סרטן ריאות - מידע רפואי

מה עושות הריאות?

מחד אחראיות הריאות לאספקת 'הדלק' עבור תהליכי האנרגיה המתבצעים בכול תאי הגוף, היינו החמצן אשר מצוי באוויר שאנו שואפים אליהן, ומאידך להרחקת חמצן-דו-פחמני מהגוף על ידי נשיפה.

בעת שאיפת אוויר הוא עובר מהאף או מהפה אל קנה הנשימה שבגרון ומשם לבית החזה. בבית החזה מתפצל קנה הנשימה לשני צינורות המכונים סמפונות. צינור אחד מוביל אוויר לריאה הימנית ושני לריאה השמאלית. בתוך הריאות מתפצלים הסמפונות לצינורות קטנים עוד יותר ואלו מתפצלים למיליוני שקים זעירים המכונים נאדיות. בנאדיות מתרחשת ספיגה של החמצן אל כלי הדם ובעזרת הכדוריות האדומות שבדם הוא מועבר לכול תאי הגוף.

מנגד, חמצן דו-פחמני עובר מזרם הדם אל הנאדיות, ובאותו מסלול, אך בכיוון הפוך, מתרחשת נשיפה הפולטת אותו החוצה. התהליכים הללו הם תהליכים חכמים המבוקרים על ידי המוח.

סרטן הריאות

סרטן ריאות ראשוני הוא סרטן שמקורו בריאות. סוגים עיקריים של סרטן ריאות ראשוני:

1. סרטן ריאות שאינו מטיפוס של תאים קטנים, non small cell lung cancer – 85% ממקרי סרטן הריאות שייכים לסוג זה.
2. סרטן ריאות מטיפוס של תאים קטנים, small cell lung cancer.

כיום מוקבל לחלק את הגידולים הללו לגידולים קשקשיים ולגידולים שאינם קשקשיים.

מחלה ממוקמת מוסרת ככל הניתן. לעתים יש צורך גם בטיפולים סיסטמיים (כימיה, קרינה או טיפולים אחרים). במחלה מתקדמת מקובל לבצע אפיון מקיף של שינויים מולקולריים בגידול כדי לבחון אפשרות של טיפול מותאם אישית למוטציה בגידול. כמו כן, ניתן להיעזר בטפולים המשפיעים על מערכת החיסון במגוון גדול של מקרים, לבד או בשילוב עם כימותרפיה.

האבחון בין שני הסוגים העיקריים חשוב ביותר, מאחר שהטיפול בהם שונה.

מזותליומה (mesothelioma)

סוג שכיח פחות של סרטן בבית החזה אשר משפיע על מערכת הנשימה מכונה מזותליומה (mesothelioma). זהו סרטן של תאי הצדר, שהוא הקרום המצפה את הריאות. סוג זה של סרטן קשור ברוב המקרים לחשיפה קודמת לאזבסט. לדאבוננו שכיחותו עולה בהדרגה וכ-50 חולים מאובחנים מדי שנה בישראל.

סיכויי ההחלמה

שיעורי ההישרדות ל-5 שנים הם כ-22% לגברים וקרוב ל-36% לנשים.

שכיחות

בשנת 2018 אובחנו 2,693 מקרים של סרטן הריאות, מהם 1,658 גברים ו-1,035 נשים.

מרבית המאובחנים (מעל 90%) הם בני 55 שנה ומעלה.

הסימפטומים השכיחים המחשידים סרטן ריאות כוללים:

• קוצר נשימה.
• עייפות מוגברת.
• שיעול מתמשך או שינוי באופיו של שיעול קיים.
• שיעול המלווה בהפרשה של ליחה דמית.
• דלקת בבית החזה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי.
• כאב עמום או כאב חד בעת שיעול או שאיפת אויר עמוקה.
• ירידה בתאבון וירידה במשקל.

סימנים פחות שכיחים כוללים:

• נפיחות בפנים או בצוואר.
• כאב באזור הצלעות, בצדו הימני של הגוף.
• קול עבה.
• קושי בבליעה.

לעתים עלולים להופיע סימנים הקשורים לתופעות הורמונאליות:

• תחושת נימול באצבעות הידיים או כפות הרגליים.
• סחרחורת.
• חולשת שרירים.
• נפיחות בשדיים (אצל גברים).
• קרישי דם (טרומבוזה).

סרטן ריאות המתפתח בקצה העליון של הריאה הוא גידול מסוג Pancoast. סימנים אופייניים לגידול זה כוללים:

• כאב חד בכתף.
• חולשה או צניחה של העפעפיים.
• הקטנה של אחד האישונים.
• חוסר בזיעה בצד אחד בלבד של הפנים.

אם הבחנתם בהופעתם של סימנים אלו, חשוב לפנות בהקדם לרופא. חשוב לזכור כי גם מחלות אחרות יכולות להציג סימנים דומים ולכן לא בהכרח מדובר בסרטן ריאות.

עישון סיגריות

הרוב המוחלט של מקרי סרטן הריאה (80-90%) מאובחנים אצל חולים שמעשנים או שעישנו בעבר. ככל שעולה כמות הסיגריות שמעשנים, כך עולה הסיכון להופעת סרטן הריאות. הסיכון עולה ככל שהעישון החל בגיל צעיר יותר.

ככול שכמות הזפת (עיטרן) בסיגריות עולה כך גדל הסיכון, אך בכול מקרה הוא גבוה משמעותית ביחס לאדם שאינו מעשן.

אדם המפסיק לעשן מקטין באופן משמעותי את הסיכון שלו לחלות בסרטן הריאה. הסיכון הולך ופוחת ככל שחולף יותר זמן מעת הפסקת העישון.

עישון פסיבי

שאיפת עשן שמקורו בסיגריות אשר מעשנים אחרים, נחשבת כגורם המגביר את הסיכון לחלות בסרטן הריאות. מידת סיכון זה נמוכה בהרבה מהסיכון לגבי המעשן עצמו.

עישון מקטרת וסיגרים

עישון מקטרת או סיגרים מגבירים אף הם את הסיכון לחלות בסרטן ריאות, אם כי בשיעור נמוך יותר בהשוואה לעישון סיגריות.

רקע גנטי

במידה שקיימת נטייה משפחתית לחלות בסרטן ריאות, הסיכון בקרב מעשנים ממשפחה זו לפתח סרטן ריאות יהיה גבוה יותר מאשר הסיכון של מעשנים ללא נטייה משפחתית.

גז רדון

רדון הוא גז טבעי חסר ריח המצטבר בקרקע ונוטה להתנקז לתוך יסודות של בניינים ומרתפים. סבורים שמעשנים הנחשפים לאורך זמן לשאיפת רדון נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בסרטן ריאות. ניתן לבצע בדיקה לגילוי נוכחות רדון ולנקוט באמצעים שונים שיפחיתו את הסיכון.

אסבסט, אורניום, כרום וניקל

חשיפה במהלך העבודה לחומרים כימיים אלו נמצאה קשורה לתחלואה מוגברת בסרטן הריאות.

זיהום אוויר

טרם נקבע אם זיהום אוויר מהווה גורם סיכון להתפתחות סרטן הריאות.

לאחר בדיקה גופנית ישלח רופא המשפחה את הנבדק לבדיקות וצילומי רנטגן. יתכן שהרופא יבקש מהנבדק גם לתת דגימות ליחה לשם בדיקתן תחת מיקרוסקופ, במטרה לזהות תאים סרטניים (בדיקת ציטולוגיה של הליחה). במידה שימצא בבדיקות ממצא חשוד, יופנה הנבדק להתייעצות עם רופא מומחה (אונקולוג).

בדיקות אפשריות נוספות:

ברונכוסקופיה

בבדיקה זו בודק הרופא את פנים הסמפונות ונוטל דגימות תאים (ביופסיה). ההליך מבוצע באמצעות מכשיר המכונה ברונכוסקופ אשר מורכב מצינורית אופטית דקה וגמישה. לרוב תבוצע הבדיקה בהרדמה מקומית (באמצעות תרסיס) בחלקו האחורי של הגרון.

לפני בדיקת ברונכוסקופיה יתבקש הנבדק לא לאכול או לשתות במשך מספר שעות. יתכן שהנבדק יקבל תרופת הרגעה סמוך למועד הבדיקה, על מנת להקל על אי הנוחות הכרוכה בה, וכן תרופה להפחתת ההפרשה.

לאחר ההרדמה יוחדר בעדינות הברונכוסקופ דרך האף או הפה לתוך הסמפונות. המכשיר מאפשר לרופא להביט דרכו בסמפונות כדי לאתר ממצאים חריגים. ניתן גם לבצע באמצעותו צילומים וליטול דגימות תאים.

הבדיקה עלולה להיות כרוכה באי-נוחות אך היא אורכת מספר דקות בלבד. בשל ההרדמה, אסור לאכול או לשתות לפחות שעה לאחר סיום הבדיקה. יתכן שהנבדק יסבול מכאב גרון במשך מספר ימים לאחר הבדיקה.

מדיאסטינוסקופיה

בדיקה זו מאפשרת לרופא לדגום את קשרי הלימפה המנקזים את הריאות. קשרי הלימפה נמצאים בכל חלקי הגוף ומהווים חלק ממערכת הניקוז הלימפטי שמסייעת בהגנה מפני מחלות. במקרים רבים קשרי הלימפה הם הנקודה הראשונה אליה יתפשט הסרטן ולכן אלו יבדקו לנוכחות תאים סרטניים.

הבדיקה מבוצעת תחת הרדמה כללית ומצריכה שהייה קצרה בבית החולים. במהלך הבדיקה מתבצע חתך קטן בעור שבבסיס הצוואר וצינורית אופטית מוחדרת דרכו אל החזה. הרופא יכול להשתמש בצינורית זו לשם בדיקת האזור ולשם נטילת דגימות תאים מבלוטות הלימפה, במטרה לבדקן תחת המיקרוסקופ.

ביופסיה של הריאות

הבדיקה מתבצעת בהרדמה מקומית, בדרך כלל ביחידת רנטגן במהלך סריקת CT. במהלך הבדיקה יתבקש הנבדק לעצור את הנשימה בזמן שמחט דקה תוחדר דרך העור לתוך הריאה. תמונת רנטגן המתקבלת אותה עת ממכשיר ה- CT משמשת להנחיית הבודק ומוודאת שהמחט הוחדרה למקום הנכון. בעזרת המחט נלקחת דגימת תאים לבדיקה במיקרוסקופ. הביופסיה כרוכה לעתים באי-נוחות קלה, אך היא אורכת מספר דקות בלבד.

בדיקות נוספות לאחר אבחון חיובי ראשוני

במידה שאובחן סרטן ריאות יתכן שיהיה צורך לבצע בדיקות נוספות, על מנת לקבוע האם המחלה התפשטה לאיברים אחרים בגוף. תוצאות הבדיקות הנוספות תסייענה לרופאים להחליט על הטיפול המיטבי.

סריקת CT

computerized tomography) CT) הוא סוג של צילום רנטגן מתקדם. למרות שהסריקה נמשכת בין 10 ל- 30 דקות היא עושה שימוש בכמות קטנה מאד של קרינה. לפני ביצוע הבדיקה אין לאכול או לשתות במשך לפחות ארבע שעות.

סריקת ה- CT אינה מכאיבה אך כרוכה בשכיבה ללא תזוזה במשך 10-30 דקות. במקרים מסוימים יינתן לנבדק משקה או זריקה של חומר בעל צבע (חומר ניגוד) שיאפשר להדגים אזורים מסוימים באופן ברור יותר. הדבר יכול לגרום לתחושה של גל חום בכל הגוף במשך מספר דקות.

טרם בדיקה יש לידע את הרופא אודות אלרגיה ליוד או על אסתמה. במקרים אלו תיתכן תגובה חמורה יותר לזריקת חומר הניגוד.

עם תום הבדיקה ניתן ללכת הביתה.

סריקת איזוטופים של העצם

מדובר בבדיקה רגישה יותר מאשר צילום רנטגן רגיל, המגלה אזורים לא תקינים בעצם. לצורך בדיקה זו תוזרק לווריד הזרוע כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי חלש. עצם פגועה תספוג רדיואקטיביות רבה יותר מעצם בריאה ולכן אזורים פגועים בעצם 'יוארו' ויאותרו על ידי הסורק הרדיואקטיבי.

ממועד מקבלת הזריקה ועד לביצוע הסריקה יש להמתין בין שעתיים לשלוש שעות. רמת הקרינה הרדיואקטיבית בה נעשה שימוש בסריקה היא נמוכה ביותר ואינה גורמת נזק.

בדיקת תפקוד ריאות

במידה שיוחלט להסיר את הגידול בניתוח, תיערכנה תחילה בדיקות נשימה כדי לבדוק את רמת התפקוד של הריאות.

טיפול בסרטן ריאות יכול להתבצע באמצעות ניתוח, קרינה וטיפול כימותרפי, בנפרד או במשולב. הטיפול מתוכנן תוך התחשבות בגורמים כמו מצב הבריאות הכללי של החולה, סוג הגידול וגודלו, כיצד נראים תאי הגידול תחת מיקרוסקופ והאם התפשט אל מחוץ לריאה.

ניתוח

במקרים בהם אובחן סרטן ריאות מטיפוס שאינו של תאים קטנים, שטרם התפשט, יתכן שניתן יהיה להסיר את הגידול בניתוח. סוג הניתוח שייבחר תלוי בגודל הגידול ובמיקומו:

• כריתת אונה (lobectomy) – הסרת אונה של הריאה (ניתן לנשום באופן תקין גם באמצעות ריאה אחת).
• כריתת ריאה (pneumonectomy) – הסרת הריאה כולה.
• כריתת יתד (wedge resection) – במידה שתפקוד הריאות אינו תקין, יוסר רק חלק קטן מהריאה. ניתוח זה אינו שכיח.

במידה שהחולה סבל מקשיי נשימה לפני הניתוח הוא עלול לסבול מקוצר נשימה גם לאחר הניתוח. בדיקות נשימה המודדות את מידת תפקודן של הריאות מסייעות לרופאים להחליט אם הניתוח הוא הטיפול המתאים והטוב ביותר למקרה הנדון. לעתים ישולב הניתוח עם טיפול בקרינה או כימותרפיה.

ברוב המקרים בהם אובחן סרטן ראות מטיפוס של תאים קטנים, לא יבוצע ניתוח. הסיבה לכך היא שקיים סיכוי משמעותי שהגידול התפשט כבר לחלקים אחרים בגוף לפני שאובחן, ולכן כימותרפיה בשילוב עם טיפול בקרינה יהיו יעילים יותר מניתוח.

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

במהלך טיפול זה נעשה שימוש בקרניים בעלות אנרגיה גבוהה המשמידות את תאי הסרטן, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים רגילים. טיפול בקרינה ניתן בדרך כלל במכון קרינה של בית חולים. אופי הטיפול משתנה על פי המקרה. מחזורי הטיפול נמשכים בין שבוע אחד למספר שבועות.

בסרטן ריאות שאינו מסוג של תאים קטנים והוא מקומי, הטיפול בקרינה יהיה הטיפול העיקרי. הדבר נכון בעיקר כאשר בלתי אפשרי להסיר את הגידול בניתוח.

בסרטן ריאות מסוג של תאים קטנים, במידה שהסרטן לא התפשט מעבר לחזה, יינתן טיפול בקרינה במהלך טיפול כימותרפי או לאחריו, על מנת לשפר את תוצאות הטיפול. חולים בסרטן ריאות מסוג של תאים קטנים שהגיבו היטב לכימותרפיה, יקבלו טיפול בקרינה לראש, על מנת להקטין את הסיכון להתפשטות הסרטן לאזור זה.

הטיפול בקרינה יכול גם להועיל בהקלת סימפטומים של כאב.

בדרך כלל יינתן הטיפול בקרינה באמצעות קרן מייננת הנשלחת לכיוון החזה והריאות ממכשיר קרינה חיצוני. במקרים בהם הגידול חוסם את אחד הסמפונות וגורם לקריסת הריאה, יעשה שימוש בקרינה פנימית, הנקראת קרינה תוך-סמפונית (endobronchial radiotherapy) או ברכיתרפיה (brachytherapy). במקרים מסוימים תשולב ברכיתרפיה עם קרינה חיצונית.

הטיפול בקרינה עלול לגרום לתופעות לוואי כמו בחילה, הקאות, שלשולים ועייפות. הקרינה עלולה לגרום לסימפטומים דמויי שפעת, או לכאב בחזה. תופעות לוואי אלו יכולות להיות קלות או חמורות, בהתאם לעוצמת הטיפול, וחלקן עלולות להיות ארוכות-טווח.

כימותרפיה

בטיפול כימותרפי נעשה שימוש בתרופות אנטי-סרטניות (ציטו-טוקסיות) לשם השמדת תאים סרטניים.

בסרטן ריאות שאינו מסוג של תאים קטנים, עשויה כימותרפיה להקטין את מימדי הגידול. מטרת הטיפול היא להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים.

לאחרונה ניתן טיפול כימותרפי בסרטן ריאות שאינו מסוג של תאים קטנים, לפני ניתוח וטיפול בקרינה, על מנת לשפר את סיכויי הצלחת הטיפול. טיפול כזה נקרא טיפול קדם-משלים, או טיפול כימותרפי ראשוני, או neo-adjuvant chemotherapy. לעתים יינתן טיפול כימותרפי גם לאחר ניתוח, כדי לצמצם את הסיכון להישנות הסרטן.

בסרטן ראות מסוג של תאים קטנים, כימותרפיה היא הטיפול העיקרי. במקרים רבים מאפשר טיפול זה תוחלת חיים ארוכה יותר, תוך שליטה טובה יותר בסימפטומים. כימותרפיה יכולה להינתן כטיפול יחיד, או במשולב עם טיפול בקרינה, לפני מתן טיפול בקרינה, או במקביל.

כימותרפיה עלולה לגרום לתופעות לוואי. תרופות כימותרפיות שונות תגרומנה לתופעות לוואי שונות. חלק מהחולים עשויים לחוות רק תופעות לוואי מעטות. תופעות לוואי אופייניות כוללות בחילה, נשירת שיער, שטפי דם או דימום, סיכון מוגבר לדלקות וירידה זמנית בספירת הדם (הירידה בספירת הדם תלויה בסוג הכימותרפיה ובמינונה).

ירידה בספירת הדם עלולה להוביל לאנמיה. בעת קבלת תרופות כימותרפיות יש צורך בבדיקות שגרתיות של ספירת דם, על מנת לבחון את תפקודו התקין של מח העצם. במידת הצורך יינתן עירויי דם או טיפול אנטיביוטי על מנת לטפל בדלקת.

סרטן הריאות עלול לגרום לקוצר נשימה עקב חסימת קנה הנשימה, או חסימה של אחד הסמפונות הראשיים אשר מוביל אוויר מקנה הנשימה אל הריאות. במידה שהחסימה נגרמת כתוצאה מגידול הנמצא בקנה, ניתן להקל על המצב באמצעות טיפול בלייזר בו צורבים את הגידול ומסלקים אותו מהקנה. הטיפול אינו משמיד את הגידול לחלוטין.

הטיפול מבוצע תחת הרדמה כללית ואינו כרוך בתופעות לוואי משמעותיות. במידה שאין סיבוכים, ניתן לשוב הביתה עוד ביום הטיפול, או למחרת. אם נגרם זיהום בריאה מעבר לנקודת החסימה שטופלה בלייזר, יתכן שיהיה צורך בטיפול אנטיביוטי ופיזיותרפי.

במידה שהחסימה בקנה נשנית, ניתן לחזור על הטיפול. במקרים מסוימים יינתן גם טיפול בקרינה חיצונית או פנימית, על מנת להאריך את ההקלה שמספק הטיפול בלייזר.

טיפולים חדשים

לאחרונה נבדקות תרופות חדשות לטיפול בסרטן הריאות, המונעות את חלוקת התאים הממאירים (tangeted therapy). קבלת תרופות אלו, כגון gefitimib ו-erlotimib כרוכה בתופעות לוואי דוגמת שלשול ופריחה, אך לא בתופעות הלוואי הקלאסיות המיוחסות לטיפול כימותרפי.

סימפטומים חדשים

במהלך המחלה עלולים להופיע סימפטומים חדשים דוגמת קוצר נשימה. סימפטומים אלו יכולים להיגרם בשל התפשטות הסרטן לאיברים אחרים בגוף, או בשל הפרשה של הורמונים על ידי תאי הריאה, המפרים את האיזון הכימי בגוף. חשוב לדווח בהקדם לרופא המטפל על כל הופעה של סימפטום חדש, על מנת לקבל טיפול מתאים ולברר את מקורו.

מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים לאיתור דרכים חדשות לטיפול בסרטן הריאות נערכים כל העת, כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה. לעתים מוצע טיפול חדשני הנמצא בתהליכי ניסוי ובדיקה. במקרה כזה חשוב לקבל מידע מפורט לגבי תהליך הטיפול, השלכותיו ומשמעויותיו - היתרונות מול הסיכונים והחסרונות. השתתפות בניסוי קליני מסייעת בקידום הרפואה ומשפרת את סיכוייהם של חולים לזכות בטיפול טוב יותר בעתיד.

כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, מבצעים הרופאים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש והטיפולים המקובלים הטובים ביותר שבנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר והוא מהווה את הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה מספר בתי חולים בארץ ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, נקבע סוג הטיפול שיינתן לחולה באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול, או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עלול להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל, או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי רצויות.

גודל הגידול, סוגו, מיקומו בריאה ומידת התפשטותו לאברי גוף אחרים, יקבעו את הסיבוכים שעלולים להיגרם כתוצאה מהמחלה.

הגידול עלול לחסום את דרכי הנשימה עד כדי קריסה של הריאה, או לגרום להצטברות נוזלים בריאות.

התפשטותו של הסרטן לעצמות או לאברי גוף אחרים עלולה לגרום לכאב ולמגוון רחב של תופעות, דוגמת שלשול או הסמקה.

הימנעות מעישון היא הדרך היעילה ביותר להפחית את הסיכון ללקות בסרטן הריאות. כל שנה ללא עישון, מקטינה את הסיכון. לאחר חמש-עשרה שנות גמילה, דרגת הסיכון ללקות בסרטן הריאות דומה לזו של מי שלא עישן מעולם.

במידה שאתם מעשנים טוב תעשו אם תצטרפו לאחת מהסדנאות להפסקת עישון. ניתן לפנות למרפאות מכבי ולרופאי המשפחה לשם קבלת מידע אודות קבוצות תמיכה וסדנאות לגמילה מעישון.

קיימים גם מספר טיפולים תרופתיים שיכולים לסייע בתהליך הגמילה מהעישון, דוגמת זייבן וצ'מפיקס.

זייבן פותחה במקור כתרופה נגד דיכאון, אולם מהר מאוד התגלה כי המשתמשים בה חווים תופעת לוואי של הפחתת עישון וסלידה מסיגריות. כיום היא משמשת בעיקר לגמילה מעישון. התרופה חוסמת את הקולטנים לניקוטין שבמוח ולא מאפשרת לניקוטין לגרום לתחושת "high" בזמן העישון.

צ'מפיקס היא התרופה הראשונה שפותחה באופן ייעודי לגמילה מעישון. היא חוסמת את הקולטנים לניקוטין שבמוח ובמקביל גורמת לשחרור דופמין.

המנעו מעישון פסיבי

חשיפה קבועה לעשן סיגריות מעלה את הסיכון ללקות בסרטן ריאות ב-20-30%. חשיפה ניכרת לעשון סיגריות במהלך הילדות מעלה באופן משמעותי את הסיכון ללקות במחלה. לפיכך, מנעו חשיפה של ילדכם לעשן סיגריות.

חשיפה לעשן סיגריות בסביבה הביתית בעייתית במיוחד. גם כשהחלון פתוח, הכימיקלים המסוכנים בעשן הסיגריות נותרים באויר במשך מספר שעות וממשיכים להוות סכנה. ודאו שאיש אינו מעשן בסביבתכם, ומנעו את העישון בביתכם. אם חבר או בן משפחה רוצה לעשן, בקשו ממנו שיצא החוצה ויעשן מחוץ לביתכם.

ודאו שאין דליפה של רדון בביתכם

מניחים כי אחד מכל עשרה מקרים של סרטן ריאות נגרם עקב חשיפה לגז רדון שנוטה להתנקז לתוך יסודות של בניינים ומרתפים. בצעו בדיקה לגילוי נוכחות רדון ודאגו לאוורר מרתפים וחללים שאינם מאווררים.

הקפידו על אורח חיים בריא

פירות וירקות טריים עשירים בנוגדי חמצון ובויטמינים כגון ויטמין A, C ו- E, שמסייעים במניעת מחלת הסרטן.

פעילות גופנית סדירה תורמת לשמירה על בריאותן התקינה של הריאות. השתדלו לבצע פעילות אירובית מתונה במשך שעה, חמש פעמים בשבוע. פעילויות מתאימות כוללות הליכה, ריצה, שחיה או רכיבה על אופניים.

מנעו חשיפה לאסבסט

בנאים, חשמלאים, נגרים, שרברבים וטייחים נמצאים בסיכון מוגבר להחשף לאסבסט תוך כדי עבודתם. חשוב להכיר ולזהות חומרים ומשטחים שעלולים להכיל אסבסט ולנקוט באמצעי הזהירות המתבקשים כדי לצמצם את הסכנה.

במידת הצורך, יש לבצע פינוי מסודר של אסבסט ובפרט אם מדובר בלוחות ישנים, מתפוררים או שבורים, שעלולים לפזר שיירי אסבסט באויר ולגרום לחשיפה סביבתית.

ברפואה משלימה אפשר לטפל בסרטן ריאות באמצעות צמחי מרפא, דיקור, רפלקסולוגיה ונטורופתיה, בעיקר להתמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפולים הקונוונציונליים, לחיזוק מערכת החיסון ולשיפור איכות החיים:

• צמחי מרפא - פורמולות צמחים מסייעות לטיפול בתופעות לוואי הנובעות מהטיפול הכימותרפי, וכן מסייעות לשיפור איכול החיים.
• דיקור - דיקור עשוי להקל על תופעות הלוואי של הטיפול הקונוונציונלי, כגון נויטרופניה, חולשה ובחילות.
• רפלקסולוגיה - הרפלקסולוגיה עוזרת להקל על סימפטומים הנובעים מטיפולים קונוונציונליים שונים - כימותרפיה, טיפולים ביולוגיים וטיפולי הקרנות, ובכך מסייעת לשימור מערכת החיסון ואיכות החיים של האדם.
• נטורופתיה - מטרת הטיפול התזונתי תהיה תמיכה וחיזוק מערכת החיסון; הפחתת תופעות לוואי של הטיפול הרפואי; מניעת תהליכים דלקתיים המעודדים את התפתחות המחלה; עידוד הרס של תאים סרטניים; ופינוי חומרים קרצינוגנים מהגוף. זאת באמצעות תזונה מדויקת, תוספים, צמחי מרפא וטכניקות גוף-נפש.

כל סוג של סרטן יקבל את ההתמקדות הספציפית לפי המאפיינים המתאימים לו.

מחקר מ-2013 מצא כי צריכת שום טרי לפחות פעמיים בשבוע קשורה בסיכון מופחת לחלות בסרטן ריאות. מכאן ששום עשוי לשמש כגורם מגן מפני התפתחות סרטן ריאות. זוהי המלצה חשובה לתזונה מונעת, במיוחד לאוכלוסיות בסיכון, כגון מעשנים.