הקדמה

חיסון ילדים לנגיף הפוליו

האמצעי החשוב ביותר למניעת מחלת הפוליו הוא הקפדה על חיסוני שגרה במועד, לפי הנחיות משרד הבריאות.
תוכנית החיסונים נגד נגיף הפוליו בניתנת במסגרת טיפת חלב כוללת:
  1. בטיפת חלב - 3 מנות של חיסון מומת בזריקה  (IPV) הכלול בתרכיב החיסון המחומש, שניתן בגיל 6 שבועות, 4 חודשים, 6 חודשים ומנת דחף בגיל 12 חודשים (שנה).
  2. בטיפת חלב - 2 מנות של חיסון חי מוחלש (bOPV) בטיפות, הניתנות בגיל 4 חודשים ובגיל 6 חודשים.
  3. בבית הספר - בכיתה ב' (גיל 7-8) ניתן בבית הספר חיסון דחף נוסף (IPV) בזריקה, יחד עם חיסון טטנוס, דיפתריה ושעלת.

המחלה

הזיהום בנגיף הרוטה גורם לדלקת חריפה בקיבה ובמעיים הגורמת לשלשול ולהקאה. הנגיף מועבר בקלות מאדם לאדם באמצעות מגע עם צואה של אדם הנושא את הנגיף. הדבקה ראשונית נוטה להיות חמורה יותר בהשוואה להדבקות חוזרות. הנגיף מדבק מאד ועמיד נגד מרבית חומרי הניקוי, למעט חומרים על בסיס כלור.

 

לאחר תקופת דגירה קצרה הנמשכת עד יומיים לאחר החשיפה לנגיף עלולים להתפתח הסימפטומים הבאים:

    • חום. רוב הילדים והתינוקות שנדבקו בנגיף מפתחים חום נמוך. אצל 1 מתוך 3 עלול החום לעלות מעל 39 מעלות צלזיוס.
    • הקאה.
    • שלשול מיימי.

אצל מבוגרים נגיף הרוטה כמעט שאינו גורם לסימפטומים אם כי יתכנו בחילה וחוסר תיאבון. בזכות החיסוניות הנרכשת בגיל המבוגר, מקרי השלשול נדירים יחסית. תינוקות בני פחות מ- 3 חודשים אינם מפתחים שלשול או הקאה גם אם הם נדבקים בנגיף אך המגע עם צואתם עלול לגרום להדבקה.

במרבית המקרים תחלוף המחלה מאליה תוך 3-7 ימים. עם זאת, קיימת סכנת התייבשות מפאת השלשול החמור, בפרט בקרב תינוקות. איבוד הנוזלים וחוסר איזון המלחים בדם עלולים להוביל לסיבוכים, לנזק ואף למוות במקרים קיצוניים שאינם מטופלים בזמן.

אין תרופה נגד נגיף הרוטה ולכן ינתן בעיקר טיפול תומך הכולל מנוחה ושתייה מרובה למניעת התייבשות. יש לבודד את הפעוט החולה מילדים אחרים למשך 48 שעות לאחר התקף השלשול או ההקאה האחרון.

המחלה ותפוצתה

נגיף הרוטה הוא הגורם השכיח ביותר לשלשול ולדלקת מעיים אצל פעוטות עד גיל 5, ובפרט בגילאי 3-24 חודשים. למעלה משליש ממקרי האשפוז עקב שלשול בקרב פעוטות בגילאים אלו נגרמים עקב הדבקה בנגיף.

במדינות העולם השלישי גורם הנגיף למקרי מוות רבים עקב הקושי בקבלת טיפול רפואי בזמן במקרה של איבוד נוזלים חמור.

חיסון רוטה ומטרותיו

החיסון הניתן כיום בישראל הוא חיסון פעיל ששמו המסחרי רוטהטק® (Rotateq). החיסון ניתן בשלוש מנות ומיועד לתינוקות מגיל 6 שבועות עד 32 שבועות בדיוק ומטרתו למנוע את השלשול וההקאה הנגרמים עקב הדבקת פעוטות בנגיף הרוטה.

החיסון מכיל 5 זנים של נגיפי רוטה מוחלשים. כאשר מערכת החיסון של הגוף נחשפת לנגיפים אלו באופן יזום (על ידי החיסון) היא מייצרת נוגדנים נגד הנגיף, מבלי לגרום לסימפטומים של המחלה או להתפתחות הזיהום עצמו.

החיסון נגד נגיף הרוטה אינו יעיל נגד מחוללי מחלה אחרים שגם הם גורמים לשלשול או לדלקת בדרכי העיכול.

מידע על החיסון בישראל

החיסון נגד נגיף הרוטה כלול בשגרת החיסונים במדינת ישראל החל מ-1.1.2011. הוא ניתן לתינוקות דרך הפה (בניגוד לחיסונים אחרים הניתנים בהזרקה) בשלוש מנות במסגרת טיפת החלב (בגיל 2, 4 ו-6 חודשים). מאז הכלת החיסון בשגרת החיסונים בישראל חלה ירידה משמעותית בתחלואה ובאשפוזים כתוצאה מהדבקה בנגיף זה.

על מנת לקבל חיסון יש להצטייד בפנקס החיסונים. ללא פנקס זה לא ינתן החיסון הנדרש.

מתן החיסון

חיסון חי מוחלש בטיפות (bOPV)

תרכיב המכיל נגיפי פוליו חיים מוחלשים. התרכיב גורם לחיסוניות מקומית במעי, המשמשת כקו הגנה ראשון נגד הידבקות בנגיף הפוליו, ובכך נמנע גם המשך הפצתו.

צורת מתן החיסון

    • חיסון חי מוחלש ניתן דרך הפה ב-2 טיפות.
    • החיסון יינתן אחרי קבלת 2 מנות של החיסון IPV המומת הכלול בתרכיבים שונים, או כחיסון בודד.
    • אפשר לתת את החיסון בו-זמנית עם כלל החיסונים האחרים.
החיסון ניתן בסדרה של 2 מנות:
  • בגיל 6 חודשים
  • בגיל 18 חודשים
במקרים של התפרצות, משרד הבריאות יכול להנחיו להקדים את גיל מתן החיסון ולהרחיב את האוכלוסייה שתידרש להשלים חיסונים.

היכן ניתן לקבל?

החיסון ניתן במסגרת טיפות החלב והתחנות לבריאות המשפחה.

אופן נטילת החיסון

חיסון מומת IPV הכלול בתרכיבים שונים, יינתן בזריקה:
    • תינוקות וילדים עד גיל 3 - יוזרק לאזור הקדמי-צדדי של שריר הירך
    • ילדים מעל גיל 3 ומבוגרים - יוזרק לשריר באזור הכתף או בחלק העליון של הזרוע
חיסון חי מוחלש bOPV יינתן ב-2 טיפות דרך הפה לכלל המתחסנים
אחרי החיסון צריך להישאר בהשגחה במשך 15 דקות, כדי לנטר את המצב הרפואי בעקבות קבלת החיסון.

חיסון מומת בזריקה (IPV)

החיסון ניתן לתינוקות וילדים במסגרת חיסון מחומשת. למידע המלא >>

למי מומלץ להתחסן

חיסון ילדים

  • כלל הילדים עד גיל 6 יחוסנו במסגרת חיסוני שגרה בטיפות חלב שהם משויכים אליהן, בהתאם לתוכנית החיסונים.
  • ילדים מעל גיל 6 יחוסנו במסגרת חיסוני שגרה בבתי הספר.
חיסון מבוגרים
מומלץ שאנשים שעלולים להיחשף לנגיף הפוליו  (עובדי מערכת הבריאות, עובדי ביוב), חולים בפוליומיאליטיס ואנשים שנוסעים לאזורים בסיכון יקבלו חיסון IPV.

צורת מתן החיסון

    • חיסון חי מוחלש ניתן דרך הפה ב-2 טיפות.
    • החיסון יינתן אחרי קבלת 2 מנות של החיסון IPV המומת הכלול בתרכיבים שונים, או כחיסון בודד.
    • אפשר לתת את החיסון בו-זמנית עם כלל החיסונים האחרים.
החיסון ניתן בסדרה של 2 מנות:
  • בגיל 6 חודשים
  • בגיל 18 חודשים
במקרים של התפרצות, משרד הבריאות יכול להנחיו להקדים את גיל מתן החיסון ולהרחיב את האוכלוסייה שתידרש להשלים חיסונים.

היכן ניתן לקבל?

החיסון ניתן במסגרת טיפות החלב והתחנות לבריאות המשפחה.

אופן נטילת החיסון

חיסון מומת IPV הכלול בתרכיבים שונים, יינתן בזריקה:
    • תינוקות וילדים עד גיל 3 - יוזרק לאזור הקדמי-צדדי של שריר הירך
    • ילדים מעל גיל 3 ומבוגרים - יוזרק לשריר באזור הכתף או בחלק העליון של הזרוע
חיסון חי מוחלש bOPV יינתן ב-2 טיפות דרך הפה לכלל המתחסנים
אחרי החיסון צריך להישאר בהשגחה במשך 15 דקות, כדי לנטר את המצב הרפואי בעקבות קבלת החיסון.

חיסון מומת בזריקה (IPV)

החיסון ניתן לתינוקות וילדים במסגרת חיסון מחומשת. למידע המלא >>

היכן מתחסנים

בטיפת חלב ובבית הספר

  • חיסוני שגרה - ניתנים במסגרת טיפת חלב שהילד משויך אליה
  • חיסונים מעל גיל 6 - ניתנים במסגרת בית הספר
  • בעת התפרצות, משרד הבריאות יכול להנחות על אתרים נוספים לקבלת החיסונים

תופעות לוואי

תופעות הלוואי לאחר קבלת חיסון מומת IPV מפורטות במידע על התרכיב המחומש שהוא כלול בו.
הנגיף התרכיבי החי-מוחלש bOPV מתרבה במעי. הפרשתו בצואה של אדם שחוסן יכולה להימשך כמה שבועות, ויכולה לעבור גם במגעים של המחוסן.
יש להקפיד על היגיינה אישית של רחיצת ידיים במים ובסבון במשך לפחות 20 שניות, בפרט במצבים האלה:
  • לאחר כל שימוש בשירותים
  • לפני כל מגע עם מזן
  • לפני ואחרי החלפת חיתולים

מתי לא לחסן

    • מומלץ לדחות את מתן החיסון בעת מחלה זיהומית או מחלה שמלווה בחום גבוה (מעל 38 מעלות), בשלשול או בהקאה, עד לאחר ההחלמה. אין צורך לעכב את מתן החיסון במקרים של מחלה קלה כמו הצטננות, שלשול קל או זיהום מקומי.
    • אין לחסן אם ידועה רגישות קודמת חמורה לחיסון עצמו או לאחד ממרכיביו.
    • אין לתת חיסון נגד נגיף הרוטה אם התינוק לקה בעבר בהתפשלות המעי.
    • אין לחסן במקרים של ליקויים מולדים או נרכשים במערכת החיסון של התינוק.

אזהרות מיוחדות

יש לנקוט באמצעי זהירות ולהיוועץ ברופא לפני קבלת החיסון במקרים הבאים:

    • אם התינוק סובל ממום מולד במערכת העיכול שעלול להגביר את הסיכון להתפשלות המעי, מבעיה בתפקוד הקיבה או המעיים או מדלקת חריפה או כרונית במערכת העיכול.
    • אם פעילות מערכת החיסון של התינוק ירודה בשל מחלות, ליקויים מולדים או טיפולים שהוא מקבל.
    • במידה והאם קיבלה טיפול ביולוגי במהלך הריונה
    • זיהום HIV או חשיפה ל-HIV

הריון

החיסונים אינם מיועדים לשימוש בהריון. הבטיחות והיעילות של החיסון בהריון לא נבדקו.

הנקה

החיסונים אינם מיועדים לשימוש בזמן ההנקה. הבטיחות והיעילות של החיסון בהנקה לא נבדקו.

קשישים

החיסונים אינם מיועדים לשימוש בגיל המבוגר. הבטיחות והיעילות של החיסון בקרב אוכלוסיית הקשישים לא נבדקו.

תופעות לוואי

חיסון מומת (IPV) בזריקה

מידע על החיסון המומת IPV מפורטו במידע על התרכיב המחומש שהוא כלול בו.

חיסון חי מוחלש (bOPV) בטיפות

    • מחלת חום חדה קשה - יש לדחות את מתן החיסון עד להחלמה.
    • מחלה קלה, כגון דלקת קלה בדרכי הנשימה או הצטננות קלה - אפשר לחסן
    • הקאה או שלשול ביום החיסון - לא יינתן חיסון. חשוב לתאם מועד חדש לקבלת החיסון
    • מחלת שלשולים - אם התרכיב ניתן במהלך מחלת שלשולים החיסון לא ייחשב. מנת חיסו נוספת תינתן במועד הקרוב האפשרי.

מתי לא לחסן

  • אם הייתה תגובה חמורה לאחר מנה קודמת של bOPV (מכל סוג), כולל תגובה מידית אנפילקטית (אנפילקסיס)
  • רגישות ידועה לנאומיצין או לפולימיקסין, לרבות רגישות מידית אנפילקטית, או לכל רכיב אחר של התרכיב
  • דיכוי מערכת החיסון - מולד או נרכש (עקב מחלות, נטילת תרופות או טיפולים) אצל הילד או אצל אדם המתגורר אתו בבית.

הריון

אפשר לחסן ילד שאמו, המטפלת בו, בהריון