV) ולאור בהיר. משקפי שמש מפחיתים את הנזק. כמו כן, משקפים שיש להם מעין מגנים בצדדים עשויים להפחית גם את הגירויים כתוצאה מהרוח.
  • טיפות עיניים עשויות להקל על היובש ועל תחושת הגירוי בפני השטח של העין.
  • הרמת הראש של המיטה – כשהראש נמצא מעל כל הגוף (במצב שכיבה) מצטברים פחות נוזלים בראש ופוחת גם הלחץ על העיניים.
 

טיפול בעור

ניתן להשתמש במשחות וקרמים שמפחיתים אדמומיות ונפיחות בעור. במקרים קשים יותר הרופא עשוי לרשום משחות שמכילות נגזרות של קורטיזון.