תסמונת המעי הרגיז - מידע רפואי

תסמונת המעי הרגיז (Irritable bowel syndrome IBS) היא מחלת מעיים כרונית (מתמשכת) נפוצה, שגורמת לכאב בטן, התכווצויות בבטן (עוויתות), נפיחות ושלשול או עצירות. אמנם הסימפטומים שלה יכולים להשתנות מדי יום, אך הם לא יחמירו עם הזמן. למרות אי הנוחות שהיא עלולה לגרום, התסמונת אינה מסכנת חיים.

אמנם לא קיים טיפול שירפא את תסמונת המעי הרגיז, אך ניתן להקל על הסימפטומים באמצעות שינויים בתזונה ובאורח החיים. אף טיפול תרופתי עשוי לסייע.

תסמונת המעי הרגיז אינה גורמת לפגיעה במעיים ואינה מעלה סיכון להתפתחות מחלות אחרות כמו סרטן מעי הגס או מחלות מעיים דלקתיות דוגמת קרוהן וקוליטיס כיבית.

מה גורם לתסמונת המעי הרגיז?

הגורמים המדויקים לתסמונת המעי הרגיז אינם ברורים, והם יכולים להשתנות מאדם לאדם. החוקרים סבורים שהכאב והסימפטומים האחרים שהמחלה גורמת עלולים להתפרץ בעקבות:

• שיבושים בעברת האותות העצביים בין המוח למערכת העיכול.
• ליקוי בהתכווצות שרירי המעיים שדוחפים את האוכל במערכת העיכול.
• סטרס או חרדה.
• שינויים הורמונאליים.
• קושי בעיכול מזונות מסוימים.
• בעיות במערכת החיסון.
• שימוש בסוגים מסוימים של אנטיביוטיקה.

בדרך כלל, אצל אנשים הלוקים בתסמונת זו יש רגישות יוצאת דופן של המעיים, או בעיות בתנועתיות של השרירים החלקים (הלא רצוניים) במעיים.

לרוב, הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז מתפתחים לראשונה בסביבות גיל 20-30. הם אינם קבועים, אלא נוטים להופיע כהתקפים. יכולים לחלוף חודשים ללא סימפטומים ואז הם עלולים להתפרץ בפתאומיות. ההתפרצות תבוא במקרים רבים לאחר אכילת מזונות מסוימים או בתקופות לחץ ומתח.

הסימפטומים והעוצמה שלהם יכולים להשתנות מאדם לאדם, אך מרבית הלוקים בתסמונת מתלוננים על כאב בטן מלווה לסירוגין בשלשול או בעצירות. הסימפטומים עלולים לגרום לכאב, לתשישות ולפגיעה באיכות החיים.

סימפטומים שכיחים נוספים עלולים לכלול גם:

• נפיחות וגזים.
• ריר בצואה.
• תחושה של התרוקנות לא מלאה.

לעיתים, פעולת המעיים (הפרשת צואה) מביאה להקלה על כאב הבטן והעוויתות המעיים.

מתי מומלץ לפנות לרופא?

אצל מרבית האנשים הסימפטומים קלים מאד ולכן אינם פונים לברור רפואי. כאשר הסימפטומים מטרידים מומלץ לפנות לרופא המשפחה, לרבות לשם שלילת מחלות אחרות, כמו אלרגיה למזון, זיהום במעיים או פעילות יתר של בלוטת התריס.

כדי לוודא שאכן מדובר בתסמונת המעי הרגיז, יבקש הרופא מהמטופל לתאר את הסימפטומים ואת דפוסי ההופעה שלהם. האם הם מתפתחים בתקופות של לחץ ומתח או שהם מופיעים לאחר אכילה של מזונות מסוימים. ייתכן שהרופא יבקש מהמטופל לנהל יומן מעקב כדי לבחון אם התזונה משפיעה על הסימפטומים.

במקרים מסוימים ימליץ הרופא על ביצוע בדיקות כמו בדיקות דם ובדיקות צואה, כדי לוודא שלא מדובר במחלה שונה מתסמונת המעי הרגיז. מקרים אלו כוללים סימפטומים כמו:

• ירידה בלתי מוסברת במשקל.
• נפיחות או גוש בבטן או באזור פי הטבעת.
• דימום מפי הטבעת.

גם במקרה של חשד לאנמיה יפנה הרופא את המטופל לבדיקת דם.

הטיפול בתסמונת המעי הרגיז

טיפול מתאים עשוי לאפשר ללוקים בתסמונת המעי הרגיז לחיות חיים רגילים, מלאים ופעילים. בדרך כלל הטיפול כולל:

• תרופות להקלה על כאב, על עצירות או על שלשול.
• שינויים באורח החיים, כמו פעילות גופנית קבועה והתמודדות יעילה עם מתח ולחץ.
• שינויים בתזונה, כמו הימנעות ממאכלים מסוימים שעלולים להוביל להתפרצות הסימפטומים.
• לפעמים ייעוץ פסיכולוגי וטיפול בהיפנוזה (hypnotherapy) עשויים לסייע.

שכיחות המחלה

תסמונת המעי הרגיז נחשבת לאחת המחלות הנפוצות של מערכת העיכול. היא פוגעת פי 2 יותר בנשים מאשר בגברים. מומחים מעריכים שכ-10%-20% מהאוכלוסייה חווים סימפטומים של התסמונת בשלב כלשהו בחייהם.

הסימפטומים הנפוצים ביותר של תסמונת המעי הרגיז כוללים:

• התכווצויות וכאב בטן, שהקלתם מושגת לעיתים על ידי התרוקנות המעיים (הפרשת צואה).
• שינויים בדפוסי הפעולה של המעיים: שלשול, עצירות ולפעמים גם שניהם (לסירוגין).
• נפיחות בבטן.
• גזים.
• דחיפות ביציאות.
• תחושה של התרוקנות לא מלאה.
• יציאת ריר מפי הטבעת.

ראוי לזכור שרבים חווים סימפטומים של תסמונת המעי הרגיז מדי פעם, אך אין זה אומר שלקו בתסמונת.

נעיר כי לתסמונת המעי הרגיז יש בעיקר 3 דפוסי הופעה אופייניים הכוללים:

1. שלשול - החולה מפתח התקפים חוזרים של שלשול.
2. עצירות - החולה מפתח התקפי עצירות חוזרים.
3. תסמונת מעורבת - החולה סובל לסירוגין הן מהתקפי שלשול והן מהתקפי עצירות.

הסימפטומים מופיעים בהתקפים, במקרים רבים בתקופות לחץ ומתח או בעת הדימום הווסתי (אצל נשים). אצל מרבית הלוקים בתסמונת התפרצותם נמשכת בין יומיים ל- 4 ימים ולאחר מכן חלה הטבה או שהסימפטומים נעלמים לחלוטין. הסימפטומים מחמירים בדרך כלל לאחר אכילה. דפוסי המחלה יכולים להשתנות עם הזמן, וישנן תקופות הפוגה משתנות באורכן בהן אין כלל סימפטומים.

במקרים רבים בעיות במערכת העיכול המלוות בשלשול או בעצירות, אינן קשורות לתסמונת המעי הרגיז. אלו מתרחשות במיוחד בתקופות של לחץ ומתח או נובעות משפעת של הבטן, או מהרעלת מזון (במיוחד כאשר אנשים שאכלו אותו אוכל שאכלתם חשים סימפטומים דומים). במרבית המקרים הללו הסימפטומים של כאב בטן, בחילה, הקאה ושלשול יתפתחו מהר ויחלפו מעצמם בתוך תקופה קצרה.

שינויים בדפוסי היציאות

דפוסי היציאות אצל חולי תסמונת המעי הרגיז יכולים להשתנות עם הזמן ולכלול:

• יציאות תכופות יותר מ-3 פעמים ביום (שלשול) או לחילופין פחות מ-3 יציאות בשבוע (עצירות).
• יציאות בעלות גודל או במרקם משתנה - קשות וקטנות, דקות מאד, מוצקות, או לחילופין בעלות מרקם נוזלי ואפילו מימי.
• ליציאות יכולה להתלוות תחושת דחיפות ותחושה שההתרוקנות לא הייתה מלאה. הן תדרושנה לעיתים מאמץ והלוקה עלול לחוש שהוא צריך שוב לשירותים, אפילו שרק יצא משם.

סימפטומים נוספים

רבים מהלוקים בתסמונת המעי הרגיז סובלים גם מסימפטומים שאינם קשורים למערכת העיכול, למשל:

• דיכאון וחרדה בגלל המבוכה, המצוקה והכאב שהתסמונת גורמת.
• עייפות.
• כאב ראש.
• טעם רע בפה.
• כאב גב.
• בעיות שינה (שאינן נגרמות ישירות מהסימפטומים של התסמונת).
• בעיות בחיי המין – לרבות כאב בעת קיום יחסי מין (אצל נשים) או ירידה בחשק המיני.
• דפיקות לב חזקות.
• תכיפות במתן שתן, קושי להתחיל במתן שתן ובעיות בריקון שלפוחית השתן.

מתי כדאי לפנות לרופא?

הסימפטומים הבאים עלולים להוות סימני אזהרה להתפתחות של בעיות רציניות יותר ומצריכים טיפול דחוף:

• עלייה בחום הגוף.
• איבוד משקל ללא סיבה ברורה.
• הופעת דם בצואה.
• עייפות או תשישות. זו עלולה להעיד על חשד לאנמיה (ירידה ברמת ההמוגלובין, שהוא החומר שקושר את החמצן בכדוריות הדם האדומות).
  
  

בנוסף, יש לפנות לרופא במקרים הבאים:

• כאשר הטיפול העצמי במשך שבוע-שבועיים אינו עוזר. אם הסימפטומים לא משתפרים או אם חלה החמרה יש לפנות לרופא.
• כשהסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז שאובחנה בעבר, הולכים ומחמירים, פוגעים בתפקוד היומיומי או לא מגיבים לטיפול הביתי הרגיל.
• כשהמטופל חש עייף יותר מהרגיל.
• כשהסימפטומים מעירים משינה.
• כשחלה ירידה לא מוסברת במשקל.
• כשחלה ירידה בתיאבון.
• כשיש כאב בטן שאינו קשור לתפקוד המעי ואינו מוקל על ידי פעולת מעיים (הפרשת צואה).
• כאב הבטן נוטה להתמקד באזור אחד.
• מופיע דם בצואה.
• כאשר ללוקה בסימפטומים יש היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס או של מחלות מעיים דלקתיות, שגורמות לדלקת כרונית (מתמשכת) של דפנות המעיים.
  
  

בכול מקרה של הופעת הסימפטומים כדאי לבחון סיבות להופעתם שיכולים להיות גם:

• אכילת מזונות חדשים.
• אכילת מזונות עתירי סוכר, במיוחד מוצרי חלב.
• אכילת מזונות המכילים סורביטול או ממתיקים מלאכותיים אחרים.
• עצבנות, לחץ ומתח.
• שפעת של הבטן (stomachflu).
• הרעלת מזון.

הגורם המדויק לתסמונת המעי הרגיז אינו ידוע, אך רוב המומחים מסכימים שהוא קשור להפרעות מסוימות בתהליכי העיכול התקינים, שיכולות לכלול:

• שינויים ביכולת מערכת העיכול להניע את המזון בתוכה.
• הגברת הרגישות לכאב במעיים.
• גורמים פסיכולוגיים.

שיבושים במעבר המזון במערכת העיכול

באופן תקין, המזון נע לאורך מערכת העיכול עקב לחיצות והרפיות מתוזמנות וקצביות של שרירי המעיים (בלעז, פריסטלטיקה). אצל אנשים הלוקים בתסמונת המעי הרגיז יש הפרעה לתהליך זה, ואצלם המזון עובר מהר מדי או לאט מדי. מעבר מהיר מדי עלול לגרום לשלשול בגלל שמערכת העיכול לא מספיקה לספוג את כל המים מהמזון, ואם המזון נע לאט מדי ורוב המים שבו נספגים, הצואה הופכת ליבשה וגורמת לעצירות ולנפיחות.

הדבר נובע ככול הנראה משיבוש בהעברת האותות בין המוח למעיים, בו מעורבים גורמים הורמונאליים, מערכת החיסון, סטרס פסיכולוגי ופעילות של מתווכים עצביים (חומרים שמופרשים במערכת העצבים אשר מסייעים להעברת מידע ואותות עצביים).

על פי סברה מדעית, ההפרעה בקצב מעבר המזון במערכת העיכול נוצרת בגלל שיבושים באיתותים בין המוח לבין השרירים החלקים במעיים. בנוסף, יתכן גם שעלייה ברמת חומר מסוים - 5-הידרוכסי-טריפטאמין (5-hydroxytryptamine 5-HTP) המתלווה לאכילת מזונות מסוימים, או בתקופות לחץ ומתח, עלולה לפגוע בתהליכי העיכול התקינים.

התקשורת הלקויה מביאה לשיבושים בהתכווצות שרירי המעיים ולעוויתות כואבות.

רגישות מוגברת

מקורן של תחושות רבות במערכת העיכול. למשל, העצבים במערכת העיכול שולחים איתותים למוח כדי לסמן רעב או שובע או צורך ללכת לשירותים.

חלק מהחוקרים סבורים שאנשים הלוקים בתסמונת המעי הרגיז רגישים מדי לאותות העצביים הללו, כך שבעיית עיכול קלה שכמעט שלא מורגשת אצל רוב האנשים הופכת לכאב בטן חזק.

התקף קודם של דלקת קיבה ומעיים

ד"ר בריירלי שניהל מחקר אודות השפעת מנטה על הפחתת סימפטומים של תסמונת המעי הרגיז, פרסם את תוצאות המחקר בכתב העת "כאב" באפריל 2011. הוא מסביר ש"אצל חלק מהאנשים הסימפטומים מתפתחים לאחר אכילת מזונות שומניים וחריפים או שתיית קפה ואלכוהול, אך למעשה ייתכן שהמצב מורכב יותר.

מתברר שקיים קשר מובהק בין תסמונת המעי הרגיז לבין התקף קודם של דלקת קיבה ומעיים (gastroenteritis). דלקת זו גורמת לרגישות מוגברת בסיבי העצב הרגישים לכאב ולשינויים בפעילות מנגנונים מסוימים בדופן המעי. כתוצאה מכך מתפתח כאב מתמשך".

שגשוג יתר של חיידקים במעיים

מחקר שהוצג ב'שבוע מחלות מערכת העיכול', הכנס הרפואי המרכזי בתחומי גסטרו-אנטרולוגיה, הפטולוגיה וכירורגיה של מערכת העיכול, שנערך בשיקגו במאי 2011, גילה שתסמונת המעי הרגיז קשורה גם לשגשוג יתר של חיידקים (overgrowth of bacteria) במעי הדק.

החוקרים שבדקו תרביות חיידקים מהמעי הדק גילו כמות גדולה יותר של חיידקים, וזני חיידקים רבים יותר, אצל למעלה משליש מהאנשים שלקו בתסמונת (במיוחד אצל כאלו עם נטייה מוגברת לשלשולים), לעומת 10% בלבד אצל אנשים בריאים.

גורמים נפשיים (פסיכולוגיים)

קיימות עדויות רבות שלגורמים פסיכולוגיים יש תפקיד מהותי בהתפתחות תסמונת המעי הרגיז. זה לא אומר ש'הכול בראש', כי הסימפטומים והכאב אמיתיים לחלוטין.

מתח, חרדה ומצבים רגשיים קשים עלולים לעורר שינויים ביוכימיים שיגרמו לשיבושים בפעילות התקינה של מערכת העיכול. אפילו אנשים שאין להם בעיות במערכת העיכול חווים שינויים בדפוסי הפעילות של המעיים שעה שהם מתמודדים עם מצבי לחץ, כמו מבחן חשוב או ראיון עבודה.

נמצא שרבים מהלוקים בתסמונת המעי הרגיז חוו ארוע טראומטי כמו התעללות, הזנחה, מחלה קשה או מוות של אדם קרוב, בדרך כלל במהלך הילדות. ייתכן שחוויות קשות בעבר גורמות לאנשים להיות רגישים יותר לסטרס ולסימפטומים של כאב ואי-נוחות.

גורמים מעוררים

התקף של תסמונת המעי הרגיז עלול להתפתח בגלל אחד או יותר מגורמים הבאים:

• אכילה. עצם האכילה עלולה לעורר סימפטומים של תסמונת המעי הרגיז, ללא קשר לסוג המזון.
• סטרס. לחץ ומתח עלולים לפגוע בתנועתיות התקינה של המעיים ולהגביר את הרגישות לכאב הן אצל אנשים הלוקים בתסמונת המעי הרגיז והן אצל אנשים עם מערכת עיכול בריאה.
• גזים. גזים שנלכדו במעיים וגורמים לנפיחות.
• שינויים הורמונאליים. לרבות שינויים המתרחשים במהלך מחזור הווסת.
• תרופות. לרבות נטילת תרופות אנטיביוטיות.
• תורשה. תסמונת המעי הרגיז נוטה להתפתח אצל אנשים שיש להם היסטוריה משפחתית של התסמונת.
  
  

מזונות מסוימים עלולים לעורר התפרצות סימפטומים של תסמונת המעי הרגיז. אלו כוללים:

• אלכוהול.
• משקאות תוססים.
• שוקולד.
• משקאות שמכילים קפאין, כמו תה, קפה או קולה.
• חטיפים מעובדים כמו עוגיות וצ'יפס.
• מזון שומני.
• מזון מטוגן.

ניהול יומן אכילה יכול לסייע לזיהוי הגורמים התזונתיים המעוררים התקף. באשר לסטרס, מציאת דרכים להתמודדות טובה יותר עם מצבים מלחיצים מהווה חלק חשוב מהטיפול בתסמונת.

האם הסימפטומים עלולים לנבוע מאלרגיה או מחוסר סבילות למזון מסוים?

אמנם הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז מחמירים בדרך כלל לאחר אכילה, אך מאחר שמקרי אלרגיה אמיתית למזון הם נדירים יחסית, לא סביר שזה הגורם למחלה. יחד עם זאת ייתכן שהסימפטומים של מעי רגיז נגרמים על ידי חוסר סבילות למזון מסוים

אם המטופל חושד שחוסר סבילות למזון מסוים הוא הגורם לסימפטומים שלו, עליו לפנות לייעוץ אצל דיאטנית או אצל רופא המשפחה.

מעקב אחר אכילה וסימפטומים

מעקב אחר הרגלי אכילה, או מצבים רגשיים המעוררים התקף, וכן מעקב אחר אופי הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז ורישומם, יכול לסייע לחולה ולצוות המטפל למצוא את הגורמים המעוררים בעיות במעיים ודרכים להתמודד איתם.

מומלץ לרשום את הסימפטומים מיד עם הופעתם בצורה מפורטת ולציין מתי הופיעו, כמה זמן נמשכו ומה גרם לכך. כשיודעים איזה אוכל השפיע על התפתחות התקף, או איזה מצב רגשי גרם לו, ניתן להתכונן לכך מראש ולמנוע את התפרצות הסימפטומים. כאשר אדם יטה להרגיש נפיחות לאחר אכילת חטיפים במהלך הפגישה במשרד, הוא יוכל להימנע מאכילתם ולמנוע התקף.

בעת הרישום כדאי להתייחס לנושאים הבאים:

• סוגי המזון.
• כמות המזון.
• רמת הסטרס.
• שימוש בתרופות.
• המחזור הווסתי.
• מצב הסביבה.

גורמי סיכון

הסיכון ללקות בתסמונת עולה במקרים הבאים:

• גיל צעיר – למעלה ממחצית מקרי תסמונת המעי הרגיז מאובחנים עד גיל 35.
• נשים – מספר הנשים הלוקות בתסמונת המעי הרגיז גבוה בהרבה ממספר הגברים הלוקים בה.
• היסטוריה משפחתית של תסמונת המעי הרגיז. מחקרים הוכיחו שהסיכון ללקות בתסמונת המעי הרגיז גבוה יותר אם מישהו מקרובי המשפחה מדרגה ראשונה – אחים או הורים – לוקים במחלה. יחד עם זאת עדיין לא ברור אם נתון זה קשור לתורשה או לגורמים משותפים בסביבה המשפחתית, או לשניהם.

תסמונת המעי הרגיז ומחלות אחרות

מחלת ההחזר הוושטי

עד לאחרונה הרפואה לא קישרה בין תסמונת המעי הרגיז לבין מחלת ההחזר הוושטי (Gastro-esophageal reflux disorder - GERD), אשר מתבטאת בצרבת וחוסר נוחות כתוצאה מחדירת תוכן הקיבה חזרה אל הוושט.

ממחקר שהתפרסם ב"כתב העת העולמי לגסטרואנטרולוגיה" במרץ 2010 התברר שבקרב אנשים הלוקים בתסמונת המעי הרגיז קיימת שכיחות גבוהה מאד של סימפטומים של GERD, ולהיפך. חולים שפיתחו את שתי המחלות סבלו יותר מסימפטומים נוספים כמו בחילה, שינויים ביציאות ואפילו כאב ראש.

החוקרים סבורים שיש קשר בין שתי המחלות, אם כי עדיין לא ברור האם הרגישות המוגברת לכאב, או בעיה בתפקוד השרירים החלקים במערכת העיכול אחראים לחפיפה בין שתי המחלות.

אלרגיה

מחקר שהתפרסם ב-"Annals of Allergy, Asthma & Immunology" בינואר 2011, מצא שבקרב מבוגרים שיש להם אלרגיה, ישנה שכיחות גבוהה גם של תסמונת המעי הרגיז:

• פי 2.67 יותר אצל הלוקים בנזלת אלרגית עונתית.
• פי 3.85 יותר בקרב הלוקים באקזמה אלרגית.

ממצאים שונים מצביעים על כך שחשיפה של מטופלים מסוימים לחומרים שגורמים לאלרגיה, עלולים להוביל להתפתחות הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז. החוקרים מציינים שיש לראות בלוקים בתסמונת המעי הרגיז עם אלרגיה (אסתמה או אקזמה) קבוצה נפרדת שאולי מצריכה גישה טיפולית שונה.

למרות שתסמונת המעי הרגיז יכולה להיות מטרידה וכואבת, היא אינה מחמירה עם הזמן ואינה מעוררת התפתחות של מחלות קשות אחרות כמו מחלות מעיים דלקתיות (קרוהן, קוליטיס כיבית) או סרטן.

לא קיימת בדיקה ייחודית לאבחון תסמונת המעי הרגיז, מאחר שהיא לא גורמת לשינויים בלתי תקינים ברקמת מערכת העיכול. אף על פי כן, במקרים רבים ממליצים הרופאים לבצע בדיקות דם, כדי לשלול מחלות אחרות שעלולות לגרום לסימפטומים דומים, כמו זיהומים במערכת העיכול או מחלת צליאק (celiac disease), שנגרמת על ידי חוסר סבילות לגלוטן.

הכנה לביקור אצל הרופא

כדי לסייע לאבחון מומלץ לרשום את הסימפטומים שאתם חווים ולהביא את הרשימה עמכם. הרשימה תכלול פירוט מתי הופיעו, כמה זמן נמשכו ומה לדעתכם גרם להם.

בעת הרישום כדאי להתייחס לנושאים הבאים:

• סוגי המזון.
• כמות המזון.
• רמת הסטרס.
• שימוש בתרופות.
• המחזור הווסתי.
• מצב הסביבה.

הרופא יבחן אם הסימפטומים שהמטופל מדווח עליהם תואמים את הסימפטומים האופייניים לתסמונת המעי הרגיז. הוא יתמקד בדיווח על:

• הקלה בכאב הבטן או בנפיחות לאחר פעולת מעיים (הפרשת צואה).
• כאב הבטן או הנפיחות מלווים בהתקפי שלשול או עצירות.
• תדירות היציאות תכופה מהרגיל.

נוכחות של לפחות שניים מהסימפטומים הבאים יכולה לאשר את האבחנה של תסמונת המעי הרגיז:

• שינויים בדפוסי פעולות המעיים, לרבות הצורך להתאמץ כדי להפריש צואה, הרגשת דחיפות במתן צואה, או תחושה שהיציאה לא הביאה להתרוקנות מלאה.
• נפיחות, נוקשות או מתיחות בבטן.
• החמרת הסימפטומים לאחר אכילה.
• הפרשת ריר מפי הטבעת.

בדיקות נוספות

הצורך בבדיקות נוספות מתעורר בדרך כלל רק אם ישנם סימפטומים שעלולים להוות סימני אזהרה למחלות רציניות יותר מאשר תסמונת המעי הרגיז. סימפטומים אלו כוללים:

• ירידה בלתי מוסברת במשקל.
• נפיחות או גוש בבטן או באזור פי הטבעת.
• דימום מפי הטבעת.
• חשד לאנמיה עקב תלונה על עייפות, תשישות או חולשה.

הרופא ימליץ לבצע בדיקות מעמיקות יותר גם במקרים הבאים:

• אם יש היסטוריה של סרטן המעי הגס או סרטן השחלות במשפחה.
• אם המטופל מעל גיל 60.
• אם השינויים בדפוסי פעולות המעיים נמשכים למעלה מ-6 שבועות.

הבדיקות הנוספות יכולות לכלול:

• ספירת דם מלאה, המספקת מידע על מספר וסוגים של כדוריות דם אדומות ולבנות וטסיות הדם. בנוסף, בודקים גם שקיעת דם, שיכולה ללמד על קיום של דלקת בגוף.
• בדיקות צואה, שיכולות לכלול בדיקת דם סמוי בצואה ותרבית לגילוי זיהומים או טפילים.
• בדיקת דם של תפקודי בלוטת התריס.
• בדיקת דימות כמו קולונוסקופיה (colonoscopy). בבדיקה זו מחדירים צינורית דקה וגמישה עם תאורה ומצלמה קטנה דרך פי הטבעת ובוחנים את פנים המעי הגס.

מחלות בעלות סימפטומים דומים

מספר מחלות ומצבים עלולים לגרום לסימפטומים דומים לאלו של תסמונת המעי הרגיז. ביניהם:

• התמכרות למשלשלים או לנוגדי חומצה.
• שימוש בסורביטול או בממתיקים מלאכותיים אחרים.
• אי סבילות ללקטוז.
• מחלות מעיים דלקתיות, כגון מחלת קרוהן.
• תסמונת שפוגעת בספיגה, כמו מחלת צליאק.
• גידולים במערכת העיכול.
• בעיות בלבלב.
• זיהום של טפילי מעיים, במיוחד אצל אנשים שטיילו באזורים עם רמת תברואה ירודה.
• מחלות של בלוטת התריס (בלוטת התירואיד).
• דיברטיקוליטיס (Diverticulitis) .
• מחלות של מערכת הרבייה הנשית, כמו אנדומטריוזיס (endometriosis).
• אבנים בכיס מרה.
• מחלת ההחזר הוושטי (Gastroesophageal reflux disease GERD), שצרבת היא אחד הסימפטומים העיקריים שלה.

אין תרופה מסוימת שתרפא את תסמונת המעי הרגיז. הטיפול מתמקד בהקלה על הסימפטומים, כך שהחולה יוכל לנהל אורח חיים רגיל ככל שניתן. התקפי הסימפטומים, שבאים לסירוגין עם תקופות רגיעה, עלולים להימשך כל החיים.

לרוב, ניתן להקל על סימפטומים קלים עד בינוניים על ידי שינויים בתזונה ובאורח החיים והקניית אמצעים להתמודדות עם מצבי לחץ ומתח. אם הבעיות שהמחלה גורמת קשות יותר, אפשר להיעזר גם בתרופות ובטיפול פסיכותרפי.

תרופות

ישנן מספר תרופות המשמשות להקלת סימפטומים של תסמונת המעי הרגיז:

• נוגדי עוויתות - מסייעים להפחתת כאב והתכווצויות במערכת העיכול.
• משלשלים - נועדו להקל על עצירות.
• תרופות נוגדות שלשול - מאטות את קצב תנועתיות המעיים.
• נוגדי דיכאון שנמצאו יעילים גם להקלת כאב בטן ועוויתות במעיים.

נוגדי עוויתות

תרופות נוגדות עוויתות דוגמת מבברין (שם מסחרי: קולוטל®) עוזרות להרפות את השרירים במערכת העיכול. תופעות הלוואי שלהן נדירות, אך הן עלולות לכלול בחילה, אי שקט ועצירות. הן אינן מומלצות לנשים הרות.

משלשלים

משלשלים יוצרי נפח (Bulk-forming laxatives) המבוססים על סיבים תזונתיים, מומלצים לטיפול בעצירות שנובעת מתסמונת המעי הרגיז, כי הם עוזרים לרכך את הצואה ובכך מקלים על המעבר שלה במעיים ועל היציאה.

חשוב לשתות הרבה נוזלים כשמשתמשים בחומרים מסוג זה, כדי למנוע חסימה במערכת העיכול. מומלץ להתחיל במינון נמוך ואז להגדיל את המנה מדי מספר ימים, עד להשגת יציאה רכה, אחת או שתיים מדי יום-יומיים. לא רצוי ליטול משלשלים יוצרי נפח ממש לפני שהולכים לישון.

תופעות הלוואי של משלשלים אלו עלולות לכלול נפיחות וגזים במערכת העיכול. עלייה הדרגתית במינון אמורה למנוע את התופעות.

נוגדי שלשול

לופרמיד (שמות מסחריים: לופראמיד®, אימודיום®, לופריד®, לופריום®, רקמיד®, שלשול-X®, סטופיט®, לופיקאר®, לופרקס®) היא תרופה נוגדת שלשול המומלצת בדרך כלל לטיפול בשלשולים הנגרמים על ידי תסמונת המעי הרגיז. התרופה פועלת על ידי האטת ההתכווצויות של שרירי המעיים, דבר שמאט את מהירות מעבר המזון דרך מערכת העיכול והופך את הצואה למוצקה יותר.

תופעות הלוואי של לופרמיד כוללות:

• נפיחות ועוויתות בבטן.
• סחרחורת.
• ישנוניות.
• פריחה בעור.

התרופה אינה מומלצת לנשים הרות.

נוגדי דיכאון

נוגדי דיכאון עשויים להקל על הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז כמו כאב ועוויתות, במיוחד כאשר החולה לוקה גם בדיכאון. תרופות אלו משפיעות גם על תאי העצב ששולטים במעיים. אם הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז אינם מלווים בדיכאון, הרופא ימליץ על מינון נמוך יותר של נוגדי דיכאון.

שני סוגים של תרופות נוגדות דיכאון משמשות לטיפול בתסמונת המעי הרגיז:

• נוגדי דיכאון טריציקליים (tricyclic antidepressants TCA's).
• מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין (selective serotonin reuptake inhibitors - SSRI's).

בדרך כלל, הרופא ימליץ על נוגדי דיכאון טריציקליים, שמסייעים גם להרפיית השרירים החלקים במערכת העיכול, כאשר תרופות נוגדות עוויתות אינן מספיקות להקלת הכאב וההתכווצויות.

התרופות הנפוצות ביותר הן:

• אמיטריפטילין (שמות מסחריים: אלטרול®, אלטרולט® וטריפטל®).
• אימיפראמין (שמות מסחריים: טופרניל®, פרימוניל®).

תופעות הלוואי שלהן כוללות:

• יובש בפה.
• עצירות.
• טשטוש ראיה.
• ישנוניות.

במרבית המקרים תופעות הלוואי פוחתות לאחר 7-10 ימים, שבמהלכם הגוף מתרגל לתרופות. אם תופעות הלוואי ממשיכות לגרום לאי-נוחות, כדאי להיוועץ ברופא שימליץ על סוג אחר של נוגד דיכאון.

תרופות חלופיות הן ממשפחת SSRI וכוללות:

• ציטאלופראם (שמות מסחריים: ציפרמיל®, ציטאלופראם-טבע®, רסיטל®).
• פלואוקסטין (שמות מסחריים: פרוזק®, פריזמה®, פלוטין®).
• פארוקסטין (שמות מסחריים: סרוקסאט®, פארוטין®, פארוקסטין-טבע®, פקסט®).

תופעות לוואי שכיחות של נוגדי דיכאון מקבוצה זו כוללות:

• טשטוש ראיה.
• שלשול או עצירות.
• סחרחורת.

תרופות אנטי-כולינרגיות

חלק מהאנשים שלוקים בתסמונת המעי הרגיז זקוקים לתרופות אנטי-כולינרגיות, שמשפיעות על פעילויות מסוימות במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה) כדי להקל על עוויתות מעיים כואבות. תרופות אלו עשויות לסייע לאנשים שסובלים מהתקפי שלשול, אך הן עלולות להחמיר את העצירות.

תרופות אנטיביוטיות

לא ברור איזה תפקיד יש לאנטיביוטיקה בטיפול בתסמונת המעי הרגיז, אך היא עשויה לסייע לחלק מהחולים שהסימפטומים שלהם נובעים משגשוג יתר של חיידקים במערכת העיכול.

מחקרים הוכיחו שקיים קשר בין נפיחות במערכת העיכול (הסימפטום הנפוץ ביותר של תסמונת המעי הרגיז) לבין התסיסה שיוצרים החיידקים במעי הדק כאשר אוכלוסייתם משגשגת יתר על המידה (small intestine bacterial overgrowth - SIBO).

טיפולים נפשיים (פסיכולוגיים)

אם הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז ממשיכים להטריד אחרי 12 חודשי טיפול, ניתן לפנות לטיפול פסיכותרפי. טיפול זה עשוי לסייע גם במקרים שהסימפטומים מחמירים בעקבות מתח ולחץ, ונוגדי הדיכאון אינם יעילים דיים.

מספר סוגים של טיפולים פסיכולוגיים נועדו ללמד את המטופל לשלוט טוב יותר במחלה. בין אלו:

טיפול בהיפנוזה

הוכח כי טיפול בהיפנוזה (Hypnotherapy) מסייע להפחתת הסימפטומים של כאב, נפיחות ואי-נוחות אצל חלק מהלוקים בתסמונת המעי הרגיז. הטיפול בהיפנוזה נועד לשנות את הגישה של התת-מודע כלפי הסימפטומים שיש למטופל, כדי שיוכל להיכנס למצב של רגיעה ולהרפות את שרירי הבטן. ניתן לקבל את הטיפול אצל מטפלים מוסמכים או ללמוד שיטות של היפנוזה עצמית בבית.

טיפול פסיכודינמי אישי

טיפול פסיכודינמי אישי (Psychodynamic interpersonal therapy - PIT) הוא סוג של טיפול המתבצע באמצעות שיחות עם פסיכולוג. הטיפול נמצא יעיל עבור חלק מהאנשים שלוקים בתסמונת המעי הרגיז.

הטיפול מבוסס על העיקרון שהמחשבות, האמונות והגישות הבלתי מודעות יכולות להשפיע על הדרך שבה האדם חושב, פועל ומרגיש. המטפל יסייע למטופל לחקור כיצד הוא מושפע באופן בלתי מודע מהעבר שלו, וידריך אותו כיצד להתמודד עם האמונות, הגישות וההתנהגויות המזיקות וכיצד לנסות לשנות אותן.

טיפול הכרתי (קוגניטיבי) התנהגותי

טיפול הכרתי התנהגותי (Cognitive behavioral therapy - CBT) הוא סוג נוסף של טיפול נפשי שיכול לסייע לאנשים שלקו בתסמונת המעי הרגיז. הטיפול מתבסס על העיקרון שרגשות של אדם תלויות בדרך החשיבה.

מחקרים הראו שאם אדם מאמן את עצמו להגיב בצורה שונה לתסמונת המעי הרגיז, באמצעות שיטות הרפיה ושמירה על גישה חיובית, הוא יכול להפחית את דרגת הכאב שלו. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי עשוי לסייע גם להתמודדות טובה יותר עם מצבי לחץ ומתח (סטרס), עם חרדה ועם דיכאון.

הפחתת לחץ ומתח

הפחתת המתח והלחץ בחיים עשויה להפחית את התדירות ואת חומרת הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז.

הדרכים להקלה על הסטרס כוללות:

• שיטות הרפיה כמו מדיטציה או תרגילי נשימה.
• פעילות גופנית מרגיעה כמו יוגה או טאי-צ'י.
• פעילות גופנית אירובית קבועה, כמו הליכה, ריצה או שחייה.

במצבים יוצאי דופן של מתח ולחץ מומלץ לשלב יעוץ להתמודדות טובה יותר עם סטרס או טיפול הכרתי התנהגותי.

פעילות גופנית

רוב האנשים הלוקים בתסמונת מדווחים שפעילות גופנית עוזרת להם להקל על הסימפטומים. רצוי להתייעץ עם הרופא לגבי סוגי פעילות גופנית שיתאימו לכם.

מומלץ לבצע פעילות גופנית נמרצת (אירובית) במשך 30 דקות לפחות, 5 פעמים בשבוע או יותר. האימון צריך להעלות את קצב פעימות הלב והנשימות. שחייה מהירה, הליכה מהירה או עלייה במדרון, מהוות דוגמה טובה לפעילות גופנית נמרצת.

השינויים בתזונה הם המפתח להקלה על הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז. עם זאת, אין תזונה אחת שמתאימה לכל החולים. כדי שהתזונה תעזור היא צריכה לקחת בחשבון את הסימפטומים של המחלה ואת התגובות של המטופל למזונות השונים.

כדאי להיעזר ביומן אכילה כדי לעקוב אחר השפעת המאכלים השונים על הסימפטומים. חשוב לזכור שהסימפטומים לא מתפתחים מיד לאחר אכילת מזון מסוים, אלא לאחר מספר שעות ואפילו ביום המחרת. לאחר זיהוי המזונות שמעוררים את התפרצות הסימפטומים, אפשר פשוט להימנע מאכילתם. עם זאת, לוקח זמן עד שמערכת העיכול מתרגלת לשינויים בתזונה.

טיפים לאכילה בריאה ופעילות גופנית

• אכלו ארוחות מסודרות ומנות קטנות יחסית, בזמנים קבועים.
• אל תדלגו על ארוחות, אל תיגררו למרווחים גדולים מדי בין הארוחות ואל תאכלו בשעות מאוחרות בלילה (קרוב לשעת השינה).
• אכלו בצורה נינוחה, בלי למהר. אכלו בישיבה ולעסו היטב את המזון.
• אל תתחילו 'דיאטת אלימינציה' (דיאטה שבה נמנעים מאכילת סוגי מזון מסוימים כמו מוצרי חלב או בשר אדום) ללא ייעוץ של תזונאי מוסמך.
• הקפידו על שגרה קבועה של פעילות גופנית, כמו הליכה, רכיבה על אופניים או שחייה.
• הקפידו על מנוחה מספקת והפגת מתחים.

סיבים תזונתיים

ללוקים בתסמונת המעי הרגיז מומלץ לשנות את כמות הסיבים (fiber) בתזונה ואת סוגם, בהתאם לסימפטומים שיש להם. ישנם שני סוגים של סיבים:

• סיבים מסיסים, שמתפרקים בגוף. מזונות המכילים סיבים מסיסים כוללים: שיבולת שועל, שעורה, שיפון, פירות כמו בננה ותפוחים, ירקות שורש כמו גזר, בטטה ותפוח אדמה וזרעי פשתן.
• סיבים בלתי מסיסים, שהגוף אינו יכול לעכל. מזונות המכילים סיבים בלתי מסיסים כוללים: לחמים מחיטה מלאה, סובין, דגנים, אגוזים וזרעים (למעט זרעי פשתן).

הפחתת כמות הסיבים הבלתי מסיסים עשויה לעזור במצב של תסמונת המעי הרגיז עם שלשול. לעומת זאת, אם תסמונת המעי הרגיז מלווה בעצירות, דווקא רצוי להגביר את כמות הסיבים המסיסים בתזונה. מומלץ לפזר את אכילת המזונות העשירים בסיבים על פני כל היום ולהגדיל את כמות המים ששותים כדי לשפר את יעילותם.

אם בחרתם להשתמש בתוספי תזונה המכילים סיבים תזונתיים, עיינו תחילה בפירוט שעל תווית המוצר, כדי לבחון כמה סיבים מסיסים וכמה בלתי מסיסים הוא מכיל.

כאשר מגדילים את כמות הסיבים בתזונה, יש לעשות זאת בהדרגה ולהתאים את צריכתם על פי השפעתם על מערכת העיכול. עלייה פתאומית ברמת הסיבים בתזונה עלולה דווקא להחמיר את הסימפטומים. בכל מקרה, כדאי להיוועץ ברופא או בדיאטנית לגבי כמות והרכב הסיבים בתפריט.

המלצות תזונתיות להקלה על נפיחות וגזים

צמצמו את צריכת הפירות והקטניות

הגבילו את צריכת הפירות ל-3 מנות ביום, מתוכן מנה אחת לכל היותר של פירות מיובשים, וכוס קטנה אחת של מיץ פרי. הקפידו להשלים את תזונתכם עם ירקות.

• מנת פרי (80 גרם) = תפוח בינוני, בננה, אגס, תפוז או פרי בגודל דומה, 1/2 אשכולית, פרוסה אחת של פרי גדול (מלון, אננס), 2 שזיפים, חופן של ענבים, דובדבנים או אוכמניות, 3 כפות מלאות של סלט פירות (טרי או משומר).
• מנת פרי מיובש (25 גרם) – כף גדושה של צימוקים, תאנים, משמשים.
• מנת ירקות (80 גרם) – 3 כפות גדושות של ירקות טריים, מבושלים, קפואים או משומרים, או קערה קטנה של עלי חסה.

כאשר בעיית הגזים במערכת העיכול הינה בעיה קשה, מומלץ להימנע מאכילת כמויות גדולות של פירות, ירקות וסלטים טריים, ובמיוחד של כרוב, ברוקולי, כרובית וקטניות כמו שעועית, חומוס ואפונה.

הפחיתו את צריכת המזונות שמכילים עמילנים עמידים

העמילנים העמידים (Resistant starches) שבמזונות השונים אינם מתעכלים לגמרי על ידי הגוף. הם נכנסים למעי הגס, עוברים התססה ויוצרים גז. לכן מומלץ לצמצם את צריכת המזונות הבאים:

• דגנים מלאים, קטניות, תירס, בננות ירוקות וגרנולה שמכילה סובין.
• תפוחי אדמה או תירס שלא בושלו מספיק, או שחוממו שוב. אכלו אותם כשהם עדיין חמים מייד לאחר הבישול.
• צ'יפס, חטיפי צ'יפס בשקית, אורז מטוגן – העדיפו תפוחי אדמה אפויים או אורז מבושל.
• לחמים או בצקים אפויים למחצה שנועדו לחימום והשלמת אפייה (לחם שום, פיצות מוכנות) – העדיפו לחם טרי אפוי כיאות.
• מזונות מעובדים (מסחריים) דוגמת סלט תפוחי אדמה, סלט פסטה או עוגיות וביסקוויטים מוכנים.
• ארוחות מוכנות (מסחריות) המכילות תפוחי אדמה או פסטה (לזניה, מקרוני עם גבינה צהובה וכדומה).
• פסטה יבשה מכל הסוגים – במקום זאת העדיפו פסטה טרייה.

מזונות להקלת הנפיחות וגזים

אכלו שיבולת שועל וזרעי פשתן, כי הם עשויים לעזור להקלת הסימפטומים של נפיחות וגזים. כמו כן ניתן לנסות שימוש בתכשירי חיידקים 'טובים' (פרוביוטיקה).

המלצות תזונתיות להקלה על עצירות

• ניתן לנסות דגנים מלאים בליווי פירות וירקות, כשכל יומיים מוסיפים לא יותר ממנה אחת.
• שיבולת שועל וזרעי פשתן מהווים מקור טוב לסיבים מסיסים. הסיבים המסיסים עוזרים לריכוך הצואה ומקלים על היציאות. הם גם עשויים לסייע לסימפטומים של גזים ונפיחות. אפשר להוסיף כף של זרעי פשתן למזונות כמו דגני בוקר, יוגורט או מרק. יחלפו מספר ימים עד שהמעיים יתרגלו להשפעת זרעי הפשתן.
• ניתן להשתמש גם בתוספים של סיבים תזונתיים כמו פסיליום (שמות מסחריים: ביולקס®, מטמוציל®, קונסיל®, קלסיב®) או מתיל-צלולוז (שם מסחרי: פגלקס®) .
• הקפידו על שתייה מספקת – לפחות 8 כוסות מים או משקאות אחרים נטולי קפאין.
• אפשר לנסות נטילת תוספים או מזונות המועשרים בחיידקים 'טובים' (פרוביוטיקה).

המלצות תזונתיות להקלה על שלשול

שתייה

• הקפידו על שתייה מרובה שתפצה על אבדן הנוזלים בעקבות השלשול. שתו לפחות 8 כוסות של משקאות נטולי קפאין ביום, לרבות תה צמחים (התה הרגיל מכיל קפאין).
• הגבילו שתיית משקאות שמכילים קפאין כמו תה, קפה או קולה ל-3 כוסות ביום לכל היותר.
• הגבילו את צריכת המשקאות התוססים.
• צמצמו את צריכת האלכוהול. נסו לא לשתות אלכוהול מדי יום ובכל מקרה לא יותר מ-2 מנות ביום.

סיבים תזונתיים וסוכרים

• צמצמו את צריכת הסיבים הבלתי מסיסים מהמקורות הבאים: לחם מלא, דגני בוקר, סובין, אגוזים וגרעינים (למעט זרעי פשתן).
• הימנעו מאכילת הקליפה, הליבה והגלעינים של פירות וירקות.
• הגבילו את צריכת הפירות ל-3 מנות ביום, כאשר במניין המנות אנו כוללים גם מנה אחת של פירות מיובשים וכוס קטנה של מיץ פרי. הקפידו להשלים את תזונתכם עם ירקות.
• הגבילו אכילת מזונות המכילים עמילנים עמידים (ראו למעלה).
• הימנעו מממתקים ללא סוכר, לרבות סוכריות או מסטיקים, וכן הימנעו ממוצרי מזון ומשקאות שמכילים סורביטול (מוצרים המיועדים לחולי סוכרת או להרזיה).

שמן ושומן

שלשול יכול להיגרם גם כתוצאה מצריכת מזונות עתירי שומן. לפיכך מומלץ להימנע מצריכת צ'יפס (מטוגן), מזון מהיר, ארוחות מוכנות, המבורגרים ונקניקיות, חטיפים ועוגות. נסו במקומם מוצרים דלי שומן.

מספר סוגי טיפולי רפואה משלימה עשויים לסייע להקלת הסימפטומים.

דיקור סיני, רפלקסולוגיה וקולוניק

למרות שההוכחות לגבי מידת היעילות של הדיקור הסיני (אקופונקטורה) להפחתת סימפטומים של תסמונת המעי הרגיז אינן חד-משמעיות, עדיין חלק מהמטופלים מדווחים על השגת רגיעה בעוויתות מערכת העיכול ושיפור תפקוד המעיים בעקבות דיקור.

טיפולים משלימים נוספים, דוגמת רפלקסולוגיה או קולוניק (colonic irrigation ) שהיא שטיפה עמוקה של המעי הגס, עשויים לסייע. אין הוכחות מדעיות לגבי מידת יעילותם של אלו לטיפול בתסמונת המעי הרגיז.

פרוביוטיקה - חיידקים 'טובים'

המונח פרוביוטיקה מתייחס לחיידקים 'טובים' שחיים במעיים ונמצאים במזונות כמו יוגורט או תוספי מזון. משערים שהחיידקים ה'טובים' מפריעים לשגשוג ה'רעים' ועוזרים לשמור על בריאות המעיים.

ייתכן שלאנשים הלוקים בתסמונת המעי הרגיז אין מספיק חיידקים 'טובים' ולכן הוספת פרוביוטיקה לתזונה עשויה להקל על הסימפטומים. חלק מהחולים בתסמונת המעי הרגיז מדווחים שנטילת פרוביוטיקה באופן קבוע הקלה על הסימפטומים שחוו, במיוחד כאב בטן ונפיחות.

כדי לבחון אם נטילת תוספים פרוביוטים (יוגורטים, משקאות חלב מותססים או תוספים פרוביוטים שמכילים חיידקים 'טובים' חיים) מסייעת, תצטרכו לאכול או ליטול אותם מדי יום, לפחות במשך חודש, לפי המינון המומלץ על ידי היצרן או על ידי תזונאי.

חשוב לעקוב אחר השפעתם של המוצרים הפרוביוטים על הסימפטומים, כי אם המוצר אינו יעיל די הצורך, ניתן לבחון חלופה.

צמחי מרפא

חשוב להיוועץ ברופא לפני שמתחילים לצרוך צמחי מרפא או תמציות מהם, על מנת לוודא שהם לא משפיעים ולא מפריעים לפעולת תרופות אחרות שהמטופל נוטל.

מנטה

צמח המנטה (peppermint) הוא נוגד עוויתות טבעי, שמרגיע שרירים חלקים במעיים. השימוש בו עשוי להקל זמנית על הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז.

ממחקר שהתפרסם בכתב העת "כאב" באפריל 2011 עולה שמנטה מפעילה 'תעלות נוגדות כאב' המצויות בקצות סיבי העצב אשר רגישים לכאב. לפיכך ניתן לשער שהצמח עשוי להקל על כאב דלקתי במערכת העיכול שנובע מתסמונת המעי הרגיז.

תופעות הלוואי של מנטה הן נדירות, וכוללות צרבות וגירוי העור באזור פי הטבעת. כדי למנוע צרבת ניתן להשתמש בכמוסות של שמן מנטה שיש להן ציפוי אנטרי (enteric-coated) השומר שלא תתפרקנה בקיבה.

אלוורה

קיימים דיווחים של לוקים בתסמונת המעי הרגיז אודות הקלה בסימפטומים בעקבות שימוש במיץ של צמח האלוורה (aloe vera). מחקרים שבדקו זאת לא מצאו הבדל בין השפעת הצמח לבין תרופת דמה (פלסבו). מעבר לכך, אלוורה נקשרה למספר תופעות לוואי הכוללות התייבשות וירידה ברמות הסוכר בדם.

שיטות להקלה על סטרס

פעילות גופנית סדירה (אירובית), יוגה, עיסוי או מדיטציה, שאפשר לבצע גם במסגרת הביתית, יעילים להקלה על הסטרס.

תסמונת המעי הרגיז אינה מחלה מסכנת חיים ואינה מובילה להתפתחותן של מחלות קשות אחרות במערכת העיכול, כמו מחלות מעיים דלקתיות או סרטן. עם זאת, הן השלשול והן העצירות עלולים לגרום לגירוי בפי הטבעת ולטחורים.

הכאב, חוסר הנוחות והפגיעה באיכות החיים שמתלווים לתסמונת עלולים להותיר השפעה נפשית עמוקה. מומחים מעריכים ש-3 מתוך 4 חולים יחוו לפחות התקף אחד של דיכאון ולמעלה ממחצית החולים ייפתחו הפרעת חרדה כללית (generalized anxiety disorder GAD) – מחלה כרונית (מתמשכת) שגורמת לתחושות חרדה ופחד.

כאשר תחושות הדיכאון או החרדה פוגעות בחיי היומיום מומלץ לפנות לטיפול רפואי, כי בדרך כלל אלו לא תחלופנה מעצמן ללא טיפול. בנוסף, החרדה והדיכאון עלולים להחמיר את הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז. תרופות נוגדות דיכאון או טיפול קוגניטיבי התנהגותי, או שילוב של שניהם, הוכיחו יעילות.