צנתור טיפולי באמצעות בלון

Percutaneous Transluminal Angioplasty

עדכון אחרון 27.04.22

רופא מייעץ: ד"ר אלכסנדר בלינקי

הקדמה

צנתור טיפולי באמצעות בלון מיועד לפתיחת חסימות והצרויות שהתפתחו בעורקים ההיקפיים של הגוף או לטיפול במצבי מחלה אחרים בכלי הדם באמצעות ניפוח בלון מיוחד. במרבית המקרים מדובר בהליך מתוכנן ('אלקטיבי') שיבוצע בהמשך ישיר לצנתור אבחנתי.

פעמים רבות יבוצע הליך זה על מנת לטפל בבעיות בעורקי הרגליים והכליות. הצרויות או חסימות בעורקים הכליליים של הלב וכן בעורקי התרדמה בצוואר תטופלנה באמצעות הליכים אחרים.

מדי שנה מבוצעים בישראל אלפי צנתורים באמצעות בלון. צנתור טיפולי יבוצע תמיד לאחר צנתור אבחנתי, במהלכו יראה הרופא מקרוב ובהגדלה את המבנה של כלי הדם ואת אופי וחומרת הבעיה.

החלופה הוותיקה יותר לצנתור טיפולי היא ניתוח מעקפים, אולם ניתוח זה הוא בעל סיכונים רבים יותר. לכן, אם המצב מאפשר זאת, הליך הבחירה יהיה הצנתור הטיפולי. מטופלים שגילם אינו עולה על 60 מתאימים בדרך כלל לצנתור טיפולי. כאשר מדובר בהיצרות מורכבת (לדוגמה, חסימה משמעותית בעורקי הרגליים או היצרויות בכמה עורקים במקביל) יבוצע ניתוח מעקפים.

סרטון הדרכה בנושא צינתור כלילי : חסימה או היצרות של העורקים היא שלב מתקדם של מחלת טרשת העורקים הכליליים שבמהלכה מצטברת שכבה שומנית על דפנות העורקים שמזינים את הלב. מחלה שכיחה זו עלולה לגרום להתקפי לב, שבץ מוחי ומחלות כלי דם מסכנות חיים אחרות. אנשים שסובלים מרמות שומנים גבוהות בדם, יתר לחץ דם, סוכרת, השמנת יתר, עישון או נטייה גנטית, נמצאים בסיכון לפתח את המחלה.

תאור ההליך

צנתור טיפולי באמצעות בלון מיועד לפתיחת חסימות והצרויות שהתפתחו בעורקים ההיקפיים של הגוף או לטיפול במצבי מחלה אחרים בכלי הדם באמצעות ניפוח בלון מיוחד. במרבית המקרים מדובר בהליך מתוכנן ('אלקטיבי') שיבוצע בהמשך ישיר לצנתור אבחנתי.

פעמים רבות יבוצע הליך זה על מנת לטפל בבעיות בעורקי הרגליים והכליות. הצרויות או חסימות בעורקים הכליליים של הלב וכן בעורקי התרדמה בצוואר תטופלנה באמצעות הליכים אחרים.

מדי שנה מבוצעים בישראל אלפי צנתורים באמצעות בלון. צנתור טיפולי יבוצע תמיד לאחר צנתור אבחנתי, במהלכו יראה הרופא מקרוב ובהגדלה את המבנה של כלי הדם ואת אופי וחומרת הבעיה.

החלופה הוותיקה יותר לצנתור טיפולי היא ניתוח מעקפים, אולם ניתוח זה הוא בעל סיכונים רבים יותר. לכן, אם המצב מאפשר זאת, הליך הבחירה יהיה הצנתור הטיפולי. מטופלים שגילם אינו עולה על 60 מתאימים בדרך כלל לצנתור טיפולי. כאשר מדובר בהיצרות מורכבת (לדוגמה, חסימה משמעותית בעורקי הרגליים או היצרויות בכמה עורקים במקביל) יבוצע ניתוח מעקפים.

במה כרוך?

הליך זה אינו כרוך באשפוז בבית החולים.

משך הפעולה הצפוי בחדר הצנתורים הוא 30-60 דקות.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

הליך זה יבוצע תחת הרדמה מקומית שמונעת תחושת כאב מהמטופל. לצורך ההרדמה יוזרק חומר מאלחש בעל השפעה קצרת טווח ישירות לאזור בו נמצא העורק דרכו יוחדר הצנתר. פעולת החומר מיידית ונמשכת כשעתיים.

משך ההליך כולו יהיה המטופל בהכרה מלאה.

אף שהרדמה מקומית נחשבת פשוטה יותר בהשוואה להרדמה כללית או אזורית, בזמן צנתור אבחנתי נדרש ניטור של המדדים החיוניים לרבות דופק, לחץ דם וריווי חמצן בדם וכן נדרשת נוכחותו של רופא מרדים בחדר.

הנחיות

בהתאם לגילו ולמצבו הרפואי ידרש המטופל לבצע בדיקות מתאימות טרם ביצוע ההליך לרבות בדיקות דם, צילום חזה ואק"ג.

מטופלים שעברו ניתוחים קודמים, אושפזו בעבר, לוקים במחלות כרוניות, סובלים מאלרגיה או נוטלים תרופות מרשם או תוספי מזון יעדכנו על כך את הרופא המנתח ואת הרופא המרדים. מטופלים שסובלים ממחלות נוספות ידרשו לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

מטופלים הסובלים ממחלות נלוות לבעיה בגינה נדרש הצנתור נדרשים לייעוץ של רופא מומחה בתחום (דוגמת קרדיולוג או רופא פנימאי) טרם ההליך.

יש להתייעץ עם הרופא המטפל והמצנתר לגבי המשך נטילתן של תרופות נוגדות קרישה (דוגמת אספירין או קומדין). יום לפני ההליך יש להפסיק נטילת תרופות נוגדות קרישה, בהתאם להחלטת הרופא המטפל.

יש לבצע בדיקות דימות כדי להדגים את מצב העורקים. אם מדובר בעורקי הרגליים תבוצענה הבדיקות הבאות: בדיקת דופלר אולטרה סאונד של עורקי הרגל, בדיקת דופלקס (דימות ממוחשב באמצעות אולטרה סאונד) ומדידת נפח הפעימה בעורק (Pulse Volume Recording).

אם ידועה רגישות ליוד יש לציין זאת טרם ההליך מאחר שהוא כרוך בהזרקת יוד לעורק.

נשים הרות אינן מועמדות לצנתור מאחר שהוא כרוך בחשיפה לקרני X (רנטגן) שעלולות לגרום נזק לעובר המתפתח ברחמן. לפיכך, מטופלות בגיל הפוריות ידרשו לבצע בדיקת הריון על מנת לשלול קיום הריון במועד הצנתור.

יש להיות בצום מוחלט לרבות נוזלים 6 שעות לפני תחילת הצנתור. טרם הצום מומלץ להסתפק בארוחה קלה בלבד. ניתן לשתות נוזלים עד 3 שעות לפני תחילת הצנתור.

טרם ההליך יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי ולהמנע מלעיסת מסטיק.

שערות באזור המפשעה יגולחו על ידי צוות בית החולים טרם הכניסה לחדר הצנתורים והאזור יחוטא. ניתן להתקלח לאחר מכן.

התאוששות והחלמה מההליך

לאחר הצנתור ישהה המטופל תחת השגחה משך 6 שעות. בפרק זמן זה ניתן לאכול ולשתות כרגיל אך אסור להזיז את הרגל דרכה הוחדר הצנתר או להרים את הראש על מנת למנוע היווצרות קרישי דם בעורקים. תרופות נוגדות קרישה ומשככי כאבים יינתנו בעירוי.

מטופלים רבים מדווחים כי השכיבה על המיטה ללא תזוזה מייגעת ועוברת באיטיות רבה. מומלץ להצטייד בספרי קריאה או במחשב נייד כדי להעביר את הזמן.

צוות המחלקה יעקוב אחר הדופק של המטופל, לחץ דמו, חום גופו, אזור החבישה וכמות השתן שהמטופל נותן (כדי לוודא שלא התרחשה כל פגיעה כלייתית). יש לדווח על כל תחושה לא נוחה או מטרידה כגון לחץ, כאב בחזה או קשיי נשימה.

בימים הראשונים לאחר הצנתור תיתכן רגישות קלה במפשעה.

על מנת לשמר את מצב העורקים ולמנוע הצרויות וחסימות נוספות בעתיד על המטופל להקפיד על הטיפול התרופתי שיותאם לו לאחר הצנתור ולהקפיד על הרגלי חיים בריאים, לרבות תזונה נכונה, הפסקת עישון מוחלטת ופעילות גופנית סדירה.

סיכונים וסיבוכים

צנתור אבחנתי הוא הליך פולשני ולכן עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים לרבות אירוע מוחי (עקב קריש דם), התקף לב (כתוצאה מחסימה של העורק), דימום באזור החדרת הצנתר, קרע (מפרצת) בעורק המטופל, הפרעות בקצב הלב, נזק כלייתי (בשל השימוש בחומר הניגוד) וזיהום. תיתכן תמותה במהלך הליך זה.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

הליך זה יבוצע תחת הרדמה מקומית הנחשבת בטוחה ובעלת תופעות לוואי מועטות בלבד. במקרים נדירים תיתכן השפעה על קצב הנשימה, קצב הלב ועל לחץ הדם.

סיבוכים

עליית חום, לחץ או כאב בחזה, קשיי נשימה או כל החמרה פתאומית ומשמעותית במצבו של המטופל מחייבת פניה דחופה לרופא המצנתר, למוקד החירום או לחדר המיון.