הצטננות

הצטננות היא מצב של זיהום בדרכי הנשימה העליונות החולף מעצמו גם ללא טיפול. דרכי הנשימה העליונות כוללות את החלקים הבאים:

• אף.
• גרון.
• סינוסים. חללי האוויר הנמצאים מאחורי האף והעיניים.
• קנה הנשימה. הצינור המרכזי אשר מוביל אוויר לריאות.
• בית הקול (לרינקס).
• סימפונות. הצינורות המובילים אוויר לריאה.

הסימפטומים העיקריים של הצטננות כוללים גודש באף, נזלת, התעטשות, כאב גרון ושיעול. המחלה חולפת מעצמה גם ללא טיפול בתוך 7 ימים. הטיפול המקובל נועד לסייע בהקלה על הסימפטומים של ההצטננות וכולל שתייה מרובה של נוזלים, מנוחה ושימוש במשככי כאבים הניתנים לרכישה גם ללא מרשם רופא.

קיימים למעלה מ-200 נגיפים שונים אשר גורמים לסימפטומים של הצטננות ולכן לא פותח חיסון למחלה.

בממוצע, מבוגר לוקה ב-2-4 מופעים של הצטננות בשנה וילדים עד 8 פעמים.

הסימפטום הראשון שמופיע הוא לרוב כאב או גירוי בגרון. סימפטומים נוספים כוללים:

• גודש באף.
• גירוי באף.
• התעטשות.
• נזלת מימית ושקופה שהופכת להיות סמיכה וכהה יותר עם התמשכות המחלה.
• שיעול (מופיע אצל אחד מתוך שלושה חולים).
• צרידות.
• תחושה כללית רעה.

סימפטומים פחות שכיחים:

• חום גבוה הנע בין 38 מעלות ל-39 מעלות. 
• כאב ראש.
• כאב בשרירים.
• אבדן חוש הטעם והריח.
• תחושת דמע וגירוי בעיניים.
• תחושת לחץ באוזניים או בפנים.

על פי רוב יחמירו הסימפטומים ביומיים- שלושה הראשונים ולאחר מכן יוטבו בהדרגה. בקרב מתבגרים ומבוגרים המחלה נמשכת בדרך כלל כשבוע ימים כאשר השיעול יחלוף לאחר זמן ממושך יותר, 2-3 שבועות. אצל ילדים בני 5 ומטה, הצטננויות נמשכות לרוב פרק זמן ארוך יותר, 10-14 ימים.

הצטננויות נגרמות על ידי סוגים רבים של נגיפים. הנפוצים ביותר הם נגיפי הרינו והקורונה. המספר הרב של סוגי הנגיפים השונים אשר מחוללים הצטננויות, הוא הסיבה לכך שאדם עלול לחלות מספר פעמים בשנה.

הנגיפים תוקפים את ריריות האף והגרון וגורמים לדלקת. בתגובה לדלקת, ריריות האף והגרון מייצרות ריר אשר מופרש מהגוף כנזלת או כהתעטשות.

מחלה מדבקת

הנגיף שמסוגל לשרוד באוויר במשך תקופה קצרה בלבד מועבר מאדם לאדם באמצעות טיפות רסס. הדבר מתאפשר על ידי מגע ישיר עם טיפות רסס הנובעות מהתעטשות או משיעול של אדם חולה או כתוצאה משאיפת אוויר המכיל טיפות אלו. אף מגע עקיף עם חפצים שאך זוהמו בנגיף, דוגמת טלפון, ידית של דלת, שלט של טלוויזיה או מעקה של מדרגות נעות יביא להדבקה.

במרבית המקרים של הצטננות, עקב הסימפטומים המובהקים, יוכל החולה לאבחן את המחלה בעצמו ולא יזדקק לאבחון רפואי.

מתי יש לפנות לרופא?

• כאשר הסימפטומים נמשכים למעלה משבועיים.
• חום הגוף עולה על 39 מעלות.
• במידה שבשיעול מופיע כיח דמי.
• מופיעים כאבים בחזה.
• אדם חש קוצר נשימה.
• כאשר יש נפיחות חמורה של בלוטות הלימפה בצוואר או בבית השחי.

במקרים אלו יחליט הרופא אם לבצע בדיקות שונות כמו בדיקות דם, צילום רנטגן של בית החזה ונטילת משטח גרון, על מנת לוודא שהסימפטומים אינם נגרמים על ידי זיהום אחר, חמור יותר. זיהום חמור עלול להיות דלקת ריאות הנגרמת על ידי חיידק הפנאומוקוק, או קדחת הבלוטות הנגרמת על נגיף אפשטיין בר

טיפול עצמי

במרבית המקרים החולה יכול לטפל בעצמו בביתו ללא צורך בהסתייעות ברופא. מרבית הטיפולים מיועדים להקל על חלק מהסימפטומים של הצטננות. אנטיביוטיקה אינה חלק מהטיפול בהצטננות. שימוש לא הכרחי באנטיביוטיקה יכול לגרום לתגובות אלרגיות, בחילות ושלשולים, ובטווח הארוך להתפתחות עמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה.

ההמלצות לטיפול תומך כוללות:

• שתייה מרובה של נוזלים. הגוף צריך להחזיר לעצמו נוזלים האובדים אגב הזעה מהחום ובשל הנזלת.
• מנוחה בבית עד שמרגישים מספיק טוב כדי לחזור לתפקוד מלא בעבודה או בבית הספר.
• אכילה של מזון דל בשומן, עשיר בסיבים תזונתיים וצריכה מרובה של ירקות ופירות (ההנחיה מתייחסת לאדם בריא בדרך כלל). ילדים רבים מאבדים את התיאבון בעת ההצטננות. זה מצב תקין כל עוד הוא נמשך מספר ימים. מומלץ שלא להכריח ילדים לאכול אם אינם רעבים.

המלצות נוספות

• גרגור מי מלח (כפית מומסת בכוס מים פושרים) עשוי להקל על סימפטומים של כאב גרון וגודש באף.
• מי מלח (תמיסת סליין) בטיפות או בתרסיס עשויים להועיל לתינוקות ולילדים צעירים בהקלה על גודש באף.
• משחות לשימוש חיצוני המכילות מנטול, דוגמת מנתולטום באלם או מנט – או קאפ, עשויות להקל על סימפטומים של הצטננות אצל תינוקות וילדים צעירים. יש למרוח את המשחה על בית החזה ועל הגב. אין למרוח את המשחה על הנחיריים היות שהדבר עלול לגרום לקשיי נשימה.
• מציצת סוכריות מנטול להקלה על סימפטום של כאב גרון.

טיפולים משלימים

מספר תכשירים ביניהם ויטמין C, אבץ ומוצרים צמחיים כדוגמת אכינצאה משווקים לטיפול בהצטננות ולמניעתה. בעוד שמרבית המוצרים הללו לא עשויים לגרום נזק, אף אחד מהם לא הוכח חד משמעית כיעיל במחקרים קליניים ועל כן אין המלצה רפואית לשימוש בהם. מוצרים מסוימים כדוגמת תרסיסי אף המכילים אבץ נקשרו לאובדן ריח קבוע ולכן גם הם לא מומלצים.

תרופות ללא מרשם לטיפול בהצטננות

משככי כאבים

• משככי כאבים מיועדים להקלה על כאבים ולהורדת החום. התכשירים הנפוצים לטיפול בסימפטומים של הצטננות הם אקמול, דקסמול (פרצטמול), נורופן, אדוויל, ארטופן (איבופרופן) ואספירין.
• ניתן ליטול פרצטמול ואיבופרופן לסירוגין במהלך היממה, בתנאי שלא עוברים את המנה המרבית המותרת.
• בקרב נשים הרות פרצטמול היא תרופת הבחירה לשם הקלה על סימפטומים של חום וכאבים. יש ליטול את התרופה לפרק זמן קצר ככל האפשר.

אזהרות

• אין לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16 מחשש לתסמונת ריי, ואף לא לנשים במהלך הטרימסטר השלישי של ההריון.
• אנשים בעלי היסטוריה של כיב קיבה, אסתמה או מחלת כליות, צריכים להימנע מליטול תכשיר המכיל איבופרופן.
• אין ליטול איבופרופן במהלך הטרימסטר הראשון והשלישי של ההריון, אלא אם כן הטיפול ניתן תחת השגחה רפואית.
• לא מומלץ לשלב טיפול של פרצטמול עם איבופרופן אצל ילדים, מחשש לתופעות לוואי.

מפחיתי גודש

תרופות המכילות מפחיתי גודש מיועדות להפחתת הנפיחות במעברים באף, במטרה להקל על הנשימה. קיימת עדות חלקית בלבד ליעילותם של מפחיתי הגודש. מפחיתי גודש נמצאים בתכשירים הניטלים דרך הפה או בתרסיסי אף. הם נחשבים בטוחים לשימוש ולעיתים נדירות גורמים לתופעות לוואי.

מפחיתי גודש, דוגמת פסאודופדרין ופנילאפרין, נמצאים בתכשירים רבים לטיפול בהצטננות הניטלים בבליעה. למשל אקמול צינון, דקסמול סינוס, נוסידקס וקולדקס. הם עלולים לגרום לעלייה בלחץ הדם ובקצב הלב אשר מובילים לתחושת ערנות ולכן השימוש בהם לפני השינה אינו מומלץ.

אין עדות ליעילותם של אנטיהיסטימינים או סירופים לשיעול לשם טיפול בהצטננות.

אזהרות

• אין לתת לילדים מתחת לגיל 6 תכשיר המכיל מפחית גודש דרך הפה, בשל החשש מתופעות לוואי. כדאי להיוועץ ברוקח או ברופא לגבי מתן טיפול לילד מתחת לגיל זה.
• ידועות תגובות בין תרופתיות בין מרכיבים מפחיתי גודש הניטלים בבליעה, לבין חלק מהתרופות נוגדות דיכאון וחוסמי בטא.
• יתר לחץ דם, בעיות לב או גלאוקומה (לחץ תוך עיני) הם מצבים המצריכים התייעצות עם הרופא טרם נטילת תרופות המכילות מפחיתי גודש.
• תכשירים רבים להקלה על סימפטומים של הצטננות, כוללים בנוסף למפחית הגודש גם משככי כאבים. במידה שאדם נוטל משכך כאבים נוסף, מומלץ שייוועץ ברוקח או ברופא טרם נטילת תרופות אלו

טיפות ותרסיסים המכילים מפחיתי גודש

טיפות ותרסיסים המכילים מפחיתי גודש, דוגמת אוטריווין (קסילומטאזולין) ואלרין (אוקסימטאזולין), פועלים מקומית באף ונחשבים בטוחים לשימוש בקרב מבוגרים וילדים מעל גיל שנתיים. המינון של מפחיתי הגודש בתכשירים המיועדים לילדים נמוך מזה של מבוגרים.

אזהרות

• אין להשתמש בתרסיס אף המכיל מפחית גודש למעלה מ- 3 ימים ברציפות, או לעיתים תכופות. במידה שניטל לפרק זמן ארוך יותר הוא עלול להחמיר את הסימפטומים של הגודש.
• אין לשלב שימוש בין תכשירים המכילים מפחיתי גודש אשר ניטלים בצורת טיפות או תרסיס, לבין תכשירים נוגדי דיכאון מקבוצת מונואמין אוקסידאז, בגלל תגובה בין תרופתית.

אנטיביוטיקה אינה מיועדת לטיפול בהצטננות

ההצטננות נגרמת כמעט בכל המקרים עקב זיהום נגיפי ולכן מתן אנטיביוטיקה אינו יעיל. מאידך, נטילת אנטיביוטיקה שלא לצורך עלולה לגרום בטווח הקצר לתופעות לוואי דוגמת בחילה ושלשולים, ובטווח הארוך להתפתחות עמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה.

היות שלמעלה מ- 200 נגיפים שונים מסוגלים לגרום להצטננות, לא פותח חיסון נגד כל אחד מהם.

כאשר אתם שוהים בקרבת אדם חולה ראוי לנקוט במספר צעדים פשוטים שימנעו הדבקה:

• שמירה על היגיינה של הידיים באמצעות רחצה תדירה ובמיוחד לפני הטיפול במזון.
• ניקוי משטחי עבודה באופן קבוע (לרבות טלפונים).
• אין לחלוק כלי אוכל, בקבוקי שתייה ומגבות עם אחרים.
  
  

להקפיד שהחולה:

• ישתמש בממחטות חד פעמיות שיש להשליכן מיד בתום השימוש.
• יתעטש לתוך ממחטה חד פעמית ובכך למנוע מטיפות הרסס להתפזר באוויר.

הסיבוכים העלולים להתרחש בעקבות ההצטננות כוללים את דלקת הגיתות, המכונה גם סינוסיטיס, ודלקת באוזן התיכונה.

דלקת הגיתות (סינוסיטיס)

סינוסיטיס היא תהליך דלקתי המתרחש בחללים הקטנים שנמצאים בגולגולת, באזור המצח והלחיים. זהו סיבוך נפוץ של הצטננות המאופיין בסימפטומים של כאב או רגישות באזור האף, העיניים והמצח ותחושה של אף סתום ונזלת לסירוגין.

ברוב המקרים הסימפטומים של המחלה יחלפו ללא צורך בטיפול רפואי.

דלקת באוזן התיכונה

20% מהאנשים, ובעיקר ילדים בני גיל 5 ומטה, יפתחו זיהום באוזן התיכונה בעקבות הצטננות. הסימפטומים של המחלה כוללים:

• • כאב עז באוזן.
  • חום גוף העולה על ?38c.
  • סימפטומים דמויי שפעת כמו הקאה או שלשול.
  • תשישות.
  • אבדן שמיעה חלקי.

כ- 80% מהמקרים של דלקת באוזן התיכונה יסתיימו גם ללא טיפול, תוך 3 ימים.

במידה שהחולה חווה אירועים נשנים של דלקת באוזן התיכונה במהלך פרק זמן קצר, יוצעו טיפולים רפואיים מתאימים. אחד מהם הוא ניתוח כפתורים, שבו מכניסים צינוריות קטנות (כפתורים) לעור התוף, במטרה לנקז באופן קבוע את עודפי הנוזלים ולאפשר כניסת אוויר לאוזן התיכונה.

ילדים נוטים לחלות בהצטננויות יותר ממבוגרים ובשונה ממבוגרים מפתחים חום גוף גבוה.

ברוב המקרים הצטננויות בקרב ילדים אינן חמורות. תינוקות נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים, דוגמת זיהום ממקור חיידקי בבית החזה, זאת מאחר שמערכת החיסון שלהם עדיין אינה מפותחת דיה.

טיפים להורים

• יש לוודא שהילד מקבל זמן מנוחה בשפע. אין לשלוח אותו לגן או לבית ספר כאשר הוא עדיין חולה.
• יש לתת לילד שתייה מרובה. עדיפה שתייה בטמפרטורה חמימה.
• במידה שהאף של הילד סתום מומלץ להגביה את הכרית או להוסיף כרית.
• ניתן לתת סירופ אקמול (פרצטמול) או סירופ נורופן (איבופרופן) לשיכוך כאבים ולהורדת החום. אין לתת אספירין לילד מתחת לגיל 16 מחשש לתסמונת ריי.
• במקרים של אף סתום, מומלץ לעשות שימוש במכשיר אדים חמים או קרים לשם הקלה על הנשימה. מי מלח (תמיסת סליין) בטיפות או בתרסיס עשויים להועיל לתינוקות ולילדים צעירים בהקלה על גודש באף.
• משחות לשימוש חיצוני המכילות מנטול, דוגמת מנתולטום באלם או מנט – או קאפ, עשויות להקל על סימפטומים של הצטננות אצל תינוקות וילדים צעירים. יש למרוח את המשחה על בית החזה ועל הגב. אין למרוח את המשחה על הנחיריים היות שהדבר עלול לגרום לקשיי נשימה.
• יש לאוורר את החדר בו שוהה הילד ואין לחממו יתר על המידה.

ילדים רבים מאבדים את התיאבון בעת ההצטננות. זה מצב תקין כל עוד הוא נמשך מספר ימים. מומלץ שלא להכריח ילדים לאכול אם אינם רעבים.

מתי יש לפנות לרופא?

• חום הגוף של תינוק מתחת לגיל 3 חודשים עולה על 38 מעלות.
• הסימפטומים נמשכים מעל 10 ימים.
• התינוק משתעל ופולט ליחה בעלת גוון צהוב-ירוק וחום גופו גבוה מהרגיל. אלו סימנים המעידים על זיהום ממקור חיידקי.
• הילד מתלונן במשך 3- 4 ימים על כאב גרון. מצב זה עלול להעיד על דלקת שקדים (טונסיליטיס) המצריכה טיפול אנטיביוטי.
• נראה שהתינוק או הילד סובל מכאב אוזניים (תינוק הסובל מכאב באוזן משפשף את האוזן ונוטה להיות רגיש ורגזן). ייתכן שהכאב מעיד על דלקת באוזן התיכונה.
• מופיעים סימפטומים של כאב או נפיחות בפנים או בבית החזה, כאב ראש עז או כאב גרון חזק.
• במידה שיש קשיי נשימה. במצב זה נדרש טיפול רפואי מיידי.