כל משקל לידה נמוך מ- 2.5 קילוגרם יחשב משקל לידה נמוך, ללא קשר לשבוע ההריון בו נולד היילוד. מתחת למשקל לידה של 1.5 קילוגרם מדובר במשקל לידה נמוך מאד. יש להבחין בין משקל לידה נמוך לבין משקל שנמוך מהמצופה בהתאם לגיל ההריון (Small for Gestational Age).

לדוגמה, מקובל שתינוק שנולד במועד ישקול לפחות 2.5 קילוגרם. במידה שתינוק נולד במועד אך משקלו 2.3 קילוגרם בלבד מדובר במשקל נמוך מהמצופה. להבדיל, פג שנולד בשבוע 30 להריון במשקל 1.5 קילוגרם, הגם שמדובר במשקל לידה נמוך, זהו המשקל המתאים לשבוע הריון זה. בחלק מהמקרים אי התאמה בין גיל ההריון למשקל הלידה עלולה להצביע על קשיים התפתחותיים בהמשך.

חשוב להקפיד על שכיבה מלאה (בזוית של 180 מעלות) על גבי מזרון שטוח ולכן יש להעדיף עגלה שמאפשרת שכיבה מלאה גם על הגב וגם על הבטן.

בסיום הלידה יחתך חבל הטבור במרחק מספר סנטימטרים מגוף היילוד. שארית זו מכונה גדם הטבור. באופן תקין יישור גדם הטבור כשהתינוק יגיע לגיל שבועיים בממוצע.

גדם הטבור עלול להזדהם ולכן יש להקפיד על טיפול מתאים באזור. הטיפול בגדם הטבור צריר לכלול ניקוי מהיר ושטחי של האזור כ- 3-4 פעמים ביום עם קיסם אוזניים טבול בכוהל. את הטיפול בכוהל יש לבצע במהירות כדי לא לגרום לכוויה על עורו העדין של היילוד.

לאחר נשירת גדם הטבור יוותר בבסיס הטבור משקע צהבהב. זהו מצב תקין. יש להמשיך בטיפול עם הכוהל במשך כשבועיים לאחר נשירת הטבור כדי למנוע התפתחות דלקת במקום. דלקת או זיהום של אזור הטבור עלולים לגרום לאודם סביב הטבור ולריח חריף ומחייבים פנייה לרופא הילדים לצורך בדיקה וטיפול.

במידה שגדם הטבור לא נשר לאחר כשבועיים וחצי ממועד הלידה יש לפנות לבדיקת רופא הילדים.

תינוקות רכים אינם יודעים או מסוגלים להרגיע את עצמם. לאחר שהותם הממושכת ברחם הם זקוקים למגע חם ומערסל ולכן חשוב לקחת את התינוק, לשאת אותו ולהרגיע אותו. בגילאים הרכים לא מדובר בפינוק של התינוק אלא בצורך אמיתי למגע חם וקרוב עם גופה של האם. מחקרים מלמדים שככל שנענים יותר לצרכיו של התינוק בתגובה לבכיו, מרימים אותו ומרגיעים אותו כך תורמים להתפתחות בטחונו העצמי.

מהבחינה ההלכתית יש להיוועץ במוהל או ברב.

מהבחינה הרפואית צהבת של היילוד (המכונה גם צהבת תינוקות או צהבת פיזיולוגית) אינה מסוכנת לבריאותו של היילוד כל עוד אין מדובר בערכים גבוהים של בילירובין בדם ובמצב שמחייב טיפול באור. לכן במצבים קלים אין סיבה רפואית לדחיית הברית.

עם זאת חשוב להבדיל בין צהבת של היילוד לבין צהבת פתולוגית. זוהי מחלה נדירה שדורשת בירור מקיף לפי קבלת החלטה באשר לביצוע ברית המילה. שיקולים רפואיים לדחיית ברית המילה כוללים:

1. מצבי מחלה או זיהום אחר אצל היילוד.
2. צהבת פתולוגית.
3. צהבת שמחייבת טיפול באור.
4. הפרעות בקרישת הדם.
5. מומים מולדים בפין שדורשים ברור.

בשלבים האחרונים של ההריון נחשפה התינוקת לרמות גבוהות של הורמון המין הנשי אסטרוגן. בעקבות תהליך הלידה וניתוק השליה חלה ירידה חדה ברמת האסטרוגן. ירידה זו מתבטאת לעתים כדימום מהנרתיק שדומה לווסת. במצב תקין דימום זה יפסק תוך שעות או ימים לאחר הלידה. במידה שהדימום אינו פוסק ואף גובר יש לפנות לברור אצל רופא הילדים.

רעד בגפיים אצל תינוקות רכים נובע מתהליך ההבשלה של המוח. בלעז מכונה התופעה Jittery baby. הרעד חולף בדרך כלל כשהתינוק רגוע, או כשהוא יונק או מעורסל בידי הוריו. התופעה חולפת בדרך כלל תוך מספר שבועות ממועד הלידה ואינה צריכה לעורר דאגה.

תופעה של קילופי עור שכיחה בעיקר בקרב תינוקות שנולדו לאחר שבוע 40 להריון, ככל הנראה עקב השהות הממושכת במי השפיר. אף שהתופעה אינה בעייתית, מפריעה לתינוק (הבעיה היא בעיקר אסתטית) וחולפת מאליה ניתן להוסיף למי האמבט מעט שמן מסוג בלנאום הרמל, או אמול.

חרחורים נגרמים תוך כדי מעבר אויר בדרכי הנשימה העליונות, היינו האף, הפה והלוע כשאלו מלאות נוזלים כגון נזלת. מערכת הנשימה של התינוק מורכבת ממעברים וצינוריות דקים במיוחד ואפילו כמות מזערית של נזלת עלולה לגרום לחסימה ולחרחורים.

על מנת להקל על התופעה רצוי להשתמש באדים קרים בחדר בו שוהה התינוק. במידת הצורך ניתן לטפטף מי מלח ישירות לנחירי התינוק. ניתן לטפטף את מי המלח סמוך למועד הארוחה על מנת להקל על התינוק את פעולת היניקה.

כשהתינוק שוכב על הבטן, רצוי על ברכיכם, טיפחו בעדינות על השכמות שלו במשך כחצי דקה עד דקה. פעולה זו מסייעת לשחרור נוזלים עודפים. לעתים לאחר הטפיחות תוכלו להבחין בנזלת או ליחה שמופרשות מאפו או מפיו של התינוק.

מערכת החיסון של התינוק מבשילה רק לקראת גיל 8-9 חודשים. עד אז הוא חשוף מאד לזיהומים ולכן כל חום מעל 38 מעלות צלזיוס בחודש הראשון לחיים מחייב פנייה דחופה לחדר מיון על מנת לשלול זיהום שהתפשט למערכת השתן, הדם או לקרומי וחלל המוח.

בהתאם להערכת הצוות הרפואי יערכו לתינוק בדיקות דם, שתן ונוזל שדרה. לעתים ינתן טיפול אנטיביוטי רחב כיסוי עד לקבלת כל התשובות כדי למנוע התפתחות סיבוכים. לאחר גיל חודש עליית חום הגוף דורשת התייעצות עם רופא הילדים.

קראו עוד על הטיפול בחום אצל תינוקות.

תינוקות רכים אינם מסוגלים לווסת ביעילות את חום גופם עד גיל 6 שבועות לערך ולכן חשופים מאד לפגיעות קור בחורף. לפיכך רצוי לחמם את חדר התינוק לטמפרטורה של 21-23 מעלות צלזיוס ולשמור על טמפרטורה קבועה. מומלץ לא להעמיד את מיטת התינוק סמוך לקיר חיצוני של הבית שכן קירות אלו רגישים יותר לשינויי טמפרטורה בהשוואה לקירות פנימיים.

פלומת שיער על עור הגב והפנים שכיחה אצל תינוקות רכים. לעתים חלק ניכר מגופם מכוסה שיער, למעט כפות הידיים והרגליים. שיער זה עשוי להיות בהיר או שחור. שערם של מרבית התינוקות יישור עוד בעודם ברחם אך אצל אחרים עלול השיער להישאר במשך מספר שבועות לאחר הלידה. בחלוף הזמן השיער ינשור בדרך כלל ללא צורך בטיפול.

בקבוקים להאכלת תינוקות רכים יש לחטא על ידי הרתחה. ניתן להרתיח את הבקבוקים בסיר עם מים או להשתמש במכשיר עיקור למיקרוגל (מכונה 'סטריליזטור'). כשהתינוק יגדל ניתן יהיה להפסיק את חיטוי הבקבוקים ולהסתפק ברחיצה בסבון ובמים (או ברחיצה במדיח הכלים).

קראו עוד על הזנת התינוק מבקבוק.