פריצת דיסק

פריצת דיסק, המכונה גם צניחת דיסק בין חולייתי, היא תופעה המתרחשת כאשר קרומיו של אחד הדיסקים בעמוד השדרה נקרעים והנוזל הג'לטיני הסמיך הנמצא בתוכו דולף החוצה.

פריצת דיסק עלולה לגרום לכאב גב ולכאב באזורים אחרים בגוף.

במקרים רבים גורמת פריצת דיסק גם לפגיעה בעצב הסכיאטי (עצב השת, sciatic nerve). זהו העצב הארוך ביותר בגוף העובר מחלקו האחורי של האגן, דרך העכוז ושתי הרגליים אל כפות הרגליים.

לחץ על העצב הסכיאטי עלול לגרום לבאים:

• כאב עמום ומתמשך.
• חוסר תחושה.
• עקצוצים ברגל אחת או בשתיהן.

עמוד השדרה

עמוד השדרה מורכב מ- 24 חוליות הממוקמות בטור אחת מעל השנייה.

בין כל שתי חוליות מונח דיסק. זוהי רפידה סחוסית עגולה שנועדה להגן על החוליות ולרפד את המרווח הקיים בינן. הדיסק עשוי מקרום סיבי וקשה ובתוכו נוזל סמיך דמוי ג'ל. הדיסקים משמשים כבולמי זעזועים ומרככים את השפעת תנועות הגוף על החוליות.

חוט השדרה מכיל תאי עצב וקבוצות של סיבי עצב המחברים את כל חלקי הגוף אל המוח. חוט השדרה הוא מבנה רגיש מאד העובר בתוך תעלת עמוד השדרה.

מה גורם לפריצת דיסק?

פריצת דיסק מתרחשת כשהקרום שעוטף את הדיסק נקרע והג'ל שבתוכו נדחק החוצה. אם הדיסק זז ממקומו אך הקרומים אינם נקרעים מכונה המצב 'בלט דיסק'. הדיסק שניזוק עלול ליצור לחץ על חוט השדרה כולו או על שורש עצב בודד ולגרום לכאב הן באזור הדיסק הפגוע והן באזור הגוף שמופעל על ידי העצב שהדיסק לוחץ עליו.

הגורם לפריצת דיסק אינו תמיד ידוע אם כי גיל מהווה גורם סיכון. ככל שמזדקנים מאבדים הדיסקים את תכולת המים שלהם, גמישותם פוחתת והם נוטים להתבקע יותר בקלות.

שכיחות התופעה

פריצת דיסק שכיחה בעיקר בגילאי 30-50. אצל גברים התופעה שכיחה פי שתיים מאשר אצל נשים. לרוב מתפתחת פריצת דיסק בגב התחתון. עם זאת, אף ששליש מהמבוגרים סובלים מכאב בגב התחתון, פחות מ- 5% מהם אכן לוקים בפריצת דיסק.

אבחון

בדרך כלל יאובחן המצב לפי הסימפטומים והרקע הרפואי של המטופל. הרופא יבצע בדיקה גופנית במהלכה יבחן את הרפלקסים, חוזק השרירים, יכולת ההליכה ואת התחושה בגפיים.

טיפול

התאוששות מפריצת דיסק עלולה לארוך 4-6 שבועות. לרוב יכלול הטיפול שילוב של פיזיותרפיה, עיסוי, תרגול ותרופות להקלת כאב.

במקרים חמורים או אם הכאב אינו חולף תוך כשישה שבועות ניתן לשקול ניתוח להסרת חלק הדיסק הפגום ולשחרור העצב התפוס.

במקרים רבים, עם הזמן יסוג הדיסק הפגוע ויתרחק מהעצבים. נסיגת הדיסק מהעצב תפחית את תחושת הכאב.

על אנשים הלוקים בפריצת דיסק להמשיך להיות פעילים. אף שבהתחלה עלול להיות קשה להתנועע, לאחר כמה ימי מנוחה רצוי לשוב לפעילות. כאשר הגב נמצא בתנועה, ההתאוששות מהירה יותר.

יש לבצע תרגילי התעמלות שאינם כרוכים באימוץ הגב. שחייה נחשבת לפעילות גופנית מועדפת מאחר שהמים נושאים את משקל הגוף ומפחיתים את העומס על המפרקים.

מניעה

שמירה על אורח חיים בריא עשויה למנוע כאב גב ולהפחית את הסיכון ללקות בפריצת דיסק. רצוי להתאמן באופן סדיר, להרים משאות כבדים בצורה שאינה גורמת לעומס יתר על הגב ולהקפיד על יציבה נכונה כשיושבים או עומדים.

רוב האנשים הסובלים מפריצת דיסק חווים כאב שלרוב מתחיל בגב התחתון ולעיתים מתפשט לאזורים אחרים בגוף.

עם זאת, חלק מהלוקים בפריצת דיסק אינם סובלים מכל סימפטום. דבר זה קורה כשהחלק שבולט החוצה קטן ואינו לוחץ על העצבים או על חוט השדרה.

סכיאטיקה

במרבית המקרים נגרם כאב כאשר חלק מהדיסק לוחץ על העצבים העוברים לאורך עמוד השדרה. לעיתים קרובות נפגעים חלקים מהעצב הסכיאטי (בעברית, עצב השת).

העצב הסכיאטי הוא העצב הארוך ביותר בגוף. עצב זה מורכב מכמה עצבים קטנים יותר ועובר מהחלק האחורי של האגן, דרך העכוז ושתי הרגליים, אל כפות הרגליים.

לחץ על העצב הסכיאטי עלול לגרום לתופעות הבאות:

• כאב עמום ומתמשך.
• חוסר תחושה.
• עקצוצים ברגל אחת או בשתיהן.

סימפטומים אלו מתחילים לרוב בגב התחתון ומתפשטים מטה אל הישבן ואל הרגליים.

עצבים אחרים

אם הדיסק הפגוע לוחץ על עצבים אחרים העוברים לאורך חוט השדרה יתכנו סימפטומים נוספים כגון:

• שיתוק שרירים.
• עוויתות שרירים המתבטאות בכיווץ שרירים חזק ומכאיב.
• אובדן שליטה על סוגרים ובריחת שתן.

עוויתות ושיתוק שכיחים בעיקר בזרועות, ברגליים ובעכוז. הכאב הנגרם כאשר הדיסק לוחץ על העצב ומחמיר בדרך כלל אם מופעל עליו לחץ נוסף, לדוגמה, בזמן שיעול, עיטוש או פעולה כגון ישיבה.

תסמונת זנב הסוס (Cauda equine syndrome)

תסמונת זנב הסוס היא מצב חמור הנגרם כאשר לחץ מופעל על העצבים בתחתית חוט השדרה. הסימפטומים של תסמונת זו כוללים:

• כאב בגב התחתון.
• חוסר תחושה במפשעה.
• שיתוק באחת הרגליים או בשתיהן.
• כאב בחלחולת (רקטום).
• הפרעות בפעילות המעי.
• חוסר יכולת להטיל שתן או בריחת שתן.
• כאב בחלק הפנימי של הירכיים.

יש לפנות לקבלת טיפול רפואי דחוף אם מתפתחים הסימפטומים המפורטים לעיל. ללא טיפול דחוף עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לעצבים ששולטים בפעילות שלפוחית השתן והמעי.

פריצת דיסק מתרחשת כשקרומי רקמת החיבור המקיפים את הדיסק נקרעים. דבר זה גורם לחלק הרך והג'לטיני של הדיסק להתנפח ולבלוט החוצה.

הגורם לקרע ברקמת החיבור העוטפת את הדיסק אינו תמיד ברור אך לעיתים קרובות פריצת דיסק קשורה להזדקנות. עם העלייה בגיל, הדיסקים הבין חולייתיים נוטים לאבד את תכולת המים שלהם. עקב כך גמישותם פוחתת והם נוטים להתבקע בקלות רבה יותר.

מספר גורמים אחרים עלולים אף הם להגביר את העומס על עמוד השדרה. אלו כוללים:

• התכופפות בצורה גמלונית ומסוכנת.
• עבודה שכרוכה בהרמת משאות כבדים או הרמה בצורה מסוכנת.
• עבודות הכרוכות בישיבה ממושכת, במיוחד נהיגה.
• עישון.
• עודף משקל.
• פעילות גופנית מאומצת הכרוכה בנשיאת משקל רב (לדוגמה, הרמת משקולות).
• פציעת גב (נפילה, תאונת דרכים).

מצבים אלו עלולים להחליש את רקמת הדיסק ולהוביל לפעמים לפריצת דיסק.

פריצת דיסק תאובחן לפי הסימפטומים והרקע הרפואי של המטופל.

כמו כן יבצע הרופא בדיקה גופנית במהלכה יבחן את:

• הרפלקסים.
• חוזק השרירים.
• יכולת ההליכה.
• התחושה בגפיים.

מבחן הרמת רגל ישרה

מבחן זה יבוצע כאשר המטופל שוכב על גבו. הרופא ירים לאט את כל אחת מרגליו של המטופל, בלי לכופף את הברך, כדי לבדוק אם הפעולה גורמת לכאב או לאי נוחות ברגליים או בגב.

מרבית הסובלים מפריצת דיסק אינם מסוגלים להרים את הרגל ישרה יותר משני שליש מהגובה מבלי להרגיש עקצוצים, חוסר תחושה וכאב.

בדיקות נוספות

לרוב לא תידרשנה בדיקות נוספות משום שברוב המקרים הסימפטומים יחלפו תוך כמה שבועות. אם אין הקלה בסימפטומים תוך 4-6 שבועות עלול להיות צורך לבצע עוד בדיקות על מנת לשלול מצבים רפואיים אחרים כגון גידול, זיהום או דלקת מפרקים וכן על מנת לזהות את גודל ומיקום הדיסק הפגוע.

בדיקות אלו תכלולנה בדרך כלל סריקת MRI או טומוגרפיה ממוחשבת (CT). בדיקה נוספת שניתן לבצע היא דיסקוגרפיה. במהלך בדיקה זו מוזרק חומר ניגוד לדיסק בעמוד השדרה ומבוצעת סדרת צילומי רנטגן כדי לראות כיצד חומר הניגוד מתפזר. בעזרת הצילומים שמתקבלים ניתן לגלות קרעים ודליפות מהדיסק.

ברוב המקרים, עם הזמן יתכווץ הדיסק הפגוע מאליו ויפסיק ללחוץ על העצבים. עקב כך יפחת הכאב.

ההחלמה מפריצת דיסק אורכת בדרך כלל 4-6 שבועות. רוב האנשים יצטרכו לבצע תרגילי התעמלות מתאימים ולעיתים יזדקקו גם לתרופות נוגדות כאב.

שמירה על אורח חיים פעיל

חשוב להישאר פעילים על אף פריצת הדיסק. תחילה עלול להיות קשה לשמור על פעילות לאור הכאב החזק ולכן לרוב יומלץ על מנוחה בימים הראשונים. לאחר מכן, עם שוך הכאב, רצוי לחזור לפעילות. כשהגב נמצא בתנועה, ההחלמה מהירה יותר.

יש לבצע תרגילי התעמלות שאינם כרוכים באימוץ הגב. שחייה נחשבת לפעילות גופנית מועדפת מאחר שהמים נושאים את משקל הגוף ומפחיתים את העומס על המפרקים. הפעילות והתרגילים יסייעו לחזק את השרירים שנחלשו.

יש להימנע מכל פעולה שעלולה להחמיר את המצב לרבות הרמת משאות, ישיבה ממושכת או מתיחה כדי להגיע למשהו גבוה או מרוחק.

פיזיותרפיה

בעיות גב הן התופעה הנפוצה ביותר שבה מטפלים בתחום הפיזיותרפיה. פיזיותרפיה עוסקת בטיפול בבעיות שריר שלד. באמצעות פיזיותרפיה אפשר להפחית כאבי גב, לשפר את יכולת התנועה ולחזק את השרירים התומכים בעמוד השדרה.

חברי מכבי נהנים מגישה ישירה לפיזיותרפיה, כלומר יכולים לקבוע תור לטיפול ללא הפניית רופא.

בתחילת הטיפול הפיזיותרפיסט ישאל את המטופל סדרת שאלות (אנמנזה) לצורך אבחון מקיף של מקור הבעיה. יחד יבנו תכנית טיפול אישית שעשויה לכלול על פי הצורך המלצות לארגונומיה נכונה, טיפולים מנואליים (ידניים), טיפולים באמצעים חשמליים ותרגילים להקלת הכאב ולשיפור התפקוד. בנוסף, במסגרת הטיפול מקבלים המטופלים הכוונה שמסייעת להם להישאר פעילים ולמנוע נזק נוסף לגב.

אוסטיאופתיה וכירופרקטיקה

ניתן לשקול גם טיפול אוסטיאופתי או כירופרקטי. שתי שיטות הטיפול משמשות לטיפול בכאב גב. יש לפנות אך ורק למטפלים מוסמכים.

טיפול תרופתי

בהתאם לצורך יוכל הרופא לרשום תרופות שונות על מנת להקל על הכאב הנגרם עקב פריצת הדיסק, כמפורט:

• משככי כאב דוגמת פאראצטמול (שמות מסחריים: אקמול®, דקסמול®) הנמכרים ללא מרשם רופא. יש לקרוא את הוראות היצרן ואת העלון לצרכן לפני שמתחילים להשתמש בתרופה.
• תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAID’s). אלו עשויות להקל על הכאב ולהפחית דלקת. משפחה זו כוללת תרופות כגון איבופרופן (שמות מסחריים: נורופן®, אדוויל®, איבופן®), דיקלופנאק (שמות מסחריים: אביטרן®, ארתרוטק®, בטרן®, וולטרן®, קטאפלם®) ונפרוקסן (שמות מסחריים: נקסין®, נרוסין®).
• תרופות אלו אינן מתאימות לסובלים מיתר לחץ דם, מאסתמה, מאי ספיקת לב או ממחלת כליות. יש לקרוא את העלון לצרכן לפני שמתחילים להשתמש בתרופה.
• קודאין (שמות מסחריים: קודיקל®, רקוד®). נוגד כאב חזק שנלקח לעיתים בשילוב עם פאראצטמול. קודאין ינתן בדרך כלל רק כשתרופות נוגדות כאב אחרות אינן יעילות.
• קורטיקוסטרואידים. נוגדי דלקת חזקים אשר ניתן להזריק לעמוד השדרה התחתון כדי להפחית דלקת וכאב.
• תרופות מרפות שרירים. תרופות המסייעות להרפיית השרירים. לדוגמה, דיאזפם (שם מסחרי: אסיוול). תרופות מסוג זה תינתנה במקרה של מתח רב בשרירי הגב או הרגליים.

ניתוח

כ- 10% מהמטופלים יזדקקו לעבור ניתוח לתיקון פריצת הדיסק, בעיקר במקרים הבאים:

• כשיש עדות ללחץ חמור על העצבים.
• כשאין שיפור בסימפטומים לאחר טיפולים אחרים.
• כשהמטופל מתקשה לעמוד או ללכת.
• כשמתפתחים סימפטומים חמורים כמו חולשת שרירים מתקדמת או שינויים בתפקוד שלפוחית השתן.

מטרת הניתוח היא לכרות ולסלק את חתיכות הדיסק שנדחפו החוצה. ניתוח פריצת דיסק נקרא דיסקטומיה (discectomy) וניתן לבצעו בשיטות שונות.

דיסקטומיה פתוחה

בניתוח פתוח (open discectomy) מסירים חלק מהדיסק או את כולו דרך חתך בעמוד השדרה.

החלפת דיסק בין חולייתי

בניתוח להחלפת דיסק בין חולייתי (Prosthetic inter-vertebral disc replacement) מוציאים את הדיסק הפגוע או חלק ממנו דרך חתך בעמוד השדרה ומכניסים לחלל שנוצר דיסק חלופי (מלאכותי) במקומו.

מחקר שנערך בנושא העלה כי 87% מהמטופלים חשו שיפור באיכות חייהם שלושה חודשים לאחר שעברו ניתוח זה. עם זאת, מדובר בהליך חדשני יחסית שתוצאותיו ארוכות הטווח עדיין אינן ידועות.

כריתת דיסק אנדוסקופית בעזרת קרן לייזר

ניתוח זה (endoscopic laser surgery) מבוצע בגישה זעיר פולשנית (אנדוסקופית). דרך חתך קטן באזור עמוד השדרה מוחדר אנדוסקופ. הדיסק הפגוע נכרת בעזרת קרן לייזר.

לפי תוצאותיו של מחקר שבדק את יעילות הניתוח האנדוסקופי, אצל שני שליש מהמטופלים חל שיפור ביכולת התנועה והניידות לאחר 6 חודשים וכ- 30% נזקקו לפחות תרופות נוגדות כאב. רק 2%-4% מהמטופלים נזקקו לניתוח נוסף.

מחקר אחר העלה כי המטופלים יכלו לחזור לעבודה 7 שבועות בממוצע לאחר ניתוח זה.

התאוששות

במקרים חמורים של פריצת דיסק עשוי הניתוח להקל על הסימפטומים. מרבית המטופלים מסוגלים לחזור לעבודה 2-6 שבועות לאחר הניתוח. עם זאת, הניתוח אינו מתאים לכלל המטופלים וחלקם יזדקקו לניתוחים או לטיפולים נוספים.

כבכל ניתוח, יתכנו סיבוכים שכוללים זיהום, דימום, פגיעה בעצבים ופגיעה זמנית בתחושה.

למרבית המטופלים תותאם תוכנית שיקום לאחר הניתוח שתכלול בדרך כלל תרגילי התעמלות. סקירה של מספר מחקרים מצאה שביצוע תרגילי התעמלות 4-6 שבועות לאחר ניתוח בגב התחתון מסייע להפחתת כאב ומשפר את תפקוד המטופלים.

כדי למנוע כאב גב ופריצת דיסק יש להקפיד על פעילות גופנית סדירה, משקל תקין, יציבה נכונה והרמת משאות כבדים בצורה נכונה.

פעילות גופנית

פעילות גופנית קבועה עשויה לעכב את הידרדרות הדיסקים הבין חולייתיים בגב ולסייע בשמירת חוזק וגמישות שרירי הגב.

לפני ואחרי כל אימון גופני חשוב לעשות תרגילי חימום, הרפיה ומתיחה. אנשים המתאוששים מפריצת דיסק צריכים להימנע מפעילות בעצימות גבוהה כגון ריצה או פעילות אירובית.

שמירה על משקל תקין

עודף משקל עלול ליצור עומס יתר על הגב. שמירה על משקל גוף תקין יכולה לסייע בהפחתת העומס.

הרמת משאות כבדים

בזמן הרמת דברים כבדים יש:

• לחשוב לפני שמרימים את החפץ ולוודא שהמשקל אינו גבוה מדי.
• לכופף מעט את הגב, אגן הירכיים והברכיים בתחילת ההרמה.
• לקרב את החפץ הכבד לאזור המותניים.
• להימנע מלסובב את הגב או להטות אותו לצדדים.
• לזקוף את הראש ולהביט קדימה כשסוחבים את המשא הכבד.

ישיבה

אם יושבים או נוהגים במשך זמן רב יש לוודא שהמושב נוח ותומך. כדאי לעשות הפסקות קבועות כדי להימתח ולהתהלך.

אם העבודה כרוכה בשימוש במחשב מומלץ לעשות הפסקות קבועות ולהתרחק ממסך המחשב. יש לוודא שהמסך נמצא ישירות בגובה העיניים וכי אין צורך להסתובב או להתכופף כדי לראות אותו.

יש לשבת בצורה נוחה. רצוי להימנע מישיבה חסרת תזוזה לאורך זמן.

יציבה

חשוב לשמור על יציבה נכונה ועל גו זקוף. רצוי לעמוד או ללכת כאשר הראש והכתפיים משוכים מעט לאחור.

כשיושבים ליד שולחן העבודה יש לוודא שהכיסא נמצא בגובה המתאים. כפות הרגליים צריכות להיות מונחות על הרצפה והברכיים צריכות להיות כפופות בזווית של 90 מעלות.

מזרון תומך

כדי למנוע כאב גב כדאי לישון על מזרון אשר תואם ותומך בעיקולים הטבעיים של עמוד השדרה.