הקדמה

חזרת היא מחלה נגיפית הפוגעת בבלוטות הרוק אשר מצויות מתחת ולפני האוזניים (Parotid salivary glands). בלוטות אלו מייצרות רוק המתנקז לפה, ועוזר לפירוק ולעיכול המזון.

הנגיף הגורם לה מידבק. הוא נישא ברסיסי טיפות שעוברות באוויר אגב שיעול או עיטוש של אנשים חולים.

הסימפטומים של המחלה יופיעו בין 14 ל-21 יום לאחר המגע עם אדם חולה.

חזרת היא בדרך כלל מחלה קלה, אך במקרים מועטים עלולה לגרום לסיבוכים חמורים, כמו חרשות או דלקת קרום המוח. לכן נהוג לחסן את הילדים מפני חזרת.

מאז שנכנס לשימוש החיסון, פחתה שכיחות המחלה באורח חד. עם זאת, ילדים שהוריהם בוחרים שלא לחסנם עלולים ללקות בה.

סימפטומים

הסימפטום העיקרי הוא התנפחות המלווה בכאב של אחת או שתי בלוטות הרוק, הממוקמות מתחת לאוזניים ולפניהן. המראה האופייני של פנים נפוחות, במיוחד מתחת לאוזניים ולפניהן, מזכיר פני חזיר – ומכאן נגזר למעשה שמה של המחלה.

הבלוטות מתנפחות יותר ויותר במהלך 2-3 ימים, וחוזרות בהדרגה לגודלן כאשר החום יורד. הנפיחות נמשכת כ-8 ימים.

התקופה שבין ההידבקות בווירוס ועד הופעת הסימפטומים נקראת 'תקופת הדגירה' (incubation period). תקופת הדגירה של נגיף החזרת היא 14-21 יום.

אדם החולה במחלת החזרת עלול להדביק את הסובבים אותו החל מ-6 ימים לפני התנפחות הבלוטות, ועד 5 ימים אחרי.

 

סימפטומים אחרים של מחלת החזרת כוללים:

אצל בנות ובנים שכבר בגרו מינית, תיתכן נפיחות סביב השחלות או סביב האשכים, בהתאמה.

אצל כשליש מהחולים לא יופיע כל תסמין. כאשר יש סימפטומים של המחלה, הם מתונים בדרך כלל.

גורמים

וירוס החזרת נישא באוויר בתוך רסיסי טיפות הניתזים מפיהם של חולים, בעת שיעול או עיטוש.

ברוב המקרים מדובר בנגיף פראמיקסווירוס (Paramyxovirus). במקרים נדירים מתנפחות בלוטות הרוק המצויות לפני ומתחת לאוזניים עקב זיהום בווירוסים אחרים כמו נגיף השפעת (Influenza virus) או נגיף הקוקסקי (Coxsackie virus).

נגיפים אלה יכולים אף לגרום למקרים נשנים של חזרת.

ניתן למנוע את מחלת החזרת על-ידי מתן חיסון.

מבוגרים שלא חוסנו נגד חזרת נמצאים בסיכון לחלות במחלה. הסיכון עולה כאשר מערכת החיסון פגועה.

אבחון

חזרת מאובחנת בדרך כלל לפי הסימפטומים, במיוחד לפי ההתנפחות של בלוטות הרוק שלפני ומתחת לאוזניים.

הרופא יראה ויחוש אגב מישוש את הנפיחות, ובהסתכלות לתוך הפה ניתן יהיה לראות שהשקדים (Tonsils) הוסטו ממקומם הרגיל. גם חום הגוף של החולה עלול לעלות, בדרך כלל לטווח שבין 37.5 - 39.5?C.

ניתן לאשש את האבחנה באמצעות בדיקות דם, שתן או נוזל עמוד השדרה (cerebrospinal fluid - CSF). אישושה נדרש אם הסימפטומים חמורים, או אם התפתחו סיבוכים.

נוזל עמוד השדרה נלקח בעזרת דיקור מותני (Spinal tap). בבדיקה זו מחדירים מחט באזור הגב התחתון, אל תוך החלל שבין קרומי המוח וחוט השדרה.

טיפול

לא קיים טיפול ייחודי המיועד לרפא את מחלת החזרת. הטיפול מיועד בעיקר להקל על הסימפטומים.

הגוף מרפא את המחלה בעצמו על-ידי ייצור של נוגדנים הפועלים נגד הנגיף. נוגדנים אלו מעניקים לגוף חיסון מפני המחלה למשך כל החיים. אף חיסון לא מספק הגנה מוחלטת, אולם זיהום חוזר בחזרת הוא מאוד נדיר.

חשוב שחולה בחזרת ישתה הרבה מים.כדאי להימנע משתיית מיצי פירות, בגלל שהם מעוררים ייצור של רוק, הגורם לכאב.

תרופות נגד כאב, כמו פרצטאמול (Paracetamol) או איבופרופן (Ibuprofen) עשויות לעזור נגד הכאב ולהוריד את החום. לילדים ניתן לתת אותן בתכשירים נוזליים.

אין לתת את התרופה אספירין (Aspirin) לילדים מתחת לגיל 16.

ניתן לשים בד פלנל חם על הבלוטות הנפוחות, כדי להרגיע את הכאב.

כאשר החזרת פוגעת בגברים או בבנים שכבר בגרו מינית, וגורמת לדלקת חמורה של האשכים (Orchitis), ימליץ הרופא על תרופות חזקות לשיכוך הכאב ועל תרופות מכילות סטרואידים לטיפול בדלקת, היינו קורטיקוסטרואידים.

מניעה

החיסון המרובע (בעבר, החיסון המשולש)

החיסון נגד חצבת (Measles), חזרת (Mumps), אדמת (Rubella) ואבעבועות רוח (Varicella Zoster) נקרא MMRV. החיסון ניתן כיום כחלק משגרת החיסונים במדינת ישראל, ב- 2 מנות חיסון:

    • המנה הראשונה של החיסון ניתנת במסגרת טיפת חלב, בגיל שנה.
    • המנה השנייה ניתנת במסגרת החיסונים בבית הספר, בכיתה א'.

כאשר מתגלה שילד או נער לא קיבל את החיסון, ניתן לתת את שתי המנות בכל גיל, בהפרש של חודש אחד לפחות.

היעדר קשר בין החיסון לאוטיזם

עד שנת 2008 חוסנו התינוקות במדינת ישראל בחיסון המשולש נגד חצבת, חזרת ואדמת (ללא אבעבועות רוח) שידוע בשם MMR. חיסון זה עמד במרכזו של דיון ציבורי על הקשר האפשרי בין החיסון לבין אוטיזם, לאחר שבשנת 1998 פרסם רופא בריטי בשם ד"ר אנדרו וייקפילד מחקר על הקשר בין החיסון לתופעה, בכתב העת המדעי Lancet. ראוי לציין כי Lancet הוא אחד מכתבי העת המדעיים היוקרתיים ביותר בעולם.

בעקבות הפרסום של המחקר סרבו הורים רבים לחסן את ילדיהם, ועקב כך חלה עליה משמעותית במספר הנדבקים בחצבת. מחקרים נוספים שנערכו עם השנים הפריכו כליל כל קשר אפשרי בין החיסון לבין אוטיזם.

למעשה, לא רק שהקשר נשלל, אלא פורסמו עבודות לפיהן שכיחות האוטיזם בקרב ילדים שלא חוסנו בחיסון ה- MMR עלתה על השכיחות בקרב ילדים שכן קיבלו את החיסון. יתר על כן, בעוד שמנת החיסון הראשונה ניתנת בגיל שנה, הרי שרמזים ראשונים לאוטיזם ניתן לאבחן כבר בגילאים צעירים יותר.

מחקרו של ד"ר וייקפילד לא אושש מעולם, ולמרבה התדהמה הסתבר שהרופא קיבל תשלומי שוחד מהורים לילדים אוטיסטים, כדי שיאתר עבורם קשר אפשרי בין החיסון לבין התופעה. ד"ר וויקפילד הועמד לשימוע על ידי המועצה הרפואית הלאומית בבריטניה, שקבעה כי הוא נכשל כחוקר, פעל מתוך ניגוד עניינים ונהג בצורה שאינה הוגנת ואינה אחראית. טרם נתקבלה החלטה אם לשלול כליל את רשיונו לעסוק במקצועות הרפואה.

בחודש ינואר 2010, בעקבות חשיפת הפרשה, החליטה מערכת כתב העת Lancet למחוק כליל את מאמרו של ד"ר וייקפילד מארכיון מאמרי העיתון.

מניעה של התפשטות המחלה

מחלת החזרת מדבקת ועוברת אגב שיעול או עיטוש של החולה. לפיכך, ילדים שלא חוסנו וחלו בחזרת צריכים להימנע ככל האפשר ממגע עם ילדים ומבוגרים במשך מספר ימים מתחילת התנפחות הבלוטות.

סיבוכים

ברוב המקרים מחלת החזרת היא מחלה קלה, אולם כאשר יש סיבוכים הם עלולים להיות מסוכנים.

אחד מכל 4 גברים שחלו בחזרת אחרי גיל 12 מפתח דלקת של אשך אחד או של שניהם (Orchitis). דלקת של האשכים יכולה להיות מאוד כואבת, במיוחד כאשר היא דו-צדדית.
היא עלולה לפגוע בפוריות ובמקרים מאוד נדירים אף לגרום לעקרות.

במקרים נדירים, נשים החולות בחזרת תסבולנה מהתנפחות של השחלות (Oophritis).

מחלת החזרת עלולה לגרום לעיתים גם לדלקת במוח (Encephalitis) או בקרומי המוח (Meningitis). גם איברים אחרים בגוף עלולים להיות מודלקים וכואבים, כמו הלבלב (Pancreas) ובלוטת התריס (thyroid gland).

סיבוך נדיר נוסף של חזרת הוא חרשות באוזן אחת, הנגרמת מפגיעה בעצב השמיעה.

הריון וחזרת

נשים בהריון הלוקות בחזרת במהלך 12-16 השבועות הראשונים להריון (בשליש הראשון), הן בסיכון מעט גבוה יותר להפלה, אולם אין עדויות לכך שמחלת החזרת גורמת למומים בעובר.