כריתת בלוטת הרוק - מידע רפואי

מתי יבוצע הליך זה ומה מטרתו?

ניתוח זה יבוצע על מנת לכרות בלוטת רוק במקרה של גידול בבלוטה, בעקבות דלקות חוזרות בה או אם התפתחו אבנים בבלוטת הרוק.

פרוטיס (Parotid Gland) היא בלוטת הרוק הגדולה ביותר המסייעת בתהליך העיכול הראשוני של המזון. הרוק שמפרישה הבלוטה מכיל אנזים הנקרא עמילאז שתפקידו לסייע בפירוק העמילן המצוי במזונות כגון תפוחי אדמה וקמח לבן.

בלוטה זו נמצאת בקדמת ומתחת לאוזן והיא זו המתנפחת בזמן מחלת חזרת. מאחר שעצב הפנים עובר דרכה כריתתה מחייבת מיומנות גבוהה במיוחד על מנת למנוע פגיעה בעצב זה. לפיכך יבוצע הניתוח על ידי רופא אף אוזן גרון המומחה בניתוחי ראש-צוואר.

מרבית הגידולים בפרוטיס (כ- 80%) הם גידולים שפירים ורק כ- 20% ממאירים. עם זאת, גידולי פרוטיס הם השכיחים ביותר מבין כל סוגי הגידולים המתפתחים בבלוטות הרוק.

הגידול השכיח ביותר בפרוטיס הוא אדנומה פלאומורפית (pleomorphic adenoma). זהו גידול שעלול להגיע למימדים משמעותיים מאד אך אינו גורם לכאב או לא נוחות. במרבית המקרים גידול זה יאובחן בעקבות הופעת גוש באזור הקדמי לאוזן או מתחתיה.

חלק מגידולי הפרוטיס הממאירים עלולים לגרום לקהות תחושה ולצניחה של צד אחד של הפנים (פציאליס, facial paralysis) בקרב הלוקים בהם.

ההתוויה העיקרית לניתוח זה היא גילוי של גידול ממאיר או שפיר בבלוטה. בעקבות גילוי גידול שפיר בבלוטה יומלץ על ניתוח לכריתתה עקב שתי סיבות עיקריות:

1. בדיקת הניקור עלולה 'לפספס' גידול סרטני ולזהותו (בשוגג) כגידול שפיר.
2. אדנומה פלאומורפית נוטה להתמרה סרטנית אלימה במיוחד (היינו, מעבר ממצב שפיר למצב ממאיר).

כיום מקובל פחות לבצע ניתוח לכריתת הבלוטה עקב נוכחותן של אבני רוק או דלקות חוזרות. אבני רוק תטופלנה באמצעות הליך זעיר פולשני (אנדוסקופי) או על ידי ריסוק בגלי קול.

דלקות חוזרות תטופלנה לרוב באמצעות טיפול תרופתי שמרני. עם זאת, מצבים חריפים וחמורים במיוחד הן של אבני רוק או של דלקות חוזרות עלולים אף הם להוות הוריה לניתוח.

ניתוח לכריתת בלוטת רוק יבוצע תחת הרדמה מלאה.

בשלב ראשון יחובר המטופל למכשיר לניטור עצב הפנים. לאחר מכן יבוצע חתך לא גדול בפנים שצפוי להתמזג עם קפלי העור (על מנת לא לפגוע במראה הפנים). בהתאם לגודל הגידול ולמיקומו, יתכן שניתן יהיה לבצע חתכים קטנים אף יותר.

לאחר ביצוע החתך יזהה המנתח את עצב הפנים על מנת להפחית ככל שניתן את הסיכון לפגיעה בו במהלך הניתוח. אחרי זיהוי העצב יכרות המנתח את הגידול יחד עם הרקמה סביבו.

הגידול שנכרת ישלח לבדיקת רקמה בחתך קפוא (ביופסיה מסוג Frozen Section) שתוצאותיה המהירות תתקבלנה עוד במהלך הניתוח. בדרך זו יכול המנתח לדעת כי שולי הגידול נקיים וכי כל התאים הסרטניים הורחקו מגופו של המטופל (במקרה של גידול ממאיר).

כיום אין זה מקובל לכרות את כל האונה השטחית של הבלוטה ואף לא את האונה העמוקה אלא לכרות את הגידול עם רקמה בלוטית תקינה סביבו. כריתת הגידול באופן שאינו מלא מעלה לאין ערוך את הסיכון להישנות הגידול.

90% מגידולי הפרוטיס ממוקמים באונה השטחית של הבלוטה, דבר המקל על כריתתם ומסייע בשימור העצב. מנגד, גידולים המצויים באונה עמוקה (בעומק העצב) מחייבים כריתה של האונה השטחית של הבלוטה, הסטה של העצב ורק לאחר מכן, את כריתת הגידול. גידול מסוג זה מעלה את הסיכון לפגיעה בעצב הפנים.

הקושי נובע מכך שטרם הניתוח לא ניתן לקבוע בוודאות את מיקומו של הגידול יחסית לעצב הפנים מאחר שלא ניתן לראות זאת באמצעי דימות אלא רק בזמן הניתוח, במבט ישיר אל הרקמה. לפיכך, כל ניתוח לכריתת פרוטיס יבוצע תוך ניטור צמוד של עצב הפנים ומהלכו יתוכנן ויקבע תוך כדי ההליך עצמו.

בסיום כריתת הבלוטה יתפור המנתח את החתך בתפרי ניילון עדינים. צינורית לניקוז נוזלים מהחתך תמוקם מאחורי אזור הניתוח.

הליך זה אורך שעה עד שעתיים וכרוך באשפוז במשך יום עד יומיים בבית החולים.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

ניתוח לכריתת בלוטת רוק יבוצע תחת הרדמה מלאה. לפני תחילת הניתוח יחובר המטופל לעירוי דרכו יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה על מנת להפחית את חרדתו של המטופל.

הרדמה מלאה משמעותה שהמטופל ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים והוא אינו חש כלל את מהלך הניתוח. הרדמה מלאה מבוצעת על ידי רופא מומחה בהרדמה שמנטר את מצבו הגופני של המטופל במשך הניתוח כולו.

ההרדמה מבוצעת באמצעות הזלפת חומר ההרדמה אל שקית העירוי של המטופל. כעבור פרק זמן קצר ביותר (עשרות שניות) יחווה המטופל ערפול הכרה וישקע בשינה עמוקה. בסיום הניתוח יפסיק הרופא המרדים את הזלפת חומרי ההרדמה, המטופל יתעורר ויועבר אל מחלקת ההתאוששות כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מההליך.

הנחיות ואזהרות מיוחדות עבור הליך זה

הגידול יאובחן באמצעות ניקור עם מחט עדינה (הליך המבוצע תחת הכוונת אולטרה סאונד). במקרה של גידולי בלוטות רוק הניקור אינו חד משמעי ועלול להניב תוצאה שגויה (false negative) שתצביע על גידול שפיר בעוד שמדובר בפועל בגידול ממאיר. כמו כן עלול הניקור לא לספק מספיק מידע על אופיו של הגידול (דוגמת חומרתו ועד כמה הוא אלים).

אם קיים חשש כי מדובר בגידול אלים יופנה המטופל לביצוע בדיקות דימות לרבות CT (טומוגרפיה ממוחשבת) של הצוואר, MRI של חלל הפה ולעתים גם סריקת PET שמטרתה לוודא כי אין התפשטות של גרורות לאיברים מרוחקים.

בהתאם לגילו ולמצבו הרפואי ידרש המטופל לבצע בדיקות מתאימות טרם ביצוע ההליך לרבות בדיקות דם ואלקטרוליטים (כולל סידן, מגנזיום וזרחן) ובדיקת תפקודי קרישה.

יש לבצע בדיקת אק"ג וצילום חזה על מנת לשלול מחלות שעלולות לסבך את מהלך הניתוח.

מטופלים שעברו ניתוחים קודמים, אושפזו בעבר, לוקים במחלות כרוניות, סובלים מאלרגיה או נוטלים תרופות מרשם או תוספי מזון יעדכנו על כך את הרופא המנתח ואת הרופא המרדים. מטופלים שסובלים ממחלות נוספות ידרשו לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

מטופלים הסובלים ממחלות נלוות לבעיה בגינה נדרש הניתוח נדרשים לייעוץ של רופא מומחה בתחום (דוגמת קרדיולוג או רופא פנימאי) טרם הבדיקה.

יש להפסיק את נטילתן של תרופות נוגדות קרישה (דוגמת קומדין או אספירין) שבוע לפני ביצוע הליך זה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל ועם המנתח לגבי תחליפים.

ביום הניתוח

יש להיות בצום מוחלט לרבות נוזלים 6 שעות לפני תחילת ההליך.

טרם ההליך יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי ולהמנע מלעיסת מסטיק ומעישון.

לאחר הניתוח

לאחר סיום ההליך ישהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות על מנת לאפשר התעוררות איטית ובטוחה. לאחר מכן הוא יועבר אל מחלקת האשפוז. מספר שעות לאחר מכן יסייעו לו לרדת ממיטתו ולשבת בכורסה.

התאוששות והחלמה מההליך

ביום הראשון לאחר הניתוח ישהה המטופל בבית החולים ויחובר לנקז שמנקז נוזלים מאזור הניתוח. משככי כאב ינתנו לפי דרישה. ייתכנו נפיחות, שטף דם תת-עורי וכאבים באזור המנותח.

כיומיים לאחר הניתוח תוצא צינורית הנקז והמטופל ישוחרר לביתו. תפרים יוסרו בדרך כלל כ-5 ימים ממועד הניתוח.

תוך כשבועיים ניתן לשוב לשגרת היומיום ולעבודה קלה.

יש לשמור על איזור הניתוח נקי ויבש, עד להחלמה מלאה. תיתכן חוסר תחושה באוזן ובלחי בצד המנותח במשך מספר חודשים.

כשבוע מיום הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל המנתח. אם מדובר בגידול סרטני ידון הרופא עם המטופל במועד זה על טיפולים נוספים (כגון כימותרפיה או רדיותרפיה) שמטרתם למנוע הישנות של הגידול בגופו של המטופל.

ניתוח לכריתת בלוטת רוק הוא הליך פולשני ולכן עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים לרבות

פגיעה בעצב הפנים. מרבית מקרי השיתוק זמניים וחולפים תוך מספר שבועות עד חודשים. במקרה של שיתוק מלא של עצב הפנים מייד לאחר הניתוח יש מקום לשקול ניתוח מיידי בניסיון לשחזר את העצב.

על פי הספרות שיעור הסיבוכים בניתוח זה הוא כ-1%. הסיכון לסיבוכים עולה במקרה של גידול ממאיר ומתקדם.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

סיכונים שעלולים להיגרם בעקבות הרדמה מלאה כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בלחץ הדם והדופק וכן נזק לשיניים או למיתרי הקול עקב החדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.

סיבוכים

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס, התפתחות סימפטומים חדשים וכל החמרה פתאומית ומשמעותית במצבו של המטופל מחייבת פנייה דחופה לרופא המנתח, למוקד החירום או לחדר המיון.